שיר טולדנו היא סטונדטית למשפטים בפקולטה למשפטים במכללה למינהל. שיר משתתפת בתוכנית המצטיינים הבית ספרית, חברה במערכת כתב העת המשפט ולוקחת חלק בקליניקה לחופש המידע במרכז "משנה".
נדמה כי המשבר הפוליטי והחברתי שבו נמצאת מדינת ישראל בשנים האחרונות בכלל ומאז תחילת מגפת הקורונה בפרט, הוא המשבר המשמעותי ביותר שבו הייתה שרויה המדינה מאז היווסדה. ארבע מערכות בחירות חלפו עברו להן בזמן קצר, ואילו ניתן היה להמר, רבים היו בוחרים באפשרות שגם הממשלה החדשה לא תחזיק זמן רב.
המשבר הפוליטי מביא יחד איתו משבר אמון וקרע בעם, ועולה החשש כי את הקרע הזה יהיה קשה לאחות. על עומק הקרע ניתן היה ללמוד גם מדבריהם של נשיא המדינה היוצא והנכנס, ראובן ריבלין ויצחק הרצוג, בנאומיהם בטקס החילופים – שם עסקו גם הם בקרע שיש לאחות.
עו"ד אור סדן הוא מרצה בפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למינהל, ומנחה הקליניקה לחופש המידע שם. משמש כעו"ד בתנועה לחופש המידע. חבר ועדת הביקורת של עמותת "קטמון מועדון אוהדים", ירושלמי במקור,תל-אביבי היום.
שיר טולדנו היא סטונדטית למשפטים בפקולטה למשפטים במכללה למינהל. שיר משתתפת בתוכנית המצטיינים הבית ספרית, חברה במערכת כתב העת המשפט ולוקחת חלק בקליניקה לחופש המידע במרכז "משנה".
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
כמורה וחבר וועדת מקצוע אזרחות, אין ספק שאני תומך בהרחבת לימודי האזרחות וטיפוח מעורבות אזרחית והפנמת ערכים דמוקרטיים מגיל צעיר. יחד עם זאת, הניסיון להקיש בין ציוני הבגרות לאיזושהיא הפנמ... המשך קריאה
כמורה וחבר וועדת מקצוע אזרחות, אין ספק שאני תומך בהרחבת לימודי האזרחות וטיפוח מעורבות אזרחית והפנמת ערכים דמוקרטיים מגיל צעיר. יחד עם זאת, הניסיון להקיש בין ציוני הבגרות לאיזושהיא הפנמה של התנהגות וערכים דמוקרטיים שגוי ביסודו וקשור יותר באופן התשאול ואופן בדיקת המבחן. המבחן במתכונתו הנוכחית לא מתכתב בכלל עם דמות הבוגר הרצוי העולה מדוח קרמניצר ולכן שינוי אופי הבחינה הוא סוגיה העומדת בפני עצמה.
אורן עדן.
עינב צנגאוקר, שהפכה לאחת ממובילות המחאה לאחר שבנה מתן נחטף לעזה, תקפה את הממשלה על שאינה נוטלת אחריות לאירועי 7 באוקטובר ועל סירובה להקים ועדת חקירה עצמאית לבדיקת הכשלים.
"הם מנסים לגרום לנו לשכוח מה קרה ב־7 באוקטובר", אמרה לגלי צה"ל.
"אנחנו לא נשכח, נדרוש את האמת כי זו המורשת שלנו. לזכרם ולמענם", הוסיפה.
"הפחד חרוט לי בלב, הדמעות שלא מפסיקות, הלב שכואב ומדמם עד לרגע הזה ומרוסק לרסיסים", אמרה.
משפחותיהן של 16 התצפיתניות שנהרגו בבסיס נחל עוז ב־7 באוקטובר משבחות את גבורת בנותיהן באותו יום.
"בשעה 6:29 לפני שלוש שנים, כששערי הגיהינום נפתחו, אף אחד מאיתנו לא יכול היה לדמיין שהדבר הנורא מכול יתרחש", אמר דרור אשרם, שבתו, סמלת שי אשרם, הייתה אחת מ־16 התצפיתניות שנהרגו.
אנדרטה לזכר התצפיתניות שנהרגו בחמ"ל נחל עוז, מרץ 2025 (צילום: טל שניידר)
"אנחנו עומדים כאן שלוש שנים אחרי, ואין מחילה – ולעולם לא תהיה – על אובדן הבנות שלנו. על הגיהינום שעברו ברגעיהן האחרונים, על הכשלים, על ההפקרה שלהן ושלנו. לא נשכח ולא נסלח", אמר, בעת שהמשפחות התכנסו ליד אנדרטה לזכר החיילות.
חוקרי צה"ל תיארו את הקרב בבסיס נחל עוז כאחד הכישלונות הגדולים ביותר של הצבא ב־7 באוקטובר. בסך הכול נהרגו בבסיס 53 חיילים: 31 לוחמים ו־22 חיילים שאינם לוחמים, ובהם 16 תצפיתניות. עשרה נוספים נחטפו — שבע תצפיתניות ושלושה לוחמי שריון.
אשרם קרא לצה"ל להכיר בגבורת החיילות.
"כולן, ללא יוצאת מן הכלל, הפגינו אומץ יוצא דופן, רעות, נחישות ודבקות במטרה מול האויב", אמר, לפי חדשות 12.
"גבורה בקרב נמדדת בדרכים רבות. להיות בתוך הגיהינום, בפחד מוות, בתוך מיגונית שנפרצה מכל עבר, ולהבין שאלה אולי הרגעים האחרונים שלך – ובכל זאת להעביר את הטלפון לחברות שלך כדי שיוכלו להיפרד מההורים שלהן – זו גבורה.
"להרגיע את החברות שלך, ואחר כך אפילו את ההורים שלך, כשאת בעצמך מבועתת – זו גבורה.
"להשליך בחזרה רימונים שמחבלים זרקו לתוך המיגונית, כשאת יחפה, בפיג'מה, בידיים חשופות – זו גבורה.
"לראות במצלמות את המחבלים פורצים את הגדר, ולהמשיך לדווח בקשר, במקצועיות ובקור רוח, לכוון כוחות כדי להציל אחרים – זו גבורה", אמר אשרם.
שרידי מוצב נחל עוז, ספטמבר 2025 (צילום: טל שניידר)
לקראת הפלישה והטבח בהובלת חמאס ב־2023 העבירו התצפיתניות התרעות על אימונים של מחבלים לקראת המתקפה, אך התרעותיהן, כידוע, לא זכו להתייחסות. חלק מהתצפיתניות, שרבות מהן נשים, אמרו כי סקסיזם היה אחד הגורמים לכך שאזהרותיהן נדחו.
מעיין שרמן, אמו של רון שרמן שנהרג בשבי ברצועת עזה, אמרה במחאה שהתקיימה בטיילת בתל אביב כי "רון הוקרב בהפצצות חיל האוויר. בדיוק שלוש שנים לטבח, אני מבינה שאין יותר את מדינת ישראל כפי שהכרתי אותה".
מעיין התייחסה גם לאמירתו של המגיש ינון מגל, שאמר שעליה לבקש סליחה מתניהו בדברים: "אתמול נחצה עוד גבול חדש של טירוף. השופר הראשי כינה אותי ואת שאר המשפחות 'אנשים מטורפים ושפלים', ואמר שעלינו לבקש סליחה מנתניהו. נתניהו וממשלתו הם אלה שצריכים לבקש סליחה מאיתנו, ממני ומרון".
גורם בכיר במשטרה תוקף באופן חריג את ראש השב"כ דוד זיני, בעקבות הדברים שאמר אמש בישיבת הקבינט על התארגנויות בעלות מאפיינים צבאיים בפזורה הבדואית בנגב. הגורם אמר ל-ynet כי "לא ברור מאיפה ראש השב"כ הביא את המידע הזה. רכזי שב"כ שעובדים מול מחוז דרום אומרים שאין להם מושג על מה הדברים מבוססים.
"אם בידי שב"כ קיים מידע מודיעיני על הקמת גדודים או תשתיות צבאיות בנגב, מצופה שמידע חמור כזה יועבר קודם כול למשטרת ישראל ולמחוז דרום".
ראש שב"כ דוד זיני בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. 21 באפריל 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
המשטרה בודקת חשד לניגוד עניינים של ראש אגף הביטחון במשרד התחבורה, אברי כהן, ושל דביר רובינשטיין, מנהל מרכז המבצעים לאבטחת תעופה, בעקבות עבודות נוספות שביצעו במקביל לתפקידיהם, כך על פי דיווח בהארץ.
השבוע נחשף כי כהן, שאחראי בין היתר על בידוק צוותי אוויר זרים המגיעים לישראל, עובד לפרקים גם כ"קב"ט עתודאי" מטעם חברות התעופה הישראליות בשדות תעופה בחו"ל, תמורת תשלום נפרד.
כהן טען כי קיבל ב־2018 אישור לעבודה הנוספת ממנכ"לית משרד התחבורה, אך מנכ"לית המשרד לשעבר קרן טרנר ושני בכירים נוספים שכיהנו אז בתפקידים רלוונטיים אמרו ל"הארץ" כי אישור כזה לא ניתן.
כהן לא הציג לעיתון מסמך המאשר את טענתו.
במקביל, לפי פרסום בחדשות 12, רובינשטיין קיבל לכאורה תשלום מפליי דובאי עבור ייעוץ והדרכות, וכן עבד עבור חברת אמירייטס, אף שמתוקף תפקידו במשרד התחבורה הוא אמור לפקח על חברות תעופה זרות.
עוד דווח כי רובינשטיין אינו עובד מדינה אלא מועסק כפרילאנסר במשרד במשך 19 שנה, ובמקביל הוא בעלים של חברה פרטית ושימש מרצה לביטחון ואבטחה.
מטוס של חברת פליי דובאי ועליו נוסעים ישראלים שהיו קודם לכן על טיסה אחרת של החברה שנחתה נחיתת חירום בערב הסעודית, מתקרב לנחיתה בנמל התעופה בן גוריון. 30 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
כשמדברים על המחיר הכלכלי של המלחמה, מדברים על תקציב הביטחון, על הגירעון, על ימי המילואים, על הפגיעה בעסקים ועל הירידה בצמיחה. הרבה פחות מדברים על מחיר נוסף, שהולך ומצטבר מתחת לרדאר: הפגיעה בתעסוקה ובהכנסות של מאות אלפי עובדים בחברה הערבית.
זו אינה רק בעיה של החברה הערבית. זו פגיעה מתמשכת. זהו הפסד למשק הישראלי כולו.
חוסאם אבו בכר הוא ד"ר למנהל חינוכי, מנכ"ל ארגון אלפנאר לפיתוח כלכלי חברתי וקידום תעסוקה, פעיל ויזם חברתי. מילא תפקידים בכירים במגזר הציבורי, במערכת החינוך ובחברה האזרחית. עמית בארגון צעד - תקשורת בונה אמון.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אחרי כמה שנים של משברים רצופים, היה קל להניח שהכלכלה העולמית מתקרבת לנקודת שבירה. מגפה, מלחמות, זעזועי אנרגיה, אינפלציה, עליית ריבית, מתיחות בין ארה"ב לסין ושיבושים בשרשראות האספקה יצרו תחושה של מערכת שנעה ממשבר למשבר.
אלא שהדוח החדש של הפורום הכלכלי העולמי, המבוסס על סקר כלכלנים ראשיים מהמגזר הציבורי והפרטי, מציג תמונה מורכבת יותר. לא עולם יציב יותר, אלא עולם שמפתח יכולת טובה יותר להמשיך לתפקד בתוך חוסר יציבות.
ד"ר בלה ברדה־ברקת היא עורכת דין, אנליסטית מאקרו־כלכלית וגאופוליטית ויועצת אסטרטגית, מייסדת Blue Pumpkin Strategic Intelligence Lab.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ככל שמשווים את אירועי טיסה flydubai 1073 לפיגועי 9/11, שהיו אחת הדוגמאות המובהקות של False Flag Operation - כך עולות שאלות לא רק לגבי מה שגרם ואיפשר את ניסיון הפיגוע, שנמנע בזכות שורה ש... המשך קריאה
ככל שמשווים את אירועי טיסה flydubai 1073 לפיגועי 9/11, שהיו אחת הדוגמאות המובהקות של False Flag Operation – כך עולות שאלות לא רק לגבי מה שגרם ואיפשר את ניסיון הפיגוע, שנמנע בזכות שורה של ניסים ומעשי גבורה, אלא גם מה באמת היה שם.
אפילו בכותרת המאמר נכתב "*סיפור* המחדל", אם-כי יתכן שזו רק פליטת קולמוס.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכמורה וחבר וועדת מקצוע אזרחות, אין ספק שאני תומך בהרחבת לימודי האזרחות וטיפוח מעורבות אזרחית והפנמת ערכים דמוקרטיים מגיל צעיר. יחד עם זאת, הניסיון להקיש בין ציוני הבגרות לאיזושהיא הפנמה של התנהגות וערכים דמוקרטיים שגוי ביסודו וקשור יותר באופן התשאול ואופן בדיקת המבחן. המבחן במתכונתו הנוכחית לא מתכתב בכלל עם דמות הבוגר הרצוי העולה מדוח קרמניצר ולכן שינוי אופי הבחינה הוא סוגיה העומדת בפני עצמה.
אורן עדן.