הדברה בתל אביב. קוטלי העשבים משמידים את כל מה שמסביב לעץ (צילום: אדם טבע ודין)
אדם טבע ודין

תחקיר קוטלי עשבים מסכנים את הציבור במרחב העירוני ללא פיקוח

מחקרים חדשים מצביעים על סכנה בריאותית בחשיפה לקוטל עשבים ● הציבור נחשף לחומר בגינות ובמדרכות, אך לא מוזהר מהריסוס ● משרד החקלאות לא מפקח, וטוען שזה בסמכות הרשויות המקומיות ● הצעת חוק מציעה לאסור על השימוש ובינתיים יש ערים שעוברות עצמאית לחירמוש ידני ללא הדברה ● "אנחנו לא מתרגשים מצמיחה של עשבים נמוכים. זה לא מפריע ולטעמי יש כאן היסטריה מוגזמת"

השם עצמו, גלייפוסט, לא אומר דבר. אך מדובר בחומר מסוכן לבריאות ולסביבה ונתקלים בו כל הזמן – בפארקים, בגינות ציבוריות, בכיכרות ובצדי דרכים.

בישראל נעשה שימוש מאסיבי בגלייפוסט, בעוד שמדינות מפותחות רבות התחילו לאסור על כך. עדויות חדשות מצביעות על תחלואה שעלולה לבוא בעקבות חשיפה אליו, אך הוא נופל בין הכסאות של הפיקוח הממשלתי והשימוש בו לא מוסדר.

עם זאת, בשטח מתחיל להסתמן טרנד של הפסקת השימוש בחומר הזה בידי הרשויות המקומיות, אך הרגולציה מפגרת מאחור. גלייפוסט הוא החומר הפעיל במותג הידוע יותר, ראונד-אפ, שנמצא בלב דיון ציבורי בעולם מזה שנים.

שני מחקרים שפורסמו בתחילת השנה הנוכחית מצאו שחשיפה מינימלית לחומר מגבירה סיכון לפגיעה במעי ובכבד, למחלות לב וכלי דם.

בנוסף לכך, ארגון הבריאות העולמי קבע לפני שש שנים שסקירה מחקרית מצביעה על כך שהחומר הזה ככל הנראה מסרטן. חברת הכימיקלים והתרופות באייר הפסידה בכל התביעות שהוגשו נגדה בגין סרטן שהתגלה לאחר החשיפה לחומר, ותשלם 11 מיליארד דולר פיצויים למעל 100 אלף תביעות דומות שהוגשו נגדה.

הדברה בתל אביב. החומר מסוכן לבני אדם והציבור לא מוזהר מפני הריסוס
הדברה בתל אביב. החומר מסוכן לבני אדם והציבור לא מוזהר מפני הריסוס

גלייפוסט רשום כמדביר חקלאי, אבל משרד החקלאות לא מפקח על השימוש בו למטרות גינון או לצרכים לא-חקלאיים אחרים.

בפועל נוצר מצב שבו החומר נמכר לכל דורש, וקבלני הדברה מרססים אותו במרחב העירוני בלי לגדר את המקום או להזהיר את הציבור להתרחק ממנו לכמה שעות, בניגוד להתוויות המחייבות של התכשיר. התוצאה היא שהציבור חשוף לסיכון.

במשרד להגנת הסביבה אמרו בתגובה שהם מעודדים גינון בר-קיימא, אך החומר הזה מצוי תחת רגולציה של משרד החקלאות.

בתשובה לשאלה האם ישקלו לאסור את השימוש בגלייפוסט לאור העדויות החדשות, במשרד החקלאות אומרים שלא אמורות להימצא שאריות של החומר בתוצרת חקלאית והוא אושר לשימוש באירופה ובארה"ב בהתאם להוראות, כך שהם לא רואים צורך לשנות מדיניות.

אלא שהבעיה היא, כאמור, שאנשי משרד החקלאות לא מפקחים על אופן השימוש בחומר הזה במרחב העירוני. בתשובה לשאלת המשך, האם הם מודעים לכך שהציבור לא מוזהר מפני הריסוס בשטחים עירוניים, משרד החקלאות השיב שהפיקוח ברשויות המקומיות הוא בסמכותן (תגובה מלאה בהמשך).

בתשובה לשאלה האם הם מודעים לכך שהציבור לא מוזהר מפני הריסוס בשטחים עירוניים, משרד החקלאות השיב שהפיקוח ברשויות המקומיות הוא בסמכותן

בינתיים ובניגוד לדברי משרד החקלאות, אוסטריה וצרפת כבר אוסרות על השימוש בחומר הזה וגרמניה תאסור על כך החל מ-2023. מעבר לסיכון הבריאותי לבני אדם, קוטל העשבים הזה מחסל גם את כל הצומח והחי שבסביבתו, לרבות דבורים, ציפורים ופרפרים, ובכך פוגע במגוון ביולוגי באזור כולו.

גינון בר קיימא בכפר סבא. בלי קוטלי עשבים (צילום: עיריית כפר סבא)
גינון בר קיימא בכפר סבא. בלי קוטלי עשבים (צילום: עיריית כפר סבא)

לא מתרגשים מצמיחת עשבים

בארץ יש כמה רשויות מקומיות בודדות שלקחו את הנושא צעד אחד קדימה, והחליטו לעבור לגינון בר-קיימא מבלי לחכות להוראה מגבוה, ביניהן כרמיאל, יהוד-מונוסון, כוכב יאיר, צור יגאל וכן כפר סבא.

"אנחנו העיר הראשונה בישראל שהוציאה משימוש קוטלי עשבים בגינון עירוני: לא מרססים בערוגות צמחייה ובמדרכות", אומר עילאי הרסגור הנדין, סגן ראש העיר כפר סבא מטעם סיעת מרצ. "אימצנו גישה של גינון בר-קיימא, ואנחנו נוקטים מספר צעדים למנוע צמיחת עשבייה ללא ריסוס:

עילאי הרסגור-הנדין, סגן ראש העיר כפר-סבא (צילום: ליאור פילשטיינר)
עילאי הרסגור-הנדין, סגן ראש העיר כפר-סבא (צילום: ליאור פילשטיינר)

"חוץ מחירמוש שוטף של כל העיר באמצעות כלים מכניים, מחפים את הערוגות בגזם שמונע צמיחת עשבייה, משקים את הגינות בצורה ממוחשבת כדי לא להציף את הערוגות במים ולא לעודד צמיחת עשבים. שותלים צמחים רב-שנתיים שאופייניים לאזור האקלימי המקומי ויודעים להתמודד באופן טבעי עם עשבים. באופן כללי מקפידים פה לגנן בצורה מדודה ונכונה.

"אנחנו לא מתרגשים מצמיחה מתונה של עשבים נמוכים בסמוך לשיחים. זה לא מפריע לאף אחד ולטעמי יש כאן היסטריה מוגזמת סביב העניין".

"מקפידים פה לגנן בצורה מדודה ולא מתרגשים מצמיחה מתונה של עשבים נמוכים בסמוך לשיחים. זה לא מפריע לאף אחד ולטעמי יש כאן היסטריה מוגזמת סביב העניין".

הרסגור מחזיק את תיקי קיימות, חדשנות ותחבורה בעירייה. לדבריו, שינוי המדיניות בגינון התקבל בברכה על ידי תושבי העיר.

"לפני שש שנים עשינו את השינוי ולפני שבוע הוחלט להמשיך בגינון בר-קיימא תוך נקיטת פעולות שלא יגבירו את ההוצאה הציבורית. צריך לדעת איפה ומתי לעשות את החירמוש, יש אזורים מועדים לפורענות וזמנים מסויימים בהם הצמחים בשלב קריטי של צמיחה.

"עשבייה מתחרה עם הצמחייה, גוזלת משאבי מים, ומפריעה לצמחים לגדול כשהיא בהיקף מוגזם. היא גם גורמת לבעיה אסתטית בערוגות הגינון ובמיוחד על גבי מדרכות, כשרואים עשבים צומחים מתוך מדרכות האזור נראה מוזנח.

"התגובה בציבור היתה חיובית: תושבים שמחו שאנחנו העיר הראשונה שנקטה יוזמה והפסיקה להשתמש ברעל הזה. בשנים שלפני כן היו כאלה שהתלוננו על כך שכלבים מלקקים מדרכות ואחרי זה נהיים חולים".

הדברה בתל אביב
הדברה בתל אביב. החומר רשום כמדביר חקלאי, אך משרד החקלאות אומר שהפיקוח במרחב העירוני בסמכות הרשויות

אפשר להסתדר בלי הדברה

כדי לקדם הפחתת שימוש בהדברה לקטילת עשבים, ניסחו בארגון "אדם טבע ודין" הצעת חוק שעוסקת בהדברה חקלאית בכללותה. בין השאר, ההצעה תדרוש מרשויות מקומיות להכין תכנית הדברה שתגדיר איפה חובה לרסס ואיפה לא ובאיזה חומרים להשתמש. בנוסף, תהיה חובה להכשרה ורישוי של מדבירים חקלאיים ועובדי הגינון, מה שלא קיים היום.

במקביל למישור החוקי, הארגון מנסה לעודד את הרשויות לפעול עצמאית בכיוון הזה. לשם כך הם ניסחו לאחרונה אמנה להפחתת שימוש בחומרי הדברה במרחב העירוני, כדי לצמצם את החשיפה של הציבור לחומר המסכן את בריאותו ולהפחית את הפגיעה במגוון המינים הביולוגי שבטבע העירוני.

לפי המסמך, מעבר לגינון ללא חומרי הדברה יחסוך לרשות המקומית כ-40% מעלות האחזקה של הגינות. העיר הראשונה שחתמה על האמנה היא חריש, שהתחייבה להפסיק לגמרי את השימוש בקוטלי עשבים במרחב העירוני בתוך שנה וחצי.

חריש. התחייבו להפסיק לגמרי שימוש בקוטלי עשבים בתוך שנה וחצי (צילום: Flash90)
חריש. התחייבו להפסיק לגמרי שימוש בקוטלי עשבים בתוך שנה וחצי (צילום: Flash90)

"אנחנו רוצים שברירת המחדל תהיה שלא משתמשים בחומרי הדברה לצרכי גינון בתוך היישוב אלא במקרים חריגים", אומרת עו"ד טל גרנות מאדם טבע ודין.

"אנחנו דורשים ממשרד החקלאות לדון בחומר הזה ולאסור את השימוש בו. עד שזה יקרה, אנחנו פועלים באופן וולונטרי מול הרשויות המקומיות כדי להראות למחוקק ולמשרדי הממשלה שאפשר להסתדר בלי שימוש בחומרי הדברה בגינון. מנסים לעשות את זה בוטום-אפ ולהשפיע כי יש ממצאים חדשים שמצביעים על כך שהחומר פוגע בבריאות גם ברמות נמוכות של חשיפה.

עו"ד טל גרנות, אדם טבע ודין (צילום: באדיבות המצולמת)
עו"ד טל גרנות, אדם טבע ודין (צילום: באדיבות המצולמת)

"נכון להיום אין חובת הכשרה למדבירים חקלאים ולקבלני הגינון של העיריות.

"בתוויות התכשירים יש הוראות שמפרטות איזה אמצעי מיגון צריך שיהיו למרססים ואילו אזהרות יש עבור השימוש בתכשיר, כמו איסור כניסה לשטח המרוסס במשך כמה שעות.

"ההכשרה והמיגון היו אמורים להיות מוסדרים בתקנות בטיחות וגיהות שלא אושרו כבר למעלה מחמש שנים בגלל חוסר הסכמה בין משרדי הממשלה. הרבה מדינות הפסיקו להשתמש בגלייפוסט או שהפסיקו לרסס בתוך הערים באופן שגרתי בעוד שאצלנו ממשיכים ואין סיבה שכך יהיה.

"אפשר לקבוע שברירת המחדל תהיה לא לרסס אלא במקרים חריגים, כמו למשל במקרים של חשש משריפות ובאין כל פיתרונות אחרים. הוכח על ידי יישובים וערים בארץ ובעולם שאפשר להתמודד עם עשבים בלי להשתמש בחומרי הדברה ולצמצם משמעותית את השימוש בהם. פה ושם יש גידולים שיחייבו מתן נקודתי מאוד של חומר אבל זה צריך לצאת משימוש גורף בערים ומדרכות.

גן סאקר בירושלים. (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
גן סאקר בירושלים. (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"אפשר לעבור לגינון בר קיימא ולשיטות שלוקחות בחשבון איזה צמחים שותלים. צריך גם להסביר לציבור שאמנם יתכן שיראו פה ושם עשבייה, אך החלופה לזה היא חשיפה לחומרים מסוכנים. צריך לתת לרשויות מקומיות את הכלים לעשות את זה, לסייע בהכשרה של עובדי הרשות ובהסברה לתושבים כדי לעשות את המעבר.

"כשמפחיתים הדברה צריך לחרמש יותר ידנית ולקנות את המכשירים כך שיש עלות התחלתית אבל זה יחזיר את עצמו בתוך כמה שנים כתוצאה מחיסכון הנובע מגינון בר קיימא".

תגובות

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "השימוש בחומר ההדברה גלייפוסט בגידולי שדה נעשה עוד טרם הזריעה, כך שלא אמורות להימצא שאריות חומרי הדברה בתוצרת החקלאית. במסגרת הועדה הבין משרדית של משרדי הבריאות, העבודה, הגנת הסביבה והחקלאות, נמצא כי הגופים הרגולטוריים המקבילים באירופה ובארצות הברית אישרו את השימוש בחומר בהתאם לתווית.

"בהתאמה לכך הומלץ שלא לשנות את אופן השימוש בתכשיר הגלייפוסט בשטחים חקלאיים. משרד החקלאות יחד עם משרדים השותפים ממשיכים לעקוב. משרד החקלאות ופיתוח הכפר אחראי על אכיפת השימוש בחומרי הדברה בשטחים החקלאיים. בשטחים העירוניים האחריות היא בסמכות אגפי הסביבה (שפ"ע) ברשויות המקומית.

"השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות התריעו לא פעם בפני מרכז השלטון המקומי כי על הרשויות המקומיות לאכוף שימוש בחומרי הדברה בהתאם למאושר בתווית".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה מעודד מעבר לגינון בר קיימה בשטחים מיושבים ועירוניים, ללא שימוש בקוטל עשבים, ופועל בנושא בשיתוף עם הרשויות המקומיות.

"תכשירים המיועדים להדברה תברואית מחויבים ברישום המשרד להגנת הסביבה, זאת בשונה מחומרי הדברה חקלאיים שנמצאים באחריות משרד החקלאות. חומר ההדברה גלייפוסט הוא חומר הדברה חקלאי, קוטל עשבים, כנגד צמחים מזיקים ולכן נמצא תחת רגולציה של "הגנת הצומח" של משרד החקלאות".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מעניין, מחקרים אחרונים דווקא מראים שגליפוסט בטוח לשימוש (אם משתמשים בו לפי הוראות היצרן): Update on Glyphosate | Science-Based Medicine https://sciencebasedmedicine.org/update-on-glyph... המשך קריאה

מעניין, מחקרים אחרונים דווקא מראים שגליפוסט בטוח לשימוש (אם משתמשים בו לפי הוראות היצרן):

Update on Glyphosate | Science-Based Medicine
https://sciencebasedmedicine.org/update-on-glyphosate/

עוד 1,221 מילים ו-2 תגובות
סגירה