תיאורי הידרדרות הדמוקרטיות בהונגריה ובפולין מתנגנים עתה על כל לשון כמראי דרך לעתידה של ישראל אם תתקבל התוכנית המוצעת על-ידי שר המשפטים יריב לוין לשינוי האיזון בין הרשויות בישראל. אך לישראל מסורת דמוקרטית ארוכה של כמעט שמונים שנים, הנמשכת למרות משברים ביטחוניים וחמישים שנות שליטה על עם אחר. לעומת זאת, הונגריה ופולין החלו לאבד את אופיין הדמוקרטי כעשרים שנים לאחר היווסדן כדמוקרטיות.
לישראל מסורת דמוקרטית של כמעט 80 שנים, הנמשכת למרות משברים ביטחוניים ו-50 שנות שליטה על עם אחר. הונגריה ופולין החלו לאבד את אופיין הדמוקרטי כ-20 שנים לאחר היווסדן כדמוקרטיות
ד"ר אור בסוק סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל שבארה"ב, הוא מרצה למשפט חוקתי ומשפט פלילי באוניברסיטת נוטינגהם שבאנגליה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בפרשת קצין המודיעין המנוח מרבה הצבא להדגיש את חומרת הפגיעה בביטחון המדינה. אבל השוואה למקרה שאירע לפני ארבעה עשורים מלמדת שפרשה שמתחילה בתרועה רמה לגבי הפגיעה בבטחון המדינה יכולה להסתיים בקול ענות חלושה.
בפרשת קצין המודיעין המנוח מרבה הצבא להדגיש את חומרת הפגיעה בביטחון המדינה. אבל השוואה למקרה שאירע לפני 4 עשורים מלמדת, שפרשה שמתחילה בתרועה רמה לגבי יכולה להסתיים בקול ענות חלושה
ד"ר אור בסוק סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל שבארה"ב, הוא מרצה למשפט חוקתי ומשפט פלילי באוניברסיטת נוטינגהם שבאנגליה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בשנת 2004 פרסמה יולי תמיר מאמר באנגלית על "מעמד ולאומיות", בו היא מבחינה בין האליטה הניידת לבין הרוב הנייח. תמיר מסבירה כיצד תודות להון האנושי או הפיננסי יכולה אליטה מצומצמת להתנייד ברחבי תבל ולהפיק תועלת מעלית הקוסמופוליטיות, פתיחת הגבולות וירידת כוחה של הלאומיות, בעוד הרוב הנייח סובל מהשלכות התפתחויות אלו.
הלאומיות אחראית במידה רבה לסולידריות שהצמיחה את מדינה הרווחה. ירידת כוחה משמעותה עליית כוחה של הכלכלה הניאו-ליברלית, המדלדלת עד מאוד את רשת הביטחון הסוציאלית הניתנת למעמדות הנייחים. בספרה משנת 2019 "מדוע לאומיות?" ממשיכה תמיר לנסות ולשכנע את האליטה הניידת לבחור בלאומיות.
ד"ר אור בסוק סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל שבארה"ב, הוא מרצה למשפט חוקתי ומשפט פלילי באוניברסיטת נוטינגהם שבאנגליה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שלום ד"ר אור. לא נראה כלל שאתה צודק באבחנה שלך לגבי טענותיו של ד"ר טאוב.
כתבת – "עבור טאוב, המעמד הנייד מונע בידי כוחות כלכליים, בעוד המעמד הנייח מחליט אלו עמדות לאמץ. "
ד"ר טאוב מבחין בין הנייחים והניידים בשתי רמות. רמה סוציולוגית ורמה אידאולוגית. לטענתו לרוב יש התאמה אצל האנשים בהיותם נייחים/ניידים מבחינה סוציולוגית ומבחינה אידאולוגית, אך בהחלט לא תמיד זה כך, כפי שהוא מעיד על עצמו שמבחינה סוציו' הוא נייד אך אידאולוגית הוא נייח. או למשל ישנם הרבה רופאים בארצנו (ישראל) שמחוברים ללאומיותם, מסורת אביהם ואף לדתם, למרות שמבחינה סוציואקונומית הם ודאי ישוייכו לקבוצה הניידת.
כך שאצל שני ה"מעמדות" קיימת השפעה הן מהפן הכלכלי סוציולוגי (סוציואקונומי) והן מהפן הערכי/מסורתי/אידאולוגי.
ובהתאם לכך מתקיימת חלוקה בין הקבוצה הניידת שמסתכלת (אידאולוגית) ועוסקת (כלכלית) בתחומים קוסמופוליטים, כך שברמת העיקרון אין להם אידאל להחזיק דווקא במולדת הוריהם והם יכולים להיות ניידים בקלות לארץ אחרת.
לבין הקבוצה הנייחת שקשורה (אידאולוגית/מסורתית) ללאומיותה, לאדמתה ולשורשיה, ועל פי רוב (שוב – לא תמיד) העיסוק הכלכלי שלהם יהיה קשור בעיסוק מקומי יותר.
אני כן יכול להסכים איתך ולאמר שבעיני עיקר המאבק כאן בין שני "המעמדות" הוא מאבק ערכי, "מלחמת תרבות" ממש, ואין הכרח להכניס את המימד הכלכלי.
אך לאמר שאין אצל ד"ר טאוב עקביות, ולרמוז שטענותיו מוטות בגלל השתיכות פוליטית – זה לא רציני .
(ואולי להיפך – אולי ההבנה של טאוב לגבי החלוקה הנ"ל, אולי יחד עם עוד תובנות, הן אלה שגרמו לשינוי בתפיסת עולמו הפוליטית. ולא להיפך…)
בברכה
אלקנה
בחודש הבא תיכנס לתפקיד הסנגורית הצבאית הראשית סא"ל ענבל דה-פז, מי שלא שימשה כסנגורית מעולם. המינוי הוא רק חלק משורה של צעדים שנקט הפצ"ר הנוכחי, אלוף שרון אפק, אשר מטרתם להחליש את הסנגוריה הצבאית
* * *
בעוד כחודש תחליף סגן אלוף ענבל דה-פז את רן כהן בתפקיד הסנגור הצבאי הראשי ותשמש כמפקדתם של הסנגורים הצבאיים המייצגים את חלק הארי של החיילים הנאשמים בבתי הדין הצבאיים בישראל.
תהיה זו הפעם הראשונה בו תשמש דה-פז כסנגורית. עד למינויה לתפקיד הסנגורית הצבאית הראשית, ביצעה דה-פז תפקידים כתובעת צבאית או כיועצת משפטית לרשויות הצבא, אך מעולם לא כסנגורית.
דה-פז מעולם לא שוחחה עם נאשם על קו ההגנה שיציג במשפט, מעולם לא חקרה חוקרי משטרה בחקירה נגדית כסנגורית פלילית ומעולם לא ביקרה בכלא חיילת שנעצרה.
מדוע החליט הפצ"ר, האלוף שרון אפק, למנות דווקא קצינה שלא שירתה מעולם כסנגורית למפקדת ולמנחה המקצועית של כלל הסנגורים הצבאיים? בפרקליטות הצבאית משרתים קצינים וקצינות רבים ששימשו גם כתובעים וגם כסנגורים במהלך שירותם הצבאי.
הפצ"ר יכול היה למנות אחת מהן לתפקיד הסנגורית הצבאית הראשית, אך מינויה של דה-פז הוא רק חלק משורה של צעדים שנקט הפצ"ר לאורך כהונתו שמטרתם להחליש את הסנגוריה הצבאית.
לפני כשלוש שנים החליט הפצ"ר להוריד את דרגת הסנגור הצבאי הראשי – מדרגת אלוף משנה לדרגת סגן אלוף. החלטה זו התקבלה למרות, שצוות שמינתה הפרקליטות הצבאית לבדיקת מעמד הסנגוריה הצבאית המליץ לפני כעשרים שנה שתקן הסניגור הצבאי הראשי (סצ"ר) יועלה "בדחיפות" ו"באופן מיידי" לדרגת אלוף משנה, כך שיהיה שווה לתקן התובע הצבאי הראשי (תצ"ר).
הצוות הדגיש, כי המצב שבו התצ"ר הוא אלוף משנה והסצ"ר הוא סגן אלוף בלבד, "גורם לכך שלתפקיד התצ"ר יתמנו קצינים בעלי ניסיון רב יותר, ויוצר את הרושם שהצבא מעדיף שתהיה בו תביעה חזקה וסניגוריה חלשה".
בשנת 2015 המליץ הצוות ליישום החלטות ועדת טירקל, בראשות ד"ר יוסף צ'חנובר, שהשוואת הדרגות בין שני התפקידים תיוותר על כנה. המלצות צוות צ'חנובר אומצו על ידי הקבינט הביטחוני-מדיני. אך הפצ"ר פעל כנגד המלצות שני צוותים אלו וכנגד החלטת הקבינט.
לאחר החלטת הפצ"ר להוריד את דרגת הסצ"ר לסגן אלוף, פניתי אליו בבקשה שיסביר את החלטתו. במכתב התשובה הסביר הפצ"ר, כי צוות צ'חנובר המליץ גם להעלות את דרגתו מדרגת תת-אלוף לדרגת אלוף אך נוכח תוכנית הקיצוצים בצבא המלצה זו טרם יושמה.
הפצ"ר טען שעל רקע קשיים תקציביים אלו יש להבין את החלטתו להוריד את דרגת הסצ"ר. מאז, הועלתה דרגת הפצ"ר לאלוף כפי שהמליץ צוות צ'חנובר. דרגת הסנגור הצבאי הראשי נותרה סגן אלוף, אך הפצ"ר החליט לזכותו בדרגת ייצוג של אלוף משנה. בדרגה ייצוגית מעין זו זוכים מי שלא התקדמו במערך הדרגות הצה"לי, דוגמת עיתונאים הממונים לתפקיד דובר צה"ל. תפקידה סמלי בלבד והיחס אליה בהתאם.
בצבא דרגות אינן רק ענין סמלי. דעתך בצבא איננה נמדדת רק לפי חוזק הטיעון שבידך, אלא (ואולי בעיקר) לפי דרגתך. סצ"ר בתקן סגן אלוף אפקטיבי פחות מסצ"ר בתקן אלוף משנה
בצבא דרגות אינן רק ענין סמלי. דעתך בצבא איננה נמדדת רק לפי חוזק הטיעון שבידך, אלא (ואולי בעיקר) לפי דרגתך. סצ"ר בתקן סגן אלוף אפקטיבי פחות מסצ"ר בתקן אלוף משנה.
לכן, לא היה מפתיע לגלות שבדו"ח מבקר המדינה בעניין "פעילות צה"ל בהיבטים של המשפט הבין-לאומי" שפורסם לפני כשנה, נעדר לחלוטין קולו של הסצ"ר. קולות יתר קציני המטה הבכירים של הפרקליטות הצבאית – כולם אלופי משנה – נשמעים היטב מעל דפי הדו"ח אך קול הסצ"ר נדם.
באחת הסוגיות החשובות ביותר לסנגוריה הצבאית בעשורים האחרונים – חיסיון התחקיר המבצעי – המליץ מבקר המדינה על שינוי רדיקלי שעלול לפגוע בזכויותיהם של חיילים. לפני כעשור, הגישה הסנגוריה הצבאית עתירה לבג"ץ, כאשר ניסה בית הדין הצבאי לערעורים לחתור לשינוי דומה. הפעם, לא נשמע קולו של הסנגור הצבאי הראשי. היחיד שקולו נשמע בדו"ח כנגד הפגיעה בזכויות החיילים כתוצאה משינוי זה הוא האלוף במילואים יצחק איתן.
הרעיון שראש מערכת הסנגוריה הצבאית ימונה מתוך הפרקליטות – מערכת שרוב קציניה עוסקים בייצוג המדינה – מוזר מיסודו. סנגורים נדרשים להיאבק כנגד מערכות המדינה בשם הלקוחות אותם הם מייצגים.
במשך שנים הצליחה הסנגוריה לתפקד כגוף המחויב לזכויות הנאשמים, בעיקר מאחר שאופיה הוכתב על-ידי קציניה הזוטרים, שמרביתם אינם רואים את עתידם בצבא ולכן אינם חוששים להכעיס את הקצונה הבכירה בעתירות לבג"ץ כנגד הצבא או בניהול תיקים בצורה לוחמנית.
רפורמות להפיכת הסנגוריה הצבאית למחלקה בסנגוריה הציבורית נבלמו עד כה, בין היתר תודות למינויים מוצלחים, על-פי רוב, לתפקיד הסנגור הצבאי הראשי. גם כשמונו סצ"רים חיוורים, הם הגנו, בין היתר תודות לדרגתם, על הסנגורים הזוטרים.
לאורך השנים הצליחו הסנגורים הצבאיים הראשיים לשמור על איזון בין אופי הסנגוריה כיחידה צבאית – לבין מחויבותה הבלתי מתפשרת להגן על לקוחותיה בהליך הפלילי. פעולותיו של הפצ"ר הנוכחי מאז כניסתו לתפקיד פגעו באיזון עדין זה
וכך לאורך השנים הצליחו הסנגורים הצבאיים הראשיים לשמור על איזון בין אופי הסנגוריה כיחידה צבאית לבין מחויבותה הבלתי מתפשרת להגן על לקוחותיה בהליך הפלילי. פעולותיו של הפצ"ר הנוכחי מאז כניסתו לתפקיד פגעו באיזון עדין זה.
קשה לחשוב שלתפקיד הסנגור הציבורי הארצי ימונה תובע פלילי שלא שימש מעולם בתפקיד סנגור. הקהילה המשפטית לא תאפשר זאת. אך הפצ"ר יודע שהמנגנונים המיועדים לפקח על מינוי קצינים בצבא נעדרי כל שיניים.
ועדת חוץ וביטחון של הכנסת אינה מתעניינת במינויים "זוטרים" דוגמת מינוי ראש מערך הסנגוריה הצבאית. ספק אם שר הביטחון שהוא גם ראש הממשלה, וגם שר הבריאות וגם השר לענייני תפוצות ידע בכלל על המינוי האמור.
בג"ץ, הנוהג להתערב במינויים כאשר מתגלה ליקוי ערכי בעברו של קצין המיועד לתפקיד, אינו בוחן התאמה מקצועית. לו קצין המיועד לקידום הטריד מינית חיילת, יתכן שבג"ץ יסכל את מינויו אך אם מדובר בקצין שפשוט אינו מתאים לתפקיד – בג"ץ לא יתערב.
וכך, בעוד כחודש, תמונה לתפקיד הסנגורית הצבאית הראשית קצינה שמעולם לא שימשה כסנגורית צבאית. עתודאים, שסיימו את לימודי המשפטים באוניברסיטה אך לאחרונה והתגייסו לשורות הסנגוריה הצבאית, יפנו אליה לעצה מקצועית, למרות שניסיונם כסנגורים יהיה זהה לניסיונה בתפקיד
וכך, בעוד כחודש, תמונה לתפקיד הסנגורית הצבאית הראשית קצינה שמעולם לא שימשה כסנגורית צבאית. עתודאים, שסיימו את לימודי המשפטים באוניברסיטה אך לאחרונה והתגייסו לשורות הסנגוריה הצבאית, יפנו אליה לעצה מקצועית, למרות שניסיונם כסנגורים יהיה זהה לניסיונה בתפקיד. בתיקים סבוכים ובשאלות מדיניות תכריע קצינה שהצטיינה בתפקידיה כתובעת צבאית אך מעולם לא ישבה מצידו האחר של המיתרס כסנגורית צבאית.
ד"ר אור בסוק סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל שבארה"ב, הוא מרצה למשפט חוקתי ומשפט פלילי באוניברסיטת נוטינגהם שבאנגליה.
לאחרונה חזרתי מביקור בלונדון, שם הוזמנתי למספר מפגשים פרטיים עם קבוצות מצומצמות של אנגלים, ברובם הגדול יהודים אינטלקטואלים אמידים ומשכילים, שהיו מוטרדים מאוד מההתפתחויות בארץ ובאנגליה בעקבות המלחמה בעזה.
אלו היה מפגשים מאוד מעניינים. ישבנו ברוב המקרים ליד שולחן משפחתי מורחב, אכלנו אוכל טעים, שתינו יין טוב, ודיברנו על המלחמה בעזה והשלכותיה על חיי היהודים באנגליה.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.
אבי ז"ל נפטר בשיבה טובה, בשנת תשנ"ו, ארבעה ימים קודם הפסח לפני עשרים ושמונה שנה. קמנו מהשבעה הקצרה, וכמה שעות מאוחר יותר מצאתי עצמי יושב בראש שולחן הסדר החגיגי, מוקף במשפחתי האהובה ומתקשה להתחיל בשירת "קַדֵּשׁ וּרְחַץ" ואמירת הקידוש.
השנה נתונות מחשבותיי לאלפי משפחות שאבדו את יקיריהן בטבח שביצע חמאס בשבעה באוקטובר ובמלחמה שנמשכת מאז, לחטופים הנמקים במנהרות האפלות בעזה ולמשפחותיהם, לכמאה וחמישים אלף פליטים בארצם מיישובי הנגב המערבי והגליל. אני כמעט מתבייש בקושי שלי אז אל מול הייסורים שהם עוברים יום-יום ועוד יותר מאז כניסת החג.
הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
גאולה?
למה לא להדגיש חירות במעשים?
מה לגבי דגש על יישום מצוות פדיון שבויים עכשיו, ולא רק כאב ומחשבות ותקווה לגאולתם?
מה לגבי מעשים למימוש החירות בדמוקרטיה, ולא שיעבוד וכפיה?
לא לחטאי הטיית משפט, רדיפת שלמנים, קידוש אבנים ועליה בהר, דבר שקר, ואף שנאת חינם?
קניונים ונהנתנות? מה לגבי השתמטות המונים וסחטנות מליארדים בזמן שאחרים עובדים ומשרתים?
ומי אמר שגאולה צריכה לעבור דרך חורבן האחר?
אולי נסייע בבניה של דו קיום אזורי, בהדרגה?
אף מילה על "הנהגה" של מושחתים ומשיחיים ומשתמטים, ללא דוגמה אישית והקרבה למען העם?
לסלול וללכת בדרך החירות.
להגשים חזון וערכים.
חג שמח
"אם אין מלחמה אין ממשלה" איים איתמר בן גביר על בנימין נתניהו. לכאורה זו הסיבה לפחד של בנימין נתניהו מפני עסקת שבויים וסיום רשמי של המלחמה.
אחרי המלחמה יימשך משפטו, הכנסת תתפזר, ייערכו בחירות ונתניהו ימצא את עצמו מול איום הכלא וייאלץ להיפרד ממנעמי המלונות והטיסות, מעמד רה"מ והכבוד שמעניקה לו מירי רגב בטקסים ממלכתיים.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ביבי לא מפחד מסמוטריץ' ובן גביר – גם להם אין אלטרנטיבה לביבי. מה שביבי עושה זה מה שהוא תמיד עושה, והכי טוב בו בעולם – למשוך זמן.
הזמן יקהה את הכל. את המחדלים, את הכשלונות – בינתיים יצוצו דברים חדשים שימלאו את הסדר יום הציבורי, מישהו יאמר משהו על צ'חצ'חים שיאפשר להסעיר את "הבייס", חילונים נגד חרדים, בעד ונגד מדינה פלסטינית, משהו. והבחירות הבאות כבר לא יהיו על מחדל ז*ן באוקטובר, וכל המצביעים יחזרו לשבט שלהם.
הכי חשוב – נושאי המשרות הציבוריות יתחילו להתפטר: הרמטכ"ל, ראש השב"כ, שופטים בבית המשפט העליון, ואם יחזיק מעמד מספיק זמן אז לבסוף היועצת המשפטית. כל אחד מהנ"ל יוחלף ע"י מלחך פינכה נאמן, עד שלא תהיה שום יכולת מעשית למנוע את ההפיכה המשטרית.
כמו שעון מקולקל שמדייק פעמיים ביממה, גם היותו פרנואיד לא אומר שאין מי שיפיל אותו לו רק תיקרא ההזדמנות.
וזה לא יהיה גנץ, כי גנץ לא באמת מדאיג את ביבי, והיה בהינתן הצורך, ביבי כבר יידע איך להשפיט את גנץ ושמונת מנדטיו (ואגב, הוא לא באמת צריך להתאמץ, כי יותר מאשר ביבי רוצה להשפיט אותו, גנץ רוצה להיות שפוט של ביבי, רק תן לו סיבה או הזדמנות).
אלו יהיו רק חיבור של לפיד (שלא רואה את ביבי ממטר) עם ליברמן (שמכיר הכי טוב את הפרנואיד הנרקיסיסטי) ועם כוחות שכרגע מחוץ לכנסת (ומבשילים מיום ליום).
אז לביבי יש רק תוכנית פעולה אחת, לשמור בכל מחיר את 63 המופלאים (מנקודת מבטו) לצידו, ושבעזרת תימרונם הנכון בכל רגע ורגע הוא מרחיק ממנו את קץ הימים שלו. רק איתרע מזלנו שבכל יום שבו ביבי מרחיק ממנו את קיצו, הוא גם מדרדר את המדינה עוד כברת דרך אל התהום.
ב 2018 ביבי היה יכול לפרוש ולתת הרצאות ולחיות חיי לואי ה 14
היום ביבי הוא בנאדם רדוף בכל העולם. לא יכול לצאת מהבית בלי מעגל סטרילי של 500 מטר, פלוגת אבטחה, 5 כלי רכב משוריינים זהים
תוסיף לזה את הפרנויה האקוטית
שום הרצאות ושום נעליים. רדוף עד סוף ימיו, עם פסק דין, בלי פסק דין, עסקת טיעון, עם או בלי בחירות. הפסיכופת לא יוכל ללכת בשום רחוב בעולם כאחד האדם, בשום מקום עד סוף ימיו המקוללים
הלב השבור של חוף זיקים
מחאת הסטודנטים עשויה להחזיר את טראמפ לבית הלבן
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם