תקופת הקורונה הביאה עמה הסדרים חוקיים מרחיקי לכת, ובהם גם כאלה הפוגעים באופן קשה בזכויות אדם. הרציונל היה כי עתות חירום מחייבות צעדי חירום, שהם זמניים באופיים.
החשש המלווה נקיטת צעדים כאלה הוא שהזמני יהפוך לקבוע – המגפה תחלוף, אך ההסדרים הזמניים ימאנו לחלוף עמה. מישהו עוד עלול להתאהב בהם יתר על המידה.
אחד הצעדים שננקטו במסגרת ההסדרים הזמניים בתקופת הקורונה, היה העברת דיונים משפטיים בהליכים שונים שאינם מחייבים נוכחות פיזית של הצדדים למסלול של היוועדות חזותית (Video Conference) – וזאת, הן בהליכים פליליים והן בהליכים אזרחיים.
זה היה פתרון קל ומתבקש, שנבע בעיקר מהצורך הדוחק להימנע משינוע אסירים ועצורים – שהתחלואה אצלם הייתה גבוהה מאוד – בין בתי סוהר, תחנות מעבר ובתי משפט.
בין אם הקורונה מאחורינו או שישראל חווה התפרצות מחודשת של הנגיף, החשש שההסדרים הזמניים באופיים יתקעו יתד של קבע במערכת המשפט הולך ומתממש.
![דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע להארכת מעצרו של אבי חובב, סגן מנהל מחוז ירושלים במד"א, שנחשד בבדיקות קורונה פיראטיות, 13 באוקטובר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/07/F201013YS37-1024x640.jpg "דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע להארכת מעצרו של אבי חובב, סגן מנהל מחוז ירושלים במד"א, שנחשד בבדיקות קורונה פיראטיות, 13 באוקטובר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)")
בטיוטת התוכנית הכלכלית הנלווית להצעת תקציב המדינה לשנים 2021-2022, שמשרד האוצר הפיץ לקראת הדיון בממשלה הצפוי בקרוב, נכללת הצעה להעביר חלק נכבד מהדיונים בהליכים פליליים להיוועדות חזותית, כאשר החשוד או הנאשם מצוי במעצר או במאסר.
החידוש: לא מדובר רק בדיוני מעצר, אלא שנפתחה האפשרות לקיים גם משפטיים פליליים של ממש, לרבות הליכי הוכחות, בלא נוכחות הנאשם; וכך גם דיונים בוועדות שחרורים בבתי הסוהר.
את הגבול משרטטת התוכנית בדיון המעצר הראשון ובשמיעת גזר הדין במשפט: בדלת הכניסה ובדלת היציאה של ההליך הפלילי תחויב הימצאות החשוד או הנאשם באולם המשפט בכל מקרה.
את הגבול משרטטת התוכנית בדיון המעצר הראשון ובשמיעת גזר הדין במשפט: בדלת הכניסה ובדלת היציאה של ההליך הפלילי תחויב הימצאות החשוד או הנאשם באולם המשפט בכל מקרה
על פי טיוטת התוכנית, בחלק הנוגע לרפורמות במערכת המשפט, אמורה הממשלה להורות על תיקון חוק סדר הדין הפלילי, חוק שחרור על-תנאי ממעצר וחוק המעצרים כך שדיונים בעניינם של אסירים ועצורים יערכו בהיוועדות חזותית, אם העצור או האסיר מיוצג על ידי עורך דין.
הסכמתו של האסיר לכך שהדיון יתקיים ללא נוכחותו אינה תנאי בל יעבור: בית המשפט מוסמך להחליט כך גם ללא הסכמתו.
על פי טיוטת התוכנית, מדובר בחקיקה זמנית לשנתיים, אשר במהלכן יתקיים מחקר שיבחן את מידת היעילות, ההוגנות ושביעות הרצון של הצדדים השונים מההסדר. שר המשפטים והשר לביטחון פנים יוכלו להאריך את תוקף ההסדר בשנתיים נוספות ללא צורך בהליכי חקיקה.
בדברי ההסבר מפליג משרד האוצר בשבח התוכנית הניסיונית, ומדגיש את החיסכון הרב שהיא צפויה להביא. יחידת נחשון, האמונה מטעם שב"ס על שינוע 2,500 עצורים ואסירים אל בתי המשפט מדי יום, מונה כיום 1,100 סוהרים.
"התקופה שבה התקיימו דיונים משפטיים באמצעות היוועדות חזותית בצל ההתמודדות עם נגיף הקורונה", מפרטת הצעת ההחלטה, "הכשירה את הגורמים המקצועיים לקיום הליכים באופן זה, והסדירה את התשתית הנדרשת לכך. תקופה זו היה בה כדי ללמד כי האמצעים הטכנולוגיים מאפשרים כיום עריכת דיונים באמצעות היוועדות חזותית באיכות טובה ואמינה".
"התקופה שבה התקיימו דיונים משפטיים באמצעות היוועדות חזותית בצל ההתמודדות עם נגיף הקורונה הכשירה את הגורמים המקצועיים לקיום הליכים באופן זה, והסדירה את התשתית הנדרשת לכך"
בין השנים 2007 ו-2010 התקיים במערכת המשפט פיילוט שבמסגרתו הוכנסו לשימוש אמצעים לקיום דיוני מעצר כאשר החשוד נותר בבית המעצר. הדיונים לוו בתקלות טכניות רבות, שפגעו הן בזכותו של העצור להיות נוכח בשעה שמתקיים דיון משפטי בעניינו, הן ביכולתו לקיים דיון חסוי עם עורך דינו במהלך הדיון או בסמוך לו.
מה בעצם הבעיה עם ניהול הליכים פליליים ללא נוכחות הנאשם? בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, נתן תשובה מהדהדת לשאלה הזו בשנת 2010, כאשר ביטל סעיף בחוק מעצר חשודים בעבירות ביטחון, שאפשר להאריך את מעצרו של עצור ביטחוני בלא נוכחותו.
"כלל יסוד של המשפט הפלילי הוא כי אין אדם נשפט שלא בפניו", כתב אז השופט אליעזר ריבלין. "חובה זו נמנית עם החובות היסודיות ביותר בתחום שמירת חזות הצדק וקיום דיון כהלכתו. זכותו של נאשם להיות נוכח במשפטו, באה להבטיח כי נאשם לא יישפט מאחורי גבו".
"אין אדם נשפט שלא בפניו. חובה זו נמנית עם החובות היסודיות ביותר בתחום שמירת חזות הצדק וקיום דיון כהלכתו. זכותו של נאשם להיות נוכח במשפטו, באה להבטיח כי נאשם לא יישפט מאחורי גבו"
על פני הדברים, יוזמתו של שר המשפטים גדעון סער לחוקק חוק יסוד חדש שעניינו זכויות במשפט אינה מתיישבת עם הכוונה להעביר חלק ניכר מהדיונים הפליליים בבתי המשפט לכאלה המתקיימים בלא נוכחות חתני השמחה.
ממי שמבקש לעגן את הזכויות הללו כנורמות חוקתיות, אפשר היה לצפות שיפגין ערנות רבה יותר לפגיעה הצפויה בחשודים ונאשמים, ודווקא כאלה מהשכבות המוחלשות ביותר. חשודי צווארון לבן ממילא אינם נוטים לבלות בבתי מעצר.
"מה שעשוי להיתפס כשינוי פרוצדורלי-טכני יכול להיות בעל השלכות מרחיקות לכת", כותבות הקרימינולוגית ד"ר אביטל מנטוביץ והמשפטנית פרופ' ארנה רבינוביץ-עיני מאוניברסיטת חיפה במאמרן "דיונים משפטיים בימי קורונה", הצפוי להתפרסם בגיליון הקרוב של כתב העת "משפט וממשל".
"בנוגע לשינויים טכנולוגיים, קיימת נטייה לאמוד את השפעתם בעיקר במישורים של יעילות ונוחות. רק בשנים האחרונות גוברת המודעות לקשר שבין טכנולוגיות לערכים ובין בחירות פרוצדורליות לבין היכולת לממש זכויות מהותיות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם