ממש בימים אלה פג תוקף ההיתר שניתן למפעל הפיס לעריכת הימורים, היתר שעתיד להתחדש על ידי משרד האוצר. מנתונים שפורסמו בשבועות האחרונים עולה, כי מפעל הפיס לא עומד בתנאי ההיתר שניתן לו וכי פעולות שונות שהוא מבצע מעלות שאלות הנוגעות למידת הלגיטימיות של פעילותו. אך לא בטוח שמפעל הפיס מפוקח ברמה הראויה, והגיע הזמן שהגוף האמון על אסדרה, משרד האוצר, יבחן את הנושא ברצינות הנדרשת לפני שהוא מעניק למפעל הפיס היתר חדש.

ממש בימים אלה פג תוקף ההיתר שניתן למפעל הפיס לעריכת הימורים, ומשרד האוצר עתיד לחדשו. מנתונים שפורסמו לאחרונה עולה, כי מפעל הפיס לא עומד בתנאי ההיתר

עו"ד אור סדן הוא מרצה בפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למינהל, ומנחה הקליניקה לחופש המידע שם. משמש כעו"ד בתנועה לחופש המידע. חבר ועדת הביקורת של עמותת "קטמון מועדון אוהדים", ירושלמי במקור,תל-אביבי היום.

נטע פינק היא סטודנטית בפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למינהל, והיא משתתפת בקליניקה לחופש המידע במסגרת מערך הקליניקות של מרכז "משנה". חברה בעמותת יוצאי שלדג.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, המכונה גם "חוק המועדונים", נחקק בשנת 2000 במטרה למגר את תופעת ההפליה בשירותים ציבוריים הניתנים לאזרחים ולאזרחיות.

לאורך השנים, רבים פנו ופונים לבתי המשפט בתביעות נגד בעלי עסקים שהפלו אותם על רקע גזע, דת, לאום, נטייה מינית ועוד. החוק זכה לכינוי "חוק המועדונים", כיוון שמקומות בילוי מעין אלה מהווים עד היום כר פורה להפליה בכניסה להם, בניסיון להבטיח חוויית בילוי "יוקרתית" שאינה כוללת את "האחר".

עו"ד אפרת פודם היא מרצה בפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למינהל, ומנחת הקליניקה לקידום שוויון. היא משמשת כראש מערך ההצטיינות והמצוינות בפקולטה וחוקרת בתחום משפט ומגדר ומשפט אזרחי. נשואה לערן ואמא של איתן, אריאל ויאיר.

עו"ד אור סדן הוא מרצה בפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למינהל, ומנחה הקליניקה לחופש המידע שם. משמש כעו"ד בתנועה לחופש המידע. חבר ועדת הביקורת של עמותת "קטמון מועדון אוהדים", ירושלמי במקור,תל-אביבי היום.

נדמה כי המשבר הפוליטי והחברתי שבו נמצאת מדינת ישראל בשנים האחרונות בכלל ומאז תחילת מגפת הקורונה בפרט, הוא המשבר המשמעותי ביותר שבו הייתה שרויה המדינה מאז היווסדה. ארבע מערכות בחירות חלפו עברו להן בזמן קצר, ואילו ניתן היה להמר, רבים היו בוחרים באפשרות שגם הממשלה החדשה לא תחזיק זמן רב.

המשבר הפוליטי מביא יחד איתו משבר אמון וקרע בעם, ועולה החשש כי את הקרע הזה יהיה קשה לאחות. על עומק הקרע ניתן היה ללמוד גם מדבריהם של נשיא המדינה היוצא והנכנס, ראובן ריבלין ויצחק הרצוג, בנאומיהם בטקס החילופים – שם עסקו גם הם בקרע שיש לאחות.

עו"ד אור סדן הוא מרצה בפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למינהל, ומנחה הקליניקה לחופש המידע שם. משמש כעו"ד בתנועה לחופש המידע. חבר ועדת הביקורת של עמותת "קטמון מועדון אוהדים", ירושלמי במקור,תל-אביבי היום.

שיר טולדנו היא סטונדטית למשפטים בפקולטה למשפטים במכללה למינהל. שיר משתתפת בתוכנית המצטיינים הבית ספרית, חברה במערכת כתב העת המשפט ולוקחת חלק בקליניקה לחופש המידע במרכז "משנה".

השידור החי החל ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, לא שמו לב לכך. עשר שניות צולמו, עשר שניות שאומרות לא מעט. בזמן הזה, שאל בר סימן טוב את פרופ' סדצקי אם ראתה את הנתון שלפיו רמת האמינות של הפי-סי-אר (בדיקה לזיהוי נגיף הקורונה) עומדת על 70 אחוזים – לא, היא השיבה. את הסיבות לרמה הנמוכה – אמרה שמכירה. מה אנחנו למדים מכך? שבעוד משרד הבריאות מפרסם מידע רב בימים אלה, בכל זאת רב הנסתר על הגלוי.

הילה אלרואי מחדשות 13 היא שהביאה את הדברים, והרחיבה, כי בעוד שעל פי הפרסומים מידת האמינות של זיהוי נגיף הקורונה באמצעות הפי-סי-אר עומדת על 90 אחוזים – המציאות מעט שונה. משרד הבריאות מתנהל אומנם בשקיפות מסוימת, בדרך של מסירת נתונים מספריים לא מעטים באמצעות עמוד טלגרם ייעודי, האתר הרשמי ודרך התקשורת, אולם – כמו המידע בדבר אמינות הבדיקות, מידע רב עוד חסר. כך – לא ברור מהו היקף הבדיקות שנערכות בחלוקה לישובים, לא ברור מה תוצאותיהן, ולא נרחיב על כך שהמידע מועבר לאומת ההיי-טק בפורמט שלא מאפשר את עיבודו.

עו"ד אור סדן הוא מרצה בפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למינהל, ומנחה הקליניקה לחופש המידע שם. משמש כעו"ד בתנועה לחופש המידע. חבר ועדת הביקורת של עמותת "קטמון מועדון אוהדים", ירושלמי במקור,תל-אביבי היום.

דניאל צופין היא סטודנטית למשפטים במכללה למינהל, וחברה בקליניקה לחופש המידע במרכז "משנה". חברה בתוכנית המצטיינים ומתעניינת בתחום המשפט הציבורי ומשפט זכויות האדם

כמו שכתבה אחת מאיתנו בקבוצת הוואטסאפ הפרטית שלנו, "נוכחות מגינה נח'ילה שבת" שמה, "התמונה הזו מספרת סיפור".

הסיפור הוא סיפורו של יישוב קטנטן, בקושי נקודה על המפה, שמתגוררות בו עשר משפחות, פחות או יותר. יישוב קטנטן שאין בו רחוב ואין בו כביש ואין בו תאורה ואין בו מוסד חינוך אחד, ואין בו גן ואין בו גינה ואין בו סככה ואין בו אפילו צילייה. למעשה, אפילו בית בנוי אחד אין בו.

נעמי זוסמן היא ד"ר לפילוסופיה, מתרגמת ועורכת, ירושלמית ופעילה נגד הכיבוש.

משחר ההיסטוריה התקיימו קונפליקטים בין שבטים, קבוצות ומדינות. חלקם הוגבלו למישור המדיני, הכלכלי או התקשורתי, ואחרים הידרדרו למלחמות עקובות מדם.

לא כל קונפליקט הוא סיבה למלחמה, ולא כל מלחמה היא מלחמת אין־ברירה. האתגר המרכזי של מדינה בעימות אינו בניהול המלחמה, אלא בזיהוי הנכון של הקונפליקט: מתי אין ברירה, מתי העימות מוגבל ודורש ניהול זהיר ומתי עשוי להיפתח חלון להסדר מייצב.

מיכה אבנימלך הוא פעיל חברתי, מתנדב סדרתי ואיש עסקים. מלווה חברות בגיבוש ויישום אסטרטגיה עסקית, בעבר בכיר במשרד האוצר ומנכ"ל דלויט ייעוץ. עוסק באסטרטגיות לאומיות ובחינות היסטוריות.