בתחילת השבוע שעבר התפתחה שוב מתיחות סביב הר הבית. ניתן היה לזהות במהלך האירועים מאפיינים שהופיעו בסבבים קודמים של משברים בהר הבית. כך למשל, האירועים התרחשו על רקע הצטלבות רגישה של מועדים דתיים יהודים ומוסלמים (במקרה הזה: תשעה באב עם חג הקורבן) והתנגשות שכזו כבר הולידה בעבר מתיחות ועימותים. כמו כן, בדומה לאירועים שהתרחשו בשנים 2014 ו-2015, המתיחות נגעה לביקורים מתוקשרים של חברי כנסת ישראלים בהר (שכללו הפעם גם את שירת התקווה על ההר) ולתפילה של קבוצות יהודיות בניגוד לעקרונות הסטטוס קוו באתר הקדוש.
במתיחות האחרונה סביב הר הבית ניתן היה לזהות מאפיינים שהופיעו בסבבים קודמים. למשל, הצטלבות רגישה של מועדים דתיים יהודים ומוסלמים וביקורים מתוקשרים של ח"כים בהר
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
אך החידוש המשמעותי נגע להודעת התגובה שפרסם ראש הממשלה נפתלי בנט, שהתייחסה באופן תקדימי ל"חופש הפולחן" של היהודים בהר, ונמנעה מאזכור המחויבות הישראלית לסטטוס קוו בהר הבית.
קרוב ל-1,700 יהודים עלו אתמול להר הבית. @AmichaiChikli וחבריו שרו את "התקווה"; @naftalibennett קרא לשמור על חופש הפולחן – מילים שלא נאמרו מעולם על ידי ראש ממשלה. "היינו כחולמים", הגיב @YehudahGlick. אבל לאירועים הללו יהיו השלכות.
פרשנות של @S_Yerushalmihttps://t.co/5spAFr87qj
— זמן ישראל (@ZmanIsrael) July 19, 2021
המקומות הקדושים בירושלים היו מקור להסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני לאורך השנים, מאירועי תרפ"ט ב-1929, דרך מהומות מנהרת הכותל ב-1996, האינתיפאדה השנייה ב-2000 ופרשת המגנומטרים בהר הבית ב-2017.
בעשור האחרון, בתקופת שלטונו של נתניהו, התקיימו מספר סבבים של הסלמה סביב הר הבית שהובילו למאמצי דיאלוג ותיווך בין ישראל וירדן, לפעמים עם מעורבות אמריקאית, על מנת לסיים את המשבר.
במקרים השונים הקפיד נתניהו להדגיש את המחויבות של ישראל לסטטוס קוו (הנהוג באתר מאז 1967) כחלק ממאמצי ההרגעה. באוקטובר 2015 אף הגדיל לעשות והעלה סרטון מוקלט באנגלית ובו הבהיר (במסגרת הבנות שהושגו עם ירדן בתיווך מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי) שהסטטוס קוו מבוסס על כך שהמוסלמים מתפללים באתר והלא מוסלמים מבקרים בו. בכך נתניהו הבהיר שמדובר בעיקרון מדיניות עקבי וברור ולא בהגבלה נקודתית או זמנית.
הצהרתו המפתיעה של בנט הופיעה גם בעיתוי רגיש ובעייתי במיוחד כאשר ממשלת ישראל החדשה פועלת לשקם את היחסים עם ירדן, שנקלעו בשנים האחרונות למשבר עמוק. במסגרת זו נפגש לאחרונה בנט עם מלך ירדן עבדאללה ושר החוץ לפיד נפגש עם עמיתו הירדני, ושתי המדינות הגיעו להבנות בנושאים של מים ומסחר. בנוסף לכך, האירועים בהר הבית התקיימו ערב ביקורו של המלך הירדני בבית הלבן, כאשר המלך זכה להיות המנהיג הערבי הראשון שנפגש עם הנשיא ביידן מאז שנכנס לתפקידו בינואר. הנשיא ביידן הדגיש בפגישה עם המלך את חשיבות התפקיד המיוחד של ירדן במקומות הקדושים לאסלאם בירושלים.
הצהרתו המפתיעה של בנט הופיעה גם בעיתוי רגיש ובעייתי במיוחד, כאשר ממשלת ישראל החדשה פועלת לשקם את היחסים עם ירדן, שנקלעו בשנים האחרונות למשבר עמוק
התגובות האזוריות והבינלאומיות להודעת בנט לא איחרו לבוא, ובתגובה לכך השר לביטחון הפנים בר-לב ושר החוץ לפיד פעלו לתקן את הנזק שנוצר, והבהירו שישראל מחויבת לסטטוס קוו בהר הבית, על פיו ליהודים יש חופש ביקור ולמוסלמים יש חופש פולחן.
לפיד אף ציין שיהודים מוזמנים להתפלל באתר הסמוך – הכותל המערבי – ובכך חזר למעשה על ההחלטה המקורית שקיבלה ועדת השרים "לשמירה על המקומות הקדושים" באוגוסט 1967, שבה נקבע: "משיעלו בכניסה להר הבית מתפללים יהודים (הם) יופנו על ידי כוחות הביטחון לכותל המערבי". ההבהרה הועברה במסר פומבי לתקשורת ובדיאלוג מדיני עם נציגים אמריקאיים וירדנים, וגם בנט פרסם לבסוף תיקון בנושא.
Lapid pressed, Bennett folded: The political drama around Temple Mount worship https://t.co/tshuHucv1Y via @timesofisrael
— Judah Ari Gross (@JudahAriGross) July 20, 2021
צעדים אלו הביאו לסיום המשבר הנוכחי, אך סוגיית הר הבית צפויה לעורר עוד רגעי מבחן רבים. על הממשלה לפעול לגיבוש קו מדיניות של הרגעת רוחות ומניעת הסלמה באתר, להדגיש בצורה ברורה את המחויבות של ישראל לסטטוס קוו, ולקדם מאמצים לשיקום הדיאלוג והתיאום עם ירדן ועם ארגון הווקף על מנת למנוע משברים ועימותים.
בר-לב ולפיד פעלו לתיקון הנזק, בנט פרסם הבהרה והצעדים סיימו את המשבר הנוכחי. אך סוגיית הר הבית צפויה לעורר עוד רגעי מבחן רבים. על הממשלה לפעול לגיבוש מדיניות של הרגעת רוחות ומניעת הסלמה באתר
אין ספק שהאירועים בהר הבית משמשים גם כזירה ללחצים ומאבקים בין גורמים פוליטיים בישראל, אך נוכח הרגישות והנפיצות של הנושא, חשוב שישראל לא תאפשר למשחק הפוליטי הפנימי להביא להסלמה בהר הבית, שעלולה להבעיר את המזרח התיכון כולו.
ד"ר ליאור להרס הוא מנהל התוכנית לקידום שלום ישראלי-פלסטיני במכון מיתווים, ועמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלו הם תיאוריה והיסטוריה של סכסוכים, שלום ודיפלומטיה והוא עוסק באזורי סכסוך שונים ובהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני, צפון אירלנד, קפריסין והבלקן. הוא היה פוסט דוקטורנט ומרצה באוניברסיטת ניו יורק (NYU) וחוקר אורח בתוכנית לניהול סכסוכים בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים (SAIS) באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם