בימים אלה ממש, על הגבול המצרי, צה"ל משתתף בקרב שהוא כמעט בוודאות אינו יכול לנצח בו – ושאולי הוא כלל אינו אמור לקחת בו חלק: מלחמה בסמים ובהברחות סמים.

"יש לנו כאן מלחמה עם קרטל פשע", אומר סגן אלוף ארז שבתאי, שעד לאחרונה פיקד על גדוד קרקל, שמגן על הגבול.

צה"ל הצליח לסכל כמה ניסיונות הברחה לאורך הגבול בחודשים האחרונים, שניים מהם מוקדם יותר החודש, במבצע משותף עם משטרת ישראל שנקרא "סיכול זהב" ובו נתפסו יותר מ-160 ק"ג מריחואנה, יחד עם שלוש מכוניות, ונעצרו שלושה חשודים בהברחה.

על פי צה"ל, הדבר הביא לירידה במספר ניסיונות ההברחה בשבועות האחרונים – לפחות באופן זמני.

אבל אפילו הגורמים הצבאיים שהכריזו על הצלחתו של צה"ל בחזית זו מכירים בכך שסכומי הכסף הגדולים שמונחים על הכף עבור קרטלי הסמים, וכן היעדרן של יוזמות משמעותיות לטיפול בסיבות שגורמות לנערים בדואים להיכנס לעסקי הברחות הסמים מלכתחילה, משמעותם כי המאמצים הללו ככל הנראה לא ישימו קץ להברחות הסמים בגבול.

יתר על כן, הגידול בייצור מריחואנה בתוך ישראל – באופן חוקי ובלתי חוקי – מפחית מחשיבותו של מבצע הסיכול.

מדובר גם בנושא מורכב מבחינה חוקית עבור צה"ל, שדורש מחייליו לעסוק באכיפת החוק – שאיננה תחום המומחיות הרגיל של הצבא – במקום בענייני ביטחון לאומי שאין עליהם עוררין, פעילות שלעתים מעמידה את חייהם בסכנה. ואכן, עד לאחרונה יחסית, הצבא בדרך כלל לא התערב ברוב ניסיונות ההברחה.

מדובר בנושא מורכב מבחינה חוקית עבור צה"ל, שדורש מחייליו לעסוק באכיפת החוק – שאיננה תחום המומחיות של הצבא – במקום בענייני ביטחון לאומי שאין עליהם עוררין

היו כמה מקרים שבהם צה"ל פעל – שכן מה שנראה כמו ניסיון הברחה עשוי להיות באותה מידה התקפה על הגבול – אבל באופן כללי הצבא מסתכל על הנושא כעל בעיה פלילית שהמשטרה אמורה לטפל בה.

"אני לא רוצה שחייל ימות בשביל סמים", אמרה באופן נוקב מפקדת צוות ששירתה בגבול לטיימס אוף ישראל ב-2016.

צה"ל החל לשנות את עמדתו בנושא בשנת 2019, שבמהלכה בוצעו יותר מ-350 ניסיונות הברחה – כמעט אחד ביום – מספר גבוה בהרבה מאשר בשנים קודמות. הוא פחת במידה מסוימת ב-2020, אל מתחת ל-300, וכפי הנראה גם ב-2021, שבה נרשמו כ-100 ניסיונות הברחה עד אפריל.

חיילי צה"ל תופסים מבריח סמים בגבול עם מצרים (צילום: דובר צה"ל)

במאי, הצבא פתח במבצע משותף עם משטרת ישראל – הידוע בשם "מגן ניצנה", על שם היישוב היהודי הסמוך לגבול – כדי להתמודד עם בעיית ההברחות. מאז, צה"ל ציין ירידה משמעותית במספר ניסיונות ההברחה על הגבול – בכ-80 אחוזים, על פי שבתאי, המכנה את הנתון "פנומנלי".

רוב ניסיונות ההברחה סוכלו על ידי חיילים על הגבול. "כשיש לך הצלחה מבצעית, ואתה תופס את הרכבים, תופס את הסמים ותופס את האנשים, זה מצמצם את היכולת שלהם לפעול בחופשיות. זה הופך את העניין לקשה ומפרך בשבילם. זאת הסיבה העיקרית לירידה בניסיונות", אומר שבתאי.

"כשיש לך הצלחה מבצעית, ואתה תופס את הרכבים, את הסמים ואת האנשים, זה מצמצם את היכולת שלהם לפעול בחופשיות. זה הופך את העניין לקשה ומפרך בשבילם. זאת הסיבה העיקרית לירידה בניסיונות"

כשישית מניסיונות ההברחה היו אלימים וכללו פתיחה בירי מצד המבריחים לעבר החיילים שניסו לעצור אותם.

"בשנתיים האחרונות היינו מעורבים בכמה תקריות ירי שבסופן הצלחנו לפגוע [ביורים] ולמנוע את ניסיון ההברחה", אומר שבתאי.

באפריל התרחשו שתי תקריות כאלה, שבהן חיילים ירו למוות בחמושים שפתחו לעברם באש בשני המקרים.

טיקטוק במקום מודיעין

לצבא יש סיבה כפולה לעסוק בסיכול של הברחות סמים: אִפשור התנהגות שכזאת על הגבול שולח לארגוני טרור, כגון שלוחת דאע"ש בסיני, מסר שלפיו לצבא אין שליטה מלאה על האזור, מה שעלול לעודד אותם לבצע התקפות לאורך הגבול; ובאופן כללי יותר, מדובר בעניין של אבטחת גבולות, שכן אחוז משמעותי מניסיונות ההברחה כולל ירי, שעלול לפגוע, ואכן פגע בעבר, ביישובים ישראליים.

כדי להילחם בקבוצות המבריחים, צה"ל הקדיש לנושא משאבים נוספים. מבצעי "סיכול הזהב", לדוגמה, כללו שימוש במסוקים, ברחפנים וביכולות מתקדמות אחרות.

כדי להילחם בקבוצות המבריחים, צה"ל הקדיש לנושא משאבים נוספים. מבצעי "סיכול הזהב", לדוגמה, כללו שימוש במסוקים, ברחפנים וביכולות מתקדמות אחרות

נוסף על ההשקעות החד-פעמיות האלה, הצבא גם יצר מנגנון לשיתוף מודיעין עם המשטרה; אם כי איסוף מודיעין מתקדם אינו תמיד נדרש, שכן הצבא גילה שרבים מהמבריחים המצרים מעלים סרטונים על המבצעים שלהם לאפליקציית המדיה החברתית הפופולרית טיקטוק.

במסגרת יוזמת שיתוף המודיעין, יחידת הסיגינט של צה"ל, 8200, מספקת מידע על מבריחים מצרים, בעוד המשטרה מספקת מידע על אזרחים ישראלים (גורמים בצה"ל אומרים כי חלוקת העבודה הזאת נשמרת בקפידה, כך שצה"ל אינו אוסף מודיעין על אזרחים ישראלים, מה שהיה עשוי להפוך לעניין חמור של הפרת זכויות אזרח).

חיילי צה"ל בגבול ישראל מצרים, האחראים על תפיסת מבריחי סמים בגבול (צילום: דובר צה"ל)

זה איננו הנושא המשפטי היחיד שהצבא היה צריך להידרש אליו כשקיבל על עצמו את התפקיד החדש הזה. היו מקרים שבהם חיילי צה"ל זיהמו בטעות את זירת הפשע, מרחו טביעות אצבע או טשטשו עקבות, מה שהוביל לשחרורם ממעצר של חשודים בהברחה ללא הרשעה. בחודשים האחרונים קצינים בצה"ל קיבלו הכשרה לטיפול בזירות פשע על פי הנהלים, כדי למנוע מצבים כאלה בעתיד.

היו מקרים שבהם חיילי צה"ל זיהמו בטעות את זירת הפשע, מרחו טביעות אצבע או טשטשו עקבות, מה שהוביל לשחרורם ממעצר של חשודים בהברחה ללא הרשעה

הצבא, שאיננו יכול לבצע מעצרים בתוך ישראל, גם עבד על שיפור יכולתו להשתמש במכוניות ובטרקטורונים כדי לכוון מבריחים נמלטים אל מחסומים שבהם כוחות המשטרה יוכלו לעצור אותם. לצורך מטרה זו צה"ל קיבל לאחרונה כמה רכבי באגי משוכללים המתאימים לנהיגה בדיונות, שאותם העניקו לישראל פילנתרופים זרים, ואימן חיילים להשתמש בהם על אדמת הנגב הסלעית.

"הכול נגמר תוך דקה וחצי"

באופן כללי, ניסיונות ההברחה האלה נראים כך: קבוצה של מבריחים הנושאת שקים גדולים של מריחואנה או חבילות קטנות יותר של חשיש מגיעה אל הגבול מהצד המצרי.

אם המבריחים נושאים עמם שקים גדולים של מריחואנה, הם בדרך כלל משתמשים בסולמות כדי לטפס אל ראש גדר הפלדה, בגובה 3 מטרים, ולהשליך את הסחורה המוברחת אל צידה השני, בעוד שחבילות קטנות של חשיש אפשר פשוט לזרוק מעבר לגדר.

באותה שעה, טרקטורון או טנדר המותאם במיוחד לנסיעה במדבר מגיע אל הגבול מהצד הישראלי, והמבריחים הישראלים ממהרים לאסוף את החבילות ולנסוע משם. "הכול נגמר תוך דקה וחצי", אומר שבתאי.

סא"ל ארז שבתאי על גבול ישראל-מצרים (צילום: דובר צה"ל)

בשיטה אחרת, שמכונה בפי צה"ל והמשטרה "הכספומט", המבריחים מתנגבים אל גדר הגבול, פוערים בה חור באמצעות חותך מנעולים, ואז דוחפים דרכו את הסמים אל הצד השני.

אולם כל הגבול מצויד בחיישנים ובמצלמות, כך שהצבא יכול לראות את מבריחי הסמים כשהם מתקרבים לגדר, והמבריחים חייבים לפעול מהר ככל יכולתם כדי להימלט מהזירה לפני שיגיעו החיילים.

מפקד חטיבת פארן, המופקדת על הגנת גבולותיה הדרומיים של ישראל עם מצרים ועם ירדן, הציב לאחרונה לחייליו את הדרישה להגיב לכל ניסיון הברחה בתוך חמש דקות – דרישה שלא ניתן היה להעלות על הדעת בעבר, ואשר התאפשרה בזכות שיפור משמעותי ביכולות האיתור והמודיעין הצבאי.

במקרים מסוימים, לרוב כאשר מדובר בכמויות גדולות יותר של סמים, או בסמים יקרים יותר כמו קוקאין, המבריחים המצרים פותחים באש כאשר הם מגיעים אל הגבול – בכיוון מערב מהצד המצרי – כדי להרחיק משם את המשטרה המקומית. אולם אם חיילי צה"ל נמצאים בסביבה, גם הם עלולים לספוג אש, וכמוהם יישובי הספר הישראליים.

בחודש אפריל, בטווח זמן של שבועיים, חיילי שריון שהוצבו לאורך הגבול עם מצרים היו מעורבים בשני קרבות ירי לפחות על הגבול, שבמהלכם נהרגו שני מבריחים ישראלים שאף אחד מהם לא היה חמוש או השתתף בחילופי האש באופן פעיל.

חיילי צה"ל בגבול ישראל מצרים, האחראים על תפיסת מבריחי סמים בגבול (צילום: דובר צה"ל)

מפקדיהם טוענים כי החיילים נהגו כשורה ולא ירו על מנת להרוג, אך שני המקרים נמצאים תחת חקירה של המשטרה הצבאית, כדי לקבוע אם החיילים אכן פעלו על פי הנהלים.

אף על פי שגורמים בצה"ל מכירים בכך שהמלחמה בפשיעה היא בעיקרו של דבר בתחום סמכותה של המשטרה – במקרה זה בסמכותו של משמר הגבול – בפועל קל יותר לצה"ל להתערב, היות שמספר גדול יחסית של חיילים פרוסים ממילא לאורך הגבול.

"בתיאוריה, זה נכון. משמר הגבול משגיח על הגבול. אבל תצטרך לקחת את משמר הגבול ולהגדיל אותו פי שישה", אומר סא"ל שבתאי.

עבור הממשלה, ההברחות בגבול הן חלק מבעיה רחבה יותר של פריעת חוק בנגב, בכלל זאת אלימות בין משפחות בדואיות, נהיגה במהירות מופרזת בכבישים מהירים, גניבות מבסיסים צבאיים באזור וגידול נרחב של מריחואנה בשטחי אימונים של צה"ל.

נגמרה החגיגה בצאלים? 5 חממות וכ- 700 שתילי קנאביס אותרו על ידי שוטרי משמר הגבול של משטרת ישראל ופקחי הסיירת הירוקה בשטחי אש באזור צאלים.
השוטרים הרסו את החממות, השמידו את הסמים, אספו ממצאים ופתחו בחקירה. pic.twitter.com/6kf20tDcl1

— Or Heller אור הלר (@OrHeller) February 2, 2020

מעט מדי, מאוחר מדי?

עו"ד רדא ג'אבר, מנהל מרכז אמאן לחברה בטוחה, הפועל למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית בישראל, אומר לזמן ישראל כי הסחר בסמים, שמביא כסף ויוקרה לכנופיות הפשע, משמש כ"קטליזטור" לבעיות הללו בחברה הערבית.

אף על פי שלדבריו של ג'אבר אכיפה מוגברת היא אחד משני תנאים הכרחיים למלחמה באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, הוא מתריע כי

התנאי השני – עידודם של צעירים ערבים לשאוף לתעסוקה לגיטימית בשכר גבוה – עדיין אינו זוכה להתייחסותה של הממשלה, "והחברה הערבית מדממת למוות בגלל זה", הוא אומר.

ג'אבר, עורך דין ותיק, אומר כי הוא מקווה שהממשלה החדשה, הכוללת לראשונה מפלגה ערבית, תעשה יותר על מנת לתמרץ ערבים צעירים להימנע מפשיעה ומאלימות.

אף על פי שלדבריו של ג'אבר אכיפה מוגברת היא אחד משני תנאים הכרחיים למלחמה באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, הוא מתריע כי התנאי השני – עידודם של צעירים ערבים לשאוף לתעסוקה לגיטימית בשכר גבוה – עדיין אינו זוכה להתייחסותה של הממשלה, "והחברה הערבית מדממת למוות בגלל זה", הוא אומר.

עו"ד רדא ג'אבר (צילום: צילום מסך, כאן 11)

על פי הערכות הצבא, מבריח הנוהג ברכב מילוט יכול להרוויח בלילה אחד של עבודה סכום גבוה יותר – עד 35 אלף שקל – משהיה מרוויח בשישה חודשים של עבודה במשרה מלאה בשכר מינימום.

ג'אבר, עורך דין ותיק, אומר כי הוא מקווה שהממשלה החדשה, הכוללת לראשונה מפלגה ערבית, תעשה יותר על מנת לתמרץ ערבים צעירים להימנע מפשיעה ומאלימות.

"זה לא רק חינוך. צריך לתת להם עתיד, לתת להם תעסוקה, תעסוקה הוגנת", אומר ג'אבר. "הברחות תמיד היו, וקרוב לוודאי שתמיד יהיו. השאלה היא באיזה קנה מידה ומאילו מוטיבציות. אם לא תהיה התייחסות למוטיבציות, לא תראה טיפול מאסיבי בנושא".

"הברחות תמיד היו, וקרוב לוודאי שתמיד יהיו. השאלה היא באיזה קנה מידה ומאילו מוטיבציות. אם לא תהיה התייחסות למוטיבציות, לא תראה טיפול מאסיבי בנושא"

ללא "השקעה מאסיבית" בצעירים הערבים, הברחות הסמים ועבירות הנשק הקשורות אליהן יימשכו, אומר ג'אבר.

מחיר המריחואנה

יעילותו של מבצע הסיכול הזה נגד הברחות מריחואנה, מבחינת השפעתו על סחר הסמים הרחב יותר במדינה, גם היא מוטלת בספק.

על פי בן הרטמן, כתב בכיר בקניגמה, אתר ישראלי העוסק בנושאים הקשורים בקנאביס מפרספקטיבה מדעית, בשלושת החודשים האחרונים, שבמהלכם סיכלו הצבא והמשטרה מספר חסר תקדים של ניסיונות הברחה ותפסו מאות קילוגרמים של סמים, מחיר המריחואנה בתל אביב לא רק שלא עלה, אלא אפילו ירד מעט – סימן לכך שהמאמצים הללו לא השפיעו בצורה משמעותית על המלאי הארצי של מריחואנה.

בשלושת החודשים האחרונים, שבמהלכם סיכלו הצבא והמשטרה מספר חסר תקדים של ניסיונות הברחה ותפסו מאות קילוגרמים של סמים, מחיר המריחואנה בתל אביב לא רק שלא עלה, אלא אפילו ירד מעט

המשטרה, מצידה, מודה כי היא אינה יכולה להעריך במדויק איזו כמות מהמריחואנה בארץ מוברחת אליה מסיני ואיזו כמות מקורה בגידול מקומי.

"כמו בהרבה מדינות אחרות, המשטרה בישראל תמיד מפגרת אחרי התרבות הפופולרית כשזה נוגע לקנאביס, וכשזה נוגע להברחות ולסחר בלתי חוקי במריחואנה בישראל, המשטרה והצבא עדיין נלחמים את המלחמה הקודמת", אומר הרטמן.