כן, אפשר לשנות את השיטה. זה הדפוס הרצוי לממשל דמוקרטי, שמתבסס על חיבורים בין מפלגות. בעיקר כשמדובר בלא מעט מפלגות, כפי שאנחנו רואים במקומותינו.
זה אפשרי, כפי שניסינו בעבר בחירה ישירה של ראש ממשלה. גם אם ניסינו וחזרנו במהרה למה שהורגלנו אליו, ערב רב של מפלגות שתלויות אלה באלה, ובאלו שעורקים מדי פעם בפעם. הנה ממש כעת חובר איש הציונות הדתית, שקיבל מנדט מבוחרי הליכוד, למפלגה הציונית דתית בראשות בצלאל סמוטריץ'.
אופיר סופר כנראה בהופעת בכורה על דוכן הכנסת כחבר סיעת הציונות הדתית אחרי שפרש מסיעת הליכוד אתמול והותיר אותה עם 29 מנדטים pic.twitter.com/809HrwDXOY
— Naaman Stavy نعمان ستڤي (@NaamanStavy) June 28, 2021
למחוקקים הישראלים אין מעצורים. הם מסוגלים לחוקק, למשל, חוק שיאפשר לקבוצה קטנה להיפרד ממפלגת האם. המטרה ברורה, שימור קואליציה בכל מחיר.
דומה שהמפלגות שבהן אנו בוחרים משתנות על פי הצרכים ההישרדותיים לאחר הבחירות, מה שמעקר את היכולת שלנו להשפיע באמת על הרכב הכנסת. אנחנו פועלים על פי כללי קח תן, כמו בארגונים כלכליים. כל ערך קונים בכסף ובתפקיד. אין בכך אולי רע בשוק הכלכלי אבל יש בזה הרבה רע בהתנהלות הפוליטית שבה אנחנו אמורים לדון לפני הכל בערכים. הפוליטיקה היא ראשית לכל הקצאת ערכים ואידיאולוגיה. המשאבים חשובים, אך הם נועדו למימוש הערכים.
דומה שהמפלגות בהן אנו בוחרים משתנות על פי הצרכים ההישרדותיים לאחר הבחירות, מה שמעקר את יכולתנו להשפיע הרכב הכנסת. כמו בארגונים כלכליים. כל ערך נקנה בכסף ובתפקיד
הנטייה הטבעית היא לחשוב שהנה עוד מאמר תיאורטי על אתיקה שמנותק מהמציאות. במקרים קלים יותר התגובה תהיה עוד מאמר נאיבי ותמים. הגדיל לעשות בן שיח עלום שם ברשת הטוויטר ששלח לי ציטוט שמופיע שלוש פעמים בתלמוד בבלי וכתוב בשפה הארמית "לאו עכברא גנב אלא חורא גנב". משפט שמייצג תפישה, על פיה לא העכבר הוא האשם בגנבה אלא החור שדרכו חדר העכבר. תפישה שפונה אל המערכת שאמור לפעול ללא פרצות, כי בני האדם לא יכולים לעמוד בפני הפיתוי. כמובן שהכוונה שלו, במילים אחרות, היא: תנקוט בגישה הראליסטית. יש גנבים ומי שצריך לשמור עלינו מפניהם זו המערכת, המדינה.
זו גישה שמחפשת את המטבע מתחת לפנס ולא נותנת מענה לתרבות הפוליטית הישראלית ובכלל. בהערת שוליים אומר, שכותבי המשפט במקור יצאו מתוך הנחה שהעכבר גונב אוכל. זו הנחה שגויה, כי הוא אוכל כשהוא רעב ומבחינתו הוא מחפש אוכל איפה שהוא מוצא. מונח הגנבה לא מצוי בתרבות שלו ושל בעלי חיים אחרים, אלא רק אצלנו בני האדם, וטוב שכך. שכן בני אדם רבים אינם יודעים שובע ותמיד רוצים יותר.
ההצעה שלי היא ללכת עם ערכי מוסר ואתיקה ולהיפרד לשלום מתרבות השקר והכזב. איך עושים זאת? אני מכנה את השלב הראשון: אמת. הכוונה היא שנבחרי הציבור יתחילו בדיונים בקבוצות וינסו לשקף לעצמם את המציאות. הם יכולים גם להיעזר במנחה חיצוני.
לא לחשוב על מערכת החוקים אלא לחשוב על אמירות, על מהלכים פוליטיים. כל זאת כדי לראות את התמונה האמתית, שתכלול את עצם תרבות השיח, את אי ההקשבה, את השימוש לרעה בחוקים, את ההכרה בחוקים שאינם עומדים בכללי המוסר.
ההכרה באמת יכולה לשמש כתחילת הריפוי ובניית תרבות פוליטית שתהיה מושתתת על קוד אתי שיבנה אט אט. קוד אתי שהוא כל מה שאנחנו חושבים ומסכימים פה אחד שהוא ראוי ומוסרי.
למשל כבוד הדדי, תרבות שיח והקשבה, כללים מוסכמים שמסדירים את כללי ההתנהגות של נבחרי הציבור. כדי להשלים את המהלך המורכב יש צורך שגם הרשות השופטת וגם הרשות המחוקקת יעברו תהליך דומה ויעצבו קוד אתי שיגדיר את הראוי וכך לכל אחת מהרשויות יהיו כללי משחק ברורים וראויים.
האתיקה והמוסר הם כללי התנהגות רצויים, לעתים נשגבים, אבל הם הרף. החוקים מסדירים את כללי ההתנהגות הבסיסיים שבלעדיהם לא ניתן לחיות בחברה אנושית. החוקים קובעים את המותר והאסור בעוד האתיקה והמוסר קובעים את הראוי.
ההצעה שלי היא להיפרד לשלום מתרבות השקר והכזב. ההכרה במושג האמת יכולה לשמש כתחילת הריפוי ובניית תרבות פוליטית המושתתת על קוד אתי. כזה שיכיל את המוסכם על כולנו כראוי ומוסרי
האתיקה והמוסר הם כללי התנהגות רצויים, לעתים נשגבים, אבל הם הרף. החוקים מסדירים את כללי ההתנהגות הבסיסיים שבלעדיהם לא ניתן לחיות בחברה אנושית. החוקים קובעים את המותר והאסור בעוד האתיקה והמוסר קובעים את הראוי.
כפי שכבר נאמר, זה נראה אולי במבט ראשוני נאיבי ולא בן מימוש כי התרגלנו לכללים אחרים. אבל בעידן שאיבדנו את הסולידריות ושקענו בתחרות האינסופית למי יש יותר, חשוב לעצור מלכת ולהתחיל להבין את האמת. את כל אותם מעשים לא ראויים שעשינו, גם אם הם נשענו על חוקים כאלה ואחרים.
קחו למשל התרחשות שהיתה השבוע בכנסת. ח"כ מהקואליציה אלי אבידר נואם על הדוכן, וחברת הכנסת מהאופוזיציה, גלית דיסטל אטבריאן צועקת לו את המלים הבאות:
"אתה גוש של שינאה, אתה בנאדם שונא, אתה בנאדם מתועב, כולך שינאה, יה גוש של שינאה, שינאה, שינאה, כולך שינאה".
הציבור תמך בנו. לא נאכזב אותו pic.twitter.com/uRp72WZ0TM
— Eli Avidar אלי אבידר (@avidareli) June 29, 2021
יתכן שבהצעה זאת נאבד את הממד התיאטרלי של הפוליטיקה. לא נשמע נבחרי ציבור שצורחים ומקללים, לא נראה נבחרי ציבור שמוגשים נגדם כתבי אישום ועוד. אתם חוששים מכנסת משעממת? מממשלה שלא מעוררת סקרנות תקשורתית בכלל וברשתות החברתיות בפרט? בתי משפט שמסיימים דיונים במהירות, בהגינות וביעילות? שירותים ממשלתיים יעילים?
יתכן שכך נאבד את הממד התיאטרלי של הפוליטיקה. לא נשמע נבחרי ציבור צורחים ומקללים או כאלה שמוגשים נגדם כתבי אישום. אתם חוששים מכנסת משעממת? מממשלה שלא מעוררת סקרנות תקשורתית?
המון שאלות, ולמי שחי ברשת הדיגיטלית 24/7 הן שאלות קריטיות. הרי לאחר כל התהליך גם השיח בטוויטר, למשל, ישתנה. השיח המתגרה, השיח המעליב, יהפכו למיעוט ויתחלפו בשיח בונה. כן, אני יודע זה עוד רחוק מאתנו, אבל מקווה שלא רחוק מדי.
מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אחלה פוסט. ביבי זה שורש השנאה וכל עוד הוא בעל השפעה, הסגנון העברייני של אמסלם ודיסטל וכו' – ימשיך. רק מנהיג חדש בליכוד, אשר יביא לשינוי בסיסי בלב המפלגה, באווירה הכללית, בתפיסה הכללית – יצליח לרפא אותה, ובכך להפשיר את הקרע בתחומים רבים