פרופ' גד יאיר
הזמן של
פרופ' גד יאיר

פרופ' גד יאיר הוא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו בעשור האחרון מתמקדים בתרבות, הגות ומדע בגרמניה, צרפת, ארצות הברית וישראל (צילום: באדיבות דוברות האוניברסיטה העברית)

לסיים דוקטורט - גם כדי לעבוד בתעשייה

לרצים למרחקים ארוכים יש בדיחה, שהולכת בערך כך: אתה מתחיל את הריצה הכי מהר שלך, ואז, ככל שאתה מתעייף מהריצה, אתה מגביר את הקצב. אבל מי שבאמת מכיר את הריצה למרחקים ארוכים – ואת ריצת המרתון במיוחד – יודע שהגם שרצוי לרוץ את חצי המרתון השני מהר יותר מאשר את חציו הראשון – רק מעטים מצליחים לעשות זאת. ריכוז חומצת חלב בשריר, ההתנגשות בקיר בקילומטר השלושים ועוד. ככה זה גם בקרב דוקטורנטים.

רצוי לרוץ את חצי המרתון השני מהר יותר מאשר את חציו הראשון – אך רק מעטים מצליחים בכך. ריכוז חומצת חלב בשריר, ההתנגשות בקיר בקילומטר ה-30 ועוד. ככה זה גם בקרב דוקטורנטים

פרופ' גד יאיר הוא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו בעשור האחרון מתמקדים בתרבות, הגות ומדע בגרמניה, צרפת, ארצות הברית וישראל (צילום: באדיבות דוברות האוניברסיטה העברית)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 910 מילים ו-1 תגובות

מה באמת עומד מאחורי הבקשה "להכיל את המתים מקורונה"?

שתי שרות בממשלה הכריזו לאחרונה שהקורונה זו בעיה שלנו, לא של הממשלה. הממשלה מציעה חיסונים, תגדיל קצת תקנים למערכת הבריאות, אבל מכאן ואילך זו בעיה שלכם. אנחנו הזהרנו אתכם, נתנו קצת כלים, וכעת העניין על אחריותכם. כי ההחלטה האסטרטגית שלנו היא להיות ממשלה בע"מ – ממשלה בעירבון מוגבל. הקורונה זבשכ"ם.

שתי שרות בממשלה הכריזו לאחרונה שהקורונה זו בעיה שלנו, לא של הממשלה. הממשלה מציעה חיסונים, תגדיל קצת תקנים למערכת הבריאות, אבל מכאן ואילך זו בעיה שלכם

פרופ' גד יאיר הוא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו בעשור האחרון מתמקדים בתרבות, הגות ומדע בגרמניה, צרפת, ארצות הברית וישראל (צילום: באדיבות דוברות האוניברסיטה העברית)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אני ממש לא מסחדיה של השרה שקד, אבל ההיגיון המדובר, שאתה מציג כבעייתי, דווקא הגיוני לדעתי. המדינה מציעה לכל אזרחיה, בפריסה ארצית, בחינם, פתרון פשוט וקל למגפה - חיסון.אדם שבוחר לפעול ממני... המשך קריאה

אני ממש לא מסחדיה של השרה שקד, אבל ההיגיון המדובר, שאתה מציג כבעייתי, דווקא הגיוני לדעתי.
המדינה מציעה לכל אזרחיה, בפריסה ארצית, בחינם, פתרון פשוט וקל למגפה – חיסון.אדם שבוחר לפעול ממניעים לא רציונליים כאלו ואחרים – צריך לקחת אחיות על מעשיו.
החרדים לא תורמים לכלכלת המדינה, אך ניזונים ממנה, ולא היו יכולים להתקיים בלעדיה. הם גם לא תורמים לבטחון המדינה, אך גורמי הבטחון מגינים על חיי כולנו, וגם על שלהם. למה? בגלל כח פוליטי שנובע ממספרם.
עכשיו צריך האזרח העובד, המפרנס, המשרת בצבא, לסבול שוב, רק מפני שהם בוחרים גם שלא לקחת את התפרון הנגיש הפשוט והחינמי שהמדינה מציעה להם כדי לשמור על חייהם?
ודאי שלמדינה יש אחריות, אבל היא לא מבטלת את האחריות האישית.

עוד 695 מילים ו-1 תגובות

בעתיד איש לא יזכור שחמאס ניצח את המערכה האחרונה

ברמה הסימלית חמאס הכריע את המערכה. ביציאה לסבב הנוכחי, מנהיגיו הכריזו כי מטרתם להבטיח שליטה של חמאס באל-אקצה, ועל הדרך, הם ביקשו לתמוך במשפחות בשייח ג'ראח, שעשויות לאבד את ביתן. אבל המטרה הייתה באמת סימלית-דתית: להבטיח את קודש הקודשים של הפלסטינים. לא להתיר ליהודים להיכנס למסגד אל אקצה, בטח לא עם רימוני הלם וגז מדמיע.

ברמה הסימלית חמאס הכריע את המערכה. ביציאה לסבב הנוכחי, מנהיגיו הכריזו כי מטרתם להבטיח שליטה שלו באל-אקצה, ועל הדרך, ביקשו לתמוך במשפחות בשייח ג'ראח, שעשויות לאבד את ביתן

פרופ' גד יאיר הוא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו בעשור האחרון מתמקדים בתרבות, הגות ומדע בגרמניה, צרפת, ארצות הברית וישראל (צילום: באדיבות דוברות האוניברסיטה העברית)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
הגדרת נצחון איננה כל כל פשוטה והראיה - מלחמת לבנון השניה 2006. ישראל אמנם יצאה בהרגשה רעה של הפסד וטעויות אין סוף, אבל חיזבאללה למד לקח חשוב וכנראה שאיננו מוכן לאבד את תחנות הכח פעם נו... המשך קריאה

הגדרת נצחון איננה כל כל פשוטה והראיה – מלחמת לבנון השניה 2006. ישראל אמנם יצאה בהרגשה רעה של הפסד וטעויות אין סוף, אבל חיזבאללה למד לקח חשוב וכנראה שאיננו מוכן לאבד את תחנות הכח פעם נוספת.

לגבי המצב עם הפלסטינאים הסיטואציה פשוטה הרבה יותר: ישראל איננה מקדמת פתרון. ואם מדינת ישראל בראשות הליכוד ומנהיגם נתניהו מקדמים משהו זה בדיוק ההפך: מחזקים את החלש וגונבים קלפים למתונים בגדה.
משום כך לא משנה אם יורים או לא. אנחנו בצד המפסיד

איך בדיוק אתה מודד נצחון ? על סמך מה אתה מכריז חמאס ניצח ? שאלה קטנה באיזה צד הייתה רוצה להיות , שם הניצחון . הנהגת חמאס אינה מו... המשך קריאה

איך בדיוק אתה מודד נצחון ? על סמך מה אתה מכריז חמאס ניצח ? שאלה קטנה באיזה צד הייתה רוצה להיות , שם הניצחון .
הנהגת חמאס אינה מובילה ,ואינה מחליטה מתי היא תירא טילים על העוטף .. לירושלים היא לא הגיע אבל אתם כל כך שונאים את נתניהו שסיפחתם את הר אדר לירושלים . … חמאס בסך הכל מחליט מתי עוד בנימנים ומנהרות יהרסו . זהוא זאת ההחלטה היחידה שלו .

עוד 654 מילים ו-3 תגובות

רגע האמת שלהם: מה באמת עומד מאחורי הנאומים של דוברי חמאס?

ארבע קבוצות של פלסטינים נוצרו במפגש עם ישראל. ערביי 1948 – הלוא הם אזרחי ישראל עם מלוא הזכויות ועם ייצוג פוליטי מלא – אלו הם הערבים מלוד, עכו ובאקה. מולם יש את ערביי 1967, הלא הם הפלסטינים בעזה, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. רק לערביי 1948 יש אזרחות ישראלית, רק הם יכולים להצביע לכנסת, ורק הם מקימים מפלגות פוליטיות, שמשתתפות במשחק הפוליטי בישראל. והם כמובן נהנים מכל הזכויות בתחומי הבריאות, החינוך, התברואה, הביטוח הסוציאלי, דמי אבטלה ועוד.

לעומתם, לערביי 1967, שנוספו בשטחים לאחר מלחמת ששת הימים, אין מעמד פוליטי בישראל ואין להם פתחון פה פוליטי בישראל. הפלסטינים של 1967 אינם אזרחים, הם אינם יכולים לבטא את שאיפותיהם במסגרות פוליטיות בישראל. ובכל זאת, גם בקרב הפלסטינאים של 1967 יש הבחנות. ואני מתמקד במזרח ירושלמים. הם בסטטוס חברתי ופוליטי ייחודי. הם לא רמאללה, גם לא עזה, הם גם לא אזרחי ישראל.

רק לערביי 1948 יש אזרחות ישראלית, רק הם יכולים להצביע לכנסת ורק הם משתתפים במשחק הפוליטי בישראל. לעומתם, לערביי 1967 אין מעמד פוליטי בישראל ואין להם פתחון פה פוליטי בישראל

המזרח ירושלמים הם תושבי מדינת ישראל. הם לא אזרחי ישראל, אך הם כן נחשבים לתושבים בירושלים ויש להם תעודת זהות כחולה עם אפשרות תנועה. כתושבי ישראל, הם נהנים כמעט מכול שירותיה של ישראל ושל עיריית ירושלים, כאחד העם: חינוך, בריאות, קצבאות, תברואה וכדומה. כל מה שיש לאזרח ישראלי, יש גם להם.

אדרבה, לו רצו, לו הסכימו, ערביי מזרח ירושלים, התושבים, הם יכלו להצביע בבחירות לראשות העיר ירושלים ולמועצת העירייה – ואפילו למנות על ירושלים ראש עיר מזרח ירושלמי, פלסטיני. אלא שהשתתפות בבחירות פירושה הכרה בריבונות ישראל בירושלים. לפיכך, עד היום, מאז 1967, בחרו המזרח ירושלמים שלא להשתתף במערכת הפוליטית העירונית בירושלים ולא להכיר בריבונות ישראל על העיר. הם כן נהנים מהשירותים, אך אינם מיוצגים פוליטית.

לא בכדי סירבה מדינת ישראל לאפשר את השתתפות ערביי מזרח ירושלים בבחירות לרשות הפלסטינית. מבחינתה, פלסטין היא ארץ קנטונים נפרדים – עזה בנפרד, יהודה ושומרון בנפרד, ותושבי מזרח ירושלים בנפרד, שלא לדבר על ערביי 1948, הפלסטינאים אזרחי ישראל. גם הם בנפרד.

והנה, כששומעים את דוברי החמאס מדברים, שומעים אותם נואמים על המאבק למען ירושלים. זה כמובן נוגע להר הבית ואל אקצא, אבל חייבים להקשיב ממש טוב לדוברים כדי להבין את המסרים שהם מפיצים. הם חוזרים ומזכירים לפלסטינים כולם, בכל הקנטונים המופרדים – אנחנו עם אחד. יש לנו זהות פוליטית ותרבותית משלנו. עליכם לסרב לכיבוש ולהצטרף למאבק לשחרור פלסטין. הם קוראים לפלסטינים אזרחי ישראל להתקומם, בדיוק כמו שהם קוראים לתושבי מזרח ירושלים להתקומם. חיזרו והתחברו לפלסטין אחת, הם מבקשים ואומרים. האם הם יצליחו לעשות זאת, כעת?

דוברי החמאס חוזרים ומזכירים לפלסטינים כולם, בכל הקנטונים המופרדים – אנחנו עם אחד. יש לנו זהות פוליטית ותרבותית משלנו. עליכם לסרב לכיבוש ולהצטרף למאבק לשחרור פלסטין

כשעושים לינצ'ים ברחובות נוהגים לחשוב על רגשיות מתפרצת, ועל צעירים שאיבדו רסן. וכשטילים מתעופפים, קשה לחשוב על דינמיקות היסטוריות גדולות, על 1948, על 1967 ועל אוסלו. וקשה לנו, דור וחצי עד שלושה דורות אחרי, לראות את הקשר, את הזיקה, את הושטת היד של העבר אל חיינו, את הלפיתה של התרבות וקריאתה להתכנס סביב הדגל הלאומי, או השבטי. קשה לנו לראות היום את ההיגיון הפנימי של המאבק הגדול על ירושלים ועל הזהות ההיסטורית של פלסטין.

המאמץ הישראלי לאינטגרציה של מזרח ירושלים ולביצוע קנטוניזציה של יהודה ושומרון ועזה חווה כעת גל של התנגדויות. כי מתחת לחיי היומיום פועמים יסודות פרימורדיאליים של זהות, שביום פקודה מרימים ראשם ואוחזים בנשק. ואתם, אנחנו, ובכן – אנחנו רק תורני השמירה של הזרמים ההיסטוריים הגדולים הללו.

פרופ' גד יאיר הוא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו בעשור האחרון מתמקדים בתרבות, הגות ומדע בגרמניה, צרפת, ארצות הברית וישראל (צילום: באדיבות דוברות האוניברסיטה העברית)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 544 מילים

מלאך של יום ושטן של לילה? לצלול לתוך נפשו יהודה משי-זהב

איך יכול להיות, שאלו רבים את עצמם על פרשת יהודה משי-זהב, שהיה בו לכאורה מיזוג של רוע מוחלט עם טוב אלטרואיסטי כל כך – לפחות על פי הפרסומים האחרונים בתקשורת? איך יכול להיות, שבחשיכה, לכאורה, יהודה משי-זהב היה עסוק בניצול מיני סדרתי של ילדות וילדים, של נשים וגברים, אך לאור יום היה עסוק בחסד של אמת? איך התחברו הטוב והרע? איך יכול אדם למזג שני ניגודים נפשיים קיצוניים כל כך?

איך יתכן, שבחשיכה, לכאורה, יהודה משי-זהב היה עסוק בניצול מיני סדרתי של ילדות וילדים, נשים וגברים, אך לאור יום עסק בחסד של אמת? איך התחברו הטוב והרע? איך יכול אדם למזג שני ניגודים נפשיים קיצוניים כל כך?

פרופ' גד יאיר הוא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו בעשור האחרון מתמקדים בתרבות, הגות ומדע בגרמניה, צרפת, ארצות הברית וישראל (צילום: באדיבות דוברות האוניברסיטה העברית)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
חייב לשתף, זו הסיבה שאני מקפיד לעלעל מחדש בספרים שאהבתי, אפילו אם הם זכורים לי מצויין: ב"תפשן בשדה השיפון", לקראת סופו, מופיעה דמות-שולית של מורה "אידאליסט" וכריזמטי שהיה הראשון לרוץ לע... המשך קריאה

חייב לשתף, זו הסיבה שאני מקפיד לעלעל מחדש בספרים שאהבתי, אפילו אם הם זכורים לי מצויין:
ב"תפשן בשדה השיפון", לקראת סופו, מופיעה דמות-שולית של מורה "אידאליסט" וכריזמטי שהיה הראשון לרוץ לעברו של תלמיד שהתאבד בקפיצה, כשהוא מוריד את המעיל שלו ומכסה בו את גופת המת.
הפלא ופלא – אותו מורה ממש, שמציע להולדן לישון בביתו – באקט שנדמה אלטרואיסטי – מתגנב לעבר גופו של הולדן כשהוא ישן ונוגע בו באופן מעורר חשד. הולדן, שניעור משנתו, אפילו לא טורח להוכיח אותו או לשמוע את תירוציו. הוא פשוט לוקח את הרגליים ונמלט משם. Good call.
מצ"ב לינק לניתוח של הדמות באנגלית:
https://villains.fandom.com/wiki/Mr._Antolini#:~:text=Antolini%20is%20the%20main%20antagonist,the%20novel%20narrator%20Holden%20Caulfield.

מאד חכם מצידך להגיע לתובנות כאלו. מן הסתם המוח הפורנוגרפי שלך מכיר תופעה נדירה שכזו להתאוות לגופות. כי מהיכרות שלי עם משי זהב. הוא כמעט לא התעסק עם גופות עצמן. התאווה הגדולה שלו היתה בע... המשך קריאה

מאד חכם מצידך להגיע לתובנות כאלו. מן הסתם המוח הפורנוגרפי שלך מכיר תופעה נדירה שכזו להתאוות לגופות. כי מהיכרות שלי עם משי זהב. הוא כמעט לא התעסק עם גופות עצמן. התאווה הגדולה שלו היתה בעיקר לייצר טוב לאנשים. אפשר להסתכל על זה כאינטרסנטיות אבל עדיין הטוב שעשה גובר פי מליון על הרע. ומעבר לכך.. לקחת עיסוק של חסד.. איסוף גופות וקידושן וקישרת אותן לראיה המעוותת שלך…. אלפי חלקי אדם שנאספו בקדושה על ידי מתנדבי זקא.. מתהפכים כעת באדמה…
ובעיקר תזכור… לא כל ספוקלציה שעולה לך במוח.. אפשרי לפרסם אותה. מילה בסלע אבל שתיקה בתריי

אני לא הייתי ממליץ לנשיא אמריקה להתייעץ אתך לפני החלטה לשגר או לא פצצה אטומית עם כל הכבוד שיש לי אליך בלי להכיר אותך , חפשת כביש מהיר באמצע הרי האלפים ... עכשיו אולי ( באם יש לך את ה... המשך קריאה

אני לא הייתי ממליץ לנשיא אמריקה להתייעץ אתך לפני החלטה לשגר או לא פצצה אטומית

עם כל הכבוד שיש לי אליך בלי להכיר אותך , חפשת כביש מהיר באמצע הרי האלפים …

עכשיו אולי ( באם יש לך את הכח הנפשי והאינטילקטואלי ) תספר לנו קצת עליך …

רק שהעובדות הן שמשי זהב לא חיפש גופות אלא רק מצלמות. ליתר דיוק את הפרסום והכסף שבאים בעקבות המצלמות. מי שמכיר איך עובדת המערכת של זק"א, אז בדומה למערכות אחרות, 'הבוס הגדול' לא נמצא בשטח... המשך קריאה

רק שהעובדות הן שמשי זהב לא חיפש גופות אלא רק מצלמות. ליתר דיוק את הפרסום והכסף שבאים בעקבות המצלמות.
מי שמכיר איך עובדת המערכת של זק"א, אז בדומה למערכות אחרות, 'הבוס הגדול' לא נמצא בשטח, אלא במשרדים.
יהודה מעולם לא חיבב גופות ומבחינתו היה מקים (או 'משתלט' על) כל ארגון שיכול להביאו לתוצאה המבוקשת: כבוד, כוח כסף.
הניתוח נשאר מעניין ומעשיר, אבל אם נרצה לדייק יותר, נצטרך למצוא את הסיבה שגורמת לאנשים שלא להסתפק עם מה שהם באמת ודוחפת אותם לייצר דמות-נחזית.
למה אנשים משקיעים כל כך הרבה בלהשיג את שלושת הכפי"ם הנ"ל? מהו החסך הזה שמניע אנשים כה רבים לדברים כה הזויים?
תחשוב על זה רגע באובייקטיביות: האם יש בנאדם שפוי ומאוזן שיסכים ליטול על עצמו לחץ ואחריות כה גדולה כמו ראש ממשלה??? ובכל זאת, אנשים מכלים את ימיהם ודמיהם רק בשביל להגיע לתפקידים שכל בר דעת היה בורח מהם. לא כך?

עוד 748 מילים ו-4 תגובות

למקרה שפיספסת

כל הזמן // יום שלישי, 16 ביולי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־284 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

גלנט: "נוצר כעת חלון הזדמנויות מוגבל להשיב חטופים לביתם; זו הזדמנות בת חלוף"

סטרוק: אם יוציאו את צה"ל מציר נצרים ופילדפי נפרק את הממשלה ● אדלשטיין: דורשים בהירות לגבי חוק הגיוס כדי שנאשר במהירות את הארכת השירות ● יורה הפגזים לבית של פסי כהן: לא ידעתי שיש שם בני ערובה, לא הייתה ברירה ● האלוף דוד זיני ותא״ל שי טייב הגיעו הלילה לפגישה בבני ברק - והותקפו בבקבוקים וקללות ● הוסר החשש לאירוע ביטחוני באילת

עוד 32 עדכונים

תגובות אחרונות

אלימות פוליטית או זעקת הקוזק הנגזל?

השבוע עצרה ממשלת ישראל מעיסוקיה והקדישה שעתיים תמימות לדיון משמעותי והרה גורל; לא בעניין שיקום הצפון או ערי הדרום החרבות, לא בעניין עסקה לשחרור חטופים וגם לא בעניין פיצוי לחיילים שקיבלו הודעה על הארכת משך שירותם. מה שעמד לנגד עיני חברי הממשלה היה דווקא "האיומים כלפי ראש הממשלה ומשפחתו".

נלעגות הישיבה מתבררת לא רק על רקע המלחמה וצרכיה הבוערים, אלא דווקא לנוכח העובדה שבחינת תופעת האלימות וההסתה הפוליטית, החל מתקופת היישוב ועד ימינו, תגלה כי אלו באו, רובם ככולם, מהצד הימני של המפה הפוליטית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 882 מילים ו-1 תגובות

עקורים

שנים מדברים על זה שישראל טובעת בפסולת ● עכשיו המטאפורה הופכת למציאות: רשויות מקומיות ברחבי הצפון קיבלו השבוע הודעה שנגמר המקום באתרי ההטמנה ועליהן לצמצם בחדות את מספר משאיות האשפה שהן שולחות ● בניסיון למצוא פתרון עלה הרעיון להעמיס את האשפה של יישובי הצפון על רכבות ולשגר לנגב ● "זה מחדל מטורף. חלם זה כאן"

עוד 1,230 מילים

סגירת מעגל - חוזרים מאזורים מוכי אסון בעולם כדי לסייע לקהילה שלנו

"ישראייד" הוא ארגון סיוע הומניטרי בינלאומי לא ממשלתי גדול בישראל. לפני כשני עשורים התאספנו, פעילי ארגונים ישראלים הומניטריים, לחשיבה משותפת על עתיד וקידום הסיוע ההומניטרי הבינלאומי של ישראל. זו הייתה תקופה עולמית מאתגרת ואנו הרגשנו מחויבות עמוקה להשתלב בעשייה הבינלאומית.

ההצלחה של תקומת מדינת ישראל, שהפכה למדינה חזקה ומפותחת, היוותה מודל לחיקוי בארצות רבות, ואנו היינו השגרירים ונושאי הדגל ברחבי העולם. כך הוקמה "ישראייד".

מולי דור הוא יליד ישראל ודור שני לניצולי שואה. כיום יו"ר מכון הנגב אג'יק, מייסד וחבר הנהלת ישראייד - ארגון סיוע הומניטרי בינ"ל. יו"ר הנהלת בית צבי – ביה"ס לאמנויות הבמה ויו"ר חבר הנאמנים המכללה האקדמית רמת גן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 830 מילים

"משתמשים בילדינו כדי לייצר הון עתידי למועצה"

העימות בין נציגי הנהגות ההורים והמליאה לבין הנהלת מועצה אזורית אשכול ומשרד החינוך על מיקום הלימודים ביישובי העוטף בשנת הלימודים הבאה הגיע השבוע לשיא ומהווה חרך הצצה להתארגנות הקלוקלת של המדינה לשיקום העוטף וליצירת אמון מחודש במוסדות ● "הנוער שלנו מפורק. יש אלכוהול, סמים, נשירה – והמועצה מתעקשת להחזיר אותנו אל קו האש"

עוד 2,292 מילים ו-1 תגובות

המחיר? מהו "המחיר"?

הנה הנה עוד עסקה אולי בדרך, ושאלת המחיר עולה (שוב) לדיון ציבורי חריף.

מימין יגידו "לא בכל מחיר". מימין לימין הקיצוני יגידו "עסקה מופקרת". יהיו פרשנים שיסבירו ששחרור אלפי מחבלים יסכן את אזרחי ישראל וכי "המחיר" של הקרבת החטופים הוא סיכון שהמדינה נדרשת אליו, "אחרת נחזור ל-6 באוקטובר", ואז למה בעצם "שילמנו מחיר" במלחמה הזו?

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 646 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הסיעות החרדיות, שפועלות בחסות רבניהן להשתמטות, עלולות להצביע בעד חוק הכבדת הנטל בקריאה ראשונה ● במחנה הממלכתי הציבו תנאים חדשים לתמיכה בחוק אך עשויים להיעדר מההצבעה ולהקל על הקואליציה ● במקביל, ועדת חוץ וביטחון הולכת על ביצים בניסיון לא לפגוע ברגשות הציבור החרדי המסרב להתגייס ● פרשנות

עוד 832 מילים

פזשכיאן מחזר אחר אירופה אך מאיים לזנוח את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני

שבוע אחרי שנבחר, נשיא איראן הטרי הציג את תפיסת יחסי החוץ שלו במאמר נרחב ב"טהרן טיימס" ● בדרכו שלו, פזשכיאן מנסה להישמע פרגמטיסט ● הוא פונה במתק שפתיים למדינות השכנות לאיראן, משגר מסרים למדינות אירופה ותוקף בחריפות את ארצות הברית ● והוא שולח למערב מסר ברור: איראן חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני בזמן שהיא עדיין תחת משטר סנקציות, ולכן אולי שווה לה לשקול יציאה מהאמנה ● פרשנות

עוד 596 מילים

ביקור בחורבות שג'אעיה

השכונה העזתית נמצאת במרחק הליכה מקיבוץ נחל עוז ● הקרבה הזאת הוכחה כקטלנית ב־7 באוקטובר ● צה"ל פועל עכשיו "בהילוך חמישי" כדי לנסות למנוע התארגנות מחודשת של חמאס באזור ● "לא הרגנו את כולם. הם יחזרו. וכשהם יחזרו נתמודד עם זה" ● דיוויד הורוויץ בביקור בלב קן הטרור של חמאס

עוד 1,585 מילים

"קראו לי מטומטם, התנכלו לי ומנעו חופשות"

מעקב זמן ישראל עובד נוסף ממוצא אתיופי חושף טענות קשות על התעמרות ואפליה על רקע גזעני לכאורה בבית החולים הדסה ● תלונתו למבקר המדינה מצטרפת לשתי תלונות קודמות ● עד כה הצטברו טענות של שבעה עובדים ועובדות במסגרת תחקיר זמן ישראל המצביעות על בעיה שורשית ביחס של המוסד הירושלמי לבני העדה ● הדסה: "גאים בתמהיל העובדים וביחס שוויוני ומכבד לכל"

עוד 1,157 מילים

נתניהו ניצל את ניסיון ההתנקשות בנשיא לשעבר טראמפ כדי להסיט את תשומת הלב ממהלכיו לסיכול עסקת החטופים לעבר איום מדומיין: רצח בידי מפגינים ● העובדה שהיורה בטראמפ היה מהמחנה שלו לא שינתה דבר ● האלימות האופפת את המחאה באה משני כיוונים: מצד חלק מהשוטרים ומצד פעילי ימין המתעמתים עם מפגינים ● פרשנות

עוד 870 מילים ו-1 תגובות
הפגנה נגד נפתלי בנט באלקנה, מאי 2022

נתניהו עושה שימוש ציני בהסתה ושוכח מה עשו הוא ואנשיו לבנט

הקמפיין "ההסתה נגד ראש הממשלה" יימשך מעתה ועד הבחירות, ונתניהו ישתמש בו כדי להסיט את תשומת הלב מכל מחדליו הרבים ● אין מהלך ציני מזה: לא יכולה להיות הסתה כל כך קשה וגם אפקטיבית כמו זו שהביאה את נתניהו לשלטון ● ראש הממשלה ושותפיו בימין הפילו את ממשלת בנט-לפיד בשיטות של לחץ והפחדה בריונית שיטתית, שבסוף מוטטה את הקואליציה ההיא ● פרשנות

עוד 874 מילים ו-4 תגובות
היום ה־283 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

צוות ישראלי יצא השבוע להמשך השיחות על עסקת חטופים

צה"ל מודה: יש מחסור בטנקים רבים שנפגעו במלחמה ומחסור בתחמושת ● גלנט למשפחות התצפיתניות החטופות: "אין מכשול בלתי עביר לעסקה" ● גורמים ביטחוניים: איש עסקים סורי בולט נהרג בתקיפה ישראלית ליד גבול לבנון-סוריה ● אגם גולדשטיין אלמוג: "החטופות ביקשו ממני, תספרי הכול רק שהוא לא ייגע בנו שוב" ● טראמפ בחר בסנאטור ג'יי.די ואנס מאוהיו כמועמדו לסגן הנשיא

עוד 52 עדכונים

ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שאדם עומד לדין פלילי על הטרדה מינית בגין משלוח הודעות נאצה כלפי פוליטיקאי ● חומרתו וקיצוניותו של המהלך מעוררות חשש לאכיפה סלקטיבית מתוך רצון לשאת חן בעיני הקואליציה ● בלי קשר לשאלה אם יש במקרה הנוכחי הטרדה מינית, עצם ההחלטה להגיש כתב אישום במקרה הזה מהווה פגיעה עמוקה בתחושת הצדק ● פרשנות

עוד 1,010 מילים ו-1 תגובות

טעינו כשניסינו למנוע את הגבלת שכר הבכירים

מחקר שפרסם בנק ישראל מצא כי הגבלת שכר הבכירים לא רק שלא פגעה בביצועי החברות, היא אפילו צמצמה את פערי השכר ● מי שדווקא היה אחד המתנגדים הגדולים לחוק הוא בנק ישראל עצמו באמצעות המפקחת על הבנקים דאז חדוה בר, שהעדיפה לעמוד לצד אינטרס של קומץ מנהלים והשתתפה בניסיון לסכל את יישום החוק באמצעות טענות מופרכות ● פרשנות

עוד 710 מילים

חיסול דף הוא קו פרשת המים במלחמה בעזה

במערכת הביטחון משוכנעים כי הפעם ישראל הצליחה לחסל את מוחמד דף ● האופטימיות נובעת מאיכות המודיעין שהתקבל - יכול להיות שחלקו אפילו כזה שאישר בזמן אמת את זהותו של בכיר מבוקשי חמאס ● סנוואר נותר כעת בודד בצמרת הארגון ברצועה, והשאלה היא לאן חמאס ממשיך מכאן ● פרשנות

עוד 1,054 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה