תיאורי הידרדרות הדמוקרטיות בהונגריה ובפולין מתנגנים עתה על כל לשון כמראי דרך לעתידה של ישראל אם תתקבל התוכנית המוצעת על-ידי שר המשפטים יריב לוין לשינוי האיזון בין הרשויות בישראל. אך לישראל מסורת דמוקרטית ארוכה של כמעט שמונים שנים, הנמשכת למרות משברים ביטחוניים וחמישים שנות שליטה על עם אחר. לעומת זאת, הונגריה ופולין החלו לאבד את אופיין הדמוקרטי כעשרים שנים לאחר היווסדן כדמוקרטיות.
לישראל מסורת דמוקרטית של כמעט 80 שנים, הנמשכת למרות משברים ביטחוניים ו-50 שנות שליטה על עם אחר. הונגריה ופולין החלו לאבד את אופיין הדמוקרטי כ-20 שנים לאחר היווסדן כדמוקרטיות
ד"ר אור בסוק סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל שבארה"ב, הוא מרצה למשפט חוקתי ומשפט פלילי באוניברסיטת נוטינגהם שבאנגליה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בפרשת קצין המודיעין המנוח מרבה הצבא להדגיש את חומרת הפגיעה בביטחון המדינה. אבל השוואה למקרה שאירע לפני ארבעה עשורים מלמדת שפרשה שמתחילה בתרועה רמה לגבי הפגיעה בבטחון המדינה יכולה להסתיים בקול ענות חלושה.
בפרשת קצין המודיעין המנוח מרבה הצבא להדגיש את חומרת הפגיעה בביטחון המדינה. אבל השוואה למקרה שאירע לפני 4 עשורים מלמדת, שפרשה שמתחילה בתרועה רמה לגבי יכולה להסתיים בקול ענות חלושה
ד"ר אור בסוק סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל שבארה"ב, הוא מרצה למשפט חוקתי ומשפט פלילי באוניברסיטת נוטינגהם שבאנגליה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בשנת 2004 פרסמה יולי תמיר מאמר באנגלית על "מעמד ולאומיות", בו היא מבחינה בין האליטה הניידת לבין הרוב הנייח. תמיר מסבירה כיצד תודות להון האנושי או הפיננסי יכולה אליטה מצומצמת להתנייד ברחבי תבל ולהפיק תועלת מעלית הקוסמופוליטיות, פתיחת הגבולות וירידת כוחה של הלאומיות, בעוד הרוב הנייח סובל מהשלכות התפתחויות אלו.
הלאומיות אחראית במידה רבה לסולידריות שהצמיחה את מדינה הרווחה. ירידת כוחה משמעותה עליית כוחה של הכלכלה הניאו-ליברלית, המדלדלת עד מאוד את רשת הביטחון הסוציאלית הניתנת למעמדות הנייחים. בספרה משנת 2019 "מדוע לאומיות?" ממשיכה תמיר לנסות ולשכנע את האליטה הניידת לבחור בלאומיות.
ד"ר אור בסוק סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל שבארה"ב, הוא מרצה למשפט חוקתי ומשפט פלילי באוניברסיטת נוטינגהם שבאנגליה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שלום ד"ר אור. לא נראה כלל שאתה צודק באבחנה שלך לגבי טענותיו של ד"ר טאוב.
כתבת – "עבור טאוב, המעמד הנייד מונע בידי כוחות כלכליים, בעוד המעמד הנייח מחליט אלו עמדות לאמץ. "
ד"ר טאוב מבחין בין הנייחים והניידים בשתי רמות. רמה סוציולוגית ורמה אידאולוגית. לטענתו לרוב יש התאמה אצל האנשים בהיותם נייחים/ניידים מבחינה סוציולוגית ומבחינה אידאולוגית, אך בהחלט לא תמיד זה כך, כפי שהוא מעיד על עצמו שמבחינה סוציו' הוא נייד אך אידאולוגית הוא נייח. או למשל ישנם הרבה רופאים בארצנו (ישראל) שמחוברים ללאומיותם, מסורת אביהם ואף לדתם, למרות שמבחינה סוציואקונומית הם ודאי ישוייכו לקבוצה הניידת.
כך שאצל שני ה"מעמדות" קיימת השפעה הן מהפן הכלכלי סוציולוגי (סוציואקונומי) והן מהפן הערכי/מסורתי/אידאולוגי.
ובהתאם לכך מתקיימת חלוקה בין הקבוצה הניידת שמסתכלת (אידאולוגית) ועוסקת (כלכלית) בתחומים קוסמופוליטים, כך שברמת העיקרון אין להם אידאל להחזיק דווקא במולדת הוריהם והם יכולים להיות ניידים בקלות לארץ אחרת.
לבין הקבוצה הנייחת שקשורה (אידאולוגית/מסורתית) ללאומיותה, לאדמתה ולשורשיה, ועל פי רוב (שוב – לא תמיד) העיסוק הכלכלי שלהם יהיה קשור בעיסוק מקומי יותר.
אני כן יכול להסכים איתך ולאמר שבעיני עיקר המאבק כאן בין שני "המעמדות" הוא מאבק ערכי, "מלחמת תרבות" ממש, ואין הכרח להכניס את המימד הכלכלי.
אך לאמר שאין אצל ד"ר טאוב עקביות, ולרמוז שטענותיו מוטות בגלל השתיכות פוליטית – זה לא רציני .
(ואולי להיפך – אולי ההבנה של טאוב לגבי החלוקה הנ"ל, אולי יחד עם עוד תובנות, הן אלה שגרמו לשינוי בתפיסת עולמו הפוליטית. ולא להיפך…)
בברכה
אלקנה
בחודש הבא תיכנס לתפקיד הסנגורית הצבאית הראשית סא"ל ענבל דה-פז, מי שלא שימשה כסנגורית מעולם. המינוי הוא רק חלק משורה של צעדים שנקט הפצ"ר הנוכחי, אלוף שרון אפק, אשר מטרתם להחליש את הסנגוריה הצבאית
* * *
בעוד כחודש תחליף סגן אלוף ענבל דה-פז את רן כהן בתפקיד הסנגור הצבאי הראשי ותשמש כמפקדתם של הסנגורים הצבאיים המייצגים את חלק הארי של החיילים הנאשמים בבתי הדין הצבאיים בישראל.
תהיה זו הפעם הראשונה בו תשמש דה-פז כסנגורית. עד למינויה לתפקיד הסנגורית הצבאית הראשית, ביצעה דה-פז תפקידים כתובעת צבאית או כיועצת משפטית לרשויות הצבא, אך מעולם לא כסנגורית.
דה-פז מעולם לא שוחחה עם נאשם על קו ההגנה שיציג במשפט, מעולם לא חקרה חוקרי משטרה בחקירה נגדית כסנגורית פלילית ומעולם לא ביקרה בכלא חיילת שנעצרה.
מדוע החליט הפצ"ר, האלוף שרון אפק, למנות דווקא קצינה שלא שירתה מעולם כסנגורית למפקדת ולמנחה המקצועית של כלל הסנגורים הצבאיים? בפרקליטות הצבאית משרתים קצינים וקצינות רבים ששימשו גם כתובעים וגם כסנגורים במהלך שירותם הצבאי.
הפצ"ר יכול היה למנות אחת מהן לתפקיד הסנגורית הצבאית הראשית, אך מינויה של דה-פז הוא רק חלק משורה של צעדים שנקט הפצ"ר לאורך כהונתו שמטרתם להחליש את הסנגוריה הצבאית.
לפני כשלוש שנים החליט הפצ"ר להוריד את דרגת הסנגור הצבאי הראשי – מדרגת אלוף משנה לדרגת סגן אלוף. החלטה זו התקבלה למרות, שצוות שמינתה הפרקליטות הצבאית לבדיקת מעמד הסנגוריה הצבאית המליץ לפני כעשרים שנה שתקן הסניגור הצבאי הראשי (סצ"ר) יועלה "בדחיפות" ו"באופן מיידי" לדרגת אלוף משנה, כך שיהיה שווה לתקן התובע הצבאי הראשי (תצ"ר).
הצוות הדגיש, כי המצב שבו התצ"ר הוא אלוף משנה והסצ"ר הוא סגן אלוף בלבד, "גורם לכך שלתפקיד התצ"ר יתמנו קצינים בעלי ניסיון רב יותר, ויוצר את הרושם שהצבא מעדיף שתהיה בו תביעה חזקה וסניגוריה חלשה".
בשנת 2015 המליץ הצוות ליישום החלטות ועדת טירקל, בראשות ד"ר יוסף צ'חנובר, שהשוואת הדרגות בין שני התפקידים תיוותר על כנה. המלצות צוות צ'חנובר אומצו על ידי הקבינט הביטחוני-מדיני. אך הפצ"ר פעל כנגד המלצות שני צוותים אלו וכנגד החלטת הקבינט.
לאחר החלטת הפצ"ר להוריד את דרגת הסצ"ר לסגן אלוף, פניתי אליו בבקשה שיסביר את החלטתו. במכתב התשובה הסביר הפצ"ר, כי צוות צ'חנובר המליץ גם להעלות את דרגתו מדרגת תת-אלוף לדרגת אלוף אך נוכח תוכנית הקיצוצים בצבא המלצה זו טרם יושמה.
הפצ"ר טען שעל רקע קשיים תקציביים אלו יש להבין את החלטתו להוריד את דרגת הסצ"ר. מאז, הועלתה דרגת הפצ"ר לאלוף כפי שהמליץ צוות צ'חנובר. דרגת הסנגור הצבאי הראשי נותרה סגן אלוף, אך הפצ"ר החליט לזכותו בדרגת ייצוג של אלוף משנה. בדרגה ייצוגית מעין זו זוכים מי שלא התקדמו במערך הדרגות הצה"לי, דוגמת עיתונאים הממונים לתפקיד דובר צה"ל. תפקידה סמלי בלבד והיחס אליה בהתאם.
בצבא דרגות אינן רק ענין סמלי. דעתך בצבא איננה נמדדת רק לפי חוזק הטיעון שבידך, אלא (ואולי בעיקר) לפי דרגתך. סצ"ר בתקן סגן אלוף אפקטיבי פחות מסצ"ר בתקן אלוף משנה
בצבא דרגות אינן רק ענין סמלי. דעתך בצבא איננה נמדדת רק לפי חוזק הטיעון שבידך, אלא (ואולי בעיקר) לפי דרגתך. סצ"ר בתקן סגן אלוף אפקטיבי פחות מסצ"ר בתקן אלוף משנה.
לכן, לא היה מפתיע לגלות שבדו"ח מבקר המדינה בעניין "פעילות צה"ל בהיבטים של המשפט הבין-לאומי" שפורסם לפני כשנה, נעדר לחלוטין קולו של הסצ"ר. קולות יתר קציני המטה הבכירים של הפרקליטות הצבאית – כולם אלופי משנה – נשמעים היטב מעל דפי הדו"ח אך קול הסצ"ר נדם.
באחת הסוגיות החשובות ביותר לסנגוריה הצבאית בעשורים האחרונים – חיסיון התחקיר המבצעי – המליץ מבקר המדינה על שינוי רדיקלי שעלול לפגוע בזכויותיהם של חיילים. לפני כעשור, הגישה הסנגוריה הצבאית עתירה לבג"ץ, כאשר ניסה בית הדין הצבאי לערעורים לחתור לשינוי דומה. הפעם, לא נשמע קולו של הסנגור הצבאי הראשי. היחיד שקולו נשמע בדו"ח כנגד הפגיעה בזכויות החיילים כתוצאה משינוי זה הוא האלוף במילואים יצחק איתן.
הרעיון שראש מערכת הסנגוריה הצבאית ימונה מתוך הפרקליטות – מערכת שרוב קציניה עוסקים בייצוג המדינה – מוזר מיסודו. סנגורים נדרשים להיאבק כנגד מערכות המדינה בשם הלקוחות אותם הם מייצגים.
במשך שנים הצליחה הסנגוריה לתפקד כגוף המחויב לזכויות הנאשמים, בעיקר מאחר שאופיה הוכתב על-ידי קציניה הזוטרים, שמרביתם אינם רואים את עתידם בצבא ולכן אינם חוששים להכעיס את הקצונה הבכירה בעתירות לבג"ץ כנגד הצבא או בניהול תיקים בצורה לוחמנית.
רפורמות להפיכת הסנגוריה הצבאית למחלקה בסנגוריה הציבורית נבלמו עד כה, בין היתר תודות למינויים מוצלחים, על-פי רוב, לתפקיד הסנגור הצבאי הראשי. גם כשמונו סצ"רים חיוורים, הם הגנו, בין היתר תודות לדרגתם, על הסנגורים הזוטרים.
לאורך השנים הצליחו הסנגורים הצבאיים הראשיים לשמור על איזון בין אופי הסנגוריה כיחידה צבאית – לבין מחויבותה הבלתי מתפשרת להגן על לקוחותיה בהליך הפלילי. פעולותיו של הפצ"ר הנוכחי מאז כניסתו לתפקיד פגעו באיזון עדין זה
וכך לאורך השנים הצליחו הסנגורים הצבאיים הראשיים לשמור על איזון בין אופי הסנגוריה כיחידה צבאית לבין מחויבותה הבלתי מתפשרת להגן על לקוחותיה בהליך הפלילי. פעולותיו של הפצ"ר הנוכחי מאז כניסתו לתפקיד פגעו באיזון עדין זה.
קשה לחשוב שלתפקיד הסנגור הציבורי הארצי ימונה תובע פלילי שלא שימש מעולם בתפקיד סנגור. הקהילה המשפטית לא תאפשר זאת. אך הפצ"ר יודע שהמנגנונים המיועדים לפקח על מינוי קצינים בצבא נעדרי כל שיניים.
ועדת חוץ וביטחון של הכנסת אינה מתעניינת במינויים "זוטרים" דוגמת מינוי ראש מערך הסנגוריה הצבאית. ספק אם שר הביטחון שהוא גם ראש הממשלה, וגם שר הבריאות וגם השר לענייני תפוצות ידע בכלל על המינוי האמור.
בג"ץ, הנוהג להתערב במינויים כאשר מתגלה ליקוי ערכי בעברו של קצין המיועד לתפקיד, אינו בוחן התאמה מקצועית. לו קצין המיועד לקידום הטריד מינית חיילת, יתכן שבג"ץ יסכל את מינויו אך אם מדובר בקצין שפשוט אינו מתאים לתפקיד – בג"ץ לא יתערב.
וכך, בעוד כחודש, תמונה לתפקיד הסנגורית הצבאית הראשית קצינה שמעולם לא שימשה כסנגורית צבאית. עתודאים, שסיימו את לימודי המשפטים באוניברסיטה אך לאחרונה והתגייסו לשורות הסנגוריה הצבאית, יפנו אליה לעצה מקצועית, למרות שניסיונם כסנגורים יהיה זהה לניסיונה בתפקיד
וכך, בעוד כחודש, תמונה לתפקיד הסנגורית הצבאית הראשית קצינה שמעולם לא שימשה כסנגורית צבאית. עתודאים, שסיימו את לימודי המשפטים באוניברסיטה אך לאחרונה והתגייסו לשורות הסנגוריה הצבאית, יפנו אליה לעצה מקצועית, למרות שניסיונם כסנגורים יהיה זהה לניסיונה בתפקיד. בתיקים סבוכים ובשאלות מדיניות תכריע קצינה שהצטיינה בתפקידיה כתובעת צבאית אך מעולם לא ישבה מצידו האחר של המיתרס כסנגורית צבאית.
ד"ר אור בסוק סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל שבארה"ב, הוא מרצה למשפט חוקתי ומשפט פלילי באוניברסיטת נוטינגהם שבאנגליה.
למה הוא מתנגד לעסקה? כי זה בנימין נתניהו. איך אפשר להבין את השטיקים והטריקים שנתניהו יוזם כדי למנוע עסקה?
מריחות הזמן – מפזר את הקבינט בגלל כניסת שבת, כאילו לא מדובר בפיקוח נפש. מונע מתן סמכויות לצוות המו"מ או מונע בכלל את צאתו של הצוות להמשך המו"מ, מערים דרישות נוספות אחרי שכבר החלה להסתמן הסכמה במו"מ בפריז, ועוד.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לאיתי לנדסברג תודה !!! כתבתי את הדברים האלה מזמן מזמן. נתניהו לא רוצה את שובם של החטופים בחיים מפחד שהם יהיו עדים במשפט שיוגש נגדו. נתניהו רוצה שחיילי צהל יהרגו את סינואר כדי שלא יהיה עד בבית המשפט ויחשוף את העסקאות שעשה עם נתניהו. כך פעל אברהם שלום בפרשת קו 300. הוא נתן הוראה לאהוד יתום ואנשיו להרוג את שני החוטפים ובסרט שומר החומות חשף בחצי פה כי לא רצה אותם כעדים בביהמ. שני החוטיפים של קו 300 היו משת"פ עם השב"כ. כך נולדה פרשת יוסי גינוסר. הצבא האמריקאי במלחמת עירק תפס את סאדם חוסיין חי ומסר אותו לידי הרשות החוקית בעירק כך נפתח משפטו . המשלחת לשיחות עם חמאס היא הזויה!! ראה את המסובים אל שולחן הקבינט. כולם אשכנזים,לבנים, ללא ידיעה של מילה אחת בערבית, ללא הכירות עם דת האיסלם, ללא הכירות עם תרבות האיסלם. אין לאיש מהם הבנה כלשהי בעולמם של המוסלמים. זה שיח חרשים. לשיחות עם חמאס צריכים לצאת 3 שהיו בדרגות גבוהות בצה"ל : נציג ערבי, נציג דרוזי, נציג בדואי. ולא אשכנזים לבנים. ( גילוי נאות : אני לבן בלונדיני עיניים כחולות) . נתניהו השיג את מטרתו הפוליטית במלואה: הוא פירק את הקיבוצים בדרום, פיזר את הקהילות, כך גם בצפון. ציטוט: " השמאלנים שכחו מז זה להיות יהודים" דברי נתניהו למקובל הקשיש כדורי. הוא גרם להמשך המלחמה כדי לדחות את עדותו וחקירתו בביהמ הפלילי. הוא ימשיך להרוג את חיילי צהל ומפקדיו כדי להגן בגופם על עצמו. נתניהו זייף את הבחירות לכנסתך המכהנת ה-25. יש לי את מלוא הפרטים , במלואם!! פתקי ההצבעה בקלפי עבור 3 מפלגות שזכו במירב קולות הבוחרים היו פתקים מזויפים. המפלגות הן : הליכוד, המחנה הממלכתי,יש עתיד. נוסח הפתקים המקורי – אצלי. הגשתי עתירה לבג"צ אך בביהמ העליון הרשמת חוסמת בגופה את העברת העתירה להרכב. חוק הבחירות לכנסת נ"מ התשכ"ט 1959 קובע שעקב הזיוף ביהמ חייב להכריז על בחירות חוזרות. נתניהו קיבל במרמה בתחבולה ובנסיבות מחמירות את תפקיד ראש הממשלה . פתקי ההצבעה הודפסו במדפיס הממשלתי בנוסח בלתי חוקי הפוסל אותם. אנשיו המקצוענים חדרו אל ועדת הבחירות המרכזית. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט יצחק עמית ידע על הזיוף ושתק. הוא פחד לאבד את סיכויו להתמנות לנשיא ביהמ העליון. אם אתה ואני היינו נפגשים עם סינואר ואנשיו, כל החטופים , החיים והמתים, היו שבים הביתה. מי לקברו ומי למשפחתו. הרמטכל הרצי הלוי מפחד מנתניהו. גם כך, עתידו הצבאי נמצא מאחוריו. איתי לנדסברג את מבקש ממך מאד דברי איתי וניפגש בבקשה ממך. ערוצי השידור פתוחים בפניך. אני מוכן להיחשף עירום ועריה. כל החומרים שבידי יהיו בידיך. אנא טלפן אלי או שלח לי הודעה עם מספר טלפון שלך. נפתלי גור אריה עורך דין 050-8225435 ת.ד. 16660 ת"א. אנא השאר הודעה מזוהה בטלפון ואחזור אליך מייד. משפחות החטופים משותקים עקב האימה שהטיל עליהם נתניהו. איתי …בוא נילחם יחד עם חייהם !!! אנא ראה כך את שיא חייך. כשנלך יחד כל הממשל האמריקאי יגן עלינו בכל כוחו . הנשיא ביידן והנשיא אובמה מכירים את שמי. אני גרמתי לנשיא אובמה להשליך את נתניהו מאולם הדיונים על הסכם הגרעין עם אירן….איתי דבר איתי …דבר איתי…אני הזהרתי את הנשיא אובמה מפניה של מלכודת סכום אפס שטמנו לו נתניהו ואהוד ברק…כך ניצלה כהונתו הנשיאותית השניה וביידן היה סגנו. קיבלתי 2 מכתבי תודה האחד מאת הנשיא אובמה השני מאת אשתו מישל. הם שוגרו באינטרנט עם הזמנה לבקר בבית הלבן ואינני מוצא אותם. בבקשה דבר איתי……נפתלי.
אתי, אצוב לי לראות ששיקול דעתך השתבש.
את נתניהו גם אני לא אוהב, אבל זה לא אומר שכול מה שהוא עושה זה תעות.
כולם תמורת כולם פרושה:
שחרור פחות ממאה חטופים חיים.
סיום המילחמה, יציאת ישראל מעזה והמשך שלטון החמס.
שחרור כששת אלפים רוצחים. שידוע שחלקם יחזור לפעילות טרור ויהרגו ישראלים בעתיד.
עידוד המשך הטרור נגד ישראל.
האם זה באמת כדאי?
מזה זמן רב, ובמיוחד לאחר הטבח הברברי של חמאס מ-7.10.23, הימין בישראל מבקר קשות את הרשות הפלסטינית (רש"פ). חלק מהביקורת נוגעת לספרי הלימוד שלה.
נטען כי הספרים מסיתים קשות נגד ישראל, כי הם הגורם לטרור שמבוצע נגד ישראל, וכי לכן אין להעביר לרש"פ את השליטה ברצועת עזה בתום המיטוט המיוחל של חמאס. כלומר, במיוחד כעת ההסתה בספרי הלימוד של הרש"פ היא נושא מרכזי בשיח בישראל, ולכן חשוב לדון בה.
רפי נץ-צנגוט הוא עורך דין וחוקר (ד"ר למדע המדינה) של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בנוסף הוא פעיל חברתי כנגד אי-סדרים ושחיתויות במוסדות המדינה ולשמירה על איכות הסביבה (וזאת באמצעות הגשת עתירות לבג"ץ כעותר ציבורי ועריכת מחקרים) . rafi.nets@gmail.com
חוסר הנכונות של בנימין נתניהו להציג חלופה מדינית, יוביל להכרה חד צדדית במדינה פלסטינית. נתניהו יוכל למנוע את המהלך עם הצגת יוזמה מדינית ישראלית.
* * *
ישראל יכולה להצהיר על הסכמתה להקמת מדינה פלסטינית מפורזת ברצועת עזה תחילה. זה שלב ראשון בתהליך בנייה שימשך עשרות שנים לשיקום האמון ולצמיחת דור פלסטיני חדש שיסכים לחיות לצד ישראל.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
ירוקים מגעגוע
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם