לוחם טליבאן בכניסה לארמון הנשיאות בקאבול, אפגניסטן, 16 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Rahmat Gul)
AP Photo/Rahmat Gul

טראמפ הכשיר את הטליבאן, ביידן חוטף את ההשפלה

נשיא אפגניסטן נמלט מהמדינה, הטליבאן השתלט בקלות על הערים הראשיות, תמונות של מסוקים אמריקאיים מבריחים את הצוותים משודרות בכל העולם ● לא כך דמיין הנשיא ביידן את נסיגת כוחות ארה"ב מאפגניסטן אחרי 20 שנה ● את המומחים שעוקבים אחר הנעשה שם זה פחות מפתיע, ויש לקריסה כתובת ברורה: "טראמפ קיים מו"מ עם הטליבאן. זו המורשת שהוא השאיר לביידן"

נשיא אפגניסטן אשרף גאני אחמדזאי עזב אתמול את המדינה, הטליבאן השתלט במהלך סוף השבוע במהירות על הערים הראשיות של אפגניסטן ואתמול (ראשון) על עיר הבירה קאבול.

מאות אלפי אפגנים מנסים לברוח מבתיהם, חיילי הצבא – שפעלו בשיתוף פעולה עם ארצות הברית – בורחים לכיוון הגבולות, ומעל לכל תמונת התבוסה האמריקאית שולטת בסדר היום בכלי התקשורת בכל העולם: מסוקים אמריקאיים מבריחים אל מחוץ למדינה את הצוותים שלהם. טליבאן 1: ביידן 0.

ומעל לכל תמונת התבוסה האמריקאית שולטת בסדר היום בכלי התקשורת בכל העולם: מסוקים אמריקאיים מבריחים אל מחוץ למדינה את הצוותים שלהם. טליבאן 1: ביידן 0

לפי הדיווחים בעיתונות הראשית בארה"ב, ממשל ביידן נתפס לא מוכן לאירוע. ההנחה בקרב בכירים ביטחוניים הייתה שהצבא האפגני, אותו בנו והכשירו האמריקאים במשך 20 שנה, יחזיק מעמד כ-18 חודשים. לאחרונה, קיוו שלפחות בקאבול הצבא האפגני יעמוד על המשמר כ-90 יום אחרי עזיבת ארה"ב. אך הטליבאן השתלט במהרה, וחיסל את כל הפנטזיות המערביות. אפגניסטן חזרה להתחלה.

"לא יהיה מצב בו תראו אנשים מועלים ומוטסים מעל גג שגרירות ארה"ב באפגניסטן", אמר הנשיא ג'ו ביידן בתשובה לשאלת עיתונאי בראשית חודש יולי. "זה לא בר השוואה", הוסיף בהתייחסו לתמונות הצרובות חזק בזיכרונם של אזרחי ארה"ב – אותן תמונות של אמריקאים מוברחים מגג השגרירות בסייגון, בעת הנסיגה מוייטנאם באפריל 1975.

שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן אמר אתמול כי הממשל לא ייתן לפינוי להתרחש באופן כאוטי. בשנים האחרונות הורדה כמות הכוחות האמריקאים לכמה מאות, אך במהלך השבת האחרונה הנשיא ביידן הודיע שיתגבר מידית ב-5,000 חיילים את הכוחות, כדי למנוע את התמונות הקשות.

אולם, עם כל ההצהרות וניסיונות ממשל ביידן לשדר עסקים כרגיל – כאילו מדובר בעזיבה בטוחה ומסודרת – תמונות של הטליבאן משתלט על כל אפגניסטן הם אסון מדיני עבור הממשל, בעיקר בשל ההתקפלות המהירה של הצבא האפגני שתפסה את הנשיא ואת צוותו מופתעים והמומים.

עם כל ההצהרות וניסיונות ממשל ביידן לשדר עסקים כרגיל – כאילו מדובר בעזיבה בטוחה ומסודרת – תמונות של הטליבאן משתלט על כל אפגניסטן הם אסון מדיני עבור הממשל

יורם שוייצר, ראש תוכנית "מחקר טרור ומלחמה בעצימות נמוכה" במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS) אומר לזמן ישראל כי הנשיא לשעבר דונלד טראמפ מנסה בשעה זו להשליך את כל המחדל על ביידן, "אבל הוא זה שנכנס עם הטליבאן למו"מ לראשונה ואף רצה להביא את נציגי הטליבאן למפגש פסגה בבית הלבן".

אכן, ב"ניו יורק טיימס" דווח עוד בספטמבר 2019 כי "טראמפ תכנן יותר מאשר להביא אותם לבית הלבן. הוא רצה שהם יגיעו לביקור בקמפ דיוויד, היהלום שבכתר של כל ממשל אמריקאי".

מסוק אמריקאי חג מעל שגרירות ארה"ב בקאבול, אפגניסטן, 15 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Rahmat Gul)
מסוק אמריקאי חג מעל שגרירות ארה"ב בקאבול, אפגניסטן, 15 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Rahmat Gul)

טראמפ הכשיר את הטליבאן

ארה"ב פלשה לאפגניסטן כשלושה שבועות אחרי מתקפת ה-11 בספטמבר 2001. כ-3,000 אמריקאים נהרגו במתקפת הטרור הקשה ביותר בתולדות ארה"ב. אפגניסטן הייתה החשודה המידית במתן חסות לארגון אל קאעדה ולמנהיגו אוסאמה בן לאדן.

תוך זמן קצר, ארה"ב כבשה את אפגניסטן ופגעה באופן זמני בשלטון הטליבאן. במשך שני עשורים המשיכה ארה"ב לשלוט במדינה, תוך ניסיון להכשיר כוחות מקומיים, לבנות תשתית שלטון, והחל מ-2014, לחזק את מעמדו של הנשיא האפגני, הכלכלן והאנתרופולוג גאני אחמדזאי.

החל מ-2009, עם כניסתו לבית הלבן, הנשיא ברק אובמה התחייב בפני הציבור האמריקאי להסיג את הכוחות האמריקאים מאפגניסטן, אך במקום זאת דווקא נאלץ לתגבר את הכוחות כדי להשלים את מהלך התקוממות הנגד בשל מתקפות צבאיות מרובות על נציגי כוחות נאט"ו, ששירתו לצידה של ארה"ב בצפון אפגניסטן.

שוייצר מתאר את אובמה כמי שהחל בתהליך הסגת הכוחות, והנשיא טראמפ, החל מינואר 2017, החליט להמשיך בהפחתתם. "דילול הכוחות המשיך ביתר שאת אצל הנשיא טראמפ, שהותיר באפגניסטן 2,500 חיילים בלבד ונכנס למו"מ בין ארה"ב לטליבאן בדוחא (בירת קטאר) בפברואר 2020.

לוחמי טליבאן משתלטים על ארמון הנשיאות, 15 באוגוססט 2021 (צילום: AP Photo/Zabi Karimi)
לוחמי טליבאן משתלטים על ארמון הנשיאות, 15 באוגוססט 2021 (צילום: AP Photo/Zabi Karimi)

"הוא הגיע להסכמה על נסיגה מלאה בספטמבר 2020, כאשר הטליבאן שולב לתוך שיחות שלום. חלק מההתחייבות של הטליבאן הייתה לא לאפשר לאל קאעדה לחזור למדינה. התהליך אמור היה להסתיים במאי 2021".

עם כניסת ביידן לבית הלבן בינואר 2021, הוא קיבל בירושה הסכם כתוב וחתום בין ארה"ב לטליבאן. ביידן דחה במעט את התאריך והוחלט שהכוחות האמריקאים, למעט 650 חיילים שאמורים היו לאבטח את שגרירות ארה"ב ומוסדות נוספים, יצאו מאפגניסטן עד לאוגוסט 2021.

"בשבועות שחלפו", אומר שוייצר, "הטליבאן הפעיל לחצים על הממשל המקומי ובימים האחרונים הביא לקריסה מוחלטת של רוב המחוזות ובסוף אף הפתיע עם כניסתו לקאבול. כל זאת כאשר ביידן היה משוכנע שהממשלה האפגנית לא תקרוס לחלוטין ושהצבא שהאמריקאים אימנו ימשיך לתת חסות לממשלה תוך שהצדדים מקיימים שיח כלשהו על חלוקת השלטון".

"ביידן היה משוכנע שהממשלה האפגנית לא תקרוס לחלוטין ושהצבא שהאמריקאים אימנו ימשיך לתת חסות לממשלה תוך שהצדדים מקיימים שיח כלשהו על חלוקת השלטון"

אנחנו רואים בשנים האחרונות ויכוח בין הפנטגון, שהמשיך להזהיר מפני תרחיש הקריסה הצבאית הזה עד לרגע האחרון, לבין הדרג הפוליטי – הן ביידן אך גם קודמו טראמפ – שרצו לצאת משם.
"הוויכוח הזה מתמשך מאז ימי הגנרל סטנלי מק'קריסטל, אשר שימש כמפקד הכוחות באפגניסטן. הוא לחץ לא לצאת מהר.

יורם שוייצר (צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי‎)
יורם שוייצר (צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי‎)

"צריך לזכור שהצבא עשה תעלולים בזמנו לנשיא הטרי אובמה, וכך במקום לסגת מאפגניסטן, אובמה הוסיף בעל כורחו 40 אלף חיילים. אך כיוון שלא רצה שיכפו עליו מהלך צבאי, הוא קבע מראש תאריך נסיגה. טראמפ, מצדו, לא הבין יותר מדי מהנעשה שם והודיע ש'סוגרים את הבסטה' והולכים להסכם עם הטליבאן.

"אבל מה שטראמפ עשה, זה לקיים מו"מ עם הטליבאן, על אפם וחמתם של הממשלה והכוחות הצבאיים שהאמריקאים בנו. וזו המורשת שהוא השאיר לביידן. טראמפ הרחיק עד כדי רצון להזמין אותם לבית הלבן.

"מה שטראמפ עשה, זה לקיים מו"מ עם הטליבאן, על אפם וחמתם של הממשלה והכוחות הצבאיים שהאמריקאים בנו. וזו המורשת שהוא השאיר לביידן. טראמפ הרחיק עד כדי רצון להזמין אותם לבית הלבן"

"בידיו של ביידן נותרה המשימה להסדיר את הנסיגה. לדאוג לכך שארה"ב לא תתפנה תחת אש. הוא אמור היה לתת גיבוי לממשל של גאני, להוביל אותו לחלוקת שלטון והסכמות עם הטליבאן. כל זה לא קורה. רואים צבא של 300 אלף איש קורס כמו בובה מקרטון".

והייתה חתימה בין ארה"ב לבין הטליבאן, על כך שהארגון לא יאפשר לאל קאעדה לחזור למדינה.
"החתימות על הסכמים לא שוות כלום. האו"ם הכין דוח לפני כמה חודשים ובו דווח על נוכחות של אל קאעדה ב-16 מחוזות. האמריקאים גם כן ידעו שההבטחה הזו לא תתממש.

"ועדיין האמריקאים מעוניינים שלא יתנו לאל קאעדה לפעול מתוך שטח אפגניסטן, בוודאי לא כזירה של ייצוא טרור. ביידן אומר על כך, שלארה"ב יש יכולות של מודיעין ושימוש בלוחמה של כתב"מים ומל"טים ואת זה אפשר לבצע גם כאשר הכוחות נמצאים בחזרה בארה"ב – אם כי המודיעין שלהם יהיה פחות טוב כאשר הם לא בשטח".

אזרחים אפגנים עוזבים את המדינה במעבר הגבול עם פקיסטן, 16 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Jafar Khan)
אזרחים אפגנים עוזבים את המדינה במעבר הגבול עם פקיסטן, 16 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Jafar Khan)

איך אתה רואה את המעמד של ארה"ב, תדמיתית? הרי זו פגיעה קשה, לא?
"צריך לקחת בחשבון מה ארה"ב חוסכת ומה הפגיעה. בשנה האחרונה לאמריקאים לא היו נפגעים בכוחותיהם מהתקפות באפגניסטן, כיוון שהטליבאן תקף פחות. מבחינת הוצאות כספיות מדברים על עלות של טריליון דולר ב-20 השנים האחרונות. המחיר הכספי היה כבד. אז ביציאה משם האמריקאים חוסכים בדמים ובכסף.

"איש לא חולק על כך שהאמריקאים היו צריכים לצאת משם אחרי 20 שנה. הם נכנסו למקום באופן חריג ולא מתוכנן, כאשר ארה"ב הייתה בפרנויה, בתקופה מטורפת עם מתקפות אנתרקס ומחשבות על פיגועים נוספים. איש לא חלק עליהם אז, לפני 20 שנה, שעליהם לתקוף באפגניסטן. ואז הם נתקעו בבוץ הזה ל-20 שנה".

איך אתה רואה את השלכה של הנסיגה האמריקאית הזו על המזרח התיכון?
"חגיגות הניצחון של הטליבאן ואל קאעדה ובנייה של מיתוס שלהם – שהם הצליחו להביס מעצמה נוצרית – עצומות. הם מראים לעולם את חולשת האמריקאים ויש להם גם את המיתוס שהתפתח סביב נסיגת הסובייטים. ולכן הנסיגה הזו, היא עוד אבן ראשה להוכחת הנחישות של ארגון אסלאמי, מזרם סוני פונדמנטליסטי. זה נותן להם חיזוק מוראלי, שלא צריך לזלזל בו".

"חגיגות הניצחון של הטליבאן ואל קאעדה ובנייה של מיתוס שלהם – שהם הצליחו להביס מעצמה נוצרית – עצומות. זה נותן להם חיזוק מוראלי, שלא צריך לזלזל בו"

לוחמי טליבאן בעיקר קנדהאר בדרום-מערב אפגניסטן, 15 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Sidiqullah Khan)
לוחמי טליבאן בעיקר קנדהאר בדרום-מערב אפגניסטן, 15 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Sidiqullah Khan)

"הטליבאן מעולם לא הובס"

סמדר שאול, דוקטורנטית בחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, פסיכולוגית חברתית וחוקרת במרכז משה דיין (מחקרה מתמקד בתהליכי התפשטות של אידיאולוגיה רדיקלית בין אפגניסטן לפקיסטן בתקופת הפלישה הסובייטית) אומרת לזמן ישראל שהקריסה המהירה של הכוחות האפגניים הייתה בלתי צפויה.

"אחרי 20 שנה שבהם הצבא האמריקאי חימש, אימן ודאג למזון, לא בהכרח היה צפוי שזה יפול בכזו מהירות. אין מה להשוות את האירוע הזה ליציאת הסובייטים מאפגניסטן, כי במקרה הזה, ארה"ב שלטה שם 20 שנה, הפעילה כוחות חיל אוויר, חימשה ואימנה את המקומיים והכינה אותם למצב שהם יישארו לבד. זה היה ידוע שארה"ב תצא, השאלה הייתה מתי".

הטליבאן נותר חזקי בכל הזמן הזה?
"הטליבאן מעולם לא הובס. הוא המשיך להתחמש, להתאמן, נסוג לגבולות ופעל משם תוך שהוא צובר ניסיון צבאי. אחת לכמה זמן, הארגון פעל נגד הצבא האפגני ונגד האמריקאים, למעט בשנה האחרונה שבה לא פעלו נגד האמריקאים. זה לא מאוד מפתיע שהטליבאן ניסה מייד להשתלט, אבל הייתה ציפייה שהצבא האפגני יחזיק מעמד בערים הגדולות".

עושה רושם שהתפיסה של המדינה על ידי הטליבאן נעשתה בקלות רבה, ללא התנגדות.
"אני לא חושבת שהיו קרבות בקאבול אתמול. היו קצת מסביב לעיר, והטליבאן סגר את צירי הגישה. ובכל מקרה, הטליבאן מנסה לצייר תמונה שקאבול נפלה ללא קרב. זה נובע מכך שהגרמנים והאמריקאים הודיעו שאם יהיה כיבוש אלים, אז גרמניה תמשוך את הסיוע הכספי ולא תהיה הכרה בינלאומית.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בישיבת זום עם ראשי מערכת הביטחון בארה"ב, בדיון על המתרחש באפגניסטן, 15 באוגוסט 2021 (צילום: The White House via AP)
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בישיבת זום עם ראשי מערכת הביטחון בארה"ב, בדיון על המתרחש באפגניסטן, 15 באוגוסט 2021 (צילום: The White House via AP)

"באופן כללי, אנחנו רואים שהטליבאן משחק במגרש הגיאו-פוליטי. הוא מתחשב יותר באינטרסים לוקאליים ובינלאומיים וגם כעת מקיים מו"מ, גם אם זה רק למראית עין.

"יש פה ניסיון להראות לעולם שהארגון קיבל את השליטה בהעברת שלטון ולא בכוח, אבל זה לא באמת כך. האזור מסביב לקאבול נלקח בכוח, יש הרוגים. לא רואים את אותה כמות הקורבנות בהשוואה לשנות ה-90, ועל כך הטליבאן בונה – שהציבור זוכר מה היה בשנות ה-90 ואנשים מפחדים ממנו, חוששים לבנותיהם. ולכן אנחנו רואים אנשים בורחים, במיוחד אותם האנשים ששירתו בצבא האפגני וחוששים לגורלם".

מה אומרת הנסיגה על ארה"ב?
"תמונת אמריקאים בורחים, זו תמונת ניצחון לטליבאן. זה מהדד את נצחונותיו מהעבר, הוא הבריח את כוח האימפריה, וכעת הוא משחזר זאת. זה נחשב הישג לאסלאמיסטים וזה דבר שימשיך להדהד עוד שנים רבות.

"תמונת אמריקאים בורחים, זו תמונת ניצחון לטליבאן. זה מהדד את נצחונותיו מהעבר, הוא הבריח את כוח האימפריה, וכעת הוא משחזר זאת. זה נחשב הישג לאסלאמיסטים וזה דבר שימשיך להדהד עוד שנים רבות"

"למעשה, אפגניסטן היא בית קברות לאימפריות. גם ב-1919, כשהבריטים יצאו משם, אחר כך הסובייטים שכבשו ב-1979 ועד ל-1989 היו במאבק מול המוג'אהדין, ואז ארה"ב שבמשך 20 שנה ניסתה לייצר שלטון ליברלי ומתקדם.

סמדר שאול (צילום: מרכז משה דיין)
סמדר שאול (צילום: מרכז משה דיין)

"אולם הכוחות הרדיקליים צוברים כל הזמן כוח וברגע ששלטון יוצא, ונוצר ואקום, הכוחות המקומיים משתלטים. כמה שנים נוספות ארה"ב יכלה להמשיך ולספוג שם הפסדים כלכליים? גם הסובייטים ספגו שם אבדות קשות, הרוגים וגם אובדן הון רב.

"האמריקאים באו כדי לחסל את אל קאעדה ולאותה העת קיבלו את תמונת הניצחון שלהם, אבל מעולם לא הביסו את הטליבאן. גם טראמפ אחראי, אחרי שתפר בגסות הסכם עם הטליבאן, על חשבון הממשל האפגני, כלומר הוא הלך ועשה הסכם עם ארגון טרור".

"האמריקאים באו כדי לחסל את אל קאעדה ולאותה העת קיבלו את תמונת הניצחון שלהם, אבל מעולם לא הביסו את הטליבאן. גם טראמפ אחראי, אחרי שתפר בגסות הסכם עם הטליבאן, על חשבון הממשל האפגני"

מה זה אומר מבחינתנו, הישראלים?
"אנחנו, בעלי הברית של אמריקה, רואים אותם יוצאים על מסוקים כשהאפגנים עם נשקים שלופים על הקרקע. ברור שזה נראה רע. אבל מבחינת ישראל, כדאי אולי לשים לב שהטליבאן החל להתנהג יותר כמו מפלגת שלטון, כגוף עם מבט החוצה, ליחסי חוץ. כגוף שמנהל מו"מ מדיני עם רוסיה, סין, איראן.

"עצם ההתקשרות שלהם מול המדינות האלה – הרוסים עם ההיסטוריה הרעה, סין הקומוניסטית ואיראן שהיא שיעית – זה לא מובן מאליו. כל זה נובע מכך שארה"ב בעידן טראמפ יצרה לגיטימציה לנהל עם הטליבאן משא ומתן".

עוד 1,751 מילים
סגירה