"מדינת ישראל עשויה פסיפס אנושי של תרבויות שונות". המשפט הזה, שכאילו נלקח מ"נאום השבטים" המפורסם של הנשיא ראובן ריבלין, נכתב דווקא על ידי השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, או כותב כלשהו מטעמה.
זהו המשפט הפותח של דוח "העסקה שוויונית ורבגונית" של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2020, שגמליאל הגישה השבוע לנציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, לרגל יום הגיוון הבינלאומי. במעמד החגיגי גמליאל – שבתפקידה הקודם הייתה השרה לשוויון חברתי – גם ציינה ש"המגזר הציבורי והממשלתי צריך לשמש דוגמה ומופת למגזר העסקי בתחום הגיוון התעסוקתי".
עם המילים היפות והנכונות הללו קשה להתווכח, רק שבמעבר משלב המילים למעשים, ומחזון למציאות, המשרד להגנת הסביבה נתקל בקשיים מסוימים: על פי הדוח, רק 6.6% מעובדי המשרד להגנת הסביבה מגיעים מהחברה הערבית (44 מתוך 670), פחות משליש מהנתח שלהם בציבור הישראלי. חמור לא פחות – מספר העובדים הערבים הבכירים במשרד עומד על 0.
רק 6.6% מעובדי המשרד להגנת הסביבה מגיעים מהחברה הערבית (44 מתוך 670), פחות משליש מהנתח שלהם בציבור הישראלי. חמור לא פחות – מספר העובדים הערבים הבכירים במשרד עומד על 0
הנתון הזה, שמטריד במיוחד על רקע אירועי התקופה האחרונה, מקבל משנה תוקף כשבודקים את ההתפתחות על ציר הזמן: בשלוש השנים האחרונות חל גידול הדרגתי ושיפור מבורך בהשתלבות במשרד של קבוצות מודרות אחרות – עובדים חרדים ויוצאי אתיופיה. רק השילוב של האזרחים הערבים דורך במקום.
זה לא שבמשרד להגנת הסביבה לא משקיעים מאמצים בשיפור המצב – לפחות לפי המתואר בדוח. יש ועדת היגוי, יש יוזמות פרואקטיביות של פנייה אל האוכלוסיות הרלוונטיות, והחל ברבעון האחרון של 2020 יש מכרזים שפונים במיוחד לקבוצות הללו. הפירות, מאמינים במשרד, ייקטפו במהלך 2021.
הלוואי, רק שבינתיים הנתונים מטרידים: מספר העובדים החרדים עדיין קטן – 17 בלבד (נקודת האור: 10 מתוכם הן נשים) – אבל שם לפחות ניכרת התקדמות, ובין העובדים החדשים שנקלטו במשרד יש לחרדים ייצוג סביר של 7.1%.
מספר העובדים החרדים עדיין קטן – 17 בלבד (נקודת האור: 10 מתוכם הן נשים) – אבל שם לפחות ניכרת התקדמות, ובין העובדים החדשים שנקלטו במשרד יש לחרדים ייצוג סביר של 7.1%
מגמת גידול יש גם במספר העובדים ממוצא אתיופי – מ-0.6% ב-2018 ל-1.6% כיום (היעד שהוגדר על ידי הממשלה – 1.7%).
אבל, כאמור, הסקטור שמתקשה להשתלב יותר מכולם אלה האזרחים הערבים.
שילוב של עובדים ממגוון הקבוצות שמרכיבות את החברה הישראלית קריטי במיוחד במשרד להגנת הסביבה, משום שבתחום הזה תהום פעורה בין השבטים השונים.
רמת המודעות, התשתיות, השטחים הפתוחים והירוקים שעומדים לרשות התושבים, זמינות התחבורה הציבורית, הטיפול בפסולת, היקף השימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים ואפילו הזוהמה הבסיסית ברשות הרבים – בכל התחומים האלה, ישובים חילוניים ממעמד הביניים ומעלה וישובים חרדים וערבים נראים לעיתים כאילו אינם שייכים לאותה מדינה.
אם הערכים הירוקים יישארו מזוהים בלעדית עם הציבור החילוני-ליברלי, יהיה קשה להנחית אותם מבחוץ על ציבורים אחרים שרואים בהם נטע זר.
זה יהיה הרבה יותר אפשרי אם במסדרונות השלטון יהיו נציגים של אותם ציבורים, אבל כרגע במשרד להגנת הסביבה יש 0 עובדים בכירים ערבים, 0 עובדים בכירים חרדים ו-0 עובדים בכירים אתיופים. אם זה לא ישתנה במהירות, מצב הסביבה בישראל ימשיך לדשדש בפיגור ניכר אחרי המערב.
כרגע במשרד להגנת הסביבה יש 0 עובדים בכירים ערבים, 0 עובדים בכירים חרדים ו-0 עובדים בכירים אתיופים. אם זה לא ישתנה במהירות, מצב הסביבה בישראל ימשיך לדשדש בפיגור ניכר אחרי המערב
במשרד להגנת הסביבה מסבירים שחלק מהקושי נובע מכך שבקבוצות הללו רק מעטים פונים ללימודים בתחומים שרלוונטיים לעבודה במשרד – כמו מדעי הטבע או הנדסת הסביבה. הקשיים אותנטיים, אבל חייבים להימצא להם פתרונות.
בין דפי הדוח, אגב, שולבו דוגמאות של ברכות שנשלחות לעובדים בחגים של הדרוזים, המוסלמים ויוצאי אתיופיה. הכוונה טובה, התוצאה מעט מביכה. "ברכה לחג שלנו", אמר לי פעם קולגה ערבי באחת ממערכות התקשורת שעבדתי בהן, "זה קלישאה של דו-קיום כמעט כמו לדבר על חומוס".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו