קצין המודיעין שהואשם בבגידה וריגול חמור וזוכה

מאיר כפיר, ארכיון דן הדני
עיזאת נאפסו

בפרשת קצין המודיעין המנוח מרבה הצבא להדגיש את חומרת הפגיעה בביטחון המדינה. אבל השוואה למקרה שאירע לפני ארבעה עשורים מלמדת שפרשה שמתחילה בתרועה רמה לגבי הפגיעה בבטחון המדינה יכולה להסתיים בקול ענות חלושה.

בפרשת קצין המודיעין המנוח מרבה הצבא להדגיש את חומרת הפגיעה בביטחון המדינה. אבל השוואה למקרה שאירע לפני 4 עשורים מלמדת, שפרשה שמתחילה בתרועה רמה לגבי יכולה להסתיים בקול ענות חלושה

בשנת 1981 הועמד לדין סגן עיזאת נאפסו, קצין מודיעין ביחידת הקישור ללבנון, באשמת בגידה, ריגול חמור, עזרה לאויב וסיוע לאויב במלחמה. נאפסו הורשע בכל העבירות, ובית הדין הצבאי המחוזי גזר עליו שמונה עשרה שנות מאסר וגירוש מהצבא. בית הדין הצבאי לערעורים דחה את ערעורו של נאפסו תוך שהוא נוזף בסנגורו, הפצ"ר לשעבר צבי הדר, על שהשווה בטיעוניו בין פרשת נאפסו לבין פרשת דרייפוס.

בתקופה שהובילה לערעורו של נאפסו לבית המשפט העליון הסתבר כי הודאותיו נגבו בעינויים על-ידי חוקרי השב"כ והן נפסלו. לכן, בשנת 1987, הסכימה הפרקליטות הצבאית להסדר טיעון לפיו זוכה נאפסו מהעבירות בהן הורשע בבית הדין הצבאי והרשעתו הומרה לעבירה של "חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה".

נאפסו המשיך לטעון לחפותו המוחלטת אף לאחר הזיכוי החלקי בעליון, ולבסוף פוצה בהסדר פשרה עם המדינה. שבע שנים חלפו מאז שנעצר נאפסו ועד שזוכה בעליון ושוחרר ממאסר, שבע שנים בהן לא הותר לפרסם את שמו ואת ההאשמות נגדו.

דיווח בעיתון בפרשת עיזאת נאפסו
דיווח בעיתון בפרשת עיזאת נאפסו

בעקבות חשיפת שיטות החקירה של השב"כ בעניין נאפסו, כמו גם בעקבות פרשת קו 300, הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות נשיא בית המשפט העליון משה לנדוי שבחנה את שיטות החקירה של השב"כ.

איננו יודעים דבר על הראיות כנגד קצין המודיעין המנוח, אבל פרשת נאפסו מלמדת עד כמה יכול להיות גדול הפער בין האשמות הראשוניות לבין התוצאה הסופית בתיק גם כשמדובר בתיק ריגול חמור עם הודאה של הנאשם.

נאפסו המשיך לטעון לחפותו המוחלטת אף לאחר הזיכוי החלקי בעליון, ולבסוף פוצה בהסדר פשרה עם המדינה. 7 שנים חלפו מאז שנעצר ועד שזוכה בעליון ושוחרר, 7 שנים בהן לא הותר לפרסם את שמו ואת ההאשמות נגדו

צה"ל, ופרשנים צבאיים המדבררים את עמדתו, מרבים להדגיש שקצין המודיעין הודה בחלק מהעבירות שייוחסו לו. אך הודאה בתיק פלילי אינה סוף פסוק.

הסנגוריה הצבאית ייצגה חיילים בשתי הלכות חשובות של בית המשפט העליון שהראו זאת. אחד התיקים, בהם ייצג החתום מטה מטעם הסנגוריה הצבאית, עסק בשאלה האם חייל שהודה בחקירתו במשטרה הצבאית בביצוע עבירה ולא העיד במשפטו יורשע בעבירה. העליון זיכה את הנאשם וקבע שהודאה במשטרה ושתיקה במשפט אינם בהכרח מספיקים להרשעה. בתיק אחר קבע העליון את ההלכה לפיה הודאה בחקירה יכולה להפסל אם נשללו מהנחקר שהודה זכויות יסוד מסוימות דוגמת זכות הייעוץ בעורך דין.

לאחר מותו של הקצין הועבר לראשונה לעיונם של הוריו של הקצין המנוח כתב האישום ובו הושחרו בו החלקים הסודיים. מדוע לא יכלה התביעה הצבאית לפרט בפני ההורים את האישומים, מבלי לחשוף את אותו סוד כמוס, לפני שבנם נפטר?

האם הסנגוריה הצבאית שייצגה את הקצין עתרה במשך תשעת החודשים בהם שהה הקצין במעצר לביטול האיסור על הוריו לעיין בכתב האישום? מה טיב הביקורת השיפוטית שהפעילו בתי הדין הצבאיים על ההגבלות החמורות וחסרות התקדים שהוטלו על יכולתו של הקצין לתקשר עם משפחתו?

האם ניסתה הסנגוריה הצבאית לעתור לבג"ץ – כפי שעשתה במקרים רגישים אחרים – על-מנת שערכאה אזרחית תעביר תחת שבט ביקורתה את החלטות התביעה הצבאית ובתי הדין הצבאיים?

לאחר שעיינו בכתב האישום כתבו הוריו של הקצין לרמטכ"ל:

"מאחר ואישרו לנו ללמוד ולהבין את פרטי האישומים נגדו רק לאחר מותו, איננו יכולים לשאול אותו מה עשה, אם עשה, מה היו סיבותיו. השאלות האלה לא יקבלו מענה לעולם".

לאחר מות הקצין הועבר כתב האישום לראשונה לעיון הוריו והושחרו החלקים הסודיים. מדוע התביעה הצבאית לא פירטה בפני ההורים את האישומים, מבלי לחשוף את הסוד הכמוס – לפני שבנם נפטר?

קשה לדמיין את עוצמת הבדידות עבור אדם כלוא שאינו יכול לשוחח עם איש מלבד עורך דינו על האשמות כה חמורות. משך תשעה חודשים ארוכים היה עליו ודאי להתמודד עם מבטיהם התוהים של הוריו שלא מבינים כיצד בנם המוצלח כלוא עתה בגין האשמות שאין הם יודעים מה הן.

האם באמצעות הסתרת האישומים מהוריו לא ניסתה התביעה לשבור את רוחו של הקצין על-מנת שיסכים לגישור והסדר טיעון בתיק? כיצד יכול היה הקצין להחליט להודות באישומים ולהסכים לשנות מאסר ארוכות בהסדר טיעון מבלי לשוחח עם איש על האישומים בתיק, מלבד הסנגור שמונה לו על-ידי רשויות הצבא?

בספטמבר 2019, עם סיום תפקידו כסנגור הצבאי הראשי, הסביר עו"ד רן כהן בראיון לבטאון לשכת עורכי הדין, שעבור תת-אלוף אופק בוכריס גיבשה הסנגוריה הצבאית "צוות הגנה חזק מאוד, שכלל סנגורים בכירים שלנו בשירות מילואים: עו"ד רועי בלכר, עו"ד ז'ק חן, עו"ד עודד סבוראי וגם קודמי בתפקיד אל"מ אשר הלפרין ואנוכי". על תשובה זו מעיר המראיין הערה סרת טעם: "נבחרת החלומות. יכולתם לזכות אפילו את יגאל עמיר".

צוות ההגנה במשפטו של אופק בוכריס: עורכי הדין רועי בלכר, עודד סבוראי ומיה שגיא (צילום: Miriam Alster/FLASh90)
צוות ההגנה במשפטו של אופק בוכריס: עורכי הדין רועי בלכר, עודד סבוראי ומיה שגיא (צילום: Miriam Alster/FLASh90)

אזכיר שבוכריס, שהואשם תחילה בעבירות אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה והתנהגות שאינה הולמת בחיילת וקצינה ששירתו תחת פיקודו, הורשע לבסוף בהסדר טיעון בעבירה של התנהגות שאינה הולמת ובבעילה אסורה בהסכמה. נגזרו עליו עונש של מאסר על- תנאי והורדה לדרגת אלוף משנה.

קשה לדמיין את עוצמת הבדידות לאדם כלוא, שאינו יכול לשוחח עם איש מלבד עורך דינו על האשמות כה חמורות. האם באמצעות הסתרת האישומים מהוריו לא ניסתה התביעה לשבור את רוחו של הקצין?

בלכר ייצג את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ואת האסיר בן זייגר הידוע בכינוי האסיר X. ז'ק חן מייצג עתה את שאול אלוביץ', אחד הנאשמים במשפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. "מבחן בוכריס" מלמדנו על כיצד מיוצג נאשם שהצבא חפץ ביקרו.

בתיקו של קצין המודיעין, החמור לפי דברי התביעה הצבאית עשרות מונים מתיקו של בוכריס, כשלה הסנגוריה ב"מבחן בוכריס" במינויו של עו"ד בני קוזניץ. עו"ד קוזניץ ייצג חיילים רבים בכשרון רב אך לא ייצג מעולם בתיק סבוך או משמעותי אחר. אם בוכריס זכה לחמישה סנגורים, אף לקצין המודיעין שעמד בפני עונש כבד בהרבה הגיע "נבחרת חלומות" דומה.

כדי שהסנגוריה הצבאית תצליח לתפקד, חייב הפצ"ר בהחלטה על מינוי סנגור צבאי ראשי (סצ"ר) להתעלם מהאינטרס העצמי שלו, כראש התביעה הפלילית, שהסנגוריה תהיה חלשה. רק סצ"ר חזק יעמוד במבחן בוכריס גם כאשר מדובר בנאשם שהצבא לא חפץ ביקרו. אך אפק בחר באחת מהחלטותיו הראשונות בתפקיד להוריד את דרגת תקן הסצ"ר מתקן אלוף משנה לתקן סגן אלוף ולמנות לתפקיד את עו"ד ענבל דה-פז, קצינה שמעולם לא שימשה כסנגורית טרם מינויה לתפקיד ראשת הסנגוריה הצבאית.

כמו שקורה במחדלים רבים במערכת הממשל בישראל, את תוצאות המחדל אין רואים מיד. תמיד קיים גם איזה נודניק שמתריע, שולח מכתבים וכותב טורים. וכלום לא קורה, עד שזה קורה.

במקרה של הסנגוריה הצבאית היו סימנים מוקדמים, כמו ירידה בכמות העתירות לבג"ץ שמגישה הסנגוריה בשמם של חיילים, וכשלונות בעתירות הספורות שכן הוגשו.

"מבחן בוכריס" מלמדנו כיצד מיוצג נאשם שהצבא חפץ ביקרו. בתיק קצין המודיעין, החמור לפי דברי התביעה הצבאית עשרות מונים מתיקו של בוכריס, כשלה הסנגוריה ב"מבחן בוכריס"

באחת העתירות שהוגשו והעליון דחה לאחרונה על הסף (בג"ץ 5456/20), אף בחרו השופטים להטיל הוצאות, כדרך להפגין את מורת רוחם מחוסר ההבנה בנושאי פרוצדורה של עורכי הדין של הסנגוריה בראשות דה-פז. זהו המקרה הראשון שבעתירה בה מייצגת הסנגוריה הצבאית חייל מוטלות הוצאות משפט.

צר לי על קצין המודיעין המנוח שעניינו הגיע דוקא בתקופת שפל זו למשרדי הסנגוריה הצבאית.

ד"ר אור בסוק סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל שבארה"ב, הוא מרצה למשפט חוקתי ומשפט פלילי באוניברסיטת נוטינגהם שבאנגליה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,092 מילים
סגירה