בתחילת השבוע שעבר התפתחה שוב מתיחות סביב הר הבית. ניתן היה לזהות במהלך האירועים מאפיינים שהופיעו בסבבים קודמים של משברים בהר הבית. כך למשל, האירועים התרחשו על רקע הצטלבות רגישה של מועדים דתיים יהודים ומוסלמים (במקרה הזה: תשעה באב עם חג הקורבן) והתנגשות שכזו כבר הולידה בעבר מתיחות ועימותים. כמו כן, בדומה לאירועים שהתרחשו בשנים 2014 ו-2015, המתיחות נגעה לביקורים מתוקשרים של חברי כנסת ישראלים בהר (שכללו הפעם גם את שירת התקווה על ההר) ולתפילה של קבוצות יהודיות בניגוד לעקרונות הסטטוס קוו באתר הקדוש.

במתיחות האחרונה סביב הר הבית ניתן היה לזהות מאפיינים שהופיעו בסבבים קודמים. למשל, הצטלבות רגישה של מועדים דתיים יהודים ומוסלמים וביקורים מתוקשרים של ח"כים בהר

ד"ר ליאור להרס הוא מנהל התוכנית לקידום שלום ישראלי-פלסטיני במכון מיתווים, ועמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלו הם תיאוריה והיסטוריה של סכסוכים, שלום ודיפלומטיה והוא עוסק באזורי סכסוך שונים ובהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני, צפון אירלנד, קפריסין והבלקן. הוא היה פוסט דוקטורנט ומרצה באוניברסיטת ניו יורק (NYU) וחוקר אורח בתוכנית לניהול סכסוכים בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים (SAIS) באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

ההסלמה בעזה הוכיחה שוב עד כמה זקוקה ישראל לקהילה הבינלאומית כדי לסיים סבבי לחימה עם הפלסטינים. כפי שקרה בסבבים הקודמים, גם הפעם היו אלה המתווכים הבינלאומיים שאפשרו לישראל ולחמאס להגיע להפסקת אש ולעצור את הלחימה.

ההסלמה בעזה הוכיחה שוב עד כמה זקוקה ישראל לקהילה הבינלאומית כדי לסיים סבבי לחימה עם הפלסטינים. כמו בסבבים הקודמים, גם הפעם היו אלה המתווכים הבינלאומיים שאפשרו לישראל ולחמאס להגיע להפסקת אש

ד"ר ליאור להרס הוא מנהל התוכנית לקידום שלום ישראלי-פלסטיני במכון מיתווים, ועמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלו הם תיאוריה והיסטוריה של סכסוכים, שלום ודיפלומטיה והוא עוסק באזורי סכסוך שונים ובהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני, צפון אירלנד, קפריסין והבלקן. הוא היה פוסט דוקטורנט ומרצה באוניברסיטת ניו יורק (NYU) וחוקר אורח בתוכנית לניהול סכסוכים בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים (SAIS) באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

ד"ר נמרוד גורן הוא נשיא ומייסד מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, מרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, ומוביל בשנים האחרונות ערוצי דיאלוג מדיני עם שותפים בטורקיה. מייסד שותף של Diplomeds - המועצה לדיפלומטיה ים תיכונית.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

סיפור חייו של סאיב עריקאת (صائب عريقات) הפך בשלושת העשורים האחרונים לסיפורו של תהליך השלום הישראלי-פלסטיני. עריקאת היה שחקן מוביל כמעט בכל נקודות הציון המרכזיות בשיחות השלום לאורך השנים.

הוא השתתף בועידת מדריד בשנת 1991 ובשיחות וושינגטון (1992-1993). הוא אומנם לא היה חלק מערוץ אוסלו, אבל בתהליך אוסלו, שהתפתח בשנות ה-90, הוא החל להוביל את צוות המשא ומתן הפלסטיני. בין השאר השתתף במשא ומתן על הסכם אוסלו ב' (1995), בועידת וואי פלנטיישן בתקופת ממשלת נתניהו הראשונה (1998) ובשיחות על הסכם הקבע בשנים 2001-1999.

ד"ר ליאור להרס הוא מנהל התוכנית לקידום שלום ישראלי-פלסטיני במכון מיתווים, ועמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלו הם תיאוריה והיסטוריה של סכסוכים, שלום ודיפלומטיה והוא עוסק באזורי סכסוך שונים ובהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני, צפון אירלנד, קפריסין והבלקן. הוא היה פוסט דוקטורנט ומרצה באוניברסיטת ניו יורק (NYU) וחוקר אורח בתוכנית לניהול סכסוכים בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים (SAIS) באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

בשנים האחרונות נראה כי המחלוקת הציבורית המרכזית בישראל אינה נוגעת לשאלות ביטחוניות, כלכליות או מדיניות, אלא בעיקר למעמדה של מערכת המשפט וליחסים בינה לבין הכנסת והממשלה.

מצד אחד, נשמעת הטענה כי בית המשפט, ובראשו בית המשפט העליון, הרחיב לאורך השנים את סמכויותיו, נטל לעצמו תפקידים שלא יועדו לו ופגע במעמדה של הכנסת. מן הצד האחר, נטען כי דווקא מערכת המשפט היא המוסד האחרון המגן על זכויות הפרט ועל עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית.

דורון רדעי הוא עורך דין שעוסק במשפט אזרחי מסחרי ובתובענות ייצוגיות. לצד פעילותו המקצועית, פעיל בנושאים חברתיים שונים, מתוך השקפה שלעורך הדין תפקיד משמעותי גם מחוץ לכותלי בית המשפט - בקידום ערכים של צדק, שקיפות והגנה על האזרח/הצרכן הקטן מול רשויות השלטון והגופים העסקיים הגדולים במשק.

אני לא אוהבת את הרעיון של "המשותפת". אני לא אוהבת את הנחה שהמרכיב הכי חשוב בייצוג פוליטי הינו הזהות הלאומית.

ייצוג פוליטי במדינה דמוקרטית צריך להיות מורכב ממגוון של תפיסות חברתיות, פוליטיות, אידאולוגיות, מעמדיות ואולי גם זהותיות, אבל ודאי לא רק מהשתייכות לקבוצת מיעוט לאומית.

יפעת סולל היא עורכת דין, ד"ר למשפטים, פעילה פוליטית, חברתית וקואופרטיבית. יו"ר ברית הקואופרטיבים לצדק חברתי, כלכלי וסביבתי; סמנכ"ל ויועצת משפטית לעמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון.

בין השורות מתקרב אלינו צונמי פוליטי בעל השלכות מדיניות מרחיקות לכת: שינוי דמותו של מרכז הליכוד ושל תהליך הפריימריז הידוע לשמצה, עד כדי ביטולם בפועל.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דורש לשריין לעצמו מספר חסר תקדים של מועמדים לרשימה לכנסת – על פי הדיווחים, כעשרה שריונים במקום חמשת השריונים שניתנו לו בעבר – והוא מתעמת בחזית פתוחה עם בכירי המרכז. ההתעמתות הגיעה לעוצמה כזאת, שח"כ יולי אדלשטיין הביע ספק בראיון לגלי צה"ל אם בכלל יתקיימו הפריימריז.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.