בסוף השבוע הכריז משרד הבריאות כי איחוד האמירויות היא מדינה באזהרת מסע חמורה מפני הדבקה בקורונה. בכך המדינה במפרץ הפרסי מתווספת לתוניס, צ'ילה, קולומביה, בוליביה, קוסטה ריקה, פרגוואי, נפאל, אתיופיה, אוגנדה, אורוגוואי, נמיביה, האיים המלדיביים ואיי סיישל.
ההגדרה "מדינות באזהרת מסע חמורה" משמשת כמעין תמרור אזהרה מפני כניסה לרשימה של מדינות גרועות עוד יותר, המוגדרות "מדינות ברמת סיכון מרבית". בהודעות משרד הבריאות מבהירים כי אם "לא יחול שיפור משמעותי ברמת התחלואה במדינות שבאזהרת מסע חמורה, הן צפויות להיכנס לרשימת המדינות ברמת סיכון מרבית".
למדינות ברמת סיכון מרבית – רוסיה, ברזיל, ארגנטינה, הודו ודרום אפריקה – נאסר על אזרחי ישראל לטוס, למעט חריגים שמאושרים בוועדת חריגים, ומי שמגיע או חוזר מהן אמור להיכנס לבידוד גם אם חוסן מפני הנגיף.
הגדרת האמירויות כיעד מסוכן היא בשורה לא נעימה לתיירים הישראלים. מאז הסכמי אברהם והיחסים החמים שנוצרו בין ישראל לאמירויות, הפך האיחוד לאטרקציה לוהטת לחופשות של ישראלים.
היעד החדש והבלתי מוכר, הקירבה הגיאוגרפית והתרבותית, הדילים השווים והכנסת האורחים, לצד תקנות קורונה מקלות יחסית, קרצו לתיירים שגדשו את המפרצית, גם אחרי שהתברר שחלקם חוזרים כשהם חולים בקורונה, וגם אחרי פרסומים מהם עולה שהמדינה הערבית הסתירה ממדינות אחרות חלק מהתחלואה.
האמירויות – בין השאר, בלחץ ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו – לא יצאו מרשימת המדינות הירוקות, גם אחרי שהתברר שדובאי מייצאת תחלואה רבה לישראל.
ההצהרה על האיחוד כ"מדינה באזהרת מסע" נובעת מזינוק בהיקף התחלואה במגפה באמירויות. ביום שבת נמצאו באיחוד 1,850 נדבקים מאומתים חדשים, ביום חמישי אובחנו 2,127 נדבקים, ומספר המאומתים הכולל חצה את רף ה-600 אלף. באמירויות מתגוררים כ-10 מיליון אנשים, כך שמדובר במספר מאומתים גבוה פי-40 מהמספר בישראל, שנמצא בעלייה בימים אלה.
התפרצויות בשלל שרב
התחלואה באמירויות מפתיעה, כיוון שמדובר באחת המדינות המחוסנות בעולם מפני המגפה. עד כה חוסנו במנה אחת לפחות יותר מ-70% מאוכלוסיית האמירויות – אחוז המתחסנים הגבוה בעולם במנה אחת של החיסון. כ-39% מאוכלוסיית האמירויות התחסנה גם במנה שנייה, והאיחוד נמצא במקום ה-13 מתוך כ-230 מדינות וטריטוריות בהתחסנות במנה השנייה.
התחלואה באמירויות מפתיעה, כיוון שמדובר באחת המדינות המחוסנות בעולם מפני המגפה. עד כה חוסנו במנה אחת לפחות יותר מ-70% מאוכלוסיית האמירויות – אחוז המתחסנים הגבוה בעולם במנה אחת
בישראל, לשם השוואה, חוסנו כ-59% מהתושבים במנה אחת לפחות וכ-57% בשתי מנות. הפער נובע מהעובדה שחלק מתושבי האמירויות חוסנו בחיסונים שאינם דורשים מנה שנייה.
האיחוד אינו המדינה המחוסנת היחידה שבה הנגיף ממשיך להתפשט. גם בריטניה, המדינה הראשונה שהחלה במבצע החיסונים, נמצאת בהתפרצות קורונה. זאת, אף שבריטניה חיסנה עד כה כ-46% מאוכלוסייתה במנה שנייה ונמצאת במקום השמיני בעולם בקצב ההתחסנות. מספר הנדבקים בממלכה עומד על יותר מ-10,000 ליום, שיא של ארבעה חודשים, ומגבלות הקורונה, שכבר תוכננו להתבטל, הוארכו לפחות עד לתחילת יולי.
גם באיי סיישל – עוד יעד חביב על ישראלים בעידן הקורונה – אירעה במאי התפרצות קורונה חזקה, שמאז הספיקה כבר להירגע. זאת, למרות שאיי סיישל היא המדינה עם שיעור ההתחסנות השני בעולם במנה הראשונה אחרי האמירויות, עם 68%. גם צ'ילה, המדינה השביעית בעולם בקצב ההתחסנות, נמצאת בהתפרצות קורונה.
גם איי סיישל וגם צ'ילה, כמו האמירויות, מסומנות בישראל כ"מדינות באזהרת מסע חמורה".
התחלואה במדינות המחוסנות הללו מעוררות דאגה מסוימת בעולם, ובתקשורת העולמית עולות שאלות על יעילות החיסונים. כנגד אלה, נאחזים המדענים ואנשי הרפואה בעולם בישראל כדוגמה למדינה מחוסנת שבה שיעור ההדבקה בנגיף ירד בתלילות.
אולם במדינות הללו השתמשו בחיסונים שונים מהחיסון של חברת פייזר שבו השתמשו ישראל באופן בלעדי. באיחוד האמירויות חיסנו כמחצית מהאוכלוסייה בחיסונים של אסטרהזניקה הבריטית וכמחציתה בחיסונים של סינופארם הסינית וספוטניק הרוסית, שמדענים חשדו מלכתחילה שאיכותם נמוכה מזו של החיסונים המערביים.
באיחוד האמירויות חיסנו כמחצית מהאוכלוסייה בחיסונים של אסטרהזניקה הבריטית וכמחציתה בחיסונים של סינופארם הסינית וספוטניק הרוסית, שמדענים חשדו מלכתחילה שאיכותם נמוכה יותר
באיי סיישל חוסנו 57% מהאוכלוסייה בחיסון הסיני ו-43% בחיסוני אסטרהזניקה. בבריטניה השתמשו במגוון של חיסונים מתוצרת פייזר, מודרנה, אסטרהזניקה, ג'ונסון אנד ג'ונסון, ואחרים.
ההערכה הרווחת בקרב מדענים בעולם היא שהחיסון באיי סיישל נכשל בגלל היעילות הנמוכה של חיסוני סינופארם (החיסון הסיני). מחקרים הראו שחיסונים אלה יעילים בכ-50% במניעת סימפטומים והדבקה לעומת פייזר, שעומדת על למעלה מ-90% במניעת סימפטומים ולמעלה מ-80% במניעת הדבקה.
איחוד האמירויות ונסיכויות אחרות במפרץ הפרסי הפסיקו במהלך מבצע ההתחסנות להשתמש בחיסונים של סינופארם ועברו לחיסונים של אסטרהזניקה וחברות מערביות אחרות. המשטר הסיני טוען כי מדובר ב"תעמולה נגד סין", אבל שאו ימינג – מומחה של המרכז הסיני לניהול ומניעת מחלות – הודה בראיון לאתר החדשות הקנייתי Business Daily כי "החיסון יעיל במניעת התחלואה הקשה, אבל לא בעצירת ההדבקה".
באמירויות ונסיכויות אחרות הפסיקו במהלך מבצע ההתחסנות להשתמש בחיסונים של סינופארם ועברו לחיסונים של אסטרהזניקה וחברות מערביות אחרות. המשטר הסיני טוען כי מדובר ב"תעמולה נגד סין"
ואכן, גם באיחוד האמירויות, גם באיי סיישל וגם בבריטניה ההתפרצויות לא הובילו, בינתיים, לעלייה חדה במספר החולים הקשים והמתים. בהתפרצות הקורונה הקודמת באמירויות, בפברואר השנה, מתו 18 חולים ביום ממוצע. כיום מתים שם ארבעה ביום.
"זה מעודד אותנו לגלות שמספר האשפוזים ומקרי המוות אינו גדל בקצב שהיינו מצפים לו לפי קצב ההדבקה, אבל נמשיך לעקוב", אמרה השבוע ג'ני האריס, מנכ"לית UKHSA, הסוכנות הבריטית לביטוח בריאות.
הסדקים שבקיר
פרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר של שירותי בריאות כללית וחבר צוות משרד הבריאות לטיפול במגפה, מסביר את התפרצויות הקורונה במדינות המחוסנות.
"בחלק מהמדינות האלה – לפחות בבריטניה – מתפשט זן דלתא של הקורונה, מה שמכונה בתקשורת הווריאנט ההודי. הזן הזה מתפשט גם במדינות עם שיעור מתחסנים גבוה, לא משום שהוא חומק מהגנת החיסון, אלא בשל רמת ההדבקה הגבוהה שלו – שגבוהה בכ-50% משל הווריאנט הבריטי, שגם היא גבוהה בהרבה מזו של הווריאנט המקורי של הקורונה.
"הווריאנט ההודי מתפשט גם במדינות עם שיעור מתחסנים גבוה בשל רמת ההדבקה הגבוהה שלו – שגבוהה בכ-50% משל הווריאנט הבריטי, שגם היא גבוהה בהרבה מזו של הווריאנט המקורי"
"ההידבקות הגבוהה מאפשרת לנגיף למצוא את הסדקים בקיר של חסינות האוכלוסייה, לחדור דרכם ולהתפשט מקהילה לקהילה. וברגע שנוצרת מאסה קריטית של לא מחוסנים שנדבקים, והם באים במגע עם המחוסנים, הנגיפים מצליחים להדביק גם את אותו מיעוט מקרב המחוסנים שהחיסון אינו מונע מהם להידבק".
אז בגלל שהזן החדש מדביק יותר, נוצרת מציאות שבה נדבקים גם מחוסנים וגם בלתי מחוסנים?
"כן. במדינות עם אחוזי התחסנות גבוהים מאד כמו ישראל ניתן לראות מצב של מספר נדבקים בסדרי גודל דומה בקרב המחוסנים והלא מחוסנים. בקרב הלא מחוסנים יידבק אחוז גבוה פי כמה, אבל מכיוון שאוכלוסיית המחוסנים היא גדולה הרבה יותר יידבקו גם הרבה מחוסנים".
גם באמירויות וגם בבריטניה יש עלייה במספר הנדבקים, אבל אין זינוק דומה במספר החולים המאושפזים והמתים. מה ההסבר לכך?
"נכון. יש עלייה מתונה במספר המאושפזים בבריטניה ואין עלייה בתמותה. לדעתי, ההסבר נובע קודם כל מכך שרוב הנדבקים החדשים הם צעירים, מכיוון שרוב הלא-מחוסנים הם באוכלוסייה הצעירה – וצעירים ככלל נפגעים הרבה פחות מסיבוכי הקורונה ובוודאי שהתמותה היא בעיקר בגילאים המבוגרים. בנוסף, החיסונים מגנים ממחלה קשה בקרב מחוסנים שכן נדבקים, מה שמפחית עוד את התמותה והסיבוכים".
ההתפרצויות מתרחשות במדינות הללו גם מכיוון שהחיסונים שהם משתמשים בהם פחות יעילים מהחיסון של פייזר?
"לפי כל האינדיקציות, החיסונים של פייזר בשתי מנות נותנים את ההגנה המרבית מהדבקה תסמינית, למרות שגם חיסונים אחרים, כמו זה של אסטרהזניקה, נמצאו יעילים מאד.
"בשורה התחתונה, לישראל יש כמה יתרונות על רוב מדינות העולם. גם באחוז הגבוה של המחוסנים – יותר מ-85% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל התחסנה בשתי מנות חיסון – גם ביתרון של השימוש בחיסון של פייזר, שהוכיח יעילות גבוהה כנגד כל הווריאנטים, וגם בעובדה שאנחנו מדינת אי".
"בשורה התחתונה, לישראל יש כמה יתרונות על רוב מדינות העולם. גם באחוז הגבוה של המחוסנים, גם ביתרון של השימוש בחיסון של פייזר, שהוכיח יעילות גבוהה כנגד כל הווריאנטים, וגם בעובדה שאנחנו מדינת אי"
ההגבלות הקיימות על החוזרים מחו"ל מספיקות או שצריך להחמיר אותן?
"ההגבלות הקיימות טובות, גם הבדיקות וגם הנחיות הבידוד, רק צריך שיישמרו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם