מה באמת עומד מאחורי הבקשה "להכיל את המתים מקורונה"?

איילת שקד, צילום מסך מערוץ 13
איילת שקד, צילום מסך מערוץ 13

שתי שרות בממשלה הכריזו לאחרונה שהקורונה זו בעיה שלנו, לא של הממשלה. הממשלה מציעה חיסונים, תגדיל קצת תקנים למערכת הבריאות, אבל מכאן ואילך זו בעיה שלכם. אנחנו הזהרנו אתכם, נתנו קצת כלים, וכעת העניין על אחריותכם. כי ההחלטה האסטרטגית שלנו היא להיות ממשלה בע"מ – ממשלה בעירבון מוגבל. הקורונה זבשכ"ם.

שתי שרות בממשלה הכריזו לאחרונה שהקורונה זו בעיה שלנו, לא של הממשלה. הממשלה מציעה חיסונים, תגדיל קצת תקנים למערכת הבריאות, אבל מכאן ואילך זו בעיה שלכם

זה התחיל עם מתווה השרה יפעת שאשא-ביטון לפתיחת מערכת החינוך, והמשיך עם ההודאה הפשוטה של איילת שקד. האחריות היא של הציבור, הכריזו השרות. ד"ר שאשא-ביטון הודיעה שהממשלה ביזרה עצמה לשלטון המקומי, אדרבה – החלטות על סגירת מוסדות חינוך תתקבלנה על ידי מנהלות ומנהלי בתי-הספר. אנחנו, הממשלה, היא אמרה, פותחים הכול, ובתכלס בלי הגבלות. לימדנו אתכם את חוקי ההדבקה, הצבנו לכם מערך חיסונים ובדיקות – וכעת, אתם אנשים מבוגרים, תחליטו מה לעשות. רוצים להתאבד? עליכם! זו לא אחריות שלנו. אנחנו רק מאפשרים לפתוח הכול, חתונות, ישיבות, בתי-ספר. הכול הולך, הכל פתוח. אבל כאמור, ראו הוזהרתם. כי העירבון של הממשלה מוגבל. הקהילה שלכם תפשוט רגל? תחלו בהמוניכם? זבשכ"ם.

ומסכנה איילת שקד, למה עלו עליה? מה היא כבר אמרה בראיון בטלוויזיה? היא רק אמרה – כדי להסיר ספק מליבנו – את מה ששאשא-ביטון רמזה עליו: אתם רוצים להתאבד? סבבה, עליכם! כי אנחנו, בממשלה, קיבלנו "החלטה אסטרטגית – לחיות ליד הקורונה. אנחנו נכיל חולים קשים, גם נכיל מתים. כי זו מגפה, ובמגפה אנשים מתים". ימותו אלפים? זאת לא בעיה שלנו. העירבון שלנו – מוגבל. זאת לגמרי הבעיה שלכם.

זו ללא ספק ממשלה שמדברת אחרת. דוגרי היא מדברת. ישרי-לב הם שרינו החדשים. אבל יש משהו נוסף במדיניות הממשלתית הזו שכדאי להטיל עליו אור. המתים שהממשלה תכיל בקרוב, רבים מהם ייפקדו בידי הקורונה מקרב מי שלא מיוצגים כעת בממשלה.

כולנו זוכרים כי החרדים מתו בדיספרופורציה גם כשנציגיהם שלטו בממשלה. אבל ההחלטה של הממשלה החדשה, נטולת החרדים, להכיל את המתים – ובכן, זוהי החלטה בעלת צבע חברתי ברור. מי שימותו מעל חלקם באוכלוסייה אלו חרדים. אולי גם ערבים ימותו בדיספרופורציה. שקד הלוא אמרה שהם יודעים את הנתונים ומכירים את הכרוניקה. האסטרטגיה מבוססת עובדות ומודלים – הם יודעים כמה ימותו, הם גם יודעים כנראה מי ימות. הם יודעים בני איזה שבט בלתי-ציוני ימותו. אולי בגלל זה הם יכולים להכיל "מתים של אחרים".

כולנו זוכרים כי החרדים מתו בדיספרופורציה גם כשנציגיהם שלטו בממשלה. אבל ההחלטה של הממשלה החדשה, נטולת החרדים, להכיל את המתים – ובכן, זוהי החלטה בעלת צבע חברתי ברור

יש בסיס להשערה שבקהילות חרדיות וערביות שיעור ההתחסנות הוא כנראה נמוך יותר ביחס להתחסנות באוכלוסייה הכללית. ואם יש עוד משהו ברור בנתונים זה שהחיסונים עובדים.

פרופ' ערן סגל ועמיתיו מצייצים בטוויטר וחושפים מדי יום מספרים מאוד משכנעים – על כל מת חילוני, צפויים להיות בעוד חודש כשישה מתים חרדים וערבים. ברור, יש גם בשבטים הציוניים בעלי רוח אובדנית, מתנגדי חיסונים, כלומר. אבל די ברור שאת גל המתים הבא נראה בהתפלגות דומה לזו שהייתה לא מכבר. גם בקרב החרדים וגם בקרב הערבים זו מתמטיקה של מוות ידוע מראש.

הסוציולוגיה מראה שהמוות מתפלג חברתית. לא בגלל גנטיקה, בגלל אורח חיים, בגלל נורמות. של תזונה, של פעילות גופנית, של צפיפות ושל התקבצויות חברתיות.

תמיד חשבנו שממשלות נוטות לעשות מאמצים כדי לצמצם פערים חברתיים – בחינוך ובתמותה. אך נראה כי המדיניות האסטרטגית של הממשלה החדשה תניח לשבטים הבלתי-ציוניים בישראל לעשות את מה שהם עושים ברגיל. ואם בנסיבות הקורונה יש בפעולתם של הבלתי-ציוניים משהו אובדני, אז זה באמת זבש"ם.

כי הממשלה מציעה לכולם הזדמנות לחיים, חיסונים, וקצת טיפול פליאטיבי לפני המוות, אבל זהו. כי הממשלה החליטה שלא לכפות חיים על מי שלא מבקש להגן על חייו. כן, נראה שההחלטה האסטרטגית הליברלית של הממשלה היא ללמד את השבטים הסוררים, הלא ציוניים, את לקח אי השותפות בגורל המשותף. תעשו מה שאתם רוצים, שבטים סוררים, אנחנו נכיל את המתים שלכם.

נראה שההחלטה האסטרטגית הליברלית של הממשלה היא ללמד את השבטים הסוררים, הלא ציוניים, את לקח אי השותפות בגורל המשותף. תעשו מה שאתם רוצים, שבטים סוררים, אנחנו נכיל את המתים שלכם

אנחנו לא נעצור אתכם, הם אומרים. החלטנו לא לכפות עליכם סולידריות חוצת-שבטים. אנחנו ליברלים. אנחנו נצמצם ככל הניתן את הכפייה, שמחלישה לגיטימציה שלטונית. למדנו מביבי הרבה, מהסגר, והקנסות, והאלימות המשטרתית ("אל תתעסקו איתנו"; אחלה מסר). ואם לא הבנתם עד עתה, אז השרות שקד ושאשא-ביטון אמרו זאת בשמנו: מותו, שבטים לא ציוניים, ותנו לנו לחיות. כי אם אין שוויון בנטל, גם לא יהיה שוויון בקטל.

כי אנחנו ממשלה בע"מ. זבשכ"ם.

פרופ' גד יאיר הוא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו בעשור האחרון מתמקדים בתרבות, הגות ומדע בגרמניה, צרפת, ארצות הברית וישראל (צילום: באדיבות דוברות האוניברסיטה העברית)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אני ממש לא מסחדיה של השרה שקד, אבל ההיגיון המדובר, שאתה מציג כבעייתי, דווקא הגיוני לדעתי. המדינה מציעה לכל אזרחיה, בפריסה ארצית, בחינם, פתרון פשוט וקל למגפה - חיסון.אדם שבוחר לפעול ממני... המשך קריאה

אני ממש לא מסחדיה של השרה שקד, אבל ההיגיון המדובר, שאתה מציג כבעייתי, דווקא הגיוני לדעתי.
המדינה מציעה לכל אזרחיה, בפריסה ארצית, בחינם, פתרון פשוט וקל למגפה – חיסון.אדם שבוחר לפעול ממניעים לא רציונליים כאלו ואחרים – צריך לקחת אחיות על מעשיו.
החרדים לא תורמים לכלכלת המדינה, אך ניזונים ממנה, ולא היו יכולים להתקיים בלעדיה. הם גם לא תורמים לבטחון המדינה, אך גורמי הבטחון מגינים על חיי כולנו, וגם על שלהם. למה? בגלל כח פוליטי שנובע ממספרם.
עכשיו צריך האזרח העובד, המפרנס, המשרת בצבא, לסבול שוב, רק מפני שהם בוחרים גם שלא לקחת את התפרון הנגיש הפשוט והחינמי שהמדינה מציעה להם כדי לשמור על חייהם?
ודאי שלמדינה יש אחריות, אבל היא לא מבטלת את האחריות האישית.

עוד 695 מילים ו-1 תגובות
סגירה