בתחילת השבוע שעבר התפתחה שוב מתיחות סביב הר הבית. ניתן היה לזהות במהלך האירועים מאפיינים שהופיעו בסבבים קודמים של משברים בהר הבית. כך למשל, האירועים התרחשו על רקע הצטלבות רגישה של מועדים דתיים יהודים ומוסלמים (במקרה הזה: תשעה באב עם חג הקורבן) והתנגשות שכזו כבר הולידה בעבר מתיחות ועימותים. כמו כן, בדומה לאירועים שהתרחשו בשנים 2014 ו-2015, המתיחות נגעה לביקורים מתוקשרים של חברי כנסת ישראלים בהר (שכללו הפעם גם את שירת התקווה על ההר) ולתפילה של קבוצות יהודיות בניגוד לעקרונות הסטטוס קוו באתר הקדוש.

במתיחות האחרונה סביב הר הבית ניתן היה לזהות מאפיינים שהופיעו בסבבים קודמים. למשל, הצטלבות רגישה של מועדים דתיים יהודים ומוסלמים וביקורים מתוקשרים של ח"כים בהר

ד"ר ליאור להרס הוא מנהל התוכנית לקידום שלום ישראלי-פלסטיני במכון מיתווים, ועמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלו הם תיאוריה והיסטוריה של סכסוכים, שלום ודיפלומטיה והוא עוסק באזורי סכסוך שונים ובהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני, צפון אירלנד, קפריסין והבלקן. הוא היה פוסט דוקטורנט ומרצה באוניברסיטת ניו יורק (NYU) וחוקר אורח בתוכנית לניהול סכסוכים בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים (SAIS) באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

ההסלמה בעזה הוכיחה שוב עד כמה זקוקה ישראל לקהילה הבינלאומית כדי לסיים סבבי לחימה עם הפלסטינים. כפי שקרה בסבבים הקודמים, גם הפעם היו אלה המתווכים הבינלאומיים שאפשרו לישראל ולחמאס להגיע להפסקת אש ולעצור את הלחימה.

ההסלמה בעזה הוכיחה שוב עד כמה זקוקה ישראל לקהילה הבינלאומית כדי לסיים סבבי לחימה עם הפלסטינים. כמו בסבבים הקודמים, גם הפעם היו אלה המתווכים הבינלאומיים שאפשרו לישראל ולחמאס להגיע להפסקת אש

ד"ר ליאור להרס הוא מנהל התוכנית לקידום שלום ישראלי-פלסטיני במכון מיתווים, ועמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלו הם תיאוריה והיסטוריה של סכסוכים, שלום ודיפלומטיה והוא עוסק באזורי סכסוך שונים ובהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני, צפון אירלנד, קפריסין והבלקן. הוא היה פוסט דוקטורנט ומרצה באוניברסיטת ניו יורק (NYU) וחוקר אורח בתוכנית לניהול סכסוכים בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים (SAIS) באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

ד"ר נמרוד גורן הוא נשיא ומייסד מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, מרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, ומוביל בשנים האחרונות ערוצי דיאלוג מדיני עם שותפים בטורקיה. מייסד שותף של Diplomeds - המועצה לדיפלומטיה ים תיכונית.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

סיפור חייו של סאיב עריקאת (صائب عريقات) הפך בשלושת העשורים האחרונים לסיפורו של תהליך השלום הישראלי-פלסטיני. עריקאת היה שחקן מוביל כמעט בכל נקודות הציון המרכזיות בשיחות השלום לאורך השנים.

הוא השתתף בועידת מדריד בשנת 1991 ובשיחות וושינגטון (1992-1993). הוא אומנם לא היה חלק מערוץ אוסלו, אבל בתהליך אוסלו, שהתפתח בשנות ה-90, הוא החל להוביל את צוות המשא ומתן הפלסטיני. בין השאר השתתף במשא ומתן על הסכם אוסלו ב' (1995), בועידת וואי פלנטיישן בתקופת ממשלת נתניהו הראשונה (1998) ובשיחות על הסכם הקבע בשנים 2001-1999.

ד"ר ליאור להרס הוא מנהל התוכנית לקידום שלום ישראלי-פלסטיני במכון מיתווים, ועמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלו הם תיאוריה והיסטוריה של סכסוכים, שלום ודיפלומטיה והוא עוסק באזורי סכסוך שונים ובהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני, צפון אירלנד, קפריסין והבלקן. הוא היה פוסט דוקטורנט ומרצה באוניברסיטת ניו יורק (NYU) וחוקר אורח בתוכנית לניהול סכסוכים בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים (SAIS) באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

שנת המלחמה הייתה שנה קשה מכל הבחינות. נדמה שאנחנו ביום אחד ארוך שלא נגמר. סיוט מתמשך. אבל נושא אחד זועק יותר מכל ומסמל את השבר הנוראי שהגענו אליו.

במהלך השנה האחרונה החברה הישראלית עברה שינוי, ונדמה שהקונצנזוס שהיה ונעלם לגבי חשיבות החזרת החטופים – מסמל זאת יותר מכל. יחד איתו נעלמו ערכים שהיוו בסיס לקיומנו כאן. הערבות ההדדית, פדיון שבויים, אחריות המדינה לאזרחיה. לקיחת אחריות אישית.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

בשנות השבעים הייתי הכי קרוב מאי-פעם בימי חיי להיות בעלים, או לפחות היורש, של נכסים ומזומן בשווי מוערך של 60 מיליון מארק גרמני – באותם ימים עדיין לא הומצא היורו, והמארק המערב-גרמני היה מטבע רציני וחזק ובשימוש בינלאומי, כמעט כמו הדולר.

הייתי באותם ימים בחור צעיר ורווק, שלמד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב והתפרנס מעבודתו כמרכז שבט צופים. בעבודתי זאת, שאותה אהבתי מאוד, נהגתי להוציא את החניכים מהשבט לטיולים רבים בסופי שבוע.

מבצע "כנפי דרור" יצא לדרך מרגשת. חטופות ראשונות חזרו הביתה. ועדיין לא ברור האם הפסקת האש הזמנית תוליך להפסקת המלחמה. האם בנימין נתניהו יוסיף להיאחז בנוסחה המטורללת של "מלחמה עד לניצחון המוחלט".

וגם אני חוששת מהשלכות צפויות של מלחמה שאין רואים את סופה, "מלחמה שאף פעם לא די לה", כמאמר יהודה עמיחי. נזקיה כבר ניכרים. התמשכות המלחמה כבר פוגעת בלכידות החברתית, בכלכלה, במשמעת של החיילים המותשים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.