ראוי להדגיש כמה נקודות שלדעתי לא באו לידי ביטוי מספיק בכתבה. סלינה והמתחם מקפידים כיום הקפדה יתרה על נושא שמירת טבע, מניעת זיהום אור, פינוי פסולת וכו'. כבעלים של מרכז הדרכה המקיים מדי ערב פעילות באזורים הסמוכים למתחם אני יכול להעיד שלא חווינו הפרעה מלבד ביום העצמאות. למיטב ידיעתי היו שלוש או ארבע הופעות בהיקף מצומצם שבפירוש לא הפריע לפעילות השקטה שאנו מקיימים מדי ערב כחצי ק"מ מצפון לאתר. לאחר האירוע של יום העצמאות פנינו ליזמים ולתחושתי הדברים נפלו על אוזן קשבת, הופקו לקחים והוטמעו בשטח. כאחד הפעילים המרכזיים במאבק אל מול האמפי מזה כשנה, פועל מאחורי הקלעים ברמה הפוליטית וחתום בראש מסמכי התנגדות שנשלחו לגופים הרלוונטים אינני רואה על סמך מה נכתב שישנו חשש להתנכלויות. בהחלט ישנו דיון פעיל ולעיתים לא נעים באופיו אל מול הרט"ג, המועצה והייזמים, אבל שום דבר שחורג מהלגיטימיות. היחס במרבית המוחלטת של הזמן הוא של כבוד. ללא קשר לעניינים אלו, שהם בשולי העניין, האמפי הזה לא צריך לקום! אני מאוד תמה כיצד תב"ע זו של הופעות ופסטיבלים (3000 ולא 4000, זו תב"ע משותפת עם מתחם הלינה) בכלל מתקיימת? הטענה של רשות הטבע שלא פנו אליהם ואין להם מושג על מה מדובר תמוהה ביותר לאור העובדה שמר גלעד גבאי מנהל המחוז חתום על תב"ע זו ואף אישר פטור מתסקיר סביבתי! עוד יותר תמוהה לאור העובדה שדיברתי על כך באופן אישי עם כל גורמי הרט"ג החל בפקחי האזור, דרך האקולוגים, המנהלים האזוריים והמחוזיים ועד למנכ"ל הרט"ג.
דרישתינו היא שהיזמים החתומים על התב"ע – רט"ג, יגישו לועדה המחוזית בקשה לשינוי מינורי של הוראות התבע. מחיקה של המשפט המאשר קיום הופעות ופסטיבלים ממנו.
רוברט אופנהיימר, ראש פרוייקט מנהטן, נחשב לאבי הפצצה האטומית שהוטלה בסיום מלחמת העולם השנייה על הירושימה ואחר כך על נגסקי. אופנהיימר חש רגשי אשמה ופעל אחרי המלחמה למען הקמת פיקוח בינלאומי על המשך פיתוח הנשק הגרעיני.
אופנהיימר המשיך לעסוק עד שנות השישים במחקר מדעי של מבנה גרעין האטום. יחד עם שאר המדענים הוא הופתע לגלות שהפרוטונים והניוטרונים בגרעין, שאותו פוצצו בסוף מלחמת העולם השנייה, אינם חלקיקי יסוד ויש עשרות חלקיקים לא מוכרים שהתקבלו בניסויים של מאיצי חלקיקים אשר נעשו לאחר המלחמה. בשנות השישים עדיין לא היה ברור מי הם החלקיקים הנוספים, גן חיות של חלקיקים קוונטיים.
ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.
יום ראשון בבוקר, נכנס ללמד בכיתה שהיא לא לגמרי כיתה, אלא אולם אכסניה שהוסב לכיתת לימוד. שולחנות מתקפלים מסודרים ב-ח', עטופים מפות לבנות חד פעמיות. סביב השולחנות תלמידות ותלמידי י"ב מתיכון "נופי הבשור", שהתאספו מחדש, ביוזמתם, לסיים יחד את שנת הלימודים האחרונה שלהם – בתנאי פנימייה בעין גדי.
"אמרו לך כבר שאנחנו מהעוטף?", שואל אחד התלמידים, במבט מעט מעורר רחמים.
דניאל טופז הוא מנחה בכיר במכון החינוך דרך כפר, שפעיל בלמעלה מ-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית של ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה על שבוע משמעותי לנוער הנפלא שלנו שמסב לנו גאווה עצומה. הבן שלי חזר מהשבוע הזה עם אור בעיניים. אכן מה שהם עשו מרגש אותנו מאוד ומלמד מאוד אותנו שיעור. ההורים. על תקומה מהאבל. הם דור התקומה ואנחנו גאים בהם על כך כל כך
תודה רבה דניאל על המעשה וסיכומו הכתוב. היטבת.ם להבין את נפש הנוער שלנו.
כבת למורה למקרא, לשמוע דור שלישי חוזרת מהשבוע המרוכז ואומרת "היה מעניין, נהניתי ללמוד"- דייני.
ממש היום שיחה עם בתי שאומרת -" תנו לחזור להיות אנחנו. בשום אופן לא קורבנות מסכנים, אבל גם לא סמל, לא שליחות". ואני מסבירה שקצת מאוחר מדי כי אכן הם נותנים לכולנו כוחות והוכחה שאפשר לצאת מהסיפור הזה אחרת. לפחות ברמה האישית של כל אחד מאיתנו. ושכל המסביב רק לא יפריע…
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם