תיאורי הידרדרות הדמוקרטיות בהונגריה ובפולין מתנגנים עתה על כל לשון כמראי דרך לעתידה של ישראל אם תתקבל התוכנית המוצעת על-ידי שר המשפטים יריב לוין לשינוי האיזון בין הרשויות בישראל. אך לישראל מסורת דמוקרטית ארוכה של כמעט שמונים שנים, הנמשכת למרות משברים ביטחוניים וחמישים שנות שליטה על עם אחר. לעומת זאת, הונגריה ופולין החלו לאבד את אופיין הדמוקרטי כעשרים שנים לאחר היווסדן כדמוקרטיות.

לישראל מסורת דמוקרטית של כמעט 80 שנים, הנמשכת למרות משברים ביטחוניים ו-50 שנות שליטה על עם אחר. הונגריה ופולין החלו לאבד את אופיין הדמוקרטי כ-20 שנים לאחר היווסדן כדמוקרטיות

ד"ר אור בסוק סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל שבארה"ב, הוא מרצה למשפט חוקתי ומשפט פלילי באוניברסיטת נוטינגהם שבאנגליה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

בפרשת קצין המודיעין המנוח מרבה הצבא להדגיש את חומרת הפגיעה בביטחון המדינה. אבל השוואה למקרה שאירע לפני ארבעה עשורים מלמדת שפרשה שמתחילה בתרועה רמה לגבי הפגיעה בבטחון המדינה יכולה להסתיים בקול ענות חלושה.

בפרשת קצין המודיעין המנוח מרבה הצבא להדגיש את חומרת הפגיעה בביטחון המדינה. אבל השוואה למקרה שאירע לפני 4 עשורים מלמדת, שפרשה שמתחילה בתרועה רמה לגבי יכולה להסתיים בקול ענות חלושה

ד"ר אור בסוק סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל שבארה"ב, הוא מרצה למשפט חוקתי ומשפט פלילי באוניברסיטת נוטינגהם שבאנגליה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

בשנת 2004 פרסמה יולי תמיר מאמר באנגלית על "מעמד ולאומיות", בו היא מבחינה בין האליטה הניידת לבין הרוב הנייח. תמיר מסבירה כיצד תודות להון האנושי או הפיננסי יכולה אליטה מצומצמת להתנייד ברחבי תבל ולהפיק תועלת מעלית הקוסמופוליטיות, פתיחת הגבולות וירידת כוחה של הלאומיות, בעוד הרוב הנייח סובל מהשלכות התפתחויות אלו.

הלאומיות אחראית במידה רבה לסולידריות שהצמיחה את מדינה הרווחה. ירידת כוחה משמעותה עליית כוחה של הכלכלה הניאו-ליברלית, המדלדלת עד מאוד את רשת הביטחון הסוציאלית הניתנת למעמדות הנייחים. בספרה משנת 2019 "מדוע לאומיות?" ממשיכה תמיר לנסות ולשכנע את האליטה הניידת לבחור בלאומיות.

ד"ר אור בסוק סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל שבארה"ב, הוא מרצה למשפט חוקתי ומשפט פלילי באוניברסיטת נוטינגהם שבאנגליה.

בחודש הבא תיכנס לתפקיד הסנגורית הצבאית הראשית סא"ל ענבל דה-פז, מי שלא שימשה כסנגורית מעולם. המינוי הוא רק חלק משורה של צעדים שנקט הפצ"ר הנוכחי, אלוף שרון אפק, אשר מטרתם להחליש את הסנגוריה הצבאית

* * *

בעוד כחודש תחליף סגן אלוף ענבל דה-פז את רן כהן בתפקיד הסנגור הצבאי הראשי ותשמש כמפקדתם של הסנגורים הצבאיים המייצגים את חלק הארי של החיילים הנאשמים בבתי הדין הצבאיים בישראל.

תהיה זו הפעם הראשונה בו תשמש דה-פז כסנגורית. עד למינויה לתפקיד הסנגורית הצבאית הראשית, ביצעה דה-פז תפקידים כתובעת צבאית או כיועצת משפטית לרשויות הצבא, אך מעולם לא כסנגורית.

דה-פז מעולם לא שוחחה עם נאשם על קו ההגנה שיציג במשפט, מעולם לא חקרה חוקרי משטרה בחקירה נגדית כסנגורית פלילית ומעולם לא ביקרה בכלא חיילת שנעצרה.

הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף שרון אפק (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

מדוע החליט הפצ"ר, האלוף שרון אפק, למנות דווקא קצינה שלא שירתה מעולם כסנגורית למפקדת ולמנחה המקצועית של כלל הסנגורים הצבאיים? בפרקליטות הצבאית משרתים קצינים וקצינות רבים ששימשו גם כתובעים וגם כסנגורים במהלך שירותם הצבאי.

הפצ"ר יכול היה למנות אחת מהן לתפקיד הסנגורית הצבאית הראשית, אך מינויה של דה-פז הוא רק חלק משורה של צעדים שנקט הפצ"ר לאורך כהונתו שמטרתם להחליש את הסנגוריה הצבאית.

לפני כשלוש שנים החליט הפצ"ר להוריד את דרגת הסנגור הצבאי הראשי – מדרגת אלוף משנה לדרגת סגן אלוף. החלטה זו התקבלה למרות, שצוות שמינתה הפרקליטות הצבאית לבדיקת מעמד הסנגוריה הצבאית המליץ לפני כעשרים שנה שתקן הסניגור הצבאי הראשי (סצ"ר) יועלה "בדחיפות" ו"באופן מיידי" לדרגת אלוף משנה, כך שיהיה שווה לתקן התובע הצבאי הראשי (תצ"ר).

הצוות הדגיש, כי המצב שבו התצ"ר הוא אלוף משנה והסצ"ר הוא סגן אלוף בלבד, "גורם לכך שלתפקיד התצ"ר יתמנו קצינים בעלי ניסיון רב יותר, ויוצר את הרושם שהצבא מעדיף שתהיה בו תביעה חזקה וסניגוריה חלשה".

בשנת 2015 המליץ הצוות ליישום החלטות ועדת טירקל, בראשות ד"ר יוסף צ'חנובר, שהשוואת הדרגות בין שני התפקידים תיוותר על כנה. המלצות צוות צ'חנובר אומצו על ידי הקבינט הביטחוני-מדיני. אך הפצ"ר פעל כנגד המלצות שני צוותים אלו וכנגד החלטת הקבינט.

לאחר החלטת הפצ"ר להוריד את דרגת הסצ"ר לסגן אלוף, פניתי אליו בבקשה שיסביר את החלטתו. במכתב התשובה הסביר הפצ"ר, כי צוות צ'חנובר המליץ גם להעלות את דרגתו מדרגת תת-אלוף לדרגת אלוף אך נוכח תוכנית הקיצוצים בצבא המלצה זו טרם יושמה.

הפצ"ר טען שעל רקע קשיים תקציביים אלו יש להבין את החלטתו להוריד את דרגת הסצ"ר. מאז, הועלתה דרגת הפצ"ר לאלוף כפי שהמליץ צוות צ'חנובר. דרגת הסנגור הצבאי הראשי נותרה סגן אלוף, אך הפצ"ר החליט לזכותו בדרגת ייצוג של אלוף משנה. בדרגה ייצוגית מעין זו זוכים מי שלא התקדמו במערך הדרגות הצה"לי, דוגמת עיתונאים הממונים לתפקיד דובר צה"ל. תפקידה סמלי בלבד והיחס אליה בהתאם.

בצבא דרגות אינן רק ענין סמלי. דעתך בצבא איננה נמדדת רק לפי חוזק הטיעון שבידך, אלא (ואולי בעיקר) לפי דרגתך. סצ"ר בתקן סגן אלוף אפקטיבי פחות מסצ"ר בתקן אלוף משנה

בצבא דרגות אינן רק ענין סמלי. דעתך בצבא איננה נמדדת רק לפי חוזק הטיעון שבידך, אלא (ואולי בעיקר) לפי דרגתך. סצ"ר בתקן סגן אלוף אפקטיבי פחות מסצ"ר בתקן אלוף משנה.

לכן, לא היה מפתיע לגלות שבדו"ח מבקר המדינה בעניין "פעילות צה"ל בהיבטים של המשפט הבין-לאומי" שפורסם לפני כשנה, נעדר לחלוטין קולו של הסצ"ר. קולות יתר קציני המטה הבכירים של הפרקליטות הצבאית – כולם אלופי משנה – נשמעים היטב מעל דפי הדו"ח אך קול הסצ"ר נדם.

באחת הסוגיות החשובות ביותר לסנגוריה הצבאית בעשורים האחרונים  – חיסיון התחקיר המבצעי – המליץ מבקר המדינה על שינוי רדיקלי שעלול לפגוע בזכויותיהם של חיילים. לפני כעשור, הגישה הסנגוריה הצבאית עתירה לבג"ץ, כאשר ניסה בית הדין הצבאי לערעורים לחתור לשינוי דומה. הפעם, לא נשמע קולו של הסנגור הצבאי הראשי. היחיד שקולו נשמע בדו"ח כנגד הפגיעה בזכויות החיילים כתוצאה משינוי זה הוא האלוף במילואים יצחק איתן.

הרעיון שראש מערכת הסנגוריה הצבאית ימונה מתוך הפרקליטות – מערכת שרוב קציניה עוסקים בייצוג המדינה – מוזר מיסודו. סנגורים נדרשים להיאבק כנגד מערכות המדינה בשם הלקוחות אותם הם מייצגים.

במשך שנים הצליחה הסנגוריה לתפקד כגוף המחויב לזכויות הנאשמים, בעיקר מאחר שאופיה הוכתב על-ידי קציניה הזוטרים, שמרביתם אינם רואים את עתידם בצבא ולכן אינם חוששים להכעיס את הקצונה הבכירה בעתירות לבג"ץ כנגד הצבא או בניהול תיקים בצורה לוחמנית.

רפורמות להפיכת הסנגוריה הצבאית למחלקה בסנגוריה הציבורית נבלמו עד כה, בין היתר תודות למינויים מוצלחים, על-פי רוב, לתפקיד הסנגור הצבאי הראשי. גם כשמונו סצ"רים חיוורים, הם הגנו, בין היתר תודות לדרגתם, על הסנגורים הזוטרים.

לאורך השנים הצליחו הסנגורים הצבאיים הראשיים לשמור על איזון בין אופי הסנגוריה כיחידה צבאית – לבין מחויבותה הבלתי מתפשרת להגן על לקוחותיה בהליך הפלילי. פעולותיו של הפצ"ר הנוכחי מאז כניסתו לתפקיד פגעו באיזון עדין זה

וכך לאורך השנים הצליחו הסנגורים הצבאיים הראשיים לשמור על איזון בין אופי הסנגוריה כיחידה צבאית לבין מחויבותה הבלתי מתפשרת להגן על לקוחותיה בהליך הפלילי. פעולותיו של הפצ"ר הנוכחי מאז כניסתו לתפקיד פגעו באיזון עדין זה.

קשה לחשוב שלתפקיד הסנגור הציבורי הארצי ימונה תובע פלילי שלא שימש מעולם בתפקיד סנגור. הקהילה המשפטית לא תאפשר זאת. אך הפצ"ר יודע שהמנגנונים המיועדים לפקח על מינוי קצינים בצבא נעדרי כל שיניים.

ועדת חוץ וביטחון של הכנסת אינה מתעניינת במינויים "זוטרים" דוגמת מינוי ראש מערך הסנגוריה הצבאית. ספק אם שר הביטחון שהוא גם ראש הממשלה, וגם שר הבריאות וגם השר לענייני תפוצות ידע בכלל על המינוי האמור.

בג"ץ, הנוהג להתערב במינויים כאשר מתגלה ליקוי ערכי בעברו של קצין המיועד לתפקיד, אינו בוחן התאמה מקצועית. לו קצין המיועד לקידום הטריד מינית חיילת, יתכן שבג"ץ יסכל את מינויו אך אם מדובר בקצין שפשוט אינו מתאים לתפקיד – בג"ץ לא יתערב.

וכך, בעוד כחודש, תמונה לתפקיד הסנגורית הצבאית הראשית קצינה שמעולם לא שימשה כסנגורית צבאית. עתודאים, שסיימו את לימודי המשפטים באוניברסיטה אך לאחרונה והתגייסו לשורות הסנגוריה הצבאית, יפנו אליה לעצה מקצועית, למרות שניסיונם כסנגורים יהיה זהה לניסיונה בתפקיד

וכך, בעוד כחודש, תמונה לתפקיד הסנגורית הצבאית הראשית קצינה שמעולם לא שימשה כסנגורית צבאית. עתודאים, שסיימו את לימודי המשפטים באוניברסיטה אך לאחרונה והתגייסו לשורות הסנגוריה הצבאית, יפנו אליה לעצה מקצועית, למרות שניסיונם כסנגורים יהיה זהה לניסיונה בתפקיד. בתיקים סבוכים ובשאלות מדיניות תכריע קצינה שהצטיינה בתפקידיה כתובעת צבאית אך מעולם לא ישבה מצידו האחר של המיתרס כסנגורית צבאית.

ד"ר אור בסוק סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל שבארה"ב, הוא מרצה למשפט חוקתי ומשפט פלילי באוניברסיטת נוטינגהם שבאנגליה.

אין ספק שאנו עוברים ימים לא פשוטים בכלל, זאת עובדה, אנו עם שעבר טראומה רצינית ברמה הקולקטיבית והאישית ברבדים שונים, ולא נתפס שאנו מציינים שנה ליום הארור בו הכל התחיל ועוד לא ידוע מתי ייגמר.

אז איך כל זה קשור לסבא וסבתא שלכם, אתם שואלים? השבעה באוקטובר לימד אותנו יותר מהכל את חשיבותו של המוסד המשפחתי כערך עליון. חובה עלינו להעריך ולנצור את הרגעים המשותפים יחד. היום כבר ברור לנו ששום דבר לא מובן מאליו וכי בלי האנשים הכי קרובים אלינו ברגעי משבר – קשה מאוד להתקיים.

ד"ר אילנה בן דב היא סבתא פסיכולוגית וסטנדפיסטית ודיירת באחוזת צהלה.

מאפיין מובהק של המעבר לדיקטטורה פשיסטית הוא שהמנהיג אחראי למה שמצטייר בעיני הציבור כהצלחות, בעוד שלכישלונות האיומים ההולכים ונערמים – אחראים מתנגדיו מקרב האזרחים.

האחראים לכישלונות יהיו גם מקרב שומרי הסף המוחלשים, או מערכת המשפט המוחלשת, או האזרחים מקרב המיעוט האתני, או ארגוני זכויות האדם, או מערכת המשפט הבינלאומית, או האופוזיציה, או נציגי האופוזיציה שנכנסו לממשלה בתמימות לאחר טבח 7 באוקטובר 2023, תוך שהם מגישים את ראשם על מגש של כסף למערך התעמולה הפשיסטי. תפקידם האמיתי היה, כמובן, שיהיה את מי להאשים בכישלונות. בני גנץ וגדי איזנקוט הם כמובן אלה שעיכבו את הניצחון המוחלט.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

מה שיש לשים לב אליו במתקפה האיראנית על ישראל הוא מה שלא קרה – הפעם הזאת לא ניצבה לימין ישראל הקואליציה הערבית-סונית, וישראל התמודדה מול האתגר רק עם ארצות הברית.

למה זה חשוב? מכיוון שכעת, כאשר שוקלים את התגובה של ישראל על מתקפת הטילים מאיראן, יש להביא בחשבון כי אין לישראל את הנדבך התומך האזורי שהיה לה לפני שסגרה את מעבר רפיח בפני מצרים, האמירויות ואינדונזיה. מדינות אלה היו מעוניינות להתמודד באתגר של היום שאחרי בעזה כחלק מן הברית האזורית מול איראן.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.