האחיות והאחים בישראל פתחו הבוקר (ג') בשביתה. בתי החולים הציבוריים וקופות החולים (פרט למכבי) פועלים היום במתכונת חירום, וכל הבדיקות והטיפולים הרפואיים שאינם דחופים נדחים למועדים אחרים.
מאחר שההמתנה לבדיקות וטיפולים כאלה ממילא אורכת זמן רב, שפועל תמיד לרעתו של החולה, התוצאה היא, בהכרח, פגיעה בבריאות הציבור. עם זאת האחיות טוענות שמאבקן דווקא נועד לסייע לציבור.
העילה המרכזית לשביתת האחים היא דרישתן להוספת 1,500 תקנים, כדי להקל על המחסור בתקנים, שהוא בעיה שהן האחים והן והמטופלים סובלים ממנה.
השוואה בינלאומית של מספר האחים והאחיות בישראל ובעולם, יכולה לתת פרספקטיבה טובה יותר לטענות של האחים על מחסור קבוע בכוח אדם.
מספר האחיות – כמעט הכי נמוך בעולם המפותח
לפי דוח OECD, המתבסס על נתונים משנת 2017, ודוח ארגון הבריאות העולמי המתבסס על נתונים מ-2018, במערכת הבריאות הציבורית של ישראל יש חמישה אחים מוסמכים לאלף נפש. ב-35 המדינות החברות ב-OECD הממוצע במערכת הבריאות הציבורית הוא של 9.3 אחים לאלף נפש.
רק בשתיים ממדינות ה-OECD יש פחות אחים לנפש מאשר בישראל – מקסיקו ויוון, שבהן יש שלושה אחים לאלף נפש. ביוון יש מחסור באחים מאז שהמדינה פיטרה אלפים מהם במשבר הכלכלי ואימוץ מדיניות הצנע. בנורווגיה ואיסלנד יש 17 אחים לאלף נפש, בגרמניה 13.8, בצרפת 10.6, בבריטניה 8.4 ובאיטליה 5.7.
בארה"ב מערכת הבריאות היא פרטית. ההערכה היא שבארה"ב מועסקים כ-10 אחים לאלף נפש – גבוה פי 2 ממספר האחים במערכת הבריאות הציבורית בארץ.
האחים והאחיות אינם דורשים העלאה בשכרם, אלא להפך – הם מוחים על הורדה, לטענתם, של כמעט 20% בשכר, כענישה על עיצומים שנקטו במחאה על המחסור בתקנים
עם זאת, בישראל ובמרבית המדינות האחרות ב-OECD יש מרפאות פרטיות שמעסיקות אחים רבים, שאינם נכללים בסטטיסטיקה הממשלתית. מסיבה זו קשה להשוות את מספר האחים בארה"ב למספרן במדינות מפותחות אחרות.
שתי המדינות בעלות תוחלת החיים הגבוהה ביותר בעולם הן יפן ושווייץ, מה שמהווה אינדיקציה מסוימת לכך שיש להן מערכת בריאות טובה.
ואכן, במערכת הבריאות הציבורית בשווייץ יש 18.2 אחים ואחיות לאלף נפש – פי שלוש וחצי יותר מאשר בישראל, וביפן מספר האחים הוא 11.2 לאלף איש, יותר מפי שתיים יותר.
מאחר שה-OECD מורכב ממדינות ברמות התפתחות שונות, ההשוואה לכלל מדינות הארגון אינה אומרת מספיק על המצב בישראל, בוודאי כשמשווים את ישראל למדינות העשירות והמפותחות בעולם כמו סקנדינביה, גרמניה או שווייץ.
עם זאת, בדיקה השוואתית מעלה כי מספר תקני האחים בישראל נמוך גם בהשוואה למדינות קטנות ב-OECD, שרמת החיים בהן קרובה לזו שבישראל. בפורטוגל יש 6.4 אחים לאלף נפש, בצ'כיה 8.4 ובקוריאה הדרומית 7.
בדרום קוריאה שרר מחסור חמור באחים, שעמד בשנת 2000 על 3 לאלף נפש, אך מאז שנת 2000 מספר התקנים לנפש במדינה גדל ביותר מפי שניים.
מספר תקני האחים גדל מאז 2000 בהרבה ברוב העולם, ובכל המדינות המפותחות. בישראל הוא כמעט הוכפל בתקופה זו, מכ-23 אלף ל-42 אלף אחים.
אבל בניגוד למדינות מפותחות אחרות, מספר האחים לנפש לא גדל בישראל כלל ואף הצטמצם, בגלל ריבוי האוכלוסין החריג בארץ.
מצבה של ישראל טוב רק כשמשווים אותו למצב במדינות השכנות – קפריסין, שבה יש 4 אחים לאלף נפש, ירדן, שבה יש 3 אחיות לאלף נפש, ומצרים שבה יש רק 1.4 , אם כי חלק ניכר מהרפואה בירדן ובמצרים היא פרטית.
ארץ מפותחת נוספת שסובלת ממחסור חמור באחים היא הונג-קונג. במחוז האוטונומי יש כ-4.5 אחים לאלף נפש. המחסור באחים וברופאים בהונג-קונג מהווה בעיה ציבורית בוערת, והיווה את אחת הסיבות למהומות שפרצו שם.
תוחלת החיים בהונג-קונג היא הגבוהה בעולם, בין השאר, בזכות מערכת בריאות מצוינת. עם זאת המשטר הסיני "מייבש" את בתי החולים במחוז, מושך רופאים ואחים לעבוד בסין בשכר גבוה, ומקפיא את התקנים בהונג-קונג במטרה להטיל עליה את מרותו.
גם בתי החולים צפופים יותר
המחסור באחים ובאחיות, בהשוואה לעולם, חמור עוד יותר מכפי שמראים הנתונים, כיוון שבישראל יש גם צפיפות רבה בבתי החולים. בישראל יש רק 3 מיטות אשפוז ל-1000 נפש. מהשוואת מספר מיטות האשפוז במדינות השונות עולה שמספר מיטות האשפוז בישראל נמוך בהרבה, ואם הוא היה גבוה יותר – האחים היו עמוסים עוד יותר.
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי וה-OECD מספר מיטות האשפוז לנפש בישראל נמוך ביחס למדינות המערביות הגדולות (ארה"ב, צרפת וגרמניה – אם כי מספר מיטות האשפוז לנפש בבריטניה דווקא נמוך יותר).
מספר מיטות האשפוז בישראל נמוך גם ביחס למדינות קטנות עם רמת חיים דומה (צ'כיה, פורטוגל, יוון, קפריסין), ובוודאי לארצות ומדינות עם תוחלת חיים גבוהה במיוחד (יפאן, הונג-קונג, שוויץ).
מספר מיטות האשפוז לנפש קטן יותר רק בהשוואה למדינות השכנות (מצרים וירדן, אבל לא ביחס לקפריסין).
מחסור באחים ובאחיות גורם לעלייה בשכרם
האחים והאחיות אינם דורשים העלאה בשכרם, אלא להפך – הם מוחים על הורדה, לטענתם, של כמעט 20% בשכר, כצעד ענישה על עיצומים שנקטו במחאה על המחסור בתקנים.
שכר האחים והאחיות בישראל עלה בשנים האחרונות באופן חד. לפי נתוני משרד האוצר, שכרם עלה בעשור האחרון בכ-47%, הודות למאבקים קודמים שלהם, ועקב התחרות עם המרפאות ובתי החולים הפרטיים, שמשלמים שכר גבוה בהרבה.
לפי נתוני ה-OECD מ-2013, שכר האחים בישראל היה מהנמוכים בעולם המפותח. אבל נתוני הארגון נאספו לפני העלאות השכר ואינם מעודכנים.
מנתונים שאספנו ממכוני מחקר בינ"ל פרטיים, עולה כי שכר האחים הממוצע בישראל עומד על כ-80% מהשכר הממוצע במשק. גבוה בהרבה מאשר במדינות קטנות עם רמת חיים דומה לזו של ישראל, כמו צ'כיה, למשל, דומה לשכרם בצרפת וגבוה מאשר בגרמניה ובבריטניה, אם כי נמוך ביחס לזה של שוויץ ויפן.
שכר האחים בארצות הברית, לעומת זאת, גבוה בהרבה, ודומה לשכר הממוצע במשק האמריקני. מערכת הבריאות בארה"ב היא פרטית ומתגמלת את הרופאים והאחים לפי הביקוש לשירותיהם – על חשבון החולה האמריקני שנאלץ לשלם פי כמה על שירותים רפואיים מאשר בכל מקום אחר.
האחים זוכים לשכר גבוה במיוחד במקומות שבהם יש מחסור בשירותיהם. בקפריסין זכו האחים לפני שנתיים בהעלאה של 47% בשכרם, בבת אחת, וכיום הוא עומד על כ-95% מהשכר הממוצע באי. שכר האחים והאחיות בהונג-קונג עומד על כ-160% מהשכר הממוצע.
בנוסף למחאות ושביתות, מנהלי בתי החולים והמרפאות במקומות שבהם שורר מחסור נמצאים בחשש מתמיד שהאחים יעזבו את המקצוע, יהגרו או יעברו לעבוד במרפאה פרטית.
האחים בירדן נהנים מתנאי העסקה טובים במיוחד, ושכרם הממוצע, שדומה לזה של מדינות מערביות, גבוה פי-12 משכרו של עובד ירדני ממוצע ופי-36 מזה של אח במצרים. בירדן יש מחסור אמיתי בכוח אדם משכיל ומיומן, ומערכת הבריאות שלה מעסיקה אחים רבים מישראל והשטחים, וצריכה להתחרות בשכר שמשלמת מערכת הבריאות בישראל וכן בערב הסעודית ומדינות המפרץ.
בישראל אין, כידוע, מחסור בכוח אדם מיומן וגם לא בתקציבים – ובכל זאת מערכת הבריאות הישראלית, כמו מערכת החינוך, אינה מצליחה להדביק את קצב הגידול באוכלוסיה ועובדת במחסור מתמיד בכוח אדם.
כמו במקומות אחרים שבהם יש מחסור באחים ובאחיות, שכר האחים בישראל עולה. אבל האחים ממורמרים כיום על עומס העבודה יותר מאשר על שכרם.
אלפי אחיות בישראל עוזבות את המקצוע בגלל עומס העבודה הבלתי נסבל, אחרות מוצאות עבודה במרפאות פרטיות, ויש כאלה שעוזבות את הארץ ועובדות במקומות אחרים – ומחמירות את המחסור בתקנים, וחוזר חלילה.
אם הממשלה לא תמצא דרך להגדיל במהירות את מספר האחים והאחיות היא עלולה לשלם להם בסופו של דבר הרבה יותר ממה שהם דורשים כעת והעומס יימשך בכל זאת. מי שישלם את המחיר, גם בכסף וגם בזמני המתנה ועגמת נפש, יהיו, כרגיל, החולים, כלומר הציבור הישראלי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם