שאלת אופי היחסים בין ישראל לתפוצות והעמקתה של התופעה המכונה "התרחקות" עולה תדיר על סדר היום הציבורי. הנתונים החדשים של מכון פיו (יהדות אמריקה 2020) מאפשרים הצצה מעמיקה למצב בנקודת הזמן הנוכחית, ובחינה של השאלה: האם וכיצד משתנה מערכת היחסים בין שתי הקהילות היהודיות הגדולות ביותר בעולם – ישראל וארה"ב.

הנתונים החדשים של מכון פיו מאפשרים הצצה מעמיקה למצב יהדות אמריקה בנקודת הזמן הזו, ובחינת השאלה: האם וכיצד משתנה מערכת היחסים בין שתי הקהילות היהודיות הגדולות ביותר בעולם – ישראל וארה"ב

ד"ר ענבל הקמן היא עמיתת מחקר בכירה במכון למדיניות העם היהודי ומרצה למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

אני זוכר את יום השואה מהילדות. כנראה שכבר בסוף הסבנטיז. בטח באייטיז. יום השנה לפני 45 שנה. יום השואה לפני 42 שנה. לפני 40 שנה. אז טרם חלפו עדיין 40 שנים מתום המלחמה ההיא. זאת אומרת שעבר יותר זמן מאז עד היום מאשר מתום מלחמת העולם השנייה עד אז. זה די מדהים אותי.

ומאז עד היום, עברו המון מים בירקון ובקישון וחלקם היו מזוהמים מאוד. אמש נמנעתי בתוקף מצפייה בנאום השנתי של בנימין נתניהו, שהופך בכל שנה לנלעג יותר, כוזב יותר, מניפולטיבי יותר, מזלזל יותר, קורבני יותר, לאומני יותר ומביש יותר.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

בעוד מספר ימים נציין כולנו 76 שנות תקומה למדינת ישראל. 79 שנים אחרי סיום המלחמה הנוראית ההיא. והשנה אירועי הזיכרון והעצמאות לא יהיו כבכל השנים.

אחרי שאולי חשבנו שראינו, שמענו, פגשנו הכל, הגיע ה-7 באוקטובר. יום נוראי, קשה, עצוב, מטלטל ומזעזע שעדיין מלווה אותנו. כבר למעלה מ-200 ימים שאנחנו בתוך מציאות שקשה בה לנשום, מציאות כואבת ובלתי נתפסת.

יעל זית, ילידת 1982, מצור יצחק. אמא ל-3 ונשואה ליסף. מנהלת מחלקת התנדבות וקהילה בקרן לרווחת נפגעי השואה מ-2022. לפני כן, התעסקה בניהול ופיתוח קהילות חינוך, נוער ומגזר ציבורי.

באופן מוזר מתקבל הרושם שחברי הממשלה נוהגים להתבטא בזירות פיגוע ופח"ע באמצעות ריקוד דווקא. כך למשל חולל בדבקות השר יואב קיש בתגובה לשאלות מראיינות בשידור ישיר מזירת פיגוע ברעננה. מסתמן שגם השרה מירי רגב מתבטאת בריקוד, מסוּגה מעט שונה, לציון הטבח בעוטף.

גם השנה דואגת רגב שטקס המשואות הממלכתי ייחגג ברוב פאר ותקציבים. אמנם בהתאמות המתבקשות – ללא נוכחות קהל ובלי חשש לאינטראקציה עם נתינים. כל זאת תוך שימוש בסרטונים שצולמו מראש, בהם מומחש הטבח ברעים בסיוע רקדנים, המדגימים את מנוסת משתתפי המסיבה ונִרְצָחֶיהָ.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית, עובדת בקליניקה פרטית בתל-אביב. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת וטווה מחשבות מול נופים בריצה.