ליסה פרץ יוצאת לחופשה, אבל ההנהלה שותקת

טיוח תוצרת הארץ

"הארץ" הביע צער על ההתעמרות השיטתית של עורכת "גלריה שישי" ליסה פרץ, שנחשפה בתחקיר זמן ישראל, אבל העורך הראשי והמו"ל בעצמם לא אמרו מילה, לא פומבית ולא לעובדי העיתון ● נראה כי הם אינם נכונים לשלם שום מחיר ולא פתוחים לשיח רציני עם המתלוננים ● בינתיים העובדים מוחים נגד ההתעלמות מעוולות: "הפתרונות שהציגה ההנהלה בתגובתה לתחקיר אינם מספקים"

בניין מערכת "הארץ" ברחוב שוקן, תל אביב (צילום: באדיבות "העין השביעית")
באדיבות "העין השביעית"
בניין מערכת "הארץ" ברחוב שוקן, תל אביב

תחקיר זמן ישראל שפורסם שלשום (שני) חשף מסכת של התעמרות שהופנתה נגד עיתונאים ועובדים בעיתון "הארץ" מצד ליסה פרץ, עורכת מוספי "גלריה שישי" ו"ספרים" (ועד 2014 גם עורכת מוסף גלריה היומי). עובדיה של פרץ חוו בין היתר צעקות, גחמות, הצקות בלתי פוסקות, הטלת האשמות שווא, הקטנה, זלזול והעסקה בלתי הוגנת.

פרץ עצמה התנצלה פומבית בתגובה לתחקיר, והיום הודיעה לעובדי המוסף על יציאה לחופשה, ללא מועד חזרה מוצהר. היא גם סגרה את חשבון הפייסבוק שלה.

אולם פרץ אינה מנהלת עסק פרטי משלה והיא אינה חיה בבועה. ביומיים האחרונים התנהל שיח פנימי ב"הארץ", רובו בשקט, סביב חלקם של בכירי העיתון, אשר ידעו על ההתנהגות הפסולה לאורך שנים והחרישו, בין אם מתוך נוחות ובין אם מחוסר אכפתיות.

לעת עתה השיח הזה הנביט מכתב מחאה של כ-25 חברי מערכת "הארץ", אשר הביעו מורת רוח מאופן הטיפול הלוקה בחסר של ההנהלה. לזמן ישראל נודע כי עובדים נוספים צפויים לחתום על המכתב בהמשך.

"קראנו בכעס ובצער את עשרות העדויות שפורסמו בזמן ישראל על שיטות הניהול של עורכת מוסף 'גלריה שישי' ליסה פרץ, לצד התעלמות ההנהלה לאורך השנים מהתלונות שהובאו לידיעתה", כתבו החותמים. "חלקנו שמע בעבר על כך שפרץ נוהגת להשפיל עובדים, לנהוג בהם בזלזול ולעלוב בהם, אך רובנו לא היינו מודעים להיקף התופעה.

"אנחנו סבורים שהפתרונות שהציגה ההנהלה בתגובתה לתחקיר אינם מספקים, ודורשים להעביר את פרץ מתפקידה – ולכל הפחות לא לאפשר לה לנהל עובדים שוב בעיתון".

כאמור, המכתב הזה – הקורא תיגר נגד העורכים הבכירים בעיתון – לא צמח על מצע ריק.

תלונות של עובדים הגיעו במהלך השנים אל העורך הראשי אלוף בן, המו"ל עמוס שוקן, מנהלת משאבי אנוש נורית דרנגר ואף לוועד העובדים. התלונות תויקו, פרץ המשיכה בתפקידה ובדרכיה, והמתלוננים (ובעיקר מתלוננות) נאלצו להוריד ראש או לעבור לחלק אחר עיתון, או לעזוב אותו לגמרי. אלו לא היו תלונות אגביות או שיחות מסדרון, והן הגיעו מצד מבוגרים כצעירים, ותיקים כחדשים.

התלונות תויקו, פרץ המשיכה בתפקידה ובדרכיה, והמתלוננים (ובעיקר מתלוננות) נאלצו להוריד ראש או לעבור לחלק אחר עיתון, או לעזוב אותו לגמרי

כשעיתונאית ותיקה קוננה בפני מו"ל "הארץ" על היחס המביש לו היא זוכה מצד פרץ, הבטיח שוקן לטפל ואף אישר כי חלק מהפרטים מוכרים לו. למרות זאת, לא חזר אליה. כתבת אחרת, ששטחה במכתב תגובה לאיום בפיטורין מסכת של ייבוש שיטתי ומתמשך כולל התעלמות, זלזול ומניעת פרסום סיימה את דרכה בעיתון.

עיתונאית שניגשה אל עורך העיתון אלוף בן והתלוננה על האווירה הקשה במוסף, על יחס מכוער ומשפיל במכוון ועל כתבות שהכינה ונגנזו ללא נימוק, נענתה בתגובה חסרת רגישות: "כל אדם שיש לו ותק בעיתון, נושא עימו את הצלקות וההצלפות שהן תוצאה של ההתעמרות במקצוע הזה. ככה זה בתחום".

עורך "הארץ" אלוף בן (צילום: אמיר לוי/פלאש90)
עורך "הארץ" אלוף בן (צילום: אמיר לוי/פלאש90)

עיתונאית אחרת זכתה מבן למשיכת כתף ולמענה אדיש של "ככה זה עם ליסה", לצד הצעה לנסות למצוא דווקא לה, המתלוננת, מקום עבודה במקום אחר.

עובדת אחרת הגישה תלונה רשמית במחלקת משאבי אנוש. מנהלת המחלקה הוותיקה נורית דרנגר רשמה במדויק את הדברים, אך העובדת מעולם לא קיבלה תשובה כלשהי על התלונה. להיפך, לדבריה המצב אף החמיר, שכן פרץ סימנה אותה כאויב.

"בקשת ההתנצלות של ליסה מגוחכת כי היא מעולם לא נאמרה בפני הנפגעות", העובדת אמרה אתמול לזמן ישראל. "לאחר השיחה במשאבי אנוש, הייתה רק החמרה קשה בהתעמרות. כלומר, בזמן אמת לא הייתה שום התנצלות, רק כתגובה לפרסום התחקיר, כשהדברים הפכו פומביים. זה הבדל עצום. מה עוזרת התנצלות בדיעבד אם ליסה נשארת בתפקידה וממשיכה לנהל עובדים?"

"בזמן אמת לא הייתה שום התנצלות, רק כתגובה לפרסום התחקיר, כשהדברים הפכו פומביים. זה הבדל עצום. מה עוזרת התנצלות בדיעבד אם ליסה נשארת בתפקידה וממשיכה לנהל עובדים?"

הגמל שאינו מבחין בדבשתו

והנה האנומליה בהתגלמותה: על אף שהנהלת העיתון מאשרת כי ידעה על המצב, אף אחת מהתלונות הללו לא טופלה בצורה רצינית, לא בזמן אמת ולא כעת.

מערכת העיתון שיגרה תגובה בשם המוסד, או יותר נכון המותג, "הארץ". התגובה מביעה נכונות לתקן דרכים לעתיד, להיוועץ ב"מומחים", לנסח קודים חדשים. אבל איש לא לוקח אחריות על מה שכבר קרה ואיש לא מתנצל ישירות בפני עובדים שנפגעו, שתלונותיהם לא טופלו כראוי בזמן אמת.

ליסה פרץ בתוכנית "סוכן תרבות", מאי 2020 (צילום: צילום מסך, כאן 11)
ליסה פרץ בתוכנית "סוכן תרבות", מאי 2020 (צילום: צילום מסך, כאן 11)

שוקן, מצדו, ממלא פיו מים. הוא נמנע מלהגיב לפניות זמן ישראל, ונמנע מלהתייחס לתחקיר לאחר פרסומו או להשיב למי שפנה אליו בטוויטר בנושא. שוקן הוא מו"ל יוצא דופן – מעורב בשיח הציבורי, שקוף במעשיו יותר מכל מו"ל אחר, מנהל שיח ער בטוויטר ואף יודע להתנצל כשצריך. הפעם שוקן מתנהל כאילו הפרשה אינה נוגעת לו כלל.

ראוי להתעכב על תגובת "הארץ", המאשרת כי הנהלת העיתון הייתה ערה להתנהלותה של פרץ – ואף מאשרת למעשה כי הפתרון היה המשך פגיעה בעובד, שנדרש לעבור למקום עבודה אחר, וללא השלכות עבור פרץ עצמה.

"במשך השנים הגיעו לידיעת עורך הארץ אלוף בן והנהלת העיתון טענות על התנהגותה של ליסה פרץ, ושוחחנו עליהן איתה", נאמר בתגובה. "אחדים מהעובדים עברו למחלקות אחרות ואף קודמו. עובדים אחרים ביקשו להישאר בצוותה של ליסה פרץ ואף דרשו שלא נשתף אותה בדבריהם".

מעניין איך עיתון "הארץ" היה מטפל בטיוח כזה מצד משרד ממשלתי או חברה ציבורית. הרי כל מהותו של עיתון – ודאי עיתון חשוב ומוביל כמו "הארץ" – היא לחשוף עוולות ולדרוש את תיקונם.

מעניין איך עיתון "הארץ" היה מטפל בטיוח כזה מצד משרד ממשלתי או חברה ציבורית. הרי כל מהותו של עיתון – ודאי חשוב כמו "הארץ" – היא לחשוף עוולות ולדרוש את תיקונם

"לא חוכמה להתגאות במאה אלף מנויים"

מרבית העיתונאים במערכת הארץ נמנעו מלהגיב בפומבי, אך בפניות לזמן ישראל מאז פרסום התחקיר, הביעו עיתונאים רבים שעובדים ב"הארץ" סלידה ברורה מהתנהגות ההנהלה ותקווה כי השיח העירני יגרום לראשי המערכת להתעשת, ולקחת אחריות על מה שהתרחש.

בניין מערכת "הארץ" ברחוב שוקן בדרום תל אביב (צילום: עדירל/ויקיפדיה)
בניין מערכת "הארץ" ברחוב שוקן בדרום תל אביב (צילום: עדירל/ויקיפדיה)

רבים הזכירו את הטיפול הרפה והאיטי בפרשת ההטרדות המיניות של הסופר יצחק לאור, אשר תלונות על מעשיו הפסולים במערכת הופיעו כבר בשנות התשעים, אולם רק לאחרונה ובעקבות תחקיר שפורסם ב"המקום הכי חם בגיהינום", הודיע שוקן כי לאור לא יכתוב עוד בעיתון. לדברי שוקן, לא היה מודע בזמן אמת למעשיו של לאור.

בין אם התעלם שוקן ממעשי לאור בזמן אמת מתוך נוחיות, ובין אם עשה זאת מכיוון שבאותם ימים, לפני עידן מי-טו, היחס להטרדות מיניות היה מקל יותר, כעת יש למו"ל הארץ הזדמנות לטפל בבעיית ההתעמרות עם חשיפתה, אחרי שהתעלם ממנה במשך שנים. ויש גורמים ב"הארץ" שתובעים זאת ממנו.

"הציפייה היא שההנהלה תוקיע כל התנהלות לא תקינה כלפי העובדים והעובדות, ולא רק במערכת של 'גלריה שישי'", אומר גורם במערכת. "זו לא חוכמה להתגאות במאה אלף מנויים לאתר ובתחקירים על מערכות תקשורת אחרות, בשעה שהיחס לעובדים ולעובדות אינו מכבד. מצער עוד יותר שעד עכשיו ההנהלה לא התייחסה לנושא בפנינו".

"זו לא חוכמה להתגאות במאה אלף מנויים לאתר ובתחקירים על מערכות תקשורת אחרות, בשעה שהיחס לעובדים ולעובדות אינו מכבד. מצער עוד יותר שעד עכשיו ההנהלה לא התייחסה לנושא בפנינו"

עיתונאי ב"הארץ" רואה בגישה הסלחנית להתעמרות בעבודה סימפטום לתרבות וסביבת העבודה המושרשת בעיתון: "ב'הארץ' – בניגוד למה שקורה ב'דה מרקר', שם האווירה הרבה יותר משפחתית ותומכת – כל אחד הוא לעצמו. יש תחושה תמידית של חוסר ביטחון. זה משהו שתמיד הטריף אותי. מעין תרבות ארגונית שבה אתה אף פעם לא יכול לנשום עמוק ולהגיד 'מעריכים אותי פה, השגתי משהו, רוצים לקדם אותי'.

"גם אחרי הרבה שנים, אני תמיד מרגיש כאילו אני עדיין בתקופת החניכה. הרבה מהעורכים נותנים לך תחושה שהם לא אוהבים אותך ואתה לא טוב במה שאתה עושה, גם אם אתה משיג הישגים ומקבל תשבחות בחוץ. אתה כאילו חלק ממשפחה שלא אוהבת אותך. ולא משנה כמה הקריירה שלך פורחת – תמיד אתה מרגיש כאילו לא התקדמת מעבר ליום הראשון בעבודה מבחינת הביטחון העצמי שמאפשרים לך. ליסה פשוט לקחה את זה לאקסטרים קיצוני מאד".

מול "הארץ" עמוס שוקן (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
מול "הארץ" עמוס שוקן (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

בימים האחרונים פנו לזמן ישראל או התבטאו ברשתות החברתיות עוד ועוד גורמים אשר עבדו מול פרץ לאורך השנים, בין אם ככותבים חיצוניים ובין אם ככותבים קבועים, ושיתפו מחוויותיהם בעבודה תחתיה או לצידה. חלקם עשו זאת בפומבי ובגלוי, חלקם בחשאי ועדיין בפחד, מתוך הבנה שמעמדה החזק של פרץ בעיתון אולי נסדק, אך לא עורער באמת.

הבעלים של ההוצאה לאור "תשע נשמות" אוריאל קון, שלח מכתב למערכת "הארץ" המוחה על תגובתם הרפה לתחקיר, ופרסם שורה של פוסטים בהם טען כי פרץ הפעילה שיטה של איומים והפחדה גם נגד מושאי הסיקור שלה במוסף ספרים.

תהל פרוש, שהייתה בעבר עיתונאית בגלריה, כתבה בפוסט: "התגובה של עיתון 'הארץ' לחשיפת ההתעמרות וההתעללות אצלם במערכת היא דוגמה מעולה למיסוך המערכתי שקורה בעיתון, ממש אפשר ללמוד את הטקסט הזה כשלומדים על מערכות המגבות התעמרות ורואות בהן ערך". דנה גילרמן, כתבת אמנות לשעבר בגלריה שעבדה תחת פרץ, שיתפה את דברי פרוש והוסיפה: "מדויק".

"התגובה של עיתון 'הארץ' היא דוגמה מעולה למיסוך המערכתי שקורה בעיתון, ממש אפשר ללמוד את הטקסט הזה כשלומדים על מערכות המגבות התעמרות ורואות בהן ערך"

הסופר מיכאל גלוזמן, פרופסור בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, כתב כי "לא נראה לי שיש אדם שעיניו בראשו שלא הרגיש בסדיזם שלה ושל המוסף שהיא עורכת", והאשים את פרץ בהזמנת ביקורת רעילה נגד סיפרו במכוון בידי יריב של האוניברסיטה, כדי לגרום להתלקחות שערורייה – טענה שהושמעה על ידי גורמים אחרים עימם שוחחנו.

חוקר ותיק ובכיר באקדמיה, אשר נהג לכתוב במוסף "ספרים", סיפר כיצד החרימה אותו לאחר שפרסם מאמר בכלי תקשורת אחר שלטענת פרץ היה על נושא דומה לזה שכתב ב"הארץ". לשווא ניסה להסביר עצמו שוב ושוב וזכה להתעלמות.

פרילנסרית אשר פנתה אלינו תיעדה כיצד הולן שכר הסופרים שלה במשך שנים ובניגוד לסיכומים, ועשתה חשבון כי "הארץ" חייב לה מעל 9,000 שקל, לדבריה. עדותה מצטרפת לעשרות מקרים בהם לא שולם שכר סופרים לפרילנסרים עבור ביקורות וכתבות שהוזמנו.

"אני מודה שלא תבעתי בבית הדין לעבודה כי הייתי חסרת ניסיון בגיל 24 וכל הסיכומים הכלכליים בינינו תמיד היו בעל פה", אמרה. "מכל המיילים שלי בנושא התעלמה תמיד".

התדרוך בעניין התעמרות בעבודה נדחה

השיח העירני סביב תחקיר זמן ישראל יכול לסייע ל"הארץ" ב"תהליך הפנימי המתקיים בימים אלה בארגון להבטחת סביבת עבודה בטוחה", כפי שנמסר בתגובה הרשמית, אולם לעת עתה בן ושוקן ממלאים פיהם מים ומסתתרים מאחורי התגובה המבטיחה חשבון נפש ארגוני. לעובדים עצמם, כאמור, איש מהם לא פנה. לא נשלח מכתב לעובדי המערכת, לא התקיימה שיחה בעניין.

לעת עתה בן ושוקן ממלאים פיהם מים ומסתתרים מאחורי התגובה המבטיחה חשבון נפש ארגוני. לעובדים עצמם, כאמור, איש מהם לא פנה. לא נשלח מכתב לעובדי המערכת, לא התקיימה שיחה בעניין

עד כמה כנה התנצלותה של פרץ ועד כמה רציני "הארץ" בהתחייבות לחשבון נפש פנימי, כפי שמבטיחה התגובה – נותר לחכות ולראות. אבל ההתנהלות עד כה אינה מעודדת.

הנה דוגמה קטנה: בעיתון התקיים לפני כמה חודשים תדרוך באמצעות הזום על הטרדות מיניות במקום העבודה והדרך להילחם בהן. התדרוך הבא שהיה אמור להתקיים, ואף נקבע לו תאריך, עסק בהתעמרות במקום העבודה. אולם מסיבה שאינה ברורה וללא נימוק, התדרוך בוטל ולא נקבע לו עד כה תאריך חדש.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
וואוו – את כל תחלואי העיתונות הישראלית שמתם על ליסה פרץ… ממש גיבורים גדולים. כאילו יחסי עובד מעביד בעולם העיתונות – זה דבר חדש – כאילו שליסה פרץ המציאה את היחס המחפיר לפרי לאנסרים ולא ב... המשך קריאה

וואוו – את כל תחלואי העיתונות הישראלית שמתם על ליסה פרץ… ממש גיבורים גדולים. כאילו יחסי עובד מעביד בעולם העיתונות – זה דבר חדש – כאילו שליסה פרץ המציאה את היחס המחפיר לפרי לאנסרים ולא בעלי העיתונים ובעלי ההון המחזקים במדיות. אני לא אובייקטיבי לגבי ליסה – אני אולי יותר מכל אדם אחר השפיע על חייה. אך הילדה הזו שצמחה בקרית שמונה – התמודדה עם הניכור התל אביבי – עד שהפכה להיות יותר תל אביבית מהתל אביבים – היא לא "האשמה" בתחלואי העיתונות בישראל. לא היא יצרה את הקשר המעוות של בעלי העיתונים שמרעיבים את העיתונאים – היא רק כלי בתוך הצביעות הזו. לא, היא לא בעלת הון ולא בעלת העיתון – והיא כעורכת מגזין בתוך תאגיד עיתונות נדרשה לצמצם בהוצאות – לכן קל לשים עליה את כל השיט שנערם עליה בכתבה הזו. כמו בעבר יעלו על המוקד את "המכשפה" – ואחר כך ירחצו בטהרה – השה שיוקרב לעולה. ליסה כנראה טעתה והיא לא מכחישה את זה. אבל היא לא אשמה בכתחלואי העיתונות, ביחס לעיתונאים. ראיתם איך בעלי העיתונים מוכרים את עיתוניהם בנזיד עדשים בתיק 2000 – לא ליסה עיצבה את המציאות הזו. חייה של ליסה לא היו פשוטים והיא שרדה אותם – היא תשרוד גם את הגל העכור הזה ואני מקווה שתתקן את מה שצריך תיקון – כולנו בני אדם, גם עיתונאים שוגים – אך רמת האכזריות שנחשפתי כאן – לא משקפת רק את המציאות אלא גם אינטרסים אחרים, בעלי עניין שנפגעו ועוד גורמים. ליסה טעתה – אבל היא מוכשרת והיא נתנה ייצוג לקולות מושתקים – אני בטוח שתפיק את הלקחים – אך השתקתה תהיה פגיעה בעיניים של ילדות צעירות בפריפריה שנושאות עיניים אליה ורואות בה מודל – שאפשר לפרוץ את המעגל ולהשפיע על התרבות הישראלית גם כשאתה גדל בעיר כמו קרית שמונה. אני קורא אדוק של גלריה ומוסף ספרים – ואני רואה איך היא פורצת לשדות תרבותיים שהופקרו – איך היא פותחת דלת לעוד קולות מושתקים.

זה בהמשך לטיפול המביך/מחליא של שוקן ביצחק לאור וחיים רמון לתת במה למטרידנים מיניים, ולהגן על ההחלטות המטורללות האלה בחירוף נפש בטוויטר, כנגד מאות בטוויטר שתהו מה קרה לבנאדם הזה ככה שוקן... המשך קריאה

זה בהמשך לטיפול המביך/מחליא של שוקן ביצחק לאור וחיים רמון
לתת במה למטרידנים מיניים, ולהגן על ההחלטות המטורללות האלה בחירוף נפש בטוויטר, כנגד מאות בטוויטר שתהו מה קרה לבנאדם הזה
ככה שוקן קבר את הארץ. בגלל זה בטלתי מנוי אחרי עשורים

עוד 1,616 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 28 בנובמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

איראן חוזרת לשולחן המו"מ כשידה על העליונה

בפעם הראשונה מאז נחתם הסכם הגרעין ב-2015, איראן מגיעה לשולחן המשא ומתן עם נכסים אמיתיים: סף יכולת גרעינית, רוח גבית מסין ורוסיה, ובידוד מוחלט של ארצות הברית החלשה ● במצב הדברים הזה, נראה שלישראל לא נותרה ברירה מלבד איום צבאי ישיר - המפחיד את המעצמות לא פחות מאשר את איראן ● פרשנות

עוד 867 מילים

קבינט הקורונה אישר: בידוד לשבים מחו"ל, סגירת נתב"ג לזרים ואיכוני שב"כ למאומתים

רזבוזוב על ההגבלות החדשות: דרשתי להגיע לסיכום על מתווה פיצויים לתעשיית התיירות ● ראש השב"כ על האיכונים: זה חוזר לפרק זמן מוגבל ולמטרות מוגדרות ● מנכ"ל משרד הבריאות: "רוב הסיכויים שלאומיקרון אין עמידות מוחלטת לחיסון" ● סער: "עצירה מוחלטת של התיירות והגבלות על מחוסנים – לא הולם את התשתית העובדתית"

עוד 7 עדכונים

סיפורו האישי של מורה

מיד כשסיימתי את לימודי החינוך התחלתי ללמד בתיכון. הייתי בן 27 ומולי כיתה של תיכוניסטים בי"ב. הייתי צריך ללמד אותם סוציולוגיה לבגרות. אני לא יודע מאיפה שאבתי את האומץ לעמוד מולם ולומר להם שהם לא צריכים אותי בשביל לעבור את בחינת הבגרות. אמרתי להם שאני פה בשביל דברים אחרים, בשביל לפתוח להם את הראש, לעודד אותם לחשיבה ביקורתית ולראייה חברתית.

כשסיימתי את לימודי החינוך הייתי בן 27 ומולי כיתה של תיכוניסטים בי"ב, שהייתי צריך ללמד סוציולוגיה לבגרות. לא יודע מאיפה שאבתי את האומץ לעמוד מולם ולומר שהם לא צריכים אותי בשביל לעבור את הבגרות

אחרי שנתיים הקמתי וניהלתי תוכנית ייחודית (תוכנית ראשונה מסוגה בישראל שהוקמה ברמת השרון יחד עם המכון לחינוך דמוקרטי). תוכנית שהתבססה על מודל מארצות הברית שנקרא Big Picture, תוכנית לילדים שלא אוהבים את בית הספר, שבית הספר הוא מקום של מאבק עבורם, מקום שבו הם לא מרגישים שייכים. לפני מספר חודשים שלחתי הודעה לאחד מהתלמידים שלי בתוכנית ובכיתה אותה חינכתי. ב' כבר בן 30 ולקראת סיום לימודי רפואה בצ'כיה.

שאלתי אותו על הדרך שלו ללימודי הרפואה והאם הוא לקח איתו משהו מהתיכון ומהתוכנית. היה לי חשוב להבין מה קרה בתוכנית עם ב' ועם הילדים האחרים.

הוא שלח לי מכתב מפורט מצ'כיה וכתב לי שהדבר הגדול שהוא קיבל היה מקום להתבטאות:

"כל בוקר התחלנו את היום עם 'מעגל בוקר' ומדברים על החיים. מה שנאמר במעגל נשאר במעגל – ככה אני תפסתי את זה, לא היו חוקים ברורים, רק קבלת האחר ומגוון דעותיו. מותר לצחוק, מותר לצעוק, מותר לריב, מותר לשתוק, רק לשמור על כבודו של האחר.

השיחות האלה נתנו לנו במה פתוחה באמת (!) להכיר את אחד את השנייה – נתנו לנו מושג על ערכים, אהבה, נתינה, קבלה – נתנו לנו … לדבר. היופי הנוסף במעגל הבוקר הוא שכולם היו שווים, כולל רועי – בחור הבוגר מאיתנו ב-10 שנים – שדיבר איתנו בגובה העיניים, הבין והכיל איתנו את הקשיים של נערים ונערות בתיכון, וחיזק איתנו את יכולות ההתבטאות, עמידה מול הקהל וגיבושי הדעות.

כולם. גם התלמיד החלש וגם התלמידה החזקה, לכולם היה מקום. היום אני מבין שהכלים שגיבשתי בתקופת התיכון עוזרים לי להרגיש חופשי לדבר עם הפרופסורים, לשאול שאלות, להתעניין. כלים שנותנים לי לדבר עם סטודנטים מכל העולם, לקיים דיונים ענייניים, להשמיע ולהקשיב".

ב' ותלמידים רבים אחרים בקושי יצאו מהתיכון עם בגרות, אבל עם האמונה שרואים אותם, שמקשיבים להם, שמנסים להבין אותם, שלא מבקשים לשנות אותם, שמתייחסים קודם כל לחוזקות שלהם, לכוחות ולייחודיות שלהם.

מחנכי ומחנכות הכיתה הם הדמויות המרכזיות והמשמעותיות ביותר עבור הילדים, ההורים והמורים בכיתה. בכוחם לאפשר לכל תלמיד ותלמידה מרחב בטוח ולהיות מנוף משמעותי בתהליך הצמיחה וההתפתחות שלהם.

ב' ותלמידים רבים אחרים בקושי יצאו מהתיכון עם בגרות, אבל עם האמונה שרואים אותם, שמקשיבים להם, שמנסים להבין אותם, שלא מבקשים לשנות אותם, שמתייחסים קודם כל לחוזקות שלהם, לכוחות ולייחודיות שלהם

זה הזמן להשקיע במחנכי ובמחנכות הכיתה – עכשיו יותר מתמיד! זה הזמן לראות, להקשיב, ולתת להם מקום על מנת שהם יוכלו לתת את המקום לתלמידים בכיתות. בימי פוסט קורונה, בימים בהם מסדרונות בתי הספר גועשים ומלאים באלימות, מחנכי ומחנכות הכיתה הם המפתח לפתרון!

רועי בן-מנחם הוא ד"ר לחינוך ומנהל את תכנית ראשית קהילות מחנכות של מכון מופ"ת, משרד החינוך וקרן משפחת ליאון (צילום: ערן ניר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בשנים 1985-88 הייתי בפנימיית בויאר בירושלים, המורה לספרות בבי"ס היה מוטי פנחסי והוא נשאר עבורי דמות מהפנטת, הערצתי אותו, הוא אחראי לאהבתי לספרות. גדולתו הייתה בין היתר - פשטותו, שיא הפש... המשך קריאה

בשנים 1985-88 הייתי בפנימיית בויאר בירושלים, המורה לספרות בבי"ס היה מוטי פנחסי והוא נשאר עבורי דמות מהפנטת, הערצתי אותו, הוא אחראי לאהבתי לספרות. גדולתו הייתה בין היתר – פשטותו, שיא הפשטות, בהכל

עוד 476 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בנט על וריאנט האומיקרון: "אנו במרחב של אי ודאות; המפתח הוא זהירות ומינימום סיכונים"

משרד הבריאות: עד כה זוהה בארץ נשא אחד של וריאנט האומיקרון; ישנם שבעה אנשים נוספים שטרם התקבלה לגביהם תשובה סופית ● בגלל התפשטות הווריאנט החדש יקוצר ביקורו השבוע של לפיד בבריטניה ובצרפת ● שרת הפנים שקד הודיעה על הארכת שעון הקיץ: יחל בתחילת חודש במרץ במקום בסופו

עוד 21 עדכונים

ובחלום ראיתי מלאך

אף שיהודים רבים מקשרים את נושא המלאכים לנצרות, פרופסור מיקה אהוביה חושפת בספרה החדש קשרים תרבותיים ודתיים עמוקים ליהדות – מפרקטיקות תפילה ועד תחינה נגד הטרדות מצד מחותנים ● לזמן ישראל היא מסבירה: "אנשים חיו בעולם שהיה מלא בכל מיני מתווכים. זה לא היה רק אתה ואלוהים"

עוד 1,418 מילים

תגובות אחרונות

הומו מוצהר, השר הכי צעיר ואיש הפח: כך הפך פיט בוטיג'ג' לכוכב

פיט בוטיג'ג' הוא השר ההומוסקסואל המוצהר הראשון אי־פעם והצעיר ביותר בממשל ביידן ● במהלך הבחירות המקדימות לראשות המפלגה הדמוקרטית הוא שבר סטריאוטיפים על אנשי צבא והקהילה הגאה ● הבמאי ג'סי מוס מנסה להבין בסרט תיעודי חדש מה הפך את בוטיג'ג' לכוכב ● "טראמפ היה מנחה של תוכנית ריאליטי. זה לא פיט"

עוד 1,141 מילים

רבאט מחממת את היחסים עם ישראל, למורת רוחה של אלג'יריה, אבל גם מסמנת לפלסטינים שאינה מוותרת עליהם ● בנו של קדאפי לא יוכל להתמודד לנשיאות לוב ● איראן מתקרבת לפצצה - וגם לאיחוד האמירויות ● מצרים מתכוננת ליום שאחרי הקורונה ● והשבוע לפני 35 שנה, עיראק הנחיתה מכה אווירית אדירה על אנדימשק ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,069 מילים ו-1 תגובות

מה הקשר בין כת יהודית עתיקה למגילות הגנוזות שנמצאו במקרה במערות ליד ים המלח בשנת 1947? ● מסלול חדש וחינמי בפארק הלאומי קומראן מאפשר להציץ לחייהם של כת האיסיים ולרחבה ששימשה אותם לטקסים הקדושים

עוד 924 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

יאכטה לכל פועל

הגלובוס השחור הולך לרשות הספנות, שמבקשת להתקדם עם התוכנית להפקעת שישה חופים מידי הציבור ולהפוך אותם למגרשי חנייה ליאכטות ● הגלובס הירוק מתפצל לשניים: לבי"ח מאיר בכפר סבא, על המרפסת האקולוגית-טיפולית שנחנכה שם השבוע; ולעיריית קריית ביאליק על חוק העזר האוסר להכניס חד"פים לפארקים ציבוריים ● והטיפ: מסע שופינג בעשרות שקלים ב"ביגודית"

עוד 642 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
גִּינּוּי

מומחים מעריכים שאם נחבר את כל הגינויים השונים שנשמעים בישראל במשך שנה, הטקסט המחובר יגיע מנווה אילן ועד גינאה החדשה ובחזרה ● בהינתן שאלה פני הדברים, מפתיע לגלות שרבים עדיין מעיזים להגיע לאולפני הצדקנות והטרחנות בלי אסטרטגיית גינוי הולמת, ולפעמים אפילו בלי להכין מראש טיוטה של הצהרת גינוי בסיסית

עוד 1,444 מילים ו-1 תגובות

דיווח: בנט מעוניין בסגירת הכניסה לארץ לזרים - הורוביץ מתנגד

נסיונות למצוא נוסחת פשרה לקראת ישיבת הקבינט במוצאי שבת ● זרקא: "עוד לא רוצים לקרוא לזה 'גל חמישי' ובצדק – כי אפשר לכבות אותו" ● בחמאס מגנים את הדלקת הנרות המתוכננת של הרצוג במערת המכפלה ● עופר כסיף: החלטה מבישה ● דוח בריטי: לאיראן יש מספיק אורניום מועשר להרכיב פצצה תוך חודש ● מרב מיכאלי מתנגדת לפרויקט הרכבל לכותל ● סמוטריץ׳: איוולת תחבורתית

עוד 42 עדכונים

דרעי חוזר לבית המשפט - אבל ימשיך להנהיג את ש"ס

היועמ"ש צפוי להודיע על הגשת כתב אישום נגד דרעי על עבירות מס - אולי אפילו עוד היום ● דרעי, לפי מקורביו, לא מתכוון ללכת על עסקת טיעון שיש בה קלון ויעדיף להילחם בבית המשפט ● אולם בניגוד לבן בריתו נתניהו, דרעי מתכנן לנהל את המשפט שלו ללא מלחמות ציבוריות ברשויות החוק ● ובכל מקרה, לאיש החזק ביותר בש"ס אין כל כוונה לעזוב את מקומו בראש המפלגה ● פרשנות

עוד 636 מילים ו-1 תגובות

הבנות עושות רשימה מי שווה אונס, הבנים מחקים את מה שראו בפורנו

משבר הקורונה העצים את האלימות בקרב הנוער ● פי-2 מהם דיווחו על אלימות בבית, פי-3 מעורבים בפשיעה, פי-3.5 נחשפים לאלימות ברשת ● גם תופעת החיזור האלים התגברה בקרב הצעירים ● הנוער מבולבל ומערכת החינוך לא נותנת מענה מספק ● תלמידה: "אני מפחדת להיכנס לשירותים בבית ספר, ואם יש חלון אני מפחדת שמישהו יצלם אותי"

עוד 1,659 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה