לשחרר את המרחב החילוני

אריה דרעי, משה גפני ויעקב ליצמן במסיבת עיתונאים של הסיעות החרדיות בכנסת, 8 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
אריה דרעי, משה גפני ויעקב ליצמן במסיבת עיתונאים של הסיעות החרדיות בכנסת, 8 ביוני 2021

עכשיו, כשממשלת ליכוד חרדים עברה לאופוזיציה אחרי עשרות שנות שלטון, אפשר וצריך להוציא את הראש החוצה ולדבר על המרחב החילוני בישראל.
זה המרחב שנסגר בכל סוף שבוע מכניסת השבת ועד יום ראשון בבוקר.

הרכבות נעצרות. האוטובוסים עומדים. המסלול המהיר בכניסה לתל אביב פועל וגובה כסף מצלמות אוטומטי אבל אין שאטלים ממגרשי חנה וסע. אלה סגורים.
מיליוני חילונים תקועים בכל סופ"ש בבתיהם בגלל לחץ המרחב החרדי על המרחב החילוני.

עכשיו, כשממשלת ליכוד חרדים עברה לאופוזיציה אחרי עשרות שנות שלטון, אפשר וצריך להוציא לדבר על המרחב החילוני בישראל. זה המרחב שנסגר בכל סוף שבוע מכניסת השבת ועד יום ראשון בבוקר

חופי הים פתוחים למי שיש רכב פרטי.

עכשיו, כשהחרדים עברו לספסלי האופוזיציה, צריך להוציא את המרחב החילוני לחופשי.

שירותי הדת חייבים להשתחרר מלפיתת האורתודוקסיה ולתת לזרמים אחרים לספק שירותי נישואין, מילה, קבורה, גירושים, בתי כנסת, מקוואות, מתווה כותל. זה לכאורה לא מרחב חילוני אבל זה כן. חילוני שרוצה לשמור על יהדותו ומחפש זרמים שמתאימים לו, צריך אפשרויות שאינן מנקרות ואינן מנכרות. בר מצווה בבית כנסת רפורמי עם כל נשות המשפחה בלי הפרדה, זה מרחב חילוני.

כן עכשיו המרחב החילוני צריך להביט גם על הכיס. על הארנק שלו. על המיסים שהוא משלם ומהם נהנים מאות אלפי לומדי תורה ובטלה ללא הגבלה. הכסף הזה שייך למרחב החילוני. לציבור היצרני, העובד, משלם המיסים ומשרת בצה"ל בסדיר מילואים וקבע.

החרדים חייבים לצאת לעבודה כדי לממן את המרחב שבו הם רוצים לחיות. אם לימודי תורה חשובים עד כדי כך שציבור ענק מוכן להסתגר בחדרי לימוד ולהתנתק מהעולם לחלוטין, בבקשה, שימצא לכך מקורות מימון. כי המרחב החילוני זקוק לכסף שלו כדי לממן מדע ותרבות, רווחה ובריאות, חינוך ותחבורה ציבורית, ביטחון ומשפט ומערכות מדינה מודרניות.

עכשיו כששלטון היחיד של נתניהו והחרדים, החרדים ונתניהו, יצא מבלפור ועבר לאופוזיציה, המרחב החילוני זקוק לשיקום. הדמוקרטיה על פני היהדות האורתודוקסית. הדמוקרטיה על פני הרבנים. החלטות מדינה על בסיס מידע ידע מחקר נתונים ותכנון ולא על בסיס לחישות של קנייבסקי לנכדו.

המרחב החילוני צריך להביט גם על הכיס. על המיסים שהוא משלם ומהם נהנים מאות אלפי לומדי תורה ובטלה ללא הגבלה. הכסף הזה שייך למרחב החילוני. לציבור היצרני, העובד, משלם מסים ומשרת בצה"ל

ישראל 2021 חייבת עכשיו לחזק את המרחב החילוני. הבנייה לזוגות צעירים שיוכלו לקנות דירה בכל מקום ולא רק זוגות צעירים חרדים בערים חרדיות ושכונות חרדיות.

שירותים חברתיים לבעלי מוגבלויות, לבעלי צרכים מיוחדים,  לנכים, לניצולי שואה, לעוורים לחולים במחלות נדירות, כל אלה צריכים לקבל עכשיו תקציבים ייחודיים. לא הישיבות לא הכוללים. שירותי החברה הישראלית לא פחות חשובים מלימוד תורה.

כדי לטפל במרחב החילוני צריך להגביל את תקציבי המרחב החרדי.

לקבוע להם גבולות מתוכננים לטווח ארוך שבהם המדינה יכולה לממן ומעבר להם היא מודיעה שלא תממן.

כדי לטפל במרחב החרדי יש להגביל מעתה את מספר לומדי התורה. לחזור לימי בן גוריון. לקבוע מכסות לכל מוסד לימודי שבוגריו הגיעו לגיל 18.

שאלת הגיוס לצה"ל טרם נפתרה, אבל המעבר האוטומטי של עשרות אלפים לשנים של לימודי הלכה ומשניות ללא שום בסיס של לימודי ליבה שיכשירו אותם לחיי עבודה, חייב להיפסק.

הגבלת מספר לומדי התורה החרדים תהווה שבירת מחסום בין המרחב החילוני לחרדי. מי שלא ימצא מקום בישיבות, יצטרך להשתלב במרחב החילוני של המדינה. בשירות צבאי ובעבודה יצרנית.

כן, עכשיו כשהשלטון החרדי על המרחב החילוני הסתיים, או לפחות יצא לפסק זמן בעקבות הקמת ממשלת השינוי, זה הזמן לטפל לעומק בכל אלה.

ה"סטטוס קוו בענייני דת" הפך בשנות הליכוד והחרדים לסיפוח זוחל של המרחב החילוני, לכפייה דתית על המרחב החילוני, להשתלטות עוינת על המרחב החילוני ולמציצת תקציבים וניצול המרחב החילוני כדי שהליכוד יישאר בשלטון והחרדים יקבלו תמורה בלתי מוגבלת לחייהם הפרזיטיים על חשבון החילונים.

ה"סטטוס קוו בענייני דת" הפך בשנות הליכוד והחרדים לסיפוח זוחל של המרחב החילוני ולהשתלטות עוינת עליו, לכפייה דתית ולמציצת תקציבים כדי שהליכוד יישאר בשלטון והחרדים יקבלו תמורה בלתי מוגבלת

עתידה של ישראל תלוי בפתיחת המרחב החילוני, שיקומו והגבלת המרחב החרדי היושב על צווארם של החילונים.

זה הזמן לשים מגבלות על החרדים, לאפשר לצעירים שלהם לרכוש מקצוע ולצאת לעבודה ובמקביל לשחרר ולפתוח את חיי כל מי שחי במרחב החילוני.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
על חלק מהמאמר אני יכול להזדהות (כתבתי בעצמי על חלק לא קטן מהנושאים בעבר). אני גם לא רואה חלוקה בהכרח בין חילונים לדתיים בנושא. כי חשוב וניתן לבנות מדינה יהודית עם זהות יהודית ברורה, וגם... המשך קריאה

על חלק מהמאמר אני יכול להזדהות (כתבתי בעצמי על חלק לא קטן מהנושאים בעבר). אני גם לא רואה חלוקה בהכרח בין חילונים לדתיים בנושא. כי חשוב וניתן לבנות מדינה יהודית עם זהות יהודית ברורה, וגם לעשות את זה עם מינימום כפייה (כמובן למדינה יכולת לכפות בהרבה נושאים, לא ניכנס לדקויות פה).
לגבי הציבור החרדי, אני חושב במחילה שפספסת חלק (אולי גדול) מהסיפור.
ללא יצירת פתרונות מבחינת תעסוקה וחינוך שמצד אחד יתנו מענה נכון מבחינת הכלכלה והשוק של המאה 21, אבל באופן שבאמת יהיה בשותפות עם החברה החרדית, רק להתמקד במימון היהידר או אף העקיף לציבור החרדי – זה טוב למאמר דעה, ואף לכותרת פוליטית, אבל הוכח בעבר כלא יעיל מבחינת יצירת אינטרס משותף בין המדינה לבין המגזר החרדי.
נקודה לסיום, ואולי היא יותר פילוסופית, אני לא אוהב את המחשבה שיש מרחב חילוני או חרדי. יש מרחבים ישראלים שדרכם אוכלוסיות שונות יכולות להביא את עצמן לידי ביטוי, כלכלית, תרבותית, דתית וכו.
החלוקה הדיכוטומית רק תעמיק את הפערים ותרחיק את הפתרונות.
תודה על המאמר.

עוד 612 מילים ו-1 תגובות
סגירה