נושא
תעסוקה
  • המפעל החדש של סודה סטרים בדרום, אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)
    Hillel Maeir/Flash90
  • המפעל החדש של סודה סטרים בדרום, אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)
    Hillel Maeir/Flash90
  • המפעל החדש של סודה סטרים בדרום, אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)
    Hillel Maeir/Flash90
  • סודה סטרים (צילום: AP Photo/Dan Balilty, File)
    AP Photo/Dan Balilty, File
  • סודה סטרים (צילום: AP Photo/Dan Balilty, File)
    AP Photo/Dan Balilty, File
  • סודה סטרים (צילום: AP Photo/Dan Balilty, File)
    AP Photo/Dan Balilty, File
  • המפעל החדש של סודה סטרים בדרום, אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)
    Hillel Maeir/Flash90
  • סודה סטרים (צילום: AP Photo/Dan Balilty, File)
    AP Photo/Dan Balilty, File

חיים בבועה בסודה סטרים חוגגים רמדאן, אבל הדרך לשוויון ארוכה

החזון השוויוני של "סודה סטרים" שווק החודש לתקשורת בחגיגת רמדאן מפוארת ● אבל הפועלים הפלסטינים בחברה נזקקים לאישורי עבודה מיוחדים, פתיחת המפעל בעזה מתקדמת בעצלתיים, ואחד העובדים הבדואים אומר: לעולם לא ייתנו כאן משרה בכירה לערבי

עוד 669 מילים. מחכים לתגובתך.
משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)
Courtesy Rubens Ben, rubensben.com

עבודה זרה יוזמה חינוכית חדשה מעניקה לפליטים הכשרה בהיי-טק

מה הסיכוי של תכלית ביאנה, אריתריאי בן 28, להשתלב בשוק התקשורת הישראלי? ● תכנית חדשה מכשירה פליטים להשתלב בתעשיית התקשורת וההיי-טק ● עכשיו רק חסרים ישראלים שיסכימו להעסיק אותם ● כלכלת מבקשי המקלט - כתבה רביעית בסדרה

אווט קבדום נולד לפני 35 שנה בכפר Adikeih שבאריתריאה. כשהיה בן 8 אביו נעלם, ולאווט נאמר כי הוא נכלא מסיבות פוליטיות. קבדום עצמו, כך הוא מספר, חמק מגורל דומה ברגע האחרון.

"יש לי תואר ראשון בניהול וחשבונאות מאוניברסיטת אסמרה", הוא אומר, "ובמשך כמה שנים עבדתי עבור הממשלה כמפקח על התקציב במשרד האוצר. אבל בשלב כלשהו הסתבכתי עם הממשלה. הפלו אותי על רקע עמדותי הפוליטיות נגד השלטון, מנעו ממני קידום והייתי תחת מעקב מתמיד. היו לי חיים נוראיים, בלי זכויות בסיסיות. בסוף הייתי מוכרח לברוח מהמדינה".

ב-2009 לקח קבדום את ארוסתו מביתה, והצטרף לכמה מחבריו שהיו באותו המצב. יחד הם ברחו מהמדינה, כשהם מותירים מאחור את משפחותיהם. הם חצו את הגבולות בין אריתריאה, סודן ולוב במסע מסוכן וארוך מאוד, ובמשך כשנתיים היו בדרכים. לישראל הגיע קבדום באמצע נובמבר 2010.

אווט קבדום (צילום: Tesfalem-Kebedom)
בהתחלה הוא ישן ברחובות. אווט קבדום (צילום: Tesfalem Kebedom)

המפגש הראשון שלו עם המציאות המקומית היה מטלטל. בהתחלה הוא ישן ברחובות דרום תל אביב, עד שחבר אריתראי אסף אותו לדירתו. חצי שנה לאחר שהגיע לארץ, התחיל להסתגל למציאות החדשה ומצא עבודה במפעל ביצים קטן באשדוד, העיר שבה גם התמקם.

הוא נישא לארוסתו ב-2012, ומאז הם מתגוררים באזור ב' בעיר, יחד עם עוד כ-3,000 מבקשי מקלט ומהגרים מאריתריאה ומסודן. לדבריו, חברי הקהילה שנפגשים מדי פעם באופן לא רשמי, מאוחדים בדבר אחד: מאבק בגילויי הגזענות והדחייה שהם חווים מהאוכלוסייה הכללית.

אווט: "יש לי תואר ראשון בניהול וחשבונאות מאוניברסיטת אסמרה, ועבדתי כמפקח על התקציב במשרד האוצר באריתראה. אבל בשלב כלשהו הסתבכתי עם הממשלה".

קבדום יוצא מדי בוקר מביתו בחמש, עולה על אוטובוס לאזור התעשייה באשדוד, ומסיים את עבודתו ב-16:00. מיד לאחר מכן הוא לוקח אוטובוס לקורס בתכנות שמתקיים בתל אביב, וחוזר לביתו סמוך לחצות. בסופי שבוע הוא מבלה במחיצת משפחתו ומשלים את שיעורי הבית של הקורס.

אווט אומר שהלימודים שינו את חייו: הוא כבר היה בטוח שלעולם לא יעסוק בעבודה שאינה פיזית, כאשר ראה פרטים על קורס ראשון מסוגו שנפתח במרכז לקידום פליטים אפריקאים, ARDC.

פליטים מאפריקה – חלקם מאריתריאה – בדרכם לחפש מקלט באירופה (צילום: AP Photo/Felipe Dana)
פליטים מאפריקה – חלקם מאריתריאה – בדרכם לחפש מקלט באירופה (צילום: AP Photo/Felipe Dana)

הוא זכה למלגה של Developers institute, הוסיף עוד כ-1,700 שקל לשכר הלימוד ונרשם לקורס שנמשך שלושה חודשים, שלוש פעמים בשבוע, יחד עם 20 מהגרים ומבקשי מקלט נוספים.

קבדום לא הסתפק בכך, ובתום הקורס הבסיסי, שבו למד ג'אווה סקריפט, html ו-spss, הוא המשיך לקורס מתקדם בתכנות שנמשך כ-10 חודשים. השיחה איתו מתנהלת באנגלית שוטפת, בבית הספר שאליו הגיע ללמוד לאחר עוד יום עבודה ארוך, ועולה ממנה רצון עז להצליח בארץ ולהגשים חלומות.

באילו עבודות עבדת כשהגעת לכאן?

"עבדתי בניקיון חדרי מלון, במפעל למרצפות ובעוד כמה עבודות כפיים. מה שהכי אהבתי זה להיות בקר CnC (מכונות לעיבוד שבבי). כעת אני עובד באותו תפקיד במסגרייה באשדוד תמורת 40 שקל לשעה. הבעיה היא שהמעמד שלי לא קבוע, כך שאני צריך לחדש את הוויזה הזמנית שיש לי כל חצי שנה. אני מקווה לעבור לתפקיד משמעותי יותר אחרי שאסיים את הקורס המתקדם".

מה מטרתך?

"לפני שהתחלתי את הקורס, אמרו לי שאני לא אצליח, ושכדי ללמוד את שפת התכנות צריך אינטליגנציה גבוהה, ידע טכני ורקע במחשבים. אבל בעיני, כשאתה רוצה להגשים חלום, דבר אינו בלתי אפשרי. אנשים תמיד יגידו לך שאין לך את מה שדרוש ושאתה לא יכול, אבל אם אתה רוצה להצליח וחש זאת בליבך, דבר לא יעצור אותך. זה מה שהניע אותי להתחיל ללמוד תכנות".

האם יש לך, לדעתך, סיכוי להצליח?

"אני תמיד אנסה להגשים את החלום שבוער בי. כבר רכשתי את הטכניקות של העבודה וגיליתי את היכולות והאפשרויות של השוק הישראלי. כשאסיים את הקורס, אני בטח אצטרף לסטארט-אפ ישראלי. מצאתי שיש כמה חברות שמאוד מעוניינות בעובדים מסוגי".

חיים בסיטואציה אומללה

מעל החלומות הצנועים מתנוססת, כאמור, שאלת המעמד. ב-2015 הגיש קבדום בקשת מקלט לרשות ההגירה, אך הוא מעולם לא הוזמן לראיון. למעשה, ובדומה למבקשי מקלט נוספים, בקשתו כלל לא נבדקה. עד היום, פחות מ-1% ממגישי הבקשות האלה קיבלו מעמד של פליט, או במספרים – 11 בלבד. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה ל-2019, כ-800 מבקשי מקלט זכו למעמד ארעי.

איך אפשר להגביה עוף ולחלום בזמן שאתה חסר מעמד וניירות?

"אנחנו חיים בסיטואציה אומללה. לרבים מאיתנו, סביבת העבודה אינה ידידותית, והמדינה מנסה בכל כוחה לדחוף אותנו לעזוב את הארץ. אבל ב-ARDC יש חבר'ה מדהימים, שמנסים לעזור לנו להתפתח ולהגשים את עצמנו, באמצעות מתן מלגות או הצמדת מנטורים בעתיד. זה מחזק אותנו".

מה דעתך על ההתקדמות הכלכלית של הקהילה שסביבך?

"אני רואה רבים שסובלים מחוק הפיקדון, שלפיו אמורים המעסיקים לנכות 20% מהשכר ולהעביר את הכסף לקופה מיוחדת, שתועבר לעובדים רק כשהם יעזבו את הארץ.

"בסופו של יום, החוק הזה נועד להקשות על המעסיקים ודוחף אותנו לחפש עבודות בשחור. רבים מבין העובדים הזרים נאלצים להסתמך על עבודות בסטטוס נמוך, ללא זכויות וללא ביטוח רפואי".

אולי הקשיים האלה בעצם נותנים דחיפה לחברי הקהילה לפתוח ביוזמות עסקיות?

"אני מכיר אנשים שהחליטו לפתוח מינימרקט, אבל העירייה סגרה להם את העסק, והם הפסידו את כל הכסף שהשקיעו. עכשיו אנחנו נעזרים בתיווך של ישראלים, שהעסקים רשומים על שמם.

"צריך להבין שמדובר בקהילה שאף אחד לא לוקח עליה אחריות, ושאיש לא מדריך את חבריה. כל אחד צריך להסתגל למצב בכוחות עצמו ולהתמודד לבד עם נושאים כמו רווחה ובריאות, כך שלא מפתיע לראות את מי שנמצאים בתחתית הסולם החברתי מיואשים וללא כל תקווה לעתי״.

תכלית ביאנה (צילום: דפנה טלמון)
תכלית ביאנה (צילום: דפנה טלמון)

פעילות קהילתית בפייסבוק

אבל יש כמה חלוצים שמצליחים להתקדם במציאות הזאת. אחד מהם הוא תכלית ביאנה, רכז הקהילה האריתראית ב-ARDC. ביאנה, בן 28, השתתף בקורס מנהיגות של המרכז, שכלל גם היכרות עם עולם הניו מדיה. בעתיד הוא רוצה להפוך לעיתונאי רשת, שידווח לכל קהילות הפליטים האריתראים ברחבי העולם. עד אז, הוא משמש כחוליה המקשרת בין ארגוני הסיוע לבין הקהילה.

תכלית: "הייתי רוצה להיות בטוח בישראל. רק אז אוכל לראות את עצמי כאדם שווה, כבן שווה לאנושות, כאדם חופשי שיש לו חלומות ושלגיטימי עבורו לרצות ולרדוף אחריהם"

מהם ערוצי המדיה המרכזיים של הקהילה בישראל?

ביאנה: "יש תחנת רדיו ברשת שמשדרת מצרפת בשפה שלנו, טיגרינית, ושאחת התוכניות שלה עוסקת בקהילת מבקשי המקלט בישראל. כמו כן, יש גם כמה עמודי פייסבוק של הקהילה בישראל".

על אילו נושאים מדווחים שם?

"יש בעיות רבות שמבקשי המקלט מתמודדים איתן, כמו בקשות להגנה וקבלת המקלט, קשיי אינטגרציה עם הסביבה ובעיות כלכליות".

איפה היית רוצה לראות את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

"הייתי רוצה להיות בטוח בישראל. רק אז אוכל לראות את עצמי כאדם שווה, כבן שווה לאנושות, כאדם חופשי שיש לו חלומות ושלגיטימי עבורו לרצות ולרדוף אחריהם.

"החלום הפרטי שלי הוא להיות עיתונאי. עוד כשהייתי באריתראה התחלתי ללמוד עיתונאות ותקשורת המונים, בניתי אתרים לקהילה, ועסקתי במדיה חברתית".

משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)
משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)

דגש על הכשרה מקצועית

כמו רבים ממבקשי המקלט, גם תכלית מחכה ליום שבו משטר הרודנות באריתריאה ייפול, ושהוא יוכל לשוב לארצו. עד אז, מי שדואג לעתידם של מבקשי המקלט, הם ארגוני החברה האזרחית.

"אנחנו עמותה קהילתית שהוקמה על ידי מבקשי מקלט וישראלים וחברי הוועד המנהל שלנו הם ברובם מבקשי מקלט", אומר אורי להט, מנכ"ל ARDC.

"נוסף על מקלט פיזי שאנחנו מספקים, אנו פועלים להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה זו, ולפתיחת כיתות ללימודי עברית. אנחנו מנסים להתאים את הפרויקטים שלנו לצורכי מבקשי המקלט.

"בשנתיים האחרונות, הדגש הוא על הכשרה מקצועית. אנו רואים שהאוכלוסייה נקלטת טוב בארץ, וחבריה מחפשים אופציות למוביליות כלכלית, ולא רק לעבודה כמנקי רחובות או שוטפי כלים".

הפגנה נגד גירוש מהגרים מישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
היסטוריה מלאה בדוגמאות של שילוב מהגרים בכלכלה. הפגנה נגד גירוש מישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

האם מדובר בפעילות פוליטית, שנועדה להיטיב את קליטתם של מבקשי המקלט?

"יותר מכל דבר אחר, הפעילות שלנו טובה למדינה מהבחינה הכלכלית".

לדברי להט, היסטוריה העולמית מלאה בדוגמאות של שילוב מהגרים בכלכלה. גרמניה וצרפת פתחו את שעריהן ורצו לקלוט מהגרים אחרי מלחה"ע השנייה, וגם בארה"ב היו תקופות שנטו להכניס מהגרים, לנוכח העובדה שמדובר בכוח עבודה שהכלכלה המערבית זקוקה לו. הכלכלה המודרנית צריכה ידיים עובדות מחו"ל, הוא מסביר, ולישראל יש אותם כבר פה.

מה הניסיון שנצבר בעולם על קידום כלכלי של מהגרים?

"התוכניות שאנחנו מאמצים קיימות בכל העולם. ההבדל הוא, שבעולם הן נרקמות אחרי שכבר יש הסדרה משפטית. לסוכנות האו"ם לפליטים יש תוכנית ששמה Livelihoods and economic inclusion. בירדן מלמדים תכנות בבתי ספר לפליטים".

אורי להט (צילום: דפנה טלמון)
"במקביל, פתחנו גם קורס למניקור ולטיפוח". אורי להט (צילום: דפנה טלמון)

אתם מאמינים שהכשרה בתכנות עשויה לשפר את מצבם הכלכלי?

"מי שרוצה לעבוד במסעדנות או בחקלאות לא צריך הכשרה מאיתנו. אנחנו מספקים הכשרה לתחומים שדרושים בשוק העבודה ומצריכים הכשרה, כדי להוציא יותר ויותר עובדים זרים ממעגל העוני ולאפשר להם לחיות בכבוד. במקביל, פתחנו גם קורס למניקור ולטיפוח, לנוכח דרישה שהגיעה אלינו, בעיקר מנשים חד הוריות. אבל צריך לזכור שלא כל דבר אפשרי. לימודי גננות, חשמלאות או משפטים, למשל, מחייבים תעודה מטעם המדינה, ומכיוון שמעמדם של מבקשי המקלט אינו מוכר, בלתי אפשרי להכשיר אותם למקצועות אלה".

אורי להט: "צריך לזכור שחלק נכבד מהמהגרים שהגיעו לפה מאפריקה הם אנשים עם יכולות ועם תארים אקדמיים – גם אם לחלק מאיתנו הם נראים אותו הדבר"

האם כבר יש סיפורי הצלחה? ניצנים לצמיחת מעמד ביניים זעיר בורגני?

"מוקדם מדי לדבר על בורגנים של ממש. אבל צריך לזכור שחלק נכבד מהמהגרים שהגיעו לפה הם אנשים עם יכולות ועם תארים, גם אם לחלק מאיתנו הם נראים אותו הדבר. לאחרונה סיימו 15 סטודנטים מבקשי מקלט את לימודי התואר הראשון שלהם, ועוד 27 לומדים כרגע באוניברסיטאות השונות. יש סטודנטים שנמצאים בשלבי השמה שונים בענף ההיי-טק, וכמה נשים מקורס המניקור-פדיקור שהשתלבו בעבודה. כל מי שמסתובב בדרום העיר יכול לראות עסקים בבעלות פליטים. הרצון שלנו הוא להיטיב עם החיים שלהם, אף אחד לא מתעשר מזה. אנחנו לא מדברים כאן על שאיפה לרמת חיים גבוהה, אלא על סיוע שיאפשר להם לעמוד על הרגליים כמו בן אדם נורמלי".

התמונה ראשית באדיבות רובנס בן

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,395 מילים. מחכים לתגובתך.
עובדים פלסטינים בדרכם לישראל, 2017 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)
AP Photo/Majdi Mohammed

עבודה ערבית החיים האמיתיים של הפלסטינים המועסקים בישראל

הם קמים כל לילה ב-3:30, לא רואים כמעט את האישה והילדים, מתייבשים שעות במחסומים ומנוצלים על ידי עבריינים ● וכל זה תמורת כ-5,000 שקלים בחודש ● "לא משלמים לנו על נסיעות, לא משלמים לנו על חופשות והבראה וגם לא על ימי חג. הכל מזויף בתלושי השכר שאנחנו מקבלים, וכל העובדים הפלסטינים סובלים מזה"

עוד 1,743 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.

ארבע פועלים נהרגו בקריסת מנוף באתר בנייה ביבנה

ארבע קרבנות נוספים של הרשלנות בענף הבנייה: מנוף נפל באתר בנייה של פרויקט "יבנה הירוקה" ושלושה פועלים נמחצו מתחתיו למוות ● פועל נוסף לכודים על המנוף ● שמונה אנשים מחברת הבנייה עוכבו לחקירה

מנוף, אילוסטרציה (צילום: דוד כהן פלאש 90)
דוד כהן פלאש 90
מנוף, אילוסטרציה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

הסתיימה השביתה באוניברסיטת תל אביב

הסגל הזוטר יחזור לעבוד מ-12 בצהריים ● במהלך הלילה הושגו הבנות עם הנהלת האוניברסיטה ● הצדדים ינסו לחתום על הסכם קיבוצי חדש

שביתת ארגון הסגל הזוטר באונ' תל אביב, מאי 2019
שביתת ארגון הסגל הזוטר באונ' תל אביב, מאי 2019

הלימודים באוניברסיטת תל אביב יתחדשו היום בצהריים לאחר שבמהלך הלילה הושגו הבנות ראשוניות בין ארגון הסגל הזוטר להנהלה. המרצים הזוטרים המהווים 80% מהנהלת האוניברסיטה יחזרו לעבוד היום ב-12 בצהריים.

שני הצדדים סיכמו להמשיך את המשא ומתן לאחר שביתה של כשבועיים. חברי הסגל הזוטר התחייבו להשלים את השיעורים שהחסירו. השביתה פרצה על רקע היעדר הסכם עבודה קיבוצי חתום.

עיקר המחלוקת נגעה לדרישת המרצים להרחיב את הזכאות לבטחון תעסוקתי מוגבר, תשלום מעונות יום לילדים, הגבלת ההעסקה לפי שעות ודרישה להשלים ימי מחלה בלא תוספת תשלום. השאיפה של הסגל הזוטר היא כאמור לחתום על ההסכם הקיבוצי החדש, לאחר שתוקף ההסכם הקודם פג.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 97 מילים. מחכים לתגובתך.

מענק לפניציה? בחברה אומרים שהוא התקבל כבר מזמן

משרד הכלכלה הוציא היום הודעה חגיגית על מענק ממשלתי של 15 מיליון שקל לפניציה ● בחברה אומרים שמדובר ב"אי החזרה" של מענק ישן ● החרדים ממשיכים להחרים את בקבוקי הזכוכית של פניציה בגלל הפעלת התנורים בשבת

מפעל הזכוכית פניציה ירוחם (צילום: משה שי / פלאש 90)
משה שי / פלאש 90
מפעל הזכוכית פניציה ירוחם

מפעל פניציה בירוחם יקבל מענק ממשלתי של 15 מיליון שקל ויתחייב להעסיק את 240 עובדיו למשך 5 שנים, כך דיווח היום משרד הכלכלה, בתום פגישה שהיתה בירוחם בין בכירי משרד הכלכלה לראשי הערים באזור. לפי ההודעה, פניציה תקבל את המענק מרשות ההשקעות במשרד הכלכלה והנהלת המפעל תתחייב להמשיך להשקיע ולשפר את הפריון.

אלא שהנהלת המפעל טוענת שמדובר במענק שכבר ניתן והאישור הנוכחי הוא על "אי החזרתו", כחלק מתוכנית שהוגשה כבר ב-2010. הנהלת המפעל הוסיפה עוד, כי עדיין לא הושג הסכם מול חסידות גור בנוגע לחרם שהטילה החסידות על בקבוקי הזכוכית של המפעל. ועדה למען השבת החליטה להפסיק לתת כשרות ליקבים שרוכשים את בקבוקי החברה, בגלל הפעלת תנורים בשבת. "אנו פועלים ללא לאות למציאת המתווה המתאים לכל הצדדים", נאמר בהודעה החברה.

פניציה שבבעלות מורט מנדל, מייצרת מיכלי זכוכית לתעשיית המשקאות והמזון ולמיכלי איחסון. המפעל מנוהל על ידי אמנון כהן והינו אחד המעסיקים הגדולים בירוחם ודימונה, עם 220 עובדים.

בתוך כך, משרד הכלכלה דיווח עוד על התחייבות למענק של 3.7 מיליון שקל לחברת אינופק, תמורת השקעה של 18.8 מיליון שקל באיזור התעשייה נ.ע.ם. לפי סיכום זה, אינופק יקלוט עד 50 עובדים ויקים מפעל חדש לייצור אריזות מנייר ממוחזר למזון ופארמה.

משרד הכלכלה יקדם הקצאת קרקע של 214 דונם להקמת מפעל קוייס במישור רותם, והוא צפוי להעסיק 100 עובדים באופן ישיר. במפגש שעסק בסיוע לנגב המזרחי נכחו שר הכלכלה אלי כהן, ראש העיר ירוחם טל אוחנה וראש העיר דימונה בני ביטון. בנוסף, נכחו גם מנכ"ל משרד הכלכלה שי רינסקי ומנהל מרכז ההשקעות נחום איצקוביץ'.

על הביקור שנערך היום בירוחם, מעיבה הסגירה של אמיליה קוסמטיקס לפני כשבוע. המפעל בירוחם מפטר 240 עובדים. בנוסף, נסגר לאחרונה גם מפעל חרסה בבאר שבע. מפעל הכלים הסניטרים בבעלות קבוצת חמת, וסגירתו נובעת מיבוא מתחרה זול מטורקיה ומקומות אחרים. המפעל צפוי לפטר כ-115 עובדים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 280 מילים. מחכים לתגובתך.

ח"כ גפני: ועדת שבת אסרה עלינו להשתמש בבקבוקים של פניציה

בדיון שהתקיים על סגירת המפעלים בדרום, אמרה ח"כ תמנו-שטה כי "קומץ קיצונים מהלכים אימים על 250 משפחות" ● ח"כ ביטון: "צריך לאפשר לפניציה כשרות שמקובלת על 95% מהאזרחים" ● מנכ"ל חמת: למה בכנסת קנו אסלות מתוצרת טורקיה?

עובדי חרסה מפגינים מול בית בעל השליטה בחברה יואב גולן (צילום: יאיר אוקנין)
יאיר אוקנין
עובדי מפעל חרסה מפגינים.

"יש ועדה למען השבת שאמרה שאנחנו לא יכולים להשתמש בבקבוקים שמייצרים בשבת. לא קשורה המילה חרם … ביקשנו באריכות רבה, יש הצעה שבשבת לא יעבדו יהודים", כך אמר היום יו"ר ועדת הכספים משה גפני בהתייחס למפעל פניציה שעלול להיסגר בגלל דרישת החרדים שיסגור תנורים בשבת.

גפני אמר את הדברים במסגרת דיון שהתקיים בועדה בנוגע לשלושת המפעלים שנסגרו ונמצאים בסכנת סגירה: חרסה בבאר שבע, שסגר את שעריו ופיטר 100 עובדים בגלל יבוא מתחרה של כלים סניטרים מבאר שבע; מפעל אמיליה קוסמטיקס בירוחם שנסגר אף הוא ופיטר 240 עובדים; וכאמור מפעל פניציה בירוחם, שנתון בקשיים בגלל שהיקבים הכשרים הפסיקו לרכוש את הבקבוקים שלו.

גפני הביע את האפולוגטיקה שלו בתגובה לדבריה של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה ממפלגת כחול לבן, שלפיה "הקיצוניים מהלכים אימים על 250 משפחות".

רועי רגרמן, מנכ"ל חמת שהיא הבעלים של חרסה, אמר בדיון כי באצטדיון טדי בירושלים רכוש אסלות מתוצרת גרמניה ובכנסת מתוצרת טורקיה: "בחברון יש מפעל פלסטיק שמשלם 1,500 שקל שכר מינימום ומשאיותיו נוסעות חופשי במדינה … קלטנו 30 עובדים במפעלים אחרים, אני לא יכול להעסיק עובדים במפעל סגור".

חבר הכנסת מיכאל ביטון ממפלגת כחול לבן, אמר בנוגע לאמיליה, כי המפעל נכמר מיד ליד והבעלים פגעו בו אך הוא עדיין מרוויח למרות הכל: "חובתנו לפנות לבעלים ולוועד, לשבת ולסגור את הדברים בחדרים שקטים. זה מפעל שניתן להציל. פניציה עלה על פסי רווחיות, הוא היחיד שמייצר בקבוקים וצנצנות וממחזר 30 אלף טון זכוכית. 40 שנה היה לו היתר לעבוד בשבת וקומץ קיצוניים יוצר חרם. יש לאפשר כשרות המוסכמת על 95% מהאזרחים כדי להציל את המפעל".

ראש העיר הנוכחית של ירוחם, טל אוחנה, אמרה כי תיפגש עם מנהל אמיליה קוסמטיקס  אך הביעה את רצונה לקדם גם מפעלים מוטי טכנולוגיה ולא רק "מפעלים של שכר מינימום".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 270 מילים. מחכים לתגובתך.

אמיליה קוסמטיקס סוגרת את המפעל ו-240 עובדים בסכנת פיטורים

החברה נימקה את ההחלטה על סגירת המפעל בירוחם, בשחיקת מחירי המכירה בישראל, הסרת מכסים על יבוא מתחרה מחו"ל, והתייקרות התשומות

חברת אמיליה קוסמטיקס החליטה לסגור את המפעל בירוחם ו-240 עובדים נמצאים בסכנת פיטורים ממשית. לדברי החברה, ההחלטה התקבלה בעקבות החרפה במגמות שליליות שגרמו לשחיקה ברווח התפעולי של האתר בירוחם ולהפסדים. עובדי החברה מיוצגים על ידי ההסתדרות הלאומית.

בין היתר, מדובר בגידול מיבוא מתחרה, שחיקת מכירי המכירה בישראל, התייקרות בתשומות, החמרה ברגולציה המקומית בהשוואה למפעלים בחו"ל והסרת מסים על יבוא מתחרה מחו"ל.

סגירת מפעל הטואלטיקה והקוסמטיקה תגרום לקבוצת אמיליה הפסד חד פעמי של 25 מיליון שקל אך לא לחריגה מאמות המידה הפיננסיות שאמיליה התחייבה להן כלפי נותני האשראי שלה.

בשבוע שעבר נסגר גם מפעל חרסה בבאר שבע. המפעל המייצר כלי סניטריים מעסיק כ-100 עובדים והבעלים, חברת חמת, הודיעה שתנסה למצוא תעסוקה לחלקם. בנוסף, גם מפעל פניציה בירוחם נמצא בחשש ממשי לסגירה, ולטענת ההנהלה הקשיים נובעים מחרם חרדי בגלל הפעלת תנורים בשבת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 127 מילים. מחכים לתגובתך.

מפעל נוסף בנגב מאיים להיסגר ולפטר את עובדיו, בפעם השלישית בתוך שבוע

הנהלת מפעל אמיליה קוסמטיקס בירוחם הודיעה כי היא בוחנת את סגירתו ופיטורי 240 עובדיו ● הנהלת מפעל חרסה בבאר שבע הודיעה השבוע על סגירתו והעברת הייצור לטורקיה וההסתדרות תבקש ביום ראשון מבית המשפט את פירוקו ● השבוע פורסם שגם "פניציה" בירוחם עלול להיסגר

עובדי חרסה מפגינים מול בית בעל השליטה בחברה יואב גולן (צילום: יאיר אוקנין)
יאיר אוקנין
עובדי מפעל חרסה מפגינים.

חברת אמיליה פיתוח הודיעה אתמול (ה') לבורסה לניירות ערך כי היא בוחנת אפשרות לסגירת מפעל קוסמטיקס שבשליטתה בירוחם, המעסיק כ-240 עובדים.

עם זאת, החברה הודיעה כי "נכון למועד הדוח טרם התקבלו החלטות בדירקטוריון בדבר סגירת האתר (המפעל) בירוחם" וכי "הבחינה היא אך ורק ביחס לאתר בירוחם, ואינה מתייחסת ליתר אתרי החברה".

בעיתון "כלכליסט" צוטטו גורמים בהנהלת החברה שהסבירו כי "המפעל סובל מהפסדים, לאחר שייצור המותג הפרטי הצטמצם משום שהחברות המקומיות החליפו חלק מהייצור המקומי ביבוא, בשל הורדת המכסים על הייבוא ועלויות הייצור הגבוהות – בעיקר מחיר המים, והקשחה ברגולציה של משרד הבריאות".

מדובר במפעל השלישי בנגב שהנהלתו איימה השבוע על אפשרות לסגירתו ועל פיטורי מאות עובדיו, בהמשך למפעל "חרסה" בבאר-שבע ומפעל "פניציה" בירוחם.

הנהלת מפעל מוצרי הטואלטיקה חרסה בבאר שבע – אחד המפעלים הראשונים בנגב, שהוקם ב-1950 – הודיעה השבוע על סגירתו והעברת הייצור לטורקיה ופיטורי 120 עובדיו.

ההסתדרות תעתור ביום ראשון הקרוב לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ותבקש את פירוק המפעל. יו"ר ההסתדרות במרחב הנגב, מאיר בביוף, אמר ל"זמן ישראל": "אנחנו לא סומכים על הנהלת המפעל וניאלץ לבקש את פירוקו כדי להבטיח שהעובדים יקבלו את כל השכר ותנאי הפרישה המגיעים להם".

עובדי המפעל מפגינים בפתח המפעל ומול ביתו של בעל השליטה, יואב גולן, במחאה על הסגירה עברת הייצור ובדרישה לשלם להם פיצויים הוגנים.

בנוסף, פורסם השבוע גם שמפעל כלי הזכוכית "פניציה" בירוחם עלול להיסגר ולפטר את 180 עובדיו. "פניציה" סובל מחרם צרכני שמובילה חסידות גור, מאחר שהוא מקיים חלק מעבודת הייצור בשבת, ולמרות שהעובדים המועסקים בו בשבת אינם יהודים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 233 מילים. מחכים לתגובתך.

עובדי הרכבת בתביעת דיבה: הטענה שהעובדים התחזו לחולים שקרית

חברי ועד העובדים של הרכבת הגישו תביעת דיבה על סך מיליון שקל נגד מנכ"ל הרכבת, אורי שריר ● "ההנהלה הפיצה פרסומים שקריים כדי להסיט את הדיון מכשליה" ● ההנהלה: "אדרעי מתכחשת להתנהלותה האלימה והבלתי חוקית"

שביתה ברכבת ישראל (צילום: Flash90)
Flash90
שביתה ברכבת ישראל

יו"ר ועד עובדי רכבת ישראל, גילה אדרעי, ושני חברים נוספים בוועד העובדים של הרכבת, ליאב אליהו וגיל יצחק, הגישו אתמול (ג') לבית המשפט האזורי לעבודה בתל אביב תביעת לשון הרע, נגד מנכ"ל הרכבת, אורי שריר, וסמנכ"ל חטיבת נוסעים ברכבת, בועז הירש. את התביעה, בהיקף של על מיליון שקל, הגישה בשם העובדים עו״ד סיגל פעיל.

חברי הוועד מבקשים מבית הדין להורות להנהלת הרכבת לפרסם התנצלות פומבית, תיקון והכחשה, לטענות שהופצו נגד הוועד, לפיהן הוועד גרם, כביכול, להשבתה הפרועה של הרכבות ב-12 לאפריל, בכך שהורה לעובדים להתחזות לחולים. 

לפני שלושה שבועות נעצרה תנועת הרכבות בישראל לשעתיים, במפתיע ובלא הודעה מוקדמת, מה שגרם לכאוס בתחנות ולסבל רב לציבור הנוסעים. האירוע התקיים בעיצומו של מאבק בין ההנהלה לוועד.

גילה אדרעי יור ועד עובדי הרכבת (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
אדרעי (צילום: יונתן סינדל.פלאש 90)

הוועד וההנהלה האשימו זה את זה בהשבתה ומחזיקים עד עכשיו בגרסאות סותרות לסיבה לקיומה: בהנהלה טוענים שהשביתה החלה בגלל פקידים שלטענת ההנהלה התחזו לחולים בהנחיית הוועד, ואילו בוועד טענו שההנהלה היא זאת שהשביתה את תנועת הרכבות.

"הנתבעים (מנהלי הרכבת) מפיצים דברי בלע ופרסומים שקריים מסיתים ופוגעניים במכוון וביודעין, כאילו ועד העובדים הוא האחראי לעצירת תנועת הרכבות, באצטלה שקרית וזדונית, שהוביל התחלות של שמונה פקידים, דבר שלא היה ולא נברא", נכתב בכתב התביעה שהוגש היום.

עוד נכתב כי ההנהלה הפיצה את טענותיה "במטרה ברורה ומוצהרת לפגוע בתדמיתם ובשמם הטוב של חברי ועד העובדים, במטרה להסיט את הדיון מכשליה של הנהלת הרכבת".

מהנהלת הרכבת נמסר בתגובה: "מדובר בתביעת סרק, שתכליתה לשרת את מאבקה של אדרעי, לנוכח התחקיר המתבצע כעת על אירועי אותו יום. צר לנו כי בשבוע בו מחודש המו"מ, בוחרת אדרעי להמשיך ולהתכחש לפגיעה החמורה שגרמה לציבור הנוסעים, באמצעות עצירת רכבות פראית ואלימה. ההתנצלות היחידה של הנהלת הרכבת היא כלפי הנוסעים שנפגעו ממעשי ראשי הוועד".

שבוע לאחר השבתת הרכבות הורה בית הדין להנהלה ולוועד העובדים להיכנס למשא ומתן ול"הידברות אמיתית ואינטנסיבית במטרה לקדם את יישוב המחלוקות שלהם" למשך חודשיים, שבמהלכם ייאסר על העובדים לשבות ולשבש את העבודה. שיחות המו"מ בין הוועד להנהלה אמורות להתחיל היום.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 301 מילים. מחכים לתגובתך.
סגירה