• מתחם האירוח בחניון הגבס (צילום: חאן חניון הגבס)
    חאן חניון הגבס
  • חניון הגבס במכתש רמון (צילום: באדיבות)
    באדיבות
  • מתחם הארוח של סלינה במצפה רמון (צילום: סלינה)
    סלינה
  • מכתש רמון. רט"ג חגגה את ההכרזה על שמורת אור כוכבים, אך לא מפקחת על התאורה והרעש בחניון הגבס (צילום: Mila Aviv/Flash90)
    Mila Aviv/Flash90
  • חניון הלילה בארות במכתש רמון, 2018 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
    הדס פרוש/פלאש90

תחקיר מסיבות רועשות, תאורה חזקה - ובקרוב מתחם הופעות ענק

רט"ג הכריזה על מכתש רמון כשמורת אור כוכבים ● אלא שבלב המכתש מקיימים לאחרונה אירועים והופעות ● מטיילים מתלוננים על תאורה חזקה ורעש שמגיע למרחקים ● ראש המועצה אישר הקלות ליזמים ומקדם בשטח הסמוך הקמה של אמפי הופעות ● ברט"ג חתמו על התוכנית בלי תסקיר סביבתי, והתושבים חוששים שמדובר באסון סביבתי

בספטמבר 2017 התקיים טקס חגיגי בגן הלאומי רמון לרגל הכרה בינלאומית במכתש כשמורת אור כוכבים. מנכ"ל רשות טבע והגנים (רט"ג) שאול גולדשטיין דיבר על השאיפה המתמדת של האדם לחקור ולשאול שאלות ועל כך שהכוכבים תמיד ריתקו את הדמיון האנושי.

כדי לשמור על הנגב כנוף בראשיתי, המשיך גולדשטיין, רט"ג עושה הרבה מאמצים שביניהם "המשימה החשובה של שימור הלילה – שמיים חשוכים ואור כוכבים המאוד מיוחדים של הנגב".

העולם הכיר במה שכל ישראלי יודע: במכתש אפשר ליהנות משמיים זרועי כוכבים במלוא תפארתם. על רקע זה, בין היתר, התעוררה בתחילת השנה מהומת אלוהים כשחברת חשמל הציבה עמודי חשמל בלב המכתש. שוחרי טבע ועוברי אורח נדהמו מהמפגע הזה ולמרות המאבק הציבורי וההבטחה להטמין אותם, העמודים עדיין עומדים על מכונם, ומנקרים את העין לכל מי שמבקש ליהנות מהנוף הבתולי.

אלא שמתברר שמתחת לרדאר, בלב המכתש, רוחשת פעילות שלא מסתדרת עם הדיבורים היפים על שמירת הלילה. זה קורה במתחם שהיה פעם מחצבת גבס, שנמצאת במרחק של קילומטר וחצי מהמקום שבו הוכרז על המכתש שמורת כוכבים.

חניון הגבס במכתש רמון. המועצה אישרה הגדלת התפוסה ב-50%
חניון הגבס במכתש רמון. המועצה אישרה הגדלת התפוסה ב-50%

בחודשים האחרונים יש שם מסיבות שאת הדי הרעש שלהם המטיילים שומעים מקילומטרים. גם התאורה לא מפוקחת על ידי אף גורם ולפי תושבים, אנשי תיירות ופעילים סביבתיים, הפעילות במקום שמה ללעג את ההכרזה של רט"ג על המכתש כשמורת אור כוכבים.

יתרה מכך, המועצה המקומית ומשרד התיירות רוקמים לאתר הזה תכניות גרנדיוזיות לעתיד עם מעט מאוד מידע שמועבר לציבור אודותיהן. אף שהאתר זוכה לסבסוד ציבורי בתשתיות, לציבור ככל הנראה גם לא תהיה דריסת רגל בניהולו גם בעתיד.

אם יתממשו, תכניות הפיתוח יעשירו יזמים פרטיים, קבוצת מלונאות שנשכרה על ידם בקבלנות משנה, וככל הנראה גם את קופת המועצה המקומית מצפה רמון, שעושה מאמצים כבירים לקדם אותן ולהקל על היזמים כבר עכשיו.

אם יתממשו, תכניות הפיתוח יעשירו יזמים פרטיים, קבוצת מלונאות שנשכרה על ידם בקבלנות משנה, וככל הנראה גם את קופת המועצה המקומית מצפה רמון, שעושה מאמצים כבירים לקדם אותן ולהקל על היזמים

באופן מוזר, התכניות האלה זוכות לעידוד רשמי גם מאחד מבכירי רשות הטבע והגנים, עם דחיפה ממשרד התיירות, וללא התנגדות של המשרד להגנת הסביבה.

רוב המתנגדים לתוכנית העדיפו שלא להתראיין בשמם לכתבה זו, מחשש להתנכלויות מגורמים שונים. בשלב הזה כמעט כולם היו מעדיפים לנסות לבלום את רוע הגזירה בהידברות וללא מעורבות של תקשורת.

מסיבת יום העצמאות עד אור הבוקר בחניון הגבס. ברט"ג אומרים שיחדדו את ההנחיות
מסיבת יום העצמאות עד אור הבוקר בחניון הגבס. מטיילים שמעו את המוזיקה במרחק של כמה קילומטרים

באותה נשימה, הם מבטיחים שאם התוכנית תתקדם לקראת הגשה לוועדה המקומית, הם יפתחו במאבק איתנים, שלעומתו פרשת עמודי החשמל תהיה הערת שוליים בהיסטוריה של המאבקים הסביבתיים בישראל.

ההתגייסות של ראש המועצה

לפני כמה שבועות התקיימה פגישה במתחם של בית ספר למחול במצפה רמון. היו שם תושבים מודאגים שבאו לשמוע מיזמי חניון הגבס מה הם מתכננים לעשות שם. לדברי אחד המשתתפים בפגישה, לא היו בה צעקות או ריבים אבל היזמים שמעו אמירות קשות על תאוות בצע שבאה על חשבון הציבור והטבע, לכאורה.

"לומר שהתשובות שלהם סיפקו אותנו? ממש לא. הם אמרו שיעשו שם מסיבות ואירועים ולא צריכים רשות מאיתנו. אבל מה שבעיקר קשה ומוזר זו ההתגייסות של ראש המועצה לטובתם והנכונות להיטיב איתם מכספי ציבור", מוסיף אותו אדם תושב.

"הם אמרו שיעשו שם מסיבות ואירועים ולא צריכים רשות מאיתנו. אבל מה שבעיקר קשה ומוזר זו ההתגייסות של ראש המועצה לטובתם והנכונות להיטיב איתם מכספי ציבור"

היזמים הם חברת "לב המדבר" שבבעלות שווה של דובי רול, לשעבר מנהל בית ספר שדה הר הנגב, וסמי אלקרינאוי, שפועל בתחום המלונאות.

השניים פתחו את חניון הגבס לאירוח ב-2019, ובפרסומים קודמים על המקום צויין שהם הגיעו ליעד הזה לאחר מסע ארוך ומתיש של שני עשורים במאבק מול הבירוקרטיה התכנונית והשקיעו בו כמה מיליוני שקלים.

הדמייה של מתחם האמפיסטאר המתוכנן ליד חניון הגבס. "3,000 איש יבואו בשביל המוזיקה, לא כדי לטייל במכתש"
הדמיה של מתחם האמפיסטאר המתוכנן ליד חניון הגבס. 3,000 בני אדם ייכנסו עד 3 פעמים בחודש

חניון הגבס ממוקם ממש על שפת כביש 40 בלב המכתש, ונחשב למה שנקרא 'שטח מופר', שכן עד אמצע שנות ה-90 הייתה בו מחצבה ששוקמה בתחילת שנות האלפיים. מה שנשאר מהמחצבה הישנה זה בעיקר מצוק גבס, והוחלט שהמקום הזה ישמש חניון לילה שיוריד את העומס מחניון בארות, שנמצא מהצד השני של כביש 40, במרחק של 7 קילומטר ממנו.

סלינה רוצה את "הנוודים הדיגיטליים"

אלקרינאוי היה עד לפני כעשור המפעיל של חניון בארות, והתפנה משם לבקשת רט"ג, ששאפה לקחת את המקום לידיה. לדבריו, הוא השאיר להם את כל מה שהשקיע במקום ללא תמורה. במקביל, הוא אומר שראה את הנולד וכמה שנים לפני הפינוי, כבר לטש עיניים לחניון הגבס שבצד השני של הכביש הראשי.

כך קרה שלבסוף אושרה התב"ע לחניון, ומי שחתומים עליה הם רול, שותפו של אלקרינאוי, וגלעד גבאי, מנהל מחוז דרום של רט"ג. הם מוגדרים כיזמים בקרקע שבבעלות מנהל מקרקעי ישראל.

בתשובה לשאלה האם חניון הגבס הוא מעין פיצוי שניתן לו מרט"ג עבור הפינוי מבארות, אלקרינאוי אומר כך: "לא נכון. אמרו לי, 'יום אחד אתה תצא מבארות. גש למחצבה שהיא כבר שטח 'מופר', אם תצליח לקבל את השטח מהמנהל ולעבור את כל הוועדות, אנחנו לא נתנגד'. אז הלכתי בסבלנות עם הרבה ניירת, ולא תקעתי שם יתד עד שעברנו גיהנום בירוקרטי של 17 שנה כדי להיכנס לשטח ולקחת שותף.

חניון הגבס הפך ממחצבה לאתר לינה ומסיבות. אלקרינאוי: סילקנו את מה שבאמת הפריע לטבע"
חניון הגבס הפך ממחצבה לאתר לינה ומסיבות. אלקרינאוי: "סילקנו את מה שבאמת הפריע לטבע"

"אף אחד לא מדבר על זה שבבארות ישנים כ-1,200 איש בלילה, אבל מפריע לאנשים שטח שצמוד לכביש שהשקעתי בו מאפס. לפני שהגעתי, היה שם מפעל בנוי עם מכונות גדולות. סילקנו את מה שבאמת הפריע לטבע. אחרי זה נשאר בור שכבר חצבו אותו ומשתמשים בו עכשיו לתיירות, שזה פרנסה לתושבים ולינה למטיילים שלא ייכנסו לשטח פנימה ויעשו את הפיפי והרעש ליד הכביש. זה הרעיון".

"אף אחד לא מדבר על זה שבבארות ישנים כ-1,200 איש בלילה, אבל מפריע לאנשים שטח שצמוד לכביש שהשקעתי בו מאפס. לפני שהגעתי, היה שם מפעל בנוי עם מכונות גדולות. סילקנו את מה שבאמת הפריע לטבע"

לפי התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית ב-2012, החניון אמור להשתרע על פני 40 דונם שיכללו אוהלים בגדלים שונים ולארח עד 640 נפשות, מבנה מרכזי, שירותים ומקלחות, מרכז תחזוקה ואחסון.

אלא שבאוקטובר אשתקד התפוסה המאושרת בחניון תפחה ב-50%, כשהוועדה המקומית של מצפה רמון בראשות רוני מרום, החליטה לאשר ליזמים לארח 960 בני אדם, יחד עם עוד מספר הקלות (הגבהה של מבנה חדר האוכל, שינוי בבריכת השכשוך ועוד).

ההקלות האלה הביאו לכך שהמשרד להגנת הסביבה הגיש ערעור, שעשוי להסתיים בפשרה. עם זאת, ברור שהגדלת התפוסה כשלעצמה היא דרישה סבירה מצד מפעילי המלון. השנה האחרונה השאירה את כל עם ישראל נעול בגבולות המדינה, ופתרון של לינה באוהל במכתש במחיר לא גבוה מדי הפכה לנדרשת יותר מאי פעם.

לפני כשנה, יזמי החניון כבר העבירו אותו למפעיל משנה: חברת המלונאות סלינה שהוקמה על ידי רפאל מוסרי ודניאל רודסבסקי ומפעילה עשרות אתרים בעולם שמציעים אירוח למה שמוגדר על ידם כ"נוודים דיגיטליים" שרוצים לשלב מגורים, עבודה, הסעדה ויוגה.

מתחם הארוח של סלינה במצפה רמון (צילום: סלינה)
מתחם הארוח של סלינה במצפה רמון (צילום: סלינה)

בהתאם למיתוג שלה, סלינה מכתש רמון מציעה אוהלים מסוג 'גלמפינג', מסעדה, בר פיצות, שיעורי יוגה, איזור wellness, ומתחם עבודה עם חיבור ל-wifi.

אלקרינאוי אומר שהמחירים ללינה באוהל קבוצתי דומים לאלה של חניון בארות, ומטפסים בהתאם לסוג האוהל. "אתה יכול לישון בכמאה שקל באוהל קבוצתי או באוהל עם מזגן בכ-500 שקל באמצע השבוע ולשלם על אותו אוהל 1,000 שקל בסופ"ש".

מעבר לאירוח המפנק לבודדים, בפרסומים השיווקיים שלו, חניון סלינה מזמין מתעניינים לקיים שם אירועים, חתונות, מסיבות ואירועי חברה. ויש גם הופעות, כמו זו של מוש בן ארי שתתקיים בעוד שבוע.

לפני כשבוע נערכה במקום מסיבה לא המונית, שאת הלמות התופים שבקעו ממנה שמעו גם מטיילים שהתקשו להירדם בחניית לילה בנחל גוונים. ביום העצמאות האחרון הייתה בסלינה רמון מסיבה אלקטרונית עם ליין-אפ שנמשך עד הבוקר והרעש הגיע עד מטיילים שישנו בנחל אנקה שנמצא במרחק כמה קילומטרים מהאתר.

אתם יודעים שהתחילה העונה היפה של הנגב נכון…?אז מזכירים לכם שאנחנו פתוחים לארועים מכל הסוגים!מוזמנים ליצור קשר ולקבל…

Posted by Selina Ramon on Thursday, November 12, 2020

ביום העצמאות האחרון הייתה בסלינה רמון מסיבה אלקטרונית עם ליין-אפ שנמשך עד הבוקר והרעש הגיע עד מטיילים שישנו בנחל אנקה שנמצא במרחק קילומטרים מהאתר

ומזה בדיוק חוששים התושבים שהמדבר קרוב ללבם, שכן הופעות ומסיבות מזהמות את המדבר ברעש שמפריע לבעלי חיים והתאורה מתנגשת עם היומרה של רט"ג להשאיר את האזור בחושך מוחלט שיאפשר צפייה בכוכבים בצורה הכי בהירה שאפשר.

מכתש רמון. רט"ג חגגה את ההכרזה על שמורת אור כוכבים, אך לא מפקחת על התאורה והרעש בחניון הגבס (צילום: Mila Aviv/Flash90)
מכתש רמון. רט"ג חגגה את ההכרזה על שמורת אור כוכבים, אך לא מפקחת על התאורה והרעש בחניון הגבס (צילום: Mila Aviv/Flash90)

בתגובה לכך, אלקרינאוי אומר כי "האורות מופנים כלפי מטה ובנינו אותם יחד עם יועצת תאורה של רט"ג. אם אני מתרחק מהמקום 30 מטר אני לא שומע ולא רואה כלום".

כאמור, מנהל בכיר ברט"ג חתום כ"יזם" על תוכנית החניון, כך שקשה לצפות דווקא מהגוף הזה לפקח על עוצמת התאורה והדציבלים במקום.

מארץ המכתשים למתחם המופעים

כך יוצא שפשוט אין רגולציה שתשמור על האופי של המקום. ברט"ג מסרו בתגובה לכתבה זו, שמאחר שהמקום הינו מובלעת שאינה שמורת טבע, הם עצמם לא מפקחים עליו וממילא הם לא מכירים את המסיבות שנערכות שם, אבל הבטיחו לבדוק.

אבל הפעילות הקיימת במקום עכשיו היא רק הסיפתח, שכן למועצה יש חלומות הרבה יותר גדולים מבחינת כמות האנשים והפעילות באתר.

התב"ע המקורית איפשרה להקים במתחם מבנים זמניים כמו במות, מלתחות אמנים וגידור, כדי לקיים במקום הזה מופעים גדולים עד 3,000 אורחים, עם פינוי של האתר מהציוד הזמני והחזרת המצב לקדמותו בתוך שלושה ימים מתום האירוע.

מדורה בחניון הגבס.
מדורה בחניון הגבס. רט"ג חתמה על התב"ע ללא עריכת תסקיר סביבתי

על בסיס התב"ע הזו, המועצה ומשרד התיירות אכן רוצים להקים אמפיתאטרון. אלא שבניגוד לכוונה המקורית, הם רוצים לבנות שם טריבונות של קבע ותשתיות חשמל ומים, משטחי הכנה למופעים, כולל במות, מלתחות אמנים, קופות, שירותים וכל מה שצריך כדי לקיים אירועים גדולים.

הכוונה המוצהרת שלהם היא לקיים שלושה אירועים בחודש – כלומר, בשלושה מתוך ארבעה סופי שבוע יהיו קרוב ל-4,000 בני אדם בסך הכל שינועו לתא השטח הזה, אם מחשיבים את המופע והאורחים של סלינה.

מסיבה לא ברורה המועצה לא שקלה חלופות למיקומים אחרים למתחם ההופעות. חמור מכך, כל התוכנית הזו, כולל המלון שכבר פועל במקום, לא לוותה בתסקיר סביבתי, כמתחייב, מה גם שמדובר באזור שייעודו העיקרי הוא לשמר ערכי נוף וטבע לטובת הציבור.

כל התוכנית, כולל המלון שכבר פועל במקום, לא לוותה בתסקיר סביבתי, כמתחייב, מה גם שמדובר באזור שייעודו העיקרי הוא לשמר ערכי נוף וטבע לטובת הציבור

מבחינת כל הגורמים שאיתם שוחחנו התוכנית לאירועים המוניים היא אסון סביבתי. היא נמצאת כרגע בשלב שלפני הגשה לוועדה המקומית. חוץ מהתועלת הכספית ליזמים שיוכלו למלא את התפוסה באתר החניון בקלות, נראה שהמועצה הולכת על התוכנית הזו בעיקר כי היא יכולה, כפי שאומר אחד התושבים ממצפה רמון:

"היתרון של תוכנית האמפי ליד חניון הגבס הוא בעיקר סטטוטורי, שכן יש תב"ע מאושרת כך שאפשר להמשיך לגלגל את זה. אפשר להוציא היתר בנייה על בסיס התב"ע, אבל אולי יש אפשרויות טובות יותר מבחינה סביבתית? אולי נכון יותר למקם את המופעים במחצבות שמצפון ליישוב, בחלק שפונה לשום מקום ולא יפריע לאף אחד ולא יגרום נזק סביבתי?

מתחם האירוח בחניון הגבס (צילום: חאן חניון הגבס)
מתחם האירוח בחניון הגבס (צילום: חאן חניון הגבס)

"הם טוענים שזה ממילא שטח 'מופר' כך שלא 'כובשים' שטח חדש. אבל מה שמטריד אותנו זה שלרעש, אור ותנועה מאסיבית יש אפקט שוליים על חיות בר, מגוון ביולוגי וחוויית התיירות במכתש".

תושב אחר כותב כך: "דובי וסמי הצליחו להוציא אישורים לאתר הזה באמצע המכתש. אחרי שנה וחצי מכרו אותו לגורם אחר שעושה שם כל הזמן מסיבות, אורות ורעש. אנחנו חוזרים לפעמים מהעבודה בלילה ומתוך הרכב שומעים את המוזיקה ורואים את האורות. זה כל כך מעצבן שהם קיבלו אישורים לבנות שם. בית זונות אחד גדול".

"אנחנו חוזרים לפעמים מהעבודה בלילה ומתוך הרכב שומעים את המוזיקה ורואים את האורות. זה כל כך מעצבן שהם קיבלו אישורים לבנות שם. בית זונות אחד גדול"

היזם של החניון, אלקרינאוי, אומר שכל הסיפור הזה לא נוגע אליו. אלא שהתב"ע המקורית דווקא כן מצביעה על קשר, שכן נקבע שם שאירועים יוכלו להתקיים רק בתיאום עם מפעילי החניון ורט"ג.

המשך הפיתוח ורישיון העסק של מפעיל החניון מותנים גם בהרחבת כביש 40 בפנייה ימינה למתחם (למי שבא מכיוון מצפה רמון). העלות של התשתית הזו, כולל מפרץ לאוטובוסים, תסתכם ב-6.5 מיליון שקל, שרובם מקרן לפיתוח תשתיות תיירות ועוד עשרה אחוז מכספי המועצה.

אלקרינאוי אמר שבשלב מסויים עלתה האפשרות שהוא ושותפו יממנו 10%  מהעבודות בכביש, אך כעת אין לו שום כוונה כזו. לפיכך, הציבור יממן את התשתית התחבורתית, יגלגל תוכנית להבאת אלפי אנשים למקום, ואת הקופון יגזרו הגורמים הפרטיים שפועלים בו, עם שליטה על התדירות ואופי האירועים.

חניון הגבס
חניון הגבס. "אתה יכול לישון באוהל פרטי עם מזגן בכ-500 שקל באמצע שבוע ולשלם עליו יותר מאלף בסופ"ש"

נכון להיום עדיין אפשר להגיע לחלק הפנימי יותר של חניון הגבס ולהתנחל במתחם הזה גם באופן עצמאי ללא תשלום. אם תוכנית האמפי תתממש, גם השטחים האלה לא יהיו זמינים ללינת שטח חינמית.

חוות דעת עצמאיות מדי

ראש המועצה המקומית מצפה רמון רוני מרום בחר שלא השיב באופן ענייני לאף אחת מהשאלות ששלחנו אליו (תגובתו מצורפת בהמשך). הסיפור הבא עשוי להעיד על עוצמת העניין שהוא מגלה בתוכנית, מעבר להקלות שכאמור אישר ליזמים הפועלים במתחם:

חוקרים מתחומים שונים התבקשו לתת חוות דעת באשר לחשיבות של חניון הגבס לתושבי האזור ובכלל. בין השאר הם קבעו שהקסם של המקום הוא בבתוליות של חוויית הנוף המדברי הפתוח. במעבר של מצפה רמון מעיירת כורים לפנינת תיירות ומדבר, תושביה מחוברים יותר לטבע שהפך לחלק מהפרנסה וההוויי שלהם. אלא שככל שיהיה שם יותר נוף מלאכותי ומתועש, כל זה ייכחד וייפגע הקשר בין התושבים למקום.

במעבר של מצפה רמון מעיירת כורים לפנינת תיירות ומדבר, תושביה מחוברים יותר לטבע שהפך לחלק מהפרנסה וההוויי שלהם. אלא שככל שיהיה שם יותר נוף מלאכותי ומתועש, ייפגע הקשר בין התושבים למקום

שתיים מתוך שלוש חוות דעת הופצו לציבור התושבים במצפה, אלא שראש המועצה לא אהב אותן והעביר מסר לגוף שאליו משתייכים החוקרים, מו"פ מדבר וים המלח, שלפיו הוא לא מסכים לכך שהם יוציאו ניירות עמדה עצמאיים מבלי לתאם אותן איתו. מאחר שהמועצה נושאת בחלק מהעלות של אותה שלוחת מחקר, הכוונה הייתה להרתיע אותה מלהוציא חוות דעת עצמאיות מדי בעתיד, מבלי לתאם אותן מראש.

מבחינת התושבים, אחת הבעיות היא שאין מספיק שקיפות מבחינת התוכנית של המועצה למתחם הגבס ושגם אם המקום עצמו היה בעבר מחצבה, זה לא אומר שהוא לא צריך לעבור רגולציה בשעה שיש שם מסיבות והופעות רעשניות כבר עכשיו.

מטיילים בחניון הגבס
מטיילים בחניון הגבס

מי שפחות מתרגש מהפעילות הקיימת הוא מדריך טיולי האסטרונומיה נדב סיברט. "החניון הקיים הוא לא אסון ובקצב של התיירות למכתש הוא גם הכרחי. אבל האמפי זו שערורייה שאין כדוגמתה. נלך למאבק ציבורי אם לא תהיה ברירה אבל קודם ננסה לעצור את זה בשכנוע של סמי ודובי ונעשה קרב מאסף בערעור לוועדה המקומית לתכנון ובניה בעת הגשת התוכנית.

"אסור שיקום שם אמפי. גם ככה המכתש סובל מעומס מטיילים ולא ערוך לקלוט אותם. למה להביא עוד 3,000 איש למכתש שלא מעניין אותם? הם לא באים לטייל אלא בשביל לשמוע מוזיקה ואת זה אפשר לעשות בתל אביב או בכל מקום אחר. אין מספיק חדרי אירוח כדי לקלוט אותם.

"אסור שיקום שם אמפי. גם ככה המכתש סובל מעומס מטיילים ולא ערוך לקלוט אותם. למה להביא עוד 3,000 איש למכתש שלא מעניין אותם? הם לא באים לטייל אלא בשביל לשמוע מוזיקה ואת זה אפשר לעשות בתל אביב"

"המתקן הזה יהווה תקלה חמורה ולא ייתן שום דבר. סלינה גם ככה יתמלאו בלקוחות. בשנת הקורונה הביקוש גבר על ההיצע של חדרי האירוח בלי אמפי ובלי נעליים. אז גם מן הסיבה של שמירת טבע אבל גם בהתחשב בתכנון והבנה של הצרכים וההשלכות, אני חושב שרט"ג עשתה טעות חמורה כשחתמה על התב"ע הזו והם צריכים לחזור בהם".

אלקרינאוי חושב שהזעם הציבורי כלפיו נובע מצרות עין וכן ממלחמות שיש לחלק מאנשי התיירות מול רט"ג וראש המועצה. את מבקריו הוא מכנה "כל אנשי המקלדות".

בתגובה לכך, אחד התושבים איתם שוחחנו אמר בחיוך ש"יש פה אנשי מקלדות מול אנשי הקופות הרושמות".

חניון הלילה בארות במכתש רמון, 2018 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
חניון הלילה בארות במכתש רמון, 2018 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

תגובות

תגובת ראש מועצת מצפה רמון רוני מרום: "אין לי כוונה להשקיע זמן בכתבות מוזמנות על ידי גורמים שבאופן אובססיבי פועלים כנגד המועצה שלא בצורה עניינית ומקצועית".

רט"ג מסרה בתגובה: "מדובר בתוכנית לשיקום השטח שהוכנה בהתאם להנחיות וועדת התכנון בשטח שגובל עם שמורות טבע ושימש כאתר כרייה וכלל מתקנים תעשיתיים. הרשות הובילה תהליך של הפסקת הכרייה והוצאת המתקנים התעשייתיים לעיבוד החומר רובו הגדול של השטח הוגדר כשטחים ציבוריים פתוחים ושטחים לשימור נופי. בור הכריה סומן כשטח להקמת חניון למטיילים .

"מאחר שהשטח אינו שמורת טבע או גן לאומי הקצאת השטח ליזמים נעשתה על ידי רמ״י ומשרד התיירות. הרשות אינה מכירה מלון הפועל בשטח בשנתיים האחרונות, אלא חניון לילה הכולל אוהל מרכזי, מבני שירות ובחודשים האחרונים נוספו אוהלי גלמפינג.

"בהחלט קיימת סכנה כי תאורה שתופעל באתר שלא על פי הכללים תפגע באיכות שמי הלילה ולכן הועברו הנחיות מפורטות על ידי הרשות לנושא זה. בשלב זה לא קיימת תוכנית לאמפי לכשתהיה נוכל להתייחס אליה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה:

1. התוכנית מאפשרת שימוש בשטח מופר של מחצבה נטושה, בשטח שנמצא בתוך מכתש רמון, בין היתר עבור הקמת סוכות ואוהלים. לאחר שסברו מוסדות התכנון כי השטח המדובר הוא מיקום מתאים לשימושים, התכנית הופקדה להתנגדויות הציבור, ואושרה בשנת 2012. בשנה שעברה הוגשה על ידי יזם פרטי בקשה להיתר בנייה מכוח אותה תכנית. הבקשה אושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מצפה רמון.

העמדה שהציג המשרד להגנת הסביבה בכתב הערר שהוגש יחד עם משרד הפנים, היא כי הבקשה להיתר מהווה סטייה ניכרת מהתכנית המאושרת, מכיוון שהיא כוללת בינוי קשיח של יחידות אירוח – דבר שלא הותר בתוכנית. עוד נטען, כי מימוש היתר הבנייה שאושר עלול לגרום להשפעה חזותית ניכרת ביחס לסביבה.

מאז שהוגש הערר, מתקיים הליך בחינה בין נציגי משרדי הגנת הסביבה והפנים לבין מגישת בקשת היתר הבנייה, במטרה להגיע להסכמות על תיקון הבקשה באופן שייתר את הדיון בערר. לפיכך, ומתוך כוונה להגיע למתווה מוסכם, נכון לרגע זה לא מתקיימים דיונים במסגרת הערר.

2. התוכנית שאושרה על-ידי הוועדה המחוזית לא כללה תסקיר השפעה על הסביבה, מכיוון שתוכנית מסוג זה אינה מחויבת בהגשת תסקיר. תחת זאת, התכנית לוותה בנספח נופי-סביבתי, שבחן את ההשפעות הסביבתיות של המתחם והמליץ על אמצעים למזעורם.

3. למען הסר ספק, מדובר על תא שטח נפרד מהייעוד של האירוח התיירותי, והוא יפותח על ידי גורמים ציבוריים. התוכנית שחלה במקום לא מאפשרת הקמת מבני קבע או אמפיתיאטרון, ואף הנספח הנופי-סביבתי של התוכנית מתייחס לכך שמותרים במיקום זה מבנים זמניים בלבד כגון במה, מלתחות אמנים, גידור וכו'.

היוזמה להקמת אמפיתיאטרון תיבחן ביחס לתכנית שחלה במקום אם וכאשר תוגש בקשה להיתר בנייה. בשלב זה, לא ידוע למשרד על בקשת היתר. לפי הוראות התוכנית, תנאי למתן היתר בנייה יהיה הגשת תוכניות בינוי ופיתוח שיאושרו על ידי רשות הטבע והגנים. בנושא זה, יש לפנות לבקשת תגובה מעיריית מצפה רמון.

4. אנו סבורים כי קיום אירועים גדולים באמפיתאטרון הממוקם בשטח המחצבה, עשוי לגרום להשפעות סביבתיות בלתי רצויות, אותן ניתן למנוע על-ידי איתור מיקום חלופי מתאים לכך בתחומי העיר מצפה רמון או בסמוך אליה.

ממלון סלינה לא נמסרה תגובה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
ראוי להדגיש כמה נקודות שלדעתי לא באו לידי ביטוי מספיק בכתבה. סלינה והמתחם מקפידים כיום הקפדה יתרה על נושא שמירת טבע, מניעת זיהום אור, פינוי פסולת וכו'. כבעלים של מרכז הדרכה המקיים מדי ע... המשך קריאה

ראוי להדגיש כמה נקודות שלדעתי לא באו לידי ביטוי מספיק בכתבה. סלינה והמתחם מקפידים כיום הקפדה יתרה על נושא שמירת טבע, מניעת זיהום אור, פינוי פסולת וכו'. כבעלים של מרכז הדרכה המקיים מדי ערב פעילות באזורים הסמוכים למתחם אני יכול להעיד שלא חווינו הפרעה מלבד ביום העצמאות. למיטב ידיעתי היו שלוש או ארבע הופעות בהיקף מצומצם שבפירוש לא הפריע לפעילות השקטה שאנו מקיימים מדי ערב כחצי ק"מ מצפון לאתר. לאחר האירוע של יום העצמאות פנינו ליזמים ולתחושתי הדברים נפלו על אוזן קשבת, הופקו לקחים והוטמעו בשטח. כאחד הפעילים המרכזיים במאבק אל מול האמפי מזה כשנה, פועל מאחורי הקלעים ברמה הפוליטית וחתום בראש מסמכי התנגדות שנשלחו לגופים הרלוונטים אינני רואה על סמך מה נכתב שישנו חשש להתנכלויות. בהחלט ישנו דיון פעיל ולעיתים לא נעים באופיו אל מול הרט"ג, המועצה והייזמים, אבל שום דבר שחורג מהלגיטימיות. היחס במרבית המוחלטת של הזמן הוא של כבוד. ללא קשר לעניינים אלו, שהם בשולי העניין, האמפי הזה לא צריך לקום! אני מאוד תמה כיצד תב"ע זו של הופעות ופסטיבלים (3000 ולא 4000, זו תב"ע משותפת עם מתחם הלינה) בכלל מתקיימת? הטענה של רשות הטבע שלא פנו אליהם ואין להם מושג על מה מדובר תמוהה ביותר לאור העובדה שמר גלעד גבאי מנהל המחוז חתום על תב"ע זו ואף אישר פטור מתסקיר סביבתי! עוד יותר תמוהה לאור העובדה שדיברתי על כך באופן אישי עם כל גורמי הרט"ג החל בפקחי האזור, דרך האקולוגים, המנהלים האזוריים והמחוזיים ועד למנכ"ל הרט"ג.
דרישתינו היא שהיזמים החתומים על התב"ע – רט"ג, יגישו לועדה המחוזית בקשה לשינוי מינורי של הוראות התבע. מחיקה של המשפט המאשר קיום הופעות ופסטיבלים ממנו.

עוד 2,716 מילים ו-2 תגובות
סגירה