חילופי כספים. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock

ראיון בהעדר בנקאות, עמותה אחת מנסה לעזור לעסקים הקטנים בחברה הערבית

לאזרחי ישראל הערבים אין נגישות להלוואות או משכנתאות, הם אינם משתמשים באשראי וחסמים רבים אחרים מובילים אותם לקחת הלוואות בשוק האפור ● עמותת "קורת" מנסה לתקן את המצב באמצעות תוכניות מיקרו-מימון לעסקים קטנים, בעיקר עבור עסקים בבעלות נשים ● "לצערי, אנחנו ג'וק קטן ליד הכרישים הגדולים", אומרת סמנכ"לית העמותה חגית רובינשטיין בראיון לזמן ישראל

קשיי הבנקאות שחווים אזרחי ישראל הערבים לא זרים לחגית רובינשטיין, סמנכ"לית עמותת "קורת", המעניקה שירותי מימון לעסקים קטנים במגזר הערבי.

בתחקיר זמן ישראל שפורסם לפני חודשיים, נחשף כי אין לאזרחים הערבים נגישות להלוואות או משכנתאות, הם אינם משתמשים בכרטיס אשראי – וחסמים רבים אחרים מובילים את ערביי ישראל לפנות לחלפני כספים מהעולם התחתון ולקחת הלוואות בשוק האפור. התוצאה: עלייה באלימות ובפשע במגזר.

עמותת "קורת", שהוקמה ב-1993, פועלת בשיתוף משרד הכלכלה במתן מימון לעסקים קטנים, בעיקר אלה המנוהלים על ידי נשים, כאשר עיקר הלקוחות של העמותה – מעל 90% – בחברה הערבית.

בין השאר, קורת מספקת תכנית מיקרו-מימון (מיקרופיננס) המבוססת על שיטת הערבות ההדדית שפותחה בבנגלדש על ידי פרופסור מוחמד יונס, חתן פרס נובל לשלום.

עיקר התכנית בישראל – הקרויה "סאווא" (המילה "יחד" בערבית) – היא שכל הלוואה עומדת על סך של עד 30 אלף שקל, ואת העדר היכולת הפיננסית להעמיד ערבות באמצעות נכסים או בני משפחה עמידים, מחליפה הערבות הקבוצתית. כלומר, נשים בעלות עסקים קטנים ערבות זו לזו.

ישראלית בדואית עובדת במשרד. אילוסטרציה. למצולמת אין קשר לנאמר בכתב (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
ישראלית בדואית עובדת במשרד. אילוסטרציה. למצולמת אין קשר לנאמר בכתב (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

אופן פעולה נוסף הוא חיבור עם ארגון בשם Kiva, פלטפורמה המחברת בין מימון המונים לבין בעלי עסקים מאוכלוסיות מוחלשות. כך, אנשים שמגייסים מימון המונים יכולים למצוא משקיעים ערכיים המחפשים להקצות את כספם ליוזמות המיועדות לסייע לאוכלוסייה מוחלשת.

"אנחנו מגייסים כך כ-200 אלף דולר בשנה", מספרת רובינשטיין בראיון לזמן ישראל. "בסוף התהליך אנחנו אמורים להחזיר את הכסף למשקיעים, אבל רבים מהם רואים בכך תרומה ומעדיפים לגלגל את הסכום לפרויקט הבא. מדובר בשילוב של תרומות, השקעות חברתיות, הלוואות חברתיות – וכן, אנחנו גם נשענים על תקציבים ממשלתיים".

"אנחנו מגייסים כ-200 אלף דולר בשנה. בסוף התהליך אנחנו אמורים להחזיר את הכסף למשקיעים, אבל רבים מהם רואים בכך תרומה ומעדיפים לגלגל את הסכום לפרויקט הבא"

רובינשטיין מציינת שתכנית ההלוואות החוץ-בנקאיות "סאווא" מגיעה בסך הכול ל-15 מיליון שקל לשנת 2021 וצפויה לעמוד על עוד 15 מיליון שקל בשנה הבאה. הקרן תיתן מענה לעסקים שלא קיבלו הלוואה דרך קרנות הקורונה במהלך השנה האחרונה – אותן קרנות בערבות מדינה – וכן תיתן הלוואות לעסקים שאין עליהם פעולות הוצאה לפועל או מגבלות בחשבונות הבנק.

"אנחנו מסתובבים בשטח, ביישובים, פוגשים נשים שמבקשות הלוואות, מלווים אותן בפיתוח העסק. מודל הערבות הקבוצתית. במקביל אנחנו מקבלים פניות רבות של גברים, שגם הם רוצים להיכנס לקטגוריות של העמותה שלנו ואנחנו פותחים זאת גם להם", מספרת רובינשטיין.

חגית רובינשטיין, סמנכ"לית עמותת קרנות קורת (צילום: באדיבות המצולמת)
חגית רובינשטיין, סמנכ"לית עמותת קרנות קורת (צילום: באדיבות המצולמת)

"החל מ-2006 נתנו מעל ל-100 מיליון שקל לנשים ערביות, כאשר הלוואה ממוצעת עומדת על סך של 8,000 שקל. יש הלוואות אישיות שמגיעות עד ל-30 אלף שקל לעסקים קיימים".

אבל הפעילות הזו היא טיפה בים.
"לצערי, אנחנו ג'וק קטן ליד הכרישים הגדולים. מה שקרה עם ערבויות המדינה לעסקים במהלך הקורונה זה שהחזקים קיבלו את הכסף וכל החלשים נותרו מאחור. העסקים החזקים השיגו את הסכומים, ומי שהיה במצב קשה, המדינה לא נתנה לו מענה. הכסף שלנו הולך בשיעור של כ-90% לחברה הערבית ויש לנו תוכניות גם עבור יוצאי אתיופיה.

"זה לא שאין צרכים בשאר החברה היהודית, אבל התמקדנו בחברה הערבית כי התרומות לעמותה היו ממוקדות לאגף הזה. המצב בחברה הערבית הוא גרוע בהרבה, גם אם משווים אותו לנגישות לאשראי בחברה החרדית. לחרדים יש נגישות למקורות מימון שהם הוגנים, וזה לא דומה לשליטה של הצ'יינג'ים ביישובים הערביים".

"המצב בחברה הערבית הוא גרוע בהרבה, גם אם משווים אותו לנגישות לאשראי בחברה החרדית. לחרדים יש נגישות למקורות מימון שהם הוגנים, וזה לא דומה לשליטה של הצ'יינג'ים ביישובים הערביים"

איך את מסבירה שהשוק האפור התמקד בחברה הערבית בשנים האחרונות? מה קרה פתאום, הרי מספר מקרי הרצח בחברה הערבית קפץ במספרים בחמש השנים האחרונות.
"אחרי מחאת 2011 היה הליך של הסדרת תחום ההלוואות החוץ-בנקאיות, נפתחו יותר אפשרויות מימון, והמדינה עשתה אסדרה לגופים מעניקי מימון. גופים רבים שהיו לא מפוקחים, כולל העמותה שלנו, נכנסו לאסדרה.

"וכך, על כולנו יש עכשיו רגולציה שמחייבת אותנו לעמוד בכללים – גם מי שעסק בניכוי צ'קים, הוכנס לרגולציה. במקביל נוסף למשק גם חוק דירוג אשראי וכך חברות רבות שהשיגו רישוי התחרו על 'לקוחות טובים' בעלי דירוג אשראי טוב. מי שאין לו כרטיסי אשראי או חשבונות בנק – שזה קיים בשיעורים יותר גדולים בחברה הערבית – נותר בחוץ.

"למעשה, כשהעבירו את חוק דירוג האשראי, אמורה הייתה לקום גם קרן עבור מודרי אשראי, אנשים שלא מצליחים לעמוד בדירוג ולהיות זכאים להלוואות. יצא מכרז לקרן למודרי אשראי, אבל אף בנק לא השתתף במכרז. אז נותרה קבוצה שלמה בחוץ.

"הבעיה של החברה הערבית היא חמורה במיוחד. הם בחוץ, ואנחנו קרן קטנה יחסית שלא יכולה לכסות את הכול".

סניף של הבנק הערבי הישראלי (צילום: ארבל בע"מ)
סניף של הבנק הערבי הישראלי (צילום: ארבל בע"מ)

לפי נתונים שפרסם בעבר משרד הכלכלה, כ-10% מכלל העסקים בישראל הם בבעלות ישראלים ערבים. 96% מהעסקים בבעלות ערבים מוגדרים כעסקים קטנים, זעירים או משפחתיים. 65% מכוח העבודה של החברה הערבית עובד בעסקים הללו.

לפי משרד הכלכלה, ההלוואות של "קורת" הן עד ל-100 אלף שקל, לתקופה של עד ארבע שנים ועם דרישת חתימה של ערב אחד בלבד. המיזם מיועד לעסקים שיש להם מחזור שנתי של עד מיליון שקל.

את מסתובבת בשטח ונפגשת עם אנשים, איך את מתארת את המצב של העסקים בחברה הערבית אחרי מבצע "שומר החומות"?
"ההשפעה מאוד לא אחידה ונוגעת גם לעסקים ערבים וגם לאלו של יהודים. עסקים רבים ביישובים ערביים חוו גידול בפעילות, כי התושבים המקומיים העדיפו לקנות מעסקים מקומיים בשל החשש מהתנכלות מיהודים וגם ממטעמי סולידריות מקומית. במקביל, עסקים שהיו מבוססים על לקוחות יהודים – בערים מעורבות או מסעדות – סובלים מירידה משמעותית בפעילות.

"בו זמנית, גם עסקים ביישובים יהודיים שלפני המבצע שירתו הרבה לקוחות ערבים סבלו וסובלים מירידה משמעותית בפעילות. במקומות כמו באר שבע או כרמיאל, למשל".

השף הפלסטיני פואד אבסין, בעלי חומוס הגבעה בירושלים (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
השף הפלסטיני פואד אבסין, בעלי חומוס הגבעה בירושלים (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

מה צריך לעשות כדי לתקן את הנזקים, מבחינת העולם העסקי?
"הקרע יושב על חוסר אמון וחששות לביטחון אישי. אני חושבת שבטווח הקצר, אנשי עסקים בולטים ומפורסמים משני הצדדים צריכים לשבור את המתח ולחצות את המחסום הבלתי נראה של חשדנות ופחד. שאנשי עסקים יהודים ילכו לקנות מעסקים ביישובים ערביים או יתארחו במסעדה ערבית ובעסקים ערבים – והפוך: שאנשי עסקים ערבים יקנו מעסקים יהודיים.

"בטווח הקצר, אנשי עסקים בולטים ומפורסמים משני הצדדים צריכים לשבור את המתח ולחצות את המחסום הבלתי נראה של חשדנות ופחד. שיהודים ילכו לקנות מעסקים ערביים או יתארחו במסעדה ערבית – ולהיפך"

"בטווח הארוך, צריך לצאת עם תכנית כלכלית מקיפה שתענה לכל החסרים, והבעיות והאפליות שמדווחים בתקשורת".

השימוש בקרנות המבוססות על תרומות, באופן חלקי או מלא, כדי לפתור בעיה מסחרית-חברתית כה עמוקה זוכה גם לביקורת.

רון גרליץ, מנכ"ל "אקורד" – ארגון אקדמי-חברתי באוניברסיטה העברית העוסק בשינוי חברתי – ומי שהיה מנכ"ל משותף של עמותת "סיכוי", ארגון יהודי-ערבי לקידום שוויון וחברה משותפת, אומר לזמן ישראל שהניסיון לפתור את מצוקת האשראי בחברה הערבית באמצעות קרנות במימון המדינה ופילנתרופיה משול ל"ניסיון לרוקן את הים בכפית".

מנכ"ל אקורד רון גרליץ (צילום: באדיבות המצולם)
מנכ"ל אקורד רון גרליץ (צילום: באדיבות המצולם)

"למצוקת האשראי בחברה הערבית יש רק פתרון אחד יעיל והוא רגולציה שתגרום לבנקים להעניק אשראי לאזרחים ועסקים ערבים", אומר גרליץ ומפנה כהשוואה לחוק האמריקאי  Community Reinvestment Act (CRA) אשר נחקק בשנות ה-70 והוביל את הבנקים בארה"ב להזרים אשראי בהיקף של מאות מיליארדי דולר לאוכלוסיות חלשות שלא זכו קודם לכן לאשראי.

"הרגולציה הזו תשאיר את ההחלטה למי לתת אשראי בידי הבנקים אך תגרום להם להזרים אשראי רב לחברה הערבית" הוא אומר.

לדברי גרליץ, ישנו כשל עמוק בקרב גופי שלטון, ארגוני החברה האזרחית, הגופים הפילנתרופיים וגורמים נוספים המעוניינים לטפל במצוקת האשראי לחברה הערבית.

"הם מקימים מדי פעם קרנות למתן אשראי לחברה הערבית שמצליחות להזרים סכומי אשראי נמוכים להחריד ביחס למצוקה, וזאת במקום ללחוץ על המדינה לקדם רגולציה שתגרום לבנקים לתת אשראי לחברה הערבית. זה עובד מצוין בארה"ב וזה יכול לעבוד מעולה גם בישראל. כל מי שרוצה לפתור את מצוקת האשראי בחברה הערבית צריך להפנות לשם את מאמציו".

"קרנות למתן אשראי לחברה הערבית מצליחות להזרים סכומי אשראי נמוכים להחריד ביחס למצוקה, וזאת במקום ללחוץ על המדינה לקדם רגולציה שתגרום לבנקים לתת אשראי לחברה הערבית"

גרליץ פעיל שנים רבות בחיבור בין החברה הערבית והחברה היהודית בישראל ומסכים שהפתרון לאלימות ולמספר הולך וגדל של מקרי רצח, אינו רק באמצעות שיטור, הגדלת מספר תחנות המשטרה והוספת שוטרים מומחים. "חייבים לעסוק בנושא האלימות בחברה הערבית מנקודות מבט נוספות, אם באמת רוצים לפתור את זה".

עוד 1,205 מילים
סגירה