שדרת האקליפטוסים העתיקים שמסוככת על כביש 8510 נראית כמו גלויית נוף שהזמן פסח עליה. חלק מהעצים ניצבים כאן מאה שנה ויותר ומאפיינים את דרכי הגליל המערבי, בעיקר הפנימיות והוותיקות יותר, אלה שבעבר היו במרכז העניינים וכעת איבדו את נפח התנועה לטובת כבישים עוקפים רחבי ידיים.
כביש 8510 הוא למעשה קטע ישן של כביש 4, שעובר במערב עכו וממשיך צפונה אל בוסתן הגליל, מושב שקם יחד עם המדינה. אנשי המושב מתקשים להשלים עם העובדה שנוף האקליפטוסים נמצא בסכנת היעלמות או לפחות צמצום משמעותי.
מדובר בקונפליקט כואב במיוחד, כי משני צדיו ניצבים ערכים חיוביים ומוצדקים: "ירוק מול ירוק", הגדיר את זה אחד המעורבים במחלוקת.
על הפרק: הארכת קו המטרונית, אותה כמו-רכבת שעשויה משני אוטובוסים מחוברים, נוסעת על נתיב נפרד ומשנעת כבר שמונה שנים רבבות מתושבי הקריות לתוך חיפה.
מסלול המטרונית יוארך עד עכו ובשלב הבא גם עד נהריה, ויאפשר לתושבי הערים הללו ולתושבי הגליל המערבי בכלל, שעובדים ומגיעים לעיתים תכופות למטרופולין חיפה, להשאיר את המכונית הפרטית בבית ולהתגלגל בנוחות ליעדם. לאור המצב הקטסטרופלי בכבישי האזור, שכבר כעת פקוקים כמעט בכל שעה של היום, מדובר בפרויקט חיוני ומבורך.
רק שבמסלול המתוכנן של המטרונית יש עצים. והמאבק נגד כריתת העצים – כרגע מדובר בכריתה של כ-120 עצים, מתוכם 50 אקליפטוסים עתיקים – תופס תאוצה ומתפשט למעגלים יותר ויותר רחבים.
זה התחיל עם תושבים מודאגים מבוסתן הגליל, אבל כעת שותפים למאבק גם ראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ', ועמרי בונה, מנהל מרחב צפון בקק"ל.
גורמים המעורבים במחלוקת מטילים ספק באותנטיות של ההתנגדות של ראש המועצה: לטענתם, דוידוביץ' זרם עם התוואי המתוכנן בתחילת הדרך אבל בהמשך, כשהבין לאן נושבת הרוח בקרב התושבים, יישר איתם קו משיקולים פופוליסטיים, תוך פזילה לבחירות הבאות.
דוידוביץ' טוען שלהד"ם ושכבר תקופה ארוכה הוא מציע חלופה אחרי חלופה שיצרו בהזמנתו אנשי מקצוע בכירים, אבל נתיבי ישראל – שאמונה על ביצוע וקידום הפרויקט – ממאנת לבחון את החלופות בלב פתוח ונפש חפצה.
לפני שנתיים, סירב פקיד היערות של קק"ל לאשר את התוכנית ואת כריתת העצים. "מדובר בשדרה היסטורית שיש לעשות הכול לשומרה ולא לפגוע בה", נכתב בהחלטה ההיא. "מדובר לכל הדעות בעצים מפוארים מאוד, שהם חיוניים עם אופק חיים ארוך". פקיד היערות של קק"ל המליץ להעביר את מסלול המטרונית לצדו של כביש אחר.
רק שלמגינת ליבם של המתנגדים, מאז השתנו כללי המשחק: רפורמה בתחום היתרי הכריתה העבירה את הסמכויות מפקידי היערות של קק"ל למשרד החקלאות, ופקיד היערות של משרד החקלאות הפך את ההחלטה ואישר את התוכנית.
עומרי בונה זועם: "יש אלטרנטיבה תכנונית ולא חייבים לכרות את העצים", הוא אמר השבוע ל"יהיה בסדר" בגלי צה"ל. "אני חושב שנתיבי ישראל לא באו בראש פתוח לשמוע הצעות חלופיות".
חברת נתיבי ישראל, שמוצאת את עצמה כעת בעין הסערה, קיבלה את הפרויקט בירושה אחרי סכסוך מתמשך בין שרת התחבורה הקודמת מירי רגב לחברת "יפה נוף", שהקימה בשעתו את המטרונית בחיפה והייתה אמורה להמשיך איתה צפונה, לעבר עכו ונהריה. רגב נישלה את "יפה נוף", ולפני כשנה העבירה את המושכות לידי נתיבי ישראל.
יצחקי טישלר, סגן מנהל אגף פרויקטים צפון בנתיבי ישראל, משוכנע שהתוואי של התוכנית הוא הרע במיעוטו. לדבריו, כבר בשלבים המוקדמים של התכנון ההנחיות היו לעשות כל מאמץ למזער את הפגיעה בעצים.
"במקרים כאלה לא בוחרים בין טוב לרע, אלא בין רע לרע במיעוטו", טישלר אומר. "החלופות שהציעו לנו לא לוקחות בחשבון את הצרכים של המטרונית ואת העובדה שהקו אמור להמשיך עד נהריה.
"במקרים כאלה לא בוחרים בין טוב לרע, אלא בין רע לרע במיעוטו. החלופות שהציעו לנו לא לוקחות בחשבון את הצרכים של המטרונית ואת העובדה שהקו אמור להמשיך עד נהריה"
"לאור הבקשות וההתנגדויות, ביקשתי בחודשים האחרונים לבדוק שוב ושוב כל פרט בתוכנית ואני יכול להגיד שאני מסתכל במראה ושלם עם עצמי לגמרי שאנחנו עושים הכול כדי להציל כל עץ שניתן. פקיד היערות של משרד החקלאות לא רק אישר את התוכנית, אלא גם ציין אותה לשבח".
ראש המועצה דוידוביץ' טוען שבידיו עוד חלופה טרייה שהכנתה הסתיימה לאחרונה והוא ישמח להראות אותה לאנשי נתיבי ישראל. טישלר לא נשמע נלהב: "ישנו מרכיב הזמן, לפתוח עכשיו את הכול ולהתחיל תכנון מחדש זה אומר עוד לפחות שנה של עיכובים, שנה של פקקים, תאונות דרכים וזיהום אוויר. גם זה איכות הסביבה, לא?"
מעבר לזה, לטענתו, השד אינו נורא כפי שמציגים אותו: מבין 121 העצים המיועדים לכריתה רק 50 הם אקליפטוסים עתיקים, ובאופן חריג, כשמדובר במין פולש כמו אקליפטוס, נתיבי ישראל התחייבה לנטוע אקליפטוסים חליפיים במקומות אחרים. "בזכות הפרויקט הזה יינטעו 1,200 עצים", הוא אומר.
במשרד החקלאות אומרים שפקיד היערות האזורי אמנם אישר את הכריתה ואת התוואי הנוכחי, אבל בעקבות האישור הוגשו עררים רבים ואלה ייבחנו בכובד ראש על ידי פקיד היערות הראשי ולא מן הנמנע שההחלטה עוד תשתנה.
בסופו של דבר, אין מחלוקת שצריך מערכות הסעת המונים ושלהקמת תשתיות תחבורה מהסוג הזה יש מחיר, שמתבטא גם בכריתת עצים. השאלה שתמיד מרחפת מעל, היא האם נעשה כל מאמץ להימנע מפגיעה בעצים, או שמא היד על המסור החשמלי קלה מדי.
לא פעם, לאחר מאבק ציבורי ותקשורתי עיקש, נמצאו דרכים יצירתיות להציל עצים שכבר היה נדמה שגורלם נחרץ. המאבק הציבורי שהתנהל נגד התוכנית הנרחבת לכריתת עצים בשדרות ירושלים ביפו – שהצליח לצמצם משמעותית את מספר העצים שנכרתו – הוא דוגמה טובה.
"איך שלא יהיה", אומרת תושבת בוסתן הגליל, "וגם אם ישכנעו אותי רציונלית שזה הרע במיעוטו – מה שאני כרגע בכלל לא משוכנעת – הרגע שבו ינסרו את העצים יהיה כואב ועצוב. זה הנוף של האזור יותר ממאה שנה, והוא עומד להשתנות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם