אין עוד שחקן אמריקאי יהודי שמקושר כל כך לסרטי פשע כמו הארווי קייטל.

במהלך הקריירה שלו, שמשתרעת על פני שישה עשורים, הופיע קייטל בן ה-82, בין השאר, ב"נהג מונית", "רחובות זועמים", "באגסי", "חכמים בלילה", "ג'ק וג'ק", "כלבי אשמורת" ו"האירי".

עכשיו הוא מוסיף לרשימה המפוארת את "לנסקי", שבו הוא מגלם את מאיר לנסקי, אחד הגנגסטרים המפורסמים ביותר בהיסטוריה האמריקאית.

לנסקי נולד ברוסיה ב-1902 והגיע לניו יורק ב-1911. הוא נודע כרואה החשבון של המאפיה, ומהר מאוד כולם כולל כולם ידעו מיהו ומהו. הוא הפעיל רשתות מאפיה ממיאמי דרך לאס וגאס ועד קובה ומילא תפקיד מרכזי בביסוס מה שכונה סינדיקט הפשע הלאומי.

הארוויי קייטל בתפקיד מאיר לנסקי (צילום: Vertical Entertainment)

הסרט, בבימוי איתן רוקאוויי, עלה בארצות הברית בסוף השבוע. קייטל מגלם בו את לנסקי בערוב ימיו כשהוא מספר את סיפור חייו לסופר שיכתוב את קורותיו (מגולם בידי כוכב "אוואטר" סאם וורת'ינגטון). ג'ון מאגארו בתפקיד לנסקי הצעיר, ובצוות השחקנים גם מינקה קלי, אנה-סופיה רוב ודיוויד ג'יימס אליוט.

סרטי עבר על יהודים והפשע המאורגן, למשל "קזינו" של מרטין סקורסזה, נמנעו מהתעמקות בזהות היהודית של הדמות – למעט כשהשתמשו בהשמצות אנטישמיות מוכרות. "לנסקי", לעומת זאת, אינו מנסה להסתיר את חשיבות יהדותו של המאפיונר לקורותיו.

סרטי עבר על יהודים והפשע המאורגן, למשל "קזינו" של מרטין סקורסזה, נמנעו מהתעמקות בזהות היהודית של הדמות – למעט כשהשתמשו בהשמצות אנטישמיות מוכרות

באחת הסצינות נראה לנסקי, לפני מלחמת העולם השנייה, מתקוטט עם תומכי נאצים. בסצנה אחרת הוא אומר קדיש בבית כנסת, ומספר בדיחה על רב.

מונטז' צילומי מעשי האלימות הברוטליים שבוצעו בידי ארגון הפשע המאורגן Murder Inc (רצח בע"מ, שפעל בשם המאפיה האיטלקית-אמריקאית וארגוני הפשע היהודיים) נערכו בסרט לצלילי השיר "הבה נגילה".

"אני אמריקאי ואני יהודי. הגרמנים רצו להשמיד את שני הדברים האלה. אז אני רציתי להרוס גרמנים, וכך עשיתי", אומר בסרט לנסקי-קייטל. לאחר מכן רואים כיצד הוא מסייע למדינת ישראל בראשית דרכה, אבל חש נבגד בתחילת שנות השבעים, כאשר ראש ממשלת גולדה מאיר מנעה ממנו קבלת מקלט בארץ.

"זה היה  חשוב לו", אומר רוקאוויי. "חשבתי שכדאי להדגיש את זה – לא בהגזמה, אבל חשתי שזה חשוב".

רוקאווי הוא בנו של רוברט רוקאוויי, מרצה להיסטוריה שחקר את נושא היהודים והפשע המאורגן. בשנת 1993 פירסם האב את ספרו "But He Was Good to His Mother: The Lives and Crimes of Jewish Gangsters" (אבל הוא היה טוב לאמו: חייהם ופשעיהם של גנגסטרים יהודים, הוצאת גפן), וערך סדרת ראיונות עם לנסקי כשהגנגסטר היה בשנות השבעים המאוחרות לחייו.

הסצנות בסרט שבהן מופיע עיתונאי ששמו דיוויד סטון מבוססות על הדיאלוגים של רוברט רוקאוויי עם לנסקי.

הארווי קייטל עם הבמאי איתן רוקאוויי על בימת הצילומים של הסרט "לנסקי" (צילום: Vertical Entertainment)

תופעה ייחודית בנוף

רוקאוויי הבמאי מספר שהתסריט מבוסס על מחקרי אביו, ושהוא ערך גם כמה מחקרים בעיקר בהשפעת הביוגרפיה שכתב רוברט לייסי ויצאה לאור ב-1991 – Little Man: Meyer Lansky and the Gangster Life. (איש קטן: מאיר לנסקי וחיי הגנגסטר). ברשימת הקרדיטים בסרט מופיעים שני בני משפחת רוקאוויי ככותבי התסריט.

רוקאוויי הוא בנם של אמריקאי וישראלית, שנולד בישראל והגיע לארה"ב ללימודים במכללה לאחר שירותו הצבאי. הוא בוגר החוג לקולנוע באוניברסיטת ניו יורק ובעבר יצר פרסומות וקליפים. לנסקי הוא סרטו השני כבמאי, אחרי סרט האימה The Abandoned מ–2016.

"ניסיתי להיות אובייקטיבי ככל שיכולתי, עד לגבול מסוים", מסביר רוקאוויי את הסוגיה הרגישה שעולה לא אחת בסרטים על בוסים של המאפייה – האלהת הגנגסטר. "בהחלט לא רציתי להאדיר את שמו, כי הוא עשה דברים רעים, אבל היו גם דברים טובים שעשה".

"ניסיתי להיות אובייקטיבי ככל שיכולתי, עד לגבול מסוים. בהחלט לא רציתי להאדיר את שמו, כי הוא עשה דברים רעים, אבל היו גם דברים טובים שעשה".

מעצרו של מאיר לנסקי בניו יורק, ב-11 בפברואר 1958 (צילום: AP Photo/Zimmerman)

לנסקי היה פושע פעיל במהלך יותר מחמישים שנה, אך היה גם תופעה ייחודית בין הגנגסטרים מכמה סיבות: הוא כמעט שלא ישב בכלא, למעט מספר חודשים בשל הרשעה בהימורים, ובנוסף הצליח להאריך ימים. הוא נפטר בגיל 80 בשנת 1983.

"מאיר היה בעל, אב, חבר, רוצח, גאון, פושע, פטריוט ומייסד אחד מארגוני הפשע הגדולים בתולדותיה של אמריקה", אומר הבמאי. "כדי להיטיב להבין את דמותו של האיש המורכב הזה, הסרט מציג היבטים שונים מחייו בפלאשבק לאחור ובחזרה להווה. הסרט אינו מכוון לעורר שנאה או אהבה אליו, אלא להבינו".

קייטל הוא אחד מכמה שחקנים יהודיים שגילמו את דמותו של לנסקי, ביניהם ריצ'ארד דרייפוס בסרט של HBO שאת תסריטו חיבר דיוויד מאמט וגם שמו "לנסקי", שיצא ב-1999, וכן דסטין הופמן בסרט "העיר האבודה" משנת 2005. פטריק פישלר גילם את הגנגסטר בסדרת הטלוויזיה Mob City (עיר המאפייה).

ב"באגסי", סרטו של וורן בייטי מ-1991 על חיי הגנגסטר היהודי בנג'מין באגסי סיגל, גילם השחקן (הלא יהודי) בן קינגסלי את דמותו של לנסקי, והארוויי קייטל גילם בסרט גנגסטר יהודי אחר – מיקי כהן.

אך ללא ספק התיאור הקולנועי המפורסם ביותר של לנסקי היה ב"הסנדק 2" שבו גילם לי שטרסברג את היימן רות, השותף שהפך לאויב של משפחת קורליאונה ושדמותו התבססה במידה רבה על דמותו של לנסקי.

https://www.youtube.com/watch?v=VsbyvuO_AqM

רות, כמו לנסקי, היה גנגסטר יהודי מבוגר שעבד עם המאפיה כדי להקים בתי קזינו בקובה, וכמוהו ביקש מאוחר יותר למצוא מקלט בישראל.

בסרט החדש משווה לנסקי את עסקיו עם המאפייה לעסקי חברת U.S. Steel , שחובבי "הסנדק" בוודאי יזהו כמשפט שנאמר על ידי רות. אך לפי רוקאוויי הייתה זאת השוואה שלנסקי נהג לעשות.

אירוני למדי שהשחקן היהודי לי שטרסברג, שהתפרסם יותר כמורה לשחקנים בסטודיו המפורסם שלו מאשר כשחקן, היה המורה והמנטור של קייטל – ועד היום יש קשר הדוק בין קייטל לבין מכון התיאטרון והסרטים של לי שטרסברג בניו יורק.

רוקאוויי מספר שהשתדל לא לצפות בסרטים אחרים על לנסקי, אך בכל זאת ציין את סרטיו של מרטין סקורסזה ואת "צומת מילר" של האחים כהן ככאלה שהשפיעו עליו.

ואגב, רוברט רוקאוויי, האב, שחי בישראל ומלמד באוניברסיטת תל-אביב, עדיין לא צפה בסרט, אבל הוא מצפה לעשות זאת בקרוב, ולראות כיצד הפך בנו את מחקריו הממושכים ליצירה קולנועית.