המשבר הגדול של 1929 נפל בתקופת שפע, כרעם ביום בהיר. כשהנשיא הובר ניסה לחדש את הצמיחה בעזרת התערבות הממשל בכלכלה, וכשהנשיא רוזוולט החל ב-1933 במדיניות השיקום הכלכלי של הניו-דיל, הם נתקלו בהתנגדות נמרצת מצד כלכלנים ופוליטיקאים, שטענו כי יש לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם וכי התערבות הממשלה רק תאט את ההתאוששות.

במשבר הגדול של 1929, כשהנשיא הובר ניסה לחדש את הצמיחה בהתערבות הממשל בכלכלה, וכשרוזוולט הנהיג את תכנית השיקום ב-1933, כלכלנים ופוליטיקאים התנגדו, בטענה שיש לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אחד הגורמים שהביא להחרפת המשבר הגדול היה המושג, הרעיון, של טיהור הכלכלה. של "ניקוי אורוות" כלכלי. לפי רעיון זה, שנות השפע בנו עיוותים מזיקים במערכת הכלכלית, וההתאוששות מהמשבר תבוא רק אם עיוותים אלו יחוסלו. על פי אותו רעיון, המשבר, פשיטות הרגל והאבטלה הם מנגנונים מטהרים טבעיים, באמצעותם המערכת הכלכלית מסלקת את הרעלים שהצטברו בה.

לפי הדוגלים ברעיון זה, התאוששות אמיתית אינה בת קיימא עד שתהליכים אלו יתממשו, וכל התערבות ממשלתית להאצת היציאה מהמשבר רק מזיקה ודוחה את הריפוי ואת ההתאוששות.

הניו-דיל של 1933, המשברים הכלכליים האחרונים, משבר הבנקאות של 2008, וזה שנגרם ע"י הקורונה ב-2020-2021, מורים שאלו היו רעיונות מופרכים ושהתערבות הממשלה הינה חיונית לתפקוד הכלכלי הלאומי. למרות זאת, 90 שנה אחרי המשבר הגדול בארה"ב, הרעיונות הקלוקלים וההרסניים האלו חוזרים אלינו בישראל דרך כלכלני פורום קהלת.

בתקשורת מדווח שהמועמד המרכזי לתפקיד יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, למעשה היועץ הכלכלי של ראש הממשלה נפתלי בנט, הוא ד"ר מיכאל שראל, יושב ראש הפורום הכלכלי של פורום קהלת. שראל שירת גם בצוות ההיגוי הכלכלי של בנט במהלך הבחירות.

ד"ר שראל הוא חסיד של איין ראנד, בעל השקפה כלכלית ימנית קיצונית ומאמין אדוק ביישום עקרונות השוק החופשי מהתערבות ממשלתית. שראל קרא לבטל את שכר המינימום, ונאבק מזה שנים להרוס את ארגוני העובדים. בתחילת משבר הקורונה הוא פרסם מאמר בדה-מרקר (יחד עם אורי כץ) שבו דרש:

"לא לעצור את התהליך האבולוציוני הבריא המוביל להכחדתן של פירמות לא יעילות או של ענפים נעדרי הצדקה כלכלית".

למרות שהמשברים הכלכליים הגדולים לימדו שהתערבות הממשלה חיונית לתפקוד הכלכלי הלאומי, 90 שנה אחרי המשבר הגדול בארה"ב הרעיונות ההרסניים של "טיהור הכלכלה" חוזרים אלינו בישראל עם כלכלני פורום קהלת

כדי להבין את הסכנה הגדולה הטמונה ביישום עקרונות השוק החופשי מהתערבות ממשלתית (הדוקטרינה הניאו-ליברלית), אציין שני מקרים קטסטרופליים מההיסטוריה של דוקטרינה זו: הרעב שהתחולל באירלנד באמצע המאה ה-19, והמשבר הכלכלי שפקד את ארצות-הברית בשנות השלושים של המאה הקודמת.

כמיליון איש, שמינית מאוכלוסיית אירלנד, מתו ברעב הגדול שהתחולל בין השנים 1846 עד 1851. הדבר קרה תחת שלטונה של בריטניה, שבאותה תקופה היתה המעצמה העשירה ביותר בעולם. הרעב הגדול אמנם החל כאסון טבע שהתפשט במהירות, אך הוחמר שבעתיים בשל מעשיה ומחדליה של הממשלה הבריטית בשנים אלו, שהונעו בעיקר מדוקטרינת השוק החופשי ממעורבות ממשלתית.

הדוקטרינה הזו מנעה התערבות ממשלתית לעצירת ייצוא מזון מאירלנד בתקופת הרעב, ויתרה מזאת, גם הסיוע לרעבים באמצעות מטבחי-מרק הופסק אחרי שישה חודשים. רעיון מתן האוכל בחינם היה מנוגד לדוקטרינת השוק החופשי ממעורבות ממשלתית, ולתפיסת תפקוד הממשלה והחברה שנבעה ממנה.

תפיסת השוק החופשי מהתערבות ממשלתית הביאה לקטסטרופה נוספת, המשבר הכלכלי העולמי הגדול שהתרחש בין השנים 1929 עד 1933. עקרונות השוק החופשי חישקו את הממשל האמריקני עם קריסת הבורסה בשנת 1929.

הכלכלנים שהשפיעו על הממשל והאמינו בכלכלה חופשית מהתערבות ממשלתית, מנעו מהממשלה להתערב, ובכך העצימו את המשבר הגדול של שנות השלושים. רק אחרי ארבע שנות משבר עמוק וסבל בל יתואר, במהלכו הפכו כרבע מתושבי ארצות-הברית למובטלים, נבחר רוזוולט כנשיא והחל במדיניות הניו-דיל של מעורבות ממשלתית עמוקה שאיפשרה את היציאה מהמשבר.

כמיליון איש, שמינית מאוכלוסיית אירלנד, מתו ברעב הגדול בין 1846-1851. הדוקטרינה הזו מנעה התערבות ממשלתית לעצירת ייצוא מזון מאירלנד בתקופת הרעב, והסיוע לרעבים במטבחי-מרק הופסק

המינוי של שראל, ומינויים דומים במשרדי ממשלה אחרים, צריכים להדליק נורות אדומות. ישראל ניצלה מלהפוך לדיקטטורה פוליטית בראשות נתניהו, אבל היא נמצאת עכשיו בסכנה להפוך לדיקטטורה ליבראטריאנית. עכשיו צריך להיאבק במדיניות הכלכלית-חברתית שמרנית אכזרית שיובילו המינויים האלו.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.