נדמה כי המשבר הפוליטי והחברתי שבו נמצאת מדינת ישראל בשנים האחרונות בכלל ומאז תחילת מגפת הקורונה בפרט, הוא המשבר המשמעותי ביותר שבו הייתה שרויה המדינה מאז היווסדה. ארבע מערכות בחירות חלפו עברו להן בזמן קצר, ואילו ניתן היה להמר, רבים היו בוחרים באפשרות שגם הממשלה החדשה לא תחזיק זמן רב.
המשבר הפוליטי מביא יחד איתו משבר אמון וקרע בעם, ועולה החשש כי את הקרע הזה יהיה קשה לאחות. על עומק הקרע ניתן היה ללמוד גם מדבריהם של נשיא המדינה היוצא והנכנס, ראובן ריבלין ויצחק הרצוג, בנאומיהם בטקס החילופים – שם עסקו גם הם בקרע שיש לאחות.
המשבר הפוליטי הביא איתו משבר אמון וקרע בעם, ועולה החשש כי את הקרע הזה יהיה קשה לאחות. על עומק הקרע ניתן ללמוד גם מדברי נשיא המדינה היוצא והנכנס, ריבלין והרצוג, בנאומיהם בטקס החילופים
גם במהלך ניהול המגפה, אגב המשבר הפוליטי, ניתן היה לזהות כי לא פעם עשו פוליטיקאים שימוש ציני במגפה על מנת להרוויח הון פוליטי. המציאות הזו העלתה שוב ושוב תהיות בנוגע לערכים הדמוקרטיים החלים כאן, ובין אלה, חובת הנאמנות של מקבלי ההחלטות כלפי הציבור בכלל ובהגנה על זכויות האזרחים והאזרחיות בפרט.
את אותה החובה אפשר לפרק, כמובן, ולהתייחס בין היתר לדין וחשבון המצופה מממשלה שמנהלת משבר כלפי אזרחיה. הממשלה הקודמת לא השכילה להבין את חשיבותה של חובת הנאמנות הזו, ויש לקוות שתפיסה זו תשתנה כעת, בדרך להשבת אמון הציבור.
לצד כל אלה, נכון לבחון את האופן שבו נחשף דור העתיד, תלמידות ותלמידי בתי הספר בישראל, לאותם ערכים דמוקרטיים ולאחריות של המדינה כלפי אזרחיה. לימודי האזרחות הם אחד מאותם המקומות שבהם נחשפים לערכים הדמוקרטיים, ובאמצעות כך מתעצבת התודעה הדמוקרטית של הדור הבא. ערכים אלו, הם שאמורים להקנות זיקה לשמירה על שלטון העם, וכמובן, להגנה על זכויותיו של האחר, ובמיוחד, על זכויותיו של המיעוט.
במסגרת בקשת מידע שהוגשה בקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל והתנועה לחופש המידע, ביקשנו לבחון את האופן שבו יושמו המלצות מבקר המדינה, כפי שאלו הובאו בדוח שבחן את האופן שבו נלמד תחום האזרחות כיום, משנת 2016. ספוילר: הציון ביישום ההמלצות אינו גבוה.
בבקשת מידע שהוגשה בקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל והתנועה לחופש המידע, ביקשנו לבחון את יישום המלצות מבקר המדינה בדוח על לימודי האזרחות. ספוילר: הציון ביישום ההמלצות אינו גבוה
עוד לפני כן, קצת היסטוריה. עוד בשנת 1995 מינה שר החינוך, התרבות והספורט דאז, פרופ' אמנון רובינשטיין, ועדה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר, כדי להוביל רפורמה בלימודי האזרחות. רפורמה אשר תקנה לדור העתיד כלים שיסייעו לו להכיר את ערכי המדינה והדמוקרטיה לעומק, וכן תאפשר לתלמידות ולתלמידים, מגיל צעיר, להכיר, להבין, לנתח ולשפוט סוגיות חברתיות ופוליטיות המצויות במרכז השיח הציבורי. כל זאת, על מנת שדור העתיד יהפכו מחויבים יותר לקידום ערכים דמוקרטיים, וכן להגן על ערכים אלו. באופן זה, ייתכן שתופנם האחריותיות של כל אזרח ואזרחית.
דיוני הוועדה הולידו דוח שכותרתו "להיות אזרחים", אשר פורסם בשנת 1996. במסגרת הדוח עלה שהציבור טועה בתפיסתו את הדמוקרטיה. בעוד רבים רואים בבסיס הדמוקרטיה את הכרעת הרוב, הרי שהצורך להגן ולשמור על זכויות הפרט והמיעוט, נשכח. בתוך כך, נשכח הצורך בטיפוח ובהכרה בפלורליזם וברב-תרבותיות.
הוועדה הציעה כמה פתרונות לשיפור המצב הקיים, ובין אלה, הרחבה של שנות לימוד מקצוע האזרחות כך שזה יילמד החל מכיתה ג', הרחבת השיח האזרחי במסגרת הלימודים, הכשרה והשתלמויות למורים וכמובן הקצאת משאבים לטובת התהליך.
נדמה שאף שחלפו עברו להן עשרים וחמש שנים מאז פורסם דוח הוועדה, המציאות לא השתנתה, וניכר שמסקנות הדוח רלוונטיות מאי-פעם. במבחן המציאות, מסקנות אלה לא יושמו.
מהדוח עלה שהציבור טועה בתפיסתו את הדמוקרטיה. בעוד רבים רואים בבסיס הדמוקרטיה את הכרעת הרוב, הרי שהצורך להגן ולשמור על זכויות הפרט והמיעוט נשכח, ונשכח הצורך בטיפוח פלורליזם ורב-תרבותיות
במסגרת דוח מבקר המדינה לחינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות שפורסם בשנת 2016, התייחס המבקר למסקנות האמורות והמליץ ליישמן. כך, בין היתר, הומלץ להרחיב את מספר שנות לימוד האזרחות וכן את היקף לימודי האזרחות.
אך המלצות לחוד ומציאות לחוד. במסגרת המענה לבקשת מידע שביקשה לבחון את יישום מסקנות דוח המבקר, התגלתה תמונת מצב מדאיגה. ראשית, על אף חלוף הזמן, בין השנים 2011 ל-2020, לא נערך כל שינוי במספר שנות ושעות לימודי האזרחות.
בעוד ההמלצה בעבר הייתה להתחיל ללמוד אזרחות בבית הספר היסודי, המציאות עודה כזו שלימודי אזרחות מתחילים בכיתה ט'. בפועל, רעיון הרחבת שעות הלימוד, שהוצע עוד בשנת 1996, נקבר עמוק במגירה.
שנית, ממוצע ציוני הבגרות במקצוע האזרחות נמוך מהממוצע הכללי – ועם השנים – אף ירד. מנתונים שהתקבלו גם כן בעקבות בקשת מידע, עולה כי הממוצע בשנים 2011 ועד 2019 נע בין 74–76 נקודות. נתון המשקף את המציאות, לפיה דור העתיד לא יודע אזרחות.
אמנם לא ניתן להוכיח את הקשר הישיר בין אי יישום המלצת הדוח לבין הממוצע הנמוך, אולם נדמה שהשארתו במגירה עושה את שלה.
המענה לבקשות המידע הוכיחו את שכבר חשדנו בו – אין די הבנה של ערכים דמוקרטיים ואין מספיק רצון של הציבור להשתתף בשיח ציבורי ראוי.
ממוצע ציוני הבגרות באזרחות נמוך מהממוצע הכללי – ועם השנים – אף ירד. הממוצע בשנים 2011 ועד 2019 נע בין 74–76 נקודות. נתון המשקף את המציאות, לפיה דור העתיד לא יודע אזרחות
הנתונים שעלו מן התשובה יכולים להסביר את הפערים השונים, ואף להפנות זרקור לאופן שבו נכון יהיה, או לפחות לנסות, לשפר את המצב הקיים. להתחיל לאחות את הקרעים, לעודד דמוקרטיה שמבוססת על הגנה גם על השונה, והשתתפות אקטיבית בשיח שמכיל דעות שונות ותרבויות שונות.
עו"ד אור סדן הוא מרצה בפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למינהל, ומנחה הקליניקה לחופש המידע שם. משמש כעו"ד בתנועה לחופש המידע. חבר ועדת הביקורת של עמותת "קטמון מועדון אוהדים", ירושלמי במקור,תל-אביבי היום.
שיר טולדנו היא סטונדטית למשפטים בפקולטה למשפטים במכללה למינהל. שיר משתתפת בתוכנית המצטיינים הבית ספרית, חברה במערכת כתב העת המשפט ולוקחת חלק בקליניקה לחופש המידע במרכז "משנה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כמורה וחבר וועדת מקצוע אזרחות, אין ספק שאני תומך בהרחבת לימודי האזרחות וטיפוח מעורבות אזרחית והפנמת ערכים דמוקרטיים מגיל צעיר. יחד עם זאת, הניסיון להקיש בין ציוני הבגרות לאיזושהיא הפנמה של התנהגות וערכים דמוקרטיים שגוי ביסודו וקשור יותר באופן התשאול ואופן בדיקת המבחן. המבחן במתכונתו הנוכחית לא מתכתב בכלל עם דמות הבוגר הרצוי העולה מדוח קרמניצר ולכן שינוי אופי הבחינה הוא סוגיה העומדת בפני עצמה.
אורן עדן.