שיר טולדנו
הזמן של
שיר טולדנו

שיר טולדנו היא סטונדטית למשפטים בפקולטה למשפטים במכללה למינהל. שיר משתתפת בתוכנית המצטיינים הבית ספרית, חברה במערכת כתב העת המשפט ולוקחת חלק בקליניקה לחופש המידע במרכז "משנה".

דור העתיד לא יודע אזרחות

נדמה כי המשבר הפוליטי והחברתי שבו נמצאת מדינת ישראל בשנים האחרונות בכלל ומאז תחילת מגפת הקורונה בפרט, הוא המשבר המשמעותי ביותר שבו הייתה שרויה המדינה מאז היווסדה. ארבע מערכות בחירות חלפו עברו להן בזמן קצר, ואילו ניתן היה להמר, רבים היו בוחרים באפשרות שגם הממשלה החדשה לא תחזיק זמן רב.

המשבר הפוליטי מביא יחד איתו משבר אמון וקרע בעם, ועולה החשש כי את הקרע הזה יהיה קשה לאחות. על עומק הקרע ניתן היה ללמוד גם מדבריהם של נשיא המדינה היוצא והנכנס, ראובן ריבלין ויצחק הרצוג, בנאומיהם בטקס החילופים – שם עסקו גם הם בקרע שיש לאחות.

המשבר הפוליטי הביא איתו משבר אמון וקרע בעם, ועולה החשש כי את הקרע הזה יהיה קשה לאחות. על עומק הקרע ניתן ללמוד גם מדברי נשיא המדינה היוצא והנכנס, ריבלין והרצוג, בנאומיהם בטקס החילופים

גם במהלך ניהול המגפה, אגב המשבר הפוליטי, ניתן היה לזהות כי לא פעם עשו פוליטיקאים שימוש ציני במגפה על מנת להרוויח הון פוליטי. המציאות הזו העלתה שוב ושוב תהיות בנוגע לערכים הדמוקרטיים החלים כאן, ובין אלה, חובת הנאמנות של מקבלי ההחלטות כלפי הציבור בכלל ובהגנה על זכויות האזרחים והאזרחיות בפרט.

את אותה החובה אפשר לפרק, כמובן, ולהתייחס בין היתר לדין וחשבון המצופה מממשלה שמנהלת משבר כלפי אזרחיה. הממשלה הקודמת לא השכילה להבין את חשיבותה של חובת הנאמנות הזו, ויש לקוות שתפיסה זו תשתנה כעת, בדרך להשבת אמון הציבור.

לצד כל אלה, נכון לבחון את האופן שבו נחשף דור העתיד, תלמידות ותלמידי בתי הספר בישראל, לאותם ערכים דמוקרטיים ולאחריות של המדינה כלפי אזרחיה. לימודי האזרחות הם אחד מאותם המקומות שבהם נחשפים לערכים הדמוקרטיים, ובאמצעות כך מתעצבת התודעה הדמוקרטית של הדור הבא. ערכים אלו, הם שאמורים להקנות זיקה לשמירה על שלטון העם, וכמובן, להגנה על זכויותיו של האחר, ובמיוחד, על זכויותיו של המיעוט.

במסגרת בקשת מידע שהוגשה בקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל והתנועה לחופש המידע, ביקשנו לבחון את האופן שבו יושמו המלצות מבקר המדינה, כפי שאלו הובאו בדוח שבחן את האופן שבו נלמד תחום האזרחות כיום, משנת 2016. ספוילר: הציון ביישום ההמלצות אינו גבוה.

בבקשת מידע שהוגשה בקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל והתנועה לחופש המידע, ביקשנו לבחון את יישום המלצות מבקר המדינה בדוח על לימודי האזרחות. ספוילר: הציון ביישום ההמלצות אינו גבוה

עוד לפני כן, קצת היסטוריה. עוד בשנת 1995 מינה שר החינוך, התרבות והספורט דאז, פרופ' אמנון רובינשטיין, ועדה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר, כדי להוביל רפורמה בלימודי האזרחות. רפורמה אשר תקנה לדור העתיד כלים שיסייעו לו להכיר את ערכי המדינה והדמוקרטיה לעומק, וכן תאפשר לתלמידות ולתלמידים, מגיל צעיר, להכיר, להבין, לנתח ולשפוט סוגיות חברתיות ופוליטיות המצויות במרכז השיח הציבורי. כל זאת, על מנת שדור העתיד יהפכו מחויבים יותר לקידום ערכים דמוקרטיים, וכן להגן על ערכים אלו. באופן זה, ייתכן שתופנם האחריותיות של כל אזרח ואזרחית.

דיוני הוועדה הולידו דוח שכותרתו "להיות אזרחים", אשר פורסם בשנת 1996. במסגרת הדוח עלה שהציבור טועה בתפיסתו את הדמוקרטיה. בעוד רבים רואים בבסיס הדמוקרטיה את הכרעת הרוב, הרי שהצורך להגן ולשמור על זכויות הפרט והמיעוט, נשכח. בתוך כך, נשכח הצורך בטיפוח ובהכרה בפלורליזם וברב-תרבותיות.

הוועדה הציעה כמה פתרונות לשיפור המצב הקיים, ובין אלה, הרחבה של שנות לימוד מקצוע האזרחות כך שזה יילמד החל מכיתה ג', הרחבת השיח האזרחי במסגרת הלימודים, הכשרה והשתלמויות למורים וכמובן הקצאת משאבים לטובת התהליך.

נדמה שאף שחלפו עברו להן עשרים וחמש שנים מאז פורסם דוח הוועדה, המציאות לא השתנתה, וניכר שמסקנות הדוח רלוונטיות מאי-פעם. במבחן המציאות, מסקנות אלה לא יושמו.

מהדוח עלה שהציבור טועה בתפיסתו את הדמוקרטיה. בעוד רבים רואים בבסיס הדמוקרטיה את הכרעת הרוב, הרי שהצורך להגן ולשמור על זכויות הפרט והמיעוט נשכח, ונשכח הצורך בטיפוח פלורליזם ורב-תרבותיות

במסגרת דוח מבקר המדינה לחינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות שפורסם בשנת 2016, התייחס המבקר למסקנות האמורות והמליץ ליישמן. כך, בין היתר, הומלץ להרחיב את מספר שנות לימוד האזרחות וכן את היקף לימודי האזרחות.

אך המלצות לחוד ומציאות לחוד. במסגרת המענה לבקשת מידע שביקשה לבחון את יישום מסקנות דוח המבקר, התגלתה תמונת מצב מדאיגה. ראשית, על אף חלוף הזמן, בין השנים 2011 ל-2020, לא נערך כל שינוי במספר שנות ושעות לימודי האזרחות.

בעוד ההמלצה בעבר הייתה להתחיל ללמוד אזרחות בבית הספר היסודי, המציאות עודה כזו שלימודי אזרחות מתחילים בכיתה ט'. בפועל, רעיון הרחבת שעות הלימוד, שהוצע עוד בשנת 1996, נקבר עמוק במגירה.

שנית, ממוצע ציוני הבגרות במקצוע האזרחות נמוך מהממוצע הכללי – ועם השנים – אף ירד. מנתונים שהתקבלו גם כן בעקבות בקשת מידע, עולה כי הממוצע בשנים 2011 ועד 2019 נע בין 74–76 נקודות. נתון המשקף את המציאות, לפיה דור העתיד לא יודע אזרחות.

אמנם לא ניתן להוכיח את הקשר הישיר בין אי יישום המלצת הדוח לבין הממוצע הנמוך, אולם נדמה שהשארתו במגירה עושה את שלה.

המענה לבקשות המידע הוכיחו את שכבר חשדנו בו – אין די הבנה של ערכים דמוקרטיים ואין מספיק רצון של הציבור להשתתף בשיח ציבורי ראוי.

ממוצע ציוני הבגרות באזרחות נמוך מהממוצע הכללי – ועם השנים – אף ירד. הממוצע בשנים 2011 ועד 2019 נע בין 74–76 נקודות. נתון המשקף את המציאות, לפיה דור העתיד לא יודע אזרחות

הנתונים שעלו מן התשובה יכולים להסביר את הפערים השונים, ואף להפנות זרקור לאופן שבו נכון יהיה, או לפחות לנסות, לשפר את המצב הקיים. להתחיל לאחות את הקרעים, לעודד דמוקרטיה שמבוססת על הגנה גם על השונה, והשתתפות אקטיבית בשיח שמכיל דעות שונות ותרבויות שונות.

עו"ד אור סדן הוא מרצה בבית הספר למשפטים במכללה למינהל, ומנחה הקליניקה לחופש המידע שם. עו"ד בתנועה לחופש המידע. ירושלמי במקור, תל-אביבי היום ומשמש כחבר ועדת הביקורת של הפועל קטמון ירושלים

שיר טולדנו היא סטונדטית למשפטים בפקולטה למשפטים במכללה למינהל. שיר משתתפת בתוכנית המצטיינים הבית ספרית, חברה במערכת כתב העת המשפט ולוקחת חלק בקליניקה לחופש המידע במרכז "משנה".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כמורה וחבר וועדת מקצוע אזרחות, אין ספק שאני תומך בהרחבת לימודי האזרחות וטיפוח מעורבות אזרחית והפנמת ערכים דמוקרטיים מגיל צעיר. יחד עם זאת, הניסיון להקיש בין ציוני הבגרות לאיזושהיא הפנמ... המשך קריאה

כמורה וחבר וועדת מקצוע אזרחות, אין ספק שאני תומך בהרחבת לימודי האזרחות וטיפוח מעורבות אזרחית והפנמת ערכים דמוקרטיים מגיל צעיר. יחד עם זאת, הניסיון להקיש בין ציוני הבגרות לאיזושהיא הפנמה של התנהגות וערכים דמוקרטיים שגוי ביסודו וקשור יותר באופן התשאול ואופן בדיקת המבחן. המבחן במתכונתו הנוכחית לא מתכתב בכלל עם דמות הבוגר הרצוי העולה מדוח קרמניצר ולכן שינוי אופי הבחינה הוא סוגיה העומדת בפני עצמה.
אורן עדן.

עוד 811 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 28 ביולי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מנה שלישית של חיסון הקורונה למבוגרים החל משבוע הבא

הלך לעולמו נתן מיליקובסקי, בן-דודו ופטרונו של נתניהו ● שאשא ביטון מכחישה את הדיווח, שלפיו, קיימה שיחה מתוחה עם בנט, שבה הוא מתח עליה ביקורת ● רע"ם הצביעה נגד - והצעת החוק לאי הפללה של משתמשי קנאביס לא עברה ● הורוביץ וזנדברג נפגשו עם מקביליהם הפלסטינים ● אפרת רייטן היא מועמדת העבודה לוועדה לבחירת שופטים; קרן ברק - מועמדת הליכוד ● בתוך שבועיים יתקיים דיון בבג"ץ בעתירה בעניין הרכב ועדות הכנסת

עוד 55 עדכונים

במקום לחגוג שוויון, לעשות שוויון

לעיתים חגיגות השוויון הן שמעידות יותר מכל על העדרו. לפני מספר ימים שודרה באחד מערוצי החדשות כתבה על "המנכ"ליות של משרדי הממשלה". 10 מנכ"ליות משרדים מכהנות בממשלה הנוכחית, שיפור ניכר ביחס לעבר. 7 מהן השתתפו באותה כתבה, שאין לי ספק בכוונותיהם הטובות של יוזמיה. אך בעודי צופה באותן נשים מרשימות, חשבתי שזו הפעם הראשונה שאני נתקלת ברובן. שההופעה הראשונה שלהן במהדורת חדשות איננה מקצועית, אלא מגדרית.

10 מנכ"ליות משרדים מכהנות בממשלה הנוכחית, 7 מהן השתתפו בכתבה. בעודי צופה בנשים המרשימות חשבתי, שזו הפעם הראשונה שאני נתקלת ברובן. שהופעתן הראשונה אינה מקצועית אלא מגדרית

האם נכון לנו כחברה, שמנהלות מוכשרות של משרדי ממשלה זוכות ל"טבילת האש" התקשורתית שלהן כנשים ולא כנשות מקצוע? האם זה נכון להן? שוויון מלא יהיה כאשר כל אחת מאיתנו תבחן רק בהתאם למי שהיא ולא מה שהיא. כאשר לא תהיינה עוד כתבות שחוגגות שוויון, אלא שפשוט יהיה שוויון שיקבל ביטוי גם בחשיפה התקשורתית.

כש"חוגגים שוויון", במידה רבה מודים בכך שהוא עדיין לא כאן. כשמזמינים מנהלת להתראיין בכתבה בשל היותה אישה, לא בטוח שמעצימים אותה, כנראה שלהפך, מקטינים אותה ומכניסים אותה למסגרת מגדרית שעמיתיה הגברים לא נדרשים לה.

לא בדקתי מי היו אותן 3 מנכ"ליות שנעדרו מהכתבה ואינני יודעת מדוע לא הופיעו בה. אולי הרגישו לא בנוח מהמעמד המגדרי והעדיפו שהחשיפה התקשורתית שלהן תהיה קשורה לעשייה, בדיוק כמו זו של המנכ"לים הגברים, שהם גם עדיין הרוב הגדול.

כשמזמינים מנהלת להתראיין בכתבה בשל היותה אישה, לא בטוח שמעצימים אותה. כנראה שלהפך, מקטינים אותה ומכניסים אותה למסגרת מגדרית שעמיתיה הגברים לא נדרשים לה

האתגר שלנו כחברה הוא להפוך את השוויון המגדרי לדבר רגיל, מובן מאליו, לא כזה שחוגגים או מציינים אותו. לא לעסוק בטפיחות על השכם של עצמנו בגאווה על כל אישה נוספת שממונה לתפקיד בכיר, אלא להפוך את המציאות הזאת לדבר טבעי. שמינוי של אישה, כמו מינוי של גבר, יזכה בביקורות טובות וגרועות ביחס לכישוריה, ניסיונה והתאמתה לתפקיד, לא ביחס למגדרה.

וצריך לזכור עוד פרט אחד קטן ומשמעותי, גם ההישגים שאנחנו מציינים היום, יותר שרות, יותר מנכ"ליות, פרקליטה צבאית ראשית ועוד, הם עדיין חלק ממציאות של אפליה והדרה. המנהיגות הפוליטית, הצבאית והכלכלית בישראל היא גברית כמעט כולה. רוב המנכ"ליות שהופיעו בכתבה, אינן מובילות את המשרדים הגדולים והמשפיעים, כך גם ביחס לרוב השרות. גם בכלכלה, למרות שיפור שחל בשנים האחרונות, עדיין הנשים במיעוט.

גם אם לא ניתן להעלים את תקרת הזכוכית בן רגע, צריך להפסיק לתת לה את זמן השידור באמצעות חגיגת הצלחתן של המעטות שהצליחו לנפצה. במקום זאת יש לפעול כדי לייצר שינוי מלמטה.

לא לתת עוד לגיטימציה להדרת נשים מהמרחב הציבורי, לשיח מזלזל, להקטנת נשים ולפגיעה בהן. לצערי הרבה מאותם דברים עדיין טבועים בחברה הישראלית על גווניה השונים. עדיף שכלי התקשורת יתרכזו יותר בחשיפתם ובמאבק לשינויים ופחות בחגיגה מוקדמת של הצלחתן של המעטות, שעדיין אינן מעידות על הכלל.

גם ההישגים שאנחנו מציינים היום, יותר שרות, מנכ"ליות, פרקליטה צבאית ראשית ועוד, הם עדיין חלק ממציאות של אפליה והדרה. המנהיגות הפוליטית, הצבאית והכלכלית בישראל – כמעט כולה גברית

אם נדע לייצר שוויון בחיים, בסופו של דבר יהיה גם שוויון בסיקור התקשורתי, ללא צורך בכתבות צבע מיוחדות.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 475 מילים

פרשנות השנאה לבדד תשכון?

הוויכוח המתמשך סביב נאומו של שר החוץ יאיר לפיד על אנטישמיות טומן בחובו הכרה בהתנגשות בין ציפיות הציונות למציאות המרה ● לפיד ניסה להסיט בנאומו את התפיסה הציונית הקלאסית של אנטישמיות מקריאה לשינוי היהודים לעבר הכרה בכך שהיהודי, במובן עמוק, אינו רלוונטי לאנטישמיות: הוא המטרה שלה, ולא הסיבה לה ● פרשנות

עוד 2,898 מילים

למקרה שפיספסת

מכון התקנים היה בניגוד עניינים חמור בחקירת תאונת המנוף ביבנה

פרסום ראשון זו הייתה תאונת המנוף הקשה ביותר בארץ ● ארבעה עובדים נהרגו, המשטרה מינתה את מכון התקנים לתת חוות דעת שקבעה כי האשמים הם הפועלים שמתו ● העגורן שקרס לא תאם את מסמכי הרישיון ומי שחתם הוא מכון התקנים, שעובד שלו קיים שיחה אסורה עם בעל העגורן אחרי התאונה ● המכון ויבואני המנופים היו בקשורים קרובים בעשור האחרון ● מכון התקנים: "אין לנו קשר לאירוע ולתוצאותיו המצערות"

עוד 3,127 מילים

סער והעליון במרוץ מקביל להגנה על זכויות חשודים

בזמן ששר המשפטים מקדם חוק יסוד חדש שיעגן את זכויותיהם של חשודים ועצורים, בית המשפט העליון פועל לחזק את אותן זכויות חשודים במסגרת ההליך המשפטי בעניין חוקיות החיפוש שבצעה המשטרה בטלפון של יונתן אוריך ● עד שיעבור החוק של סער, קשה לחשוב על נושא מהותי יותר שבו על העליון לקבוע כללים ● גם אם המשמעות היא שיועצי נתניהו לפתע קוראים לאקטיביזם שיפוטי

עוד 947 מילים

מאורעות תוניס הם פרפורי "האסלאם הפוליטי" חביב המערב

גבול ישראל עזה שוב מתחמם ושוב בגלל הסיבות הידועות – חמאס לא מוכן שרמאללה תקבל לידיה את כספי שיקום עזה, והוא מתעקש לשמור על הנוהל הישן של מעבר הכסף מקטר ישירות אליו. חמאס גם מאיים לחדש את צעדות השיבה.

גבול ישראל עזה שוב מתחמם מהסיבות הידועות – חמאס לא מוכן שרמאללה תקבל את כספי שיקום עזה, מתעקש לשמור על נוהל מעבר הכסף מקטר ישירות אליו, ומאיים לחדש את צעדות השיבה

אבל חמאס גם חייב לקחת בחשבון כי המזרח התיכון משתנה ולא לטובתו. מה שקורה עכשיו בתוניס זה בעצם פרפורי "האסלאם הפוליטי", רעיון שהשתעשעו בו במערב, כאילו ניתן למצוא בתוך האסלאם כוחות מתונים שיכולים להיות בעלי ברית של המערב ולהילחם יחד באל-קאעידה ואח"כ במדינה האסלאמית.

מה קורה בתוניס? הנשיא, יחד עם הצבא, ביטל את הפרלמנט שבשליטת האחים המוסלמים, כאשר העם הוא דווקא עם הצבא, ובמקום שהאחים יוציאו מיליונים לרחובות, המוני תוניסאים שטפו דווקא את מטה מפלגת הנהדה ועשו בה שמות.

המפלגה הזאת, והעומד בראשה, ראשד גנושי, נתפסו במערב כסמל האסלאם הטוב שעמו המערב יכול להסתדר. עם השמות במטה המפלגה אפשר לומר כי תם עידן האסלאם הפוליטי אשר הנשיא אובמה קידם בכל כוחו.

תוניס איננה הבעיה היחידה של האחים המוסלמים. גם טורקיה. יש תפנית בעמדת ארדואן, והוא אומר לראשי האחים ממדינות ערב להסתלק יפה לפני שהוא יהיה רציני. ראשי האחים מכוויית כבר ברחו חזרה הביתה, והם מעדיפים את הכלא הכווייתי על האירוח של ארדואן,

וכעת יש סימן שאלה על "התפוח הגדול" – ראשי האחים של מצרים. סיסי דורש את הסגרתם, ארדואן סגר להם את תחנת השידור שהסיתה מטורקיה לתוך מצרים, אבל עד לרגע זה הוא לא הסגיר את ראשי האחים לידיו של סיסי.

מפלגת הנהדה בתוניס והעומד בראשה נתפסו במערב כסמל האסלאם הטוב, עמו המערב יכול להסתדר. כעת אפשר לומר כי תם עידן האסלאם הפוליטי שאובמה קידם בכל כוחו

הטלפון של ארדואן לנשיא הרצוג הוא באותו הקשר, אבל לדעתי אין לסמוך על מילתו של ארדואן. הוא לא ויתר על חלום החליפות, ולא יוותר. הכל טקטיקות.
מהומה לא קטנה מתחוללת בהנהגת האחים באירופה ויש ידיעות על משבר פנימי גדול, אבל מכיוון שמבחינת התעמולה של האחים הכל סבבה, קשה לדעת מה מתחולל שם.

כאשר חמאס עזה מאיים בחזרה לצעדות השיבה, יש לבחון זאת על רקע משבר האחים המוסלמים הכולל. כוחם הגדול של האחים המוסלמים הוא בברית שהם כרתו עם השמאל האירופאי.

ראינו זאת במשטים של ארדואן ובצעדות השיבה שנתמכו לוגיסטית מאירופה בשלב הראשוני, כאשר חמאס עדיין לא נקט עמדה. מי שיזם את צעדות השיבה היו אירגוני השמאל הפלסטיניים, יחד עם ברית האחים-שמאל האירופאים, וחמאס הצטרף כאשר ראה שהפרוייקט מצליח. והוא גם דאג לסיים את הצעדות תמורת מחיר שקיבל מישראל.

חמאס עלול לממש את צעדות השיבה, אבל הפעם הזאת הוא יחסר את הלוגיסטיקה של אירופה. אלא אם כן ברית האחים שמאל אירופאי תמצא בזה הזדמנות לרענן את הברית, אבל יש להטיל בכל ספק.

חמאס עלול לממש את צעדות השיבה, אבל הפעם הוא יחסר את הלוגיסטיקה של אירופה. אלא אם ברית האחים שמאל אירופאי תמצא בזה הזדמנות לרענון הברית, מה שמוטל בספק

מה שחמאס בהחלט צריך לקחת בחשבון אלה מראות ההמון התוניסאי הפורץ לתוך משרדי א-נהדה. המצב בתוניס לא דומה למצב בעזה, אבל הרוח הגבית בעולם הערבי נושבת נגדו.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 489 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אלו שקיבלו חיסון ראשון ביולי עשויים לקבל את המנה השנייה באיחור

אחרי שבנט קרא להתחסן עד ה-9 ביולי על מנת לקבל מנה שנייה לפני שיפוג תוקפם של החיסונים שבארץ, מספר המתחסנים זינק ואז צנח שוב בדיוק ב-10 ביולי ● התוצאה היא כי במשך שבועיים, מעטים התחסנו - ואלו שהתחסנו עשויים להמתין יותר משלושה שבועות לקבלת המנה השנייה ● כעת כולם מחכים למשלוח הבא מפייזר והמומחים מדגישים: קבלת חיסון שני באיחור דווקא יכולה להוות יתרון ● בדיקת זמן ישראל

עוד 1,530 מילים

חיל האוויר תקף שלשום מתקני חמאס בתגובה לסדרת הדליקות בנגב המערבי ● בנוסף, ישראל צמצמה את שטח הדייג ושוקלת כעת הגבלת תנועה במעברים ● אולם יעילות הצעדים הללו מוטלת בספק, וגם חמאס מחזיק במדרגות תגובה משלו ● אם לא תחול התקדמות בשיחות קהיר, סבב לחימה יכול להיות שוב על הפרק ● פרשנות

עוד 584 מילים
אפליקציית ביט. אילוסטרציה

רשות התחרות מצאה ש"ביט" היא מונופול. בזאת הסתיים הטיפול

רשות התחרות ביססה בדוח מיוחד את העובדה ש"ביט" של בנק הפועלים השתלטה על שוק אפליקציות התשלומים, תוך חשש לפגיעה בתחרות והצרכנים ● אולם במקום לנקוט נגדה בצעדים הדרושים על פי חוק, הרשות העדיפה לגלגל את הטיפול לבנק ישראל - גוף שאינו אמון על התחרות ומצוי בניגוד עניינים מול הרשות ● פרשנות

עוד 652 מילים

סער זועם על בנט כי התנער מתמיכתו בחוק שימנע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה

בנט על חיסון שלישי: "קרובים לזה מאוד, כמה שפחות לדבר – הסיכוי יגדל" ● לראשונה בגל הנוכחי: יותר מ־2,000 מאומתים ביממה, 138 במצב קשה ● בצל פרשת NSO, גנץ ימריא לביקור בזק בצרפת, שם ייפגש עם שרת ההגנה ● בן גביר נגד טיבי: "היועץ של ערפאת פעל ללא סמכות לסתום לי את הפה"; טיבי: "נהג כמו בריון" ● כהנא מתכוון לחסום כניסת ארגונים רפורמיים לתחום הכשרות

עוד 47 עדכונים

מתן כהנא הוא האנטיוכוס החדש

שר הדתות סימן לעצמו שלוש מטרות: הגיור, מינוי הרבנים הראשיים, ושוויון לנשים ● את המהפכה הראשונה במערך הכשרות הוא כבר החל להוציא לפועל ● גם מינוי אישה ליו"ר מועצה דתית לראשונה מזה 17 שנה מעיד על רצינות כוונותיו ● "כל השנים רציתי להיות שר לעניינים האלה", הוא אומר לזמן ישראל ● "כהנא וחבריו באו לקעקע את היהדות מבפנים", משיבים החרדים ● פרשנות

עוד 650 מילים ו-2 תגובות

בניגוד לתחזיות: העולם מתאושש, ישראל פחות

פוליטיקאים וכלכלנים הבטיחו שהמשק יתאושש במהירות ממשבר הקורונה, וכי המובטלים יחזרו לעבודה בזריזות ● אבל השוואה בינלאומית מגלה: הכלכלה הישראלית לא התאוששה והמובטלים לא חוזרים למעגל העבודה מהר יותר מאשר במדינות אחרות ● וגם על דמי אבטלה הוציאה הממשלה הרבה יותר

עוד 2,522 מילים

צריכת השקיות ברשתות המזון בישראל שוב בעלייה

מאז נכנס חוק השקיות לתוקף ב-2017, אז צנחה צריכת השקיות ב-78%, נרשמת עלייה עקבית בצריכה ברשתות המזון ● ב-2020 חלה עלייה של 9% לעומת 2019 ● בסך הכל, נרשמה עלייה של 34% בצריכת השקיות בתוך שלוש שנים ● במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי עדיין מדובר בהפחתה משמעותית לעומת התקופה שלפני החוק, וכבר מתכננים את הצעדים הבאים שיבלמו את מגמת העלייה

עוד 492 מילים ו-1 תגובות

חשדות לשחיתות במכרז לבחירת מבקר פנים בפארק אריאל שרון

פרסום ראשון יו"ר ועדת הביקורת של פארק אריאל שרון קיימה קשר עם מועמד לתפקיד מבקר הפנים וביקשה מוועדת המכרזים לשנות את תנאי המכרז לטובתו ● כשהיועצת המשפטית התריעה נגד המהלך - היא הוצאה מהדיון ובהמשך פוטרה ● וכשהקשר הפסול התגלה – היו"ר טענה כי "אינה זוכרת את הפרטים" ● דוח רשות החברות מאשר את ממצאי תחקיר זמן ישראל ומדגים כיצד פועלת שחיתות שלטונית

עוד 1,501 מילים ו-1 תגובות

בן גביר הוצא בכוח אחרי שכינה את טיבי "מחבל"

האופוזיציה סרבה להתקזז עם האוזר שאושפז בבית חולים ● העיתונאי רוני דניאל הלך לעולמו בגיל 73 ● ניצן הורביץ: "בלי פתרון למערכת הבריאות לא נעביר תקציב" ● דיווח: בכחול לבן שוקלים לנצל את החוק הנורווגי עבור גנץ או שוסטר ● הרצוג: "אם כל מי שיכול יתחסן – בתי הספר יישארו פתוחים" ● מהלילה – אסורה כניסת מלווים לטרמינל הנוסעים בנתב"ג ● שר האוצר: קצבת השלמת הכנסה לגימלאים תעלה ל־70% משכר המינימום

עוד 68 עדכונים

ממשלת בנט-לפיד שוברת שיאים בסחטנות

יאיר לפיד היה מראשי המתנגדים לחוק הנורווגי וביקר בחריפות את המצאת ממשלת החילופים בשנה שעברה ● מאז, הפך לאדריכל הממשלה הנוכחית, המנופחת ממש כמו קודמתה ● לפיד מודה כי "גם אנחנו נכשלנו בעניין הזה" והתקשורת בתגובה מתפעלת מהכנות שלו ● אבל כישלון והכאה על חטא הם לא מנהיגות ● במקום לחתוך את התופעה, לפיד רק מעודד אותה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מעניין איך אתה היית מתנהל במצב המורכב הזה? ואם לא בך נעסוק, אז באופן כללי - מה הפתרון? ואם הפתרון שלך יביא למותה של הממשלה? בדר"כ הפוסטים של ירושלמי לעניין, אך הפעם אני לא מבין את הביקו... המשך קריאה

מעניין איך אתה היית מתנהל במצב המורכב הזה? ואם לא בך נעסוק, אז באופן כללי – מה הפתרון? ואם הפתרון שלך יביא למותה של הממשלה? בדר"כ הפוסטים של ירושלמי לעניין, אך הפעם אני לא מבין את הביקורת. שיעבירו חוקי מניעת נאשם בהנהגה וועדת הצוללות ונתקדם! זאת חיה מסורבלת הממשלה, היא קמה על כרעי כרעיים, תנו לה קצת אוויר. סתם הצעה מעאפאנה: אולי שכל חברי הממשלה יפרישו משהו ממשכורתם למען נזקקים, זאת אחלה יוזמה. בגין היה מופת

עוד 604 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה