ליסה פרץ ב-2014 (צילום: איליה מלניקוב, באדיבות מגזין "את")
ההשפלות וההתעמרויות: שיטות הניהול של עורכת "גלריה שישי" ליסה פרץ נחשפות

"התחלתי להחזיק מראה קטנה ליד הדסק שלי כדי שאדע מתי ליסה ניגשת אלי מאחור, להיות מוכנה למתקפה. זה היה רעיון שקיבלתי מקודמתי בתפקיד"

תחקיר זמן ישראל

"הרגשתי שהיא מנסה למחוץ אותי כמו ג'וק קטן" ● "היא דרסה אותי יום-יום, כל פעם קצת" ● "אתה מרגיש כאילו עושים לך גזלייטינג" ● "אני מתייחסת אליה בתור טראומה" ● זמן ישראל אסף כעשרים עדויות של אנשים שעבדו עם העורכת ליסה פרץ ב"הארץ" ב-13 השנים האחרונות - המלמדות על סביבת עבודה רעילה, ספוגה בזלזול, אלימות מילולית, התעלמות, הלנת תשלום והתעמרות, במיוחד בנשים הכפופות לה ● פרץ: "אני מבינה את הפגיעה ומביעה עליה חרטה וצער. מבקשת סליחה מכל עובדת ועובד שפגעתי בה ובו" ● "הארץ": "התנהגות של מנהל כלפי עובדיו, כפי שתוארה בתחקיר, אינה מקובלת עלינו"

עוד 6,352 מילים ו-21 תגובות
כל הזמן // שבת, 23 ביולי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

טיול לחו"ל העיירה בסלובניה שלא ידעתם שאתם רוצים לבקר בה

קופר שבריביירה הסלובנית מתמרנת בין שיאי טמפרטורות, סופות-בזק ומחסור במים ● ולמרות זאת, מדובר בעיירת חוף מתוקה, גן עדן לרוכבי אופניים ולאוהבי נוף ירוק וגישה ירוקה לחיים ● אביב לביא חזר עם שלל חוויות והמלצות ● רק אל תחפשו שם מסעדה טבעונית

עוד 1,530 מילים

כל-כך התקשיתי לדמיין אז, בסיני, שהגבעטרונים אי פעם יזדקנו

הוותיקה שבין להקות הזמר הישראלי, להקת הגבעטרון מקיבוץ גבע, נולדה ב-15 למאי 1948 עם הופעתה בטקס חנוכת מגרש הכדורסל של הקיבוץ. לפני כשבועיים נפתחה באורח לא רשמי שנת אירועים שיציינו את יום הולדתה ה-75 של הלהקה האהובה.

ותיקת להקות הזמר הישראלי, להקת הגבעטרון מקיבוץ גבע, נולדה ב-1948 עם הופעתה בטקס חנוכת מגרש הכדורסל של הקיבוץ. לאחרונה נפתחה שנת אירועים שיציינו את יום הולדתה ה-75

"יריית הפתיחה" נורתה בגל"צ. ענבל גזית אירחה בתכנית בת שעתיים שלושה מוותיקי הלהקה: גדעון גוריון, יליד גבע, בן 75, 53 שנים בלהקה. רחלי גורדון מקיבוץ כפר-החורש שהצטרפה לגבעטרון לפני 27 שנים וכן יואל פרנס מגבע. הוא הוצג בתוכנית כ"האיש שמאחורי הקלעים". פרנס פרש לאחרונה מהניהול האמנותי של הגבעטרון לאחר שנשא בתפקיד הזה 32 שנים.

בתכניתה של ענבל גזית הועלו כמובן זיכרונות, הוזכרו דמויות בולטות בתולדות הגבעטרון וכן גם גבעטרונים שהלכו לעולמם. הוזכר כמובן פרס ישראל שהוענק ללהקת הגבעטרון ביום העצמאות של שנת 2007. דובר על היחסים הבעייתיים לפעמים שבין הגבעטרון לגבע, קיבוץ האם של הלהקה. דובר שם על קוריוזים משעשעים, על מלבושי הזמרים וכמובן – על השירים. בין הדיבורים הושמעו שירים ידועים של הלהקה.

במשך שנים איישו את הגבעטרון רק זמרים מגבע. ואילו כיום חמישה בלבד מתוך 21 הזמרים הם אנשי גבע. כיום שרים בגבעטרון כמה וכמה זמרים מהקיבוץ השכן בית-השיטה ומכפר החורש. מיישובי העמק – מולדת, כפר תבור, תמרת, העיר עפולה הסמוכה –מגיעים זמרים נוספים. הזמרים כולם פועלים בהתנדבות, בלי לקבל שכר. במשדר בגל"צ לא הוסבר למה ומדוע צעירים עכשוויים מגבע לא משתוקקים להצטרף ללהקה, ולא נידונה השאלה: מה מרתיע אותם?

בדרך הטבע אין כיום בלהקה איש מ"האבות המייסדים". ניקה ברזק מגבע, בת 90, הייתה המוהיקנית האחרונה. היא שרה בגבעטרון 70 שנה. בגיל 88 פרשה.

בדרך הטבע אין כיום בלהקה איש מ"האבות המייסדים". ניקה ברזק מגבע, בת 90, הייתה המוהיקנית האחרונה. היא שרה בגבעטרון 70 שנה. בגיל 88 פרשה

כמחצית השרים בגבעטרון אשכנזים, כמחציתם – בני עדות המזרח. עובדה זאת הוזכרה במשדר בגל"צ בהקשר לפארודיות על הגבעטרון ששודרו בתוכניות סאטירה בטלוויזיה כגון "ארץ נהדרת". שם הגחיכו בחיבה את הלהקה הקיבוצניקית – לבנה, קצת ארכאית וקצת מתנשאת ומתבדלת.

רפרטואר השירים של הלהקה הורחב במהלך השנים וחרג אל מעבר לשירי העמק, ההתיישבות העובדת ו"ארץ ישראל הישנה והיפה". ובכל זאת, השיר "ים השיבולים" נדבק חזק ללהקת הגבעטרון והיה בעצם לסמלה המסחרי. יצחק קינן חיבר את השיר ב-1970, חיים אגמון הלחין. שניהם היו שכנים מבית-שאן הסמוכה ושניהם כבר הלכו לעולמם. אגמון, מלחין ומנצח, היה בין מנצחיה הראשונים של להקת הגבעטרון.

וותיקי הלהקה שהתארחו בגל"צ הזכירו את הופעתם בכיכר העיר, באותה עצרת שלום סוחפת שהסתיימה בטרגדיה גדולה, ברצח יצחק רבין. הגבעטרונים פתחו את הופעתם שם ב"ים השיבולים".

לפני כחמש שנים צפיתי בהופעה מלהיבה של הגבעטרון שהתקיימה במסגרת מסע ההופעות המתמשך עם ירדנה ארזי אשר נחל הצלחה גדולה. קהל מכור, רובו מבוגר וכצפוי – אשכנזי מאוד גדש את בית-החייל בתל-אביב. ואיך נפתח המופע? – הלהקה כולה התייצבה בקדמת הבמה ופצחה בלי שום הקדמות בשירת "ים השיבולים".

ואני דימיתי, או אולי פינטזתי, שהייתה שם נימת התרסה אל מול המלעיזים, מאשימי הגבעטרון בארכאיות, בעודפי דבש וחלב. דימיתי שהגבעטרונים משדרים: "הנה אנחנו כאן. אנחנו ממשיכים בשלנו, נאמנים לעצמנו. קבלו את "ים השיבולים!".

וכך השיר הזה נפתח:

"ים השיבולים שמסביב.
על גליו לשוט יצא הרוח.
אלף חיוכים אלי שלח האביב,
שמש חביבה יצאה לשוח".

דימיתי, או אולי פינטזתי, שהייתה שם נימת התרסה מול המלעיזים, מאשימי הגבעטרון בארכאיות, בעודפי דבש וחלב: "הנה אנחנו כאן. אנחנו ממשיכים בשלנו, נאמנים לעצמנו. קבלו את 'ים השיבולים!'"

בשנותיה הראשונות להקת הגבעטרון הייתה להקת פזמונים קיבוצית מצויה ששימחה את לב החברים באירועים מקומיים. הפריצה החוצה התחילה בשנות השישים של המאה שעברה כאשר נחום (נחצ'ה) היימן מבית-אלפא, אז מלחין כמעט אלמוני מקיבוץ בית-אלפא שבעמק, התחיל לעבוד עם הגבעטרונים. הוא סיפח ללהקה את "חמישיית גלבוע", חמישיית נגנים מקיבוצו.

מכאן ואילך, הלהקה התחילה למלא אולמות, בארץ וגם ברחבי תבל, הוציאה תקליטים, לרבות תקליטי זהב, וגרפה פרסים. היא הפכה בהדרגה למעין סמל של "ארץ ישראל הישנה והיפה". סמל נוסטלגי ומתקתק למדי.

האבות המייסדים כולם היו בני הדור השני בגבע, בני המחזורים הראשונים של ילידי הקיבוץ. רינה פירסטנברג ז"ל שניהלה את הלהקה כונתה "האמא של הגבעטרון". בהופעות היא הייתה משמיעה את דברי הקישור. כבר בנעוריה היא נודעה בגבע כתרבותניקית שמארגנת חגיגות וחתונות.

להקת הגבעטרון מופיעה בפני חיילי צה"ל ב-1967 (צילום: אליעזר סקלרץ/ביתמונה. מאוסף ארכיון בית שטורמן)
להקת הגבעטרון מופיעה בפני חיילי צה"ל ב-1967 (צילום: אליעזר סקלרץ/ביתמונה. מאוסף ארכיון בית שטורמן)

רינה ניצחה על ארגון הגבעטרון במשך יותר מארבעים שנה. ב-1990 היא נאלצה לפרוש על רקע ירידה בהצלחות הלהקה וחילוקי דעות בין הגבעטרונים בנוגע להמשך דרכם. רינה הפגועה, המרירה, נטשה גם את הלהקה. היא הלכה לעולמה בגיל 70, בשנת 2001.

בראיון עיתונאי סיפרה לי רינה פירסטנברג ב-1983, שבקיבוץ מקצים לגבעטרונים יום עבודה אחד בשבוע לצורך חזרות. הלהקה הייתה מופיעה אז בחו"ל לפחות אחת לשנה. היא הפכה לכרטיס הביקור של גבע, מקור לנחת וגאווה.

אבל היו גם – איך אפשר שלא? – גילויי צרות עין וקנאה. הזמנות לסיבובי הופעות בחו"ל נדחו מדי פעם על-ידי הממסד הקיבוצי – מזכירות הקיבוץ והאסיפה הכללית של החברים. החלטות על אישור או דחייה של נסיעות לחו"ל התקבלו בהצבעה חשאית. נימוקי המתנגדים למסעי הופעות של הגבעטרון בחו"ל התבססו בדרך-כלל על צרכי "סידור העבודה" הקיבוצי וכן על הטענה שעכשיו עונה בוערת בחקלאות.

היו גם גילויי צרות עין וקנאה. הזמנות לסיבובי הופעות בחו"ל נדחו מדי פעם על-ידי הממסד הקיבוצי – מזכירות הקיבוץ והאסיפה הכללית של החברים. החלטות על אישור או דחייה של נסיעות לחו"ל התקבלו בהצבעה חשאית

רינה הודתה אז בראיון שביטולי הופעות בחו"ל השאירו טעם מריר למדי. "אבל במחשבה שנייה", הוסיפה, "אני אומרת לעצמי: אולי מוטב כך. אסור לנו לאבד את אהדת החברים בגבע ואת הקשר החזק לקיבוץ".

דורות צעירים בגבע התקשו להשתלב בגבעטרון כבר לפני ארבעים שנה. ועל-כך רינה אמרה לי באותו ראיון, ב-1983:

"אנחנו, הוותיקים, דומיננטיים מאוד. אבל מה שיפה אצלנו זה הערבוב: שמנים עם רזים, יפים ויפים פחות, ולמרות הקושי – גם זקנים עם צעירים".

רינה אישרה שהיא וחבריה ללהקה לא מתכחשים לדימוי של להקת "פיטר פול ומרי" בנוסח ישראלי. להקה שמרנית המתבצרת בעיקר בנוסטלגיה לארץ ישראל היפה.

*  *  *

ב-1972, בחורף, זכיתי להתלוות כעיתונאית למסע הופעות של הגבעטרון בסיני. במשך שלושה ימים סבבנו בדרכי סיני, בין בסיסי צבא גדולים ליחידות זעירות ולמעוזי "קו ברלב" שלאורך התעלה. זה היה קרוב לשנתיים לפני הקטסטרופה הגדולה – מלחמת יום הכיפורים.

מצבו של צה"ל בסיני היה אז כמעט רגוע, לאחר שבחודש אוגוסט 1970 הסתיימה מלחמת ההתשה בעקבות חתימת הסכם הפסקת אש בין ישראל למצרים.

להקת הגבעטרון מופיעה בפני חיילי צה"ל ב-1967 (צילום: אליעזר סקלרץ/ביתמונה. מאוסף ארכיון בית שטורמן)
להקת הגבעטרון מופיעה בפני חיילי צה"ל ב-1967 (צילום: אליעזר סקלרץ/ביתמונה. מאוסף ארכיון בית שטורמן)

תזכורת: מלחמת ההתשה, אותה מלחמה נשכחת שבין המלחמות הגדולות, נפתחה בסיני מייד עם תום מלחמת ששת הימים. המצרים הם שיזמו אותה, והיא אכן התישה את שני הצדדים. היא הייתה רצופה הפגזות ארטילריות על עמדות צה"ל לאורך התעלה ופשיטות קומנדו מצריות. חיל-האוויר שלנו ניסה לשתק את מקורות הירי.

ב-1972, בחורף, זכיתי להתלוות כעיתונאית למסע הופעות של הגבעטרון בסיני. 3 ימים סבבנו בין בסיסי צבא גדולים ליחידות זעירות ולמעוזי "קו בר-לב" לאורך התעלה. מצב צה"ל היה אז כמעט רגוע

כתבה שלי על אותו מסע הופעות בסיני פורסמה ב"חותם", המוסף השבועי של עיתון "על המשמר" המנוח. וכך נפתחה הכתבה:

"'זה מה שנקרא זימרה אישית. מול כל זמר חייל, אחד על אחד. וכל חייל בוחר את הזמר המועדף שלו' – זאת גרסתם של זמרי הגבעטרון מקיבוץ גבע הנשמעת באוטובוס הצבאי שמטלטל אותנו במשך שלושה ימים בין סוללות תותחים ומעוזים בגזרת התעלה, במסגרת מבצע התנדבות אשר במסגרתו יורדים קיבוצניקים, להקות ואמנים יחידים, אל הקו בסיני.

בסוללת התותחנים הבאה הם מתנערים מחדש. שירתם רבת עוצמה, אפילו שהקהל זעיר. הם מתרוננים במלוכד ובחדוות היחד והאנרגיה הטובה מועברת גם אל קהלם. אנחנו, אני וצעירה נוספת שהתלוותה למסע לא עייפנו מלשמוע ומלהתלהב יחד עם הזמרים. ואולי בהתלהבותנו המחודשת סיפקנו להם מעין פידבק. כאילו היינו שותפות שם, בסוללות ובמעוזים, לגאוות היחידה של הגבעטרון".

"רוחה של ארץ ישראל ניחוחית ויפה נחה עליהם ועל שיריהם" כתב עיתונאי על דרך המליצה. ועל כך אוכל להוסיף: ארץ ישראל הישנה והיפהפיה והנשכחת. זו של "ים השיבולים", "שיר הרעות", "עמק שלי", "חורשת האקליפטוס", "הי דרומה לאילת". כל אלה, כמובן, שירים מהרפרטואר של הגבעטרון.

"החיילים התותחנים באותה תחנה ראשונה במסע ההופעות קידמו תחילה את הלהקה בלגלוג כלשהו: 'מה זה, שירי סוכנות?' שאלו, קנטרנים. 'אחרי הגבעטרון יבוא דגניהטרון ושירים על עלייה שניה" לגלגו וכנראה שיקפו כך מעין התנגשות בין תרבויות. ביקשו גם את 'רוזה רוזה' השיר הכי פופולרי ששר יורם גאון. הם ציפו ודאי לנערות חטובות סטייל להקה צבאית. אחר כך, באוטובוס הצבאי, בנות הלהקה צוחקות על עצמן: 'הנה הגיעו חברות הקונגרס, השמעטס. רובן בנות ארבעים פלוס-מינוס, וביניהן גם אמהות לחיילים'".

אחר-כך, באותו מעוז דרומי אשר בקו בר-לב, הרעים קולם של הגבעטרונים בשיר ישן נושן: "היי דרומה לאילת". מילותיו של חיים חפר נשמעו אז לא רלוונטיות ואנכרוניסטיות כל-כך. אבל כעבור פחות משנתיים, אני חושבת עכשיו, תנחת על לוחמי קו בר-לב מלחמת יום-כיפור האיומה. ואילת שוב תהיה לשפיץ הדרומי של ארצנו הקטנה.

במהלך הנסיעות בדרכי סיני הגבעטרונים לא הפסיקו לשיר. הליכוד וחדוות היחד הורגשו מאוד בשירתם. ואני כל-כך התמוגגתי.

מילותיו של חיים חפר נשמעו אז לא רלוונטיות ואנכרוניסטיות, אבל כעבור פחות משנתיים, אני חושבת עכשיו, תנחת על לוחמי קו בר-לב מלחמת יום-כיפור האיומה ואילת שוב תהיה לשפיץ הדרומי של ארצנו הקטנה

שיר אחד, רוסי במקור, שתרגם יורם טהרלב, נחקק מאז חזק בזיכרוני. זהו השיר "ואם יבוא היום":

"ואם יבוא היום ונגלה פתאום
הכל היה חלום".

והנה הפזמון החוזר:

"מה שהיה היה
היה כל כך יפה
למי אכפת בכלל
מה שיהיה.
ואולי הכול יהיה
הרבה יותר יפה
אין מה לדאוג עכשיו
מה שיהיה"

משפט אחד מהשיר ההוא עדיין מהדהד בראשי מקץ חמישים שנה:

"אם מחר כשהאופק יתבהר
אנחנו לא נהייה כבר צעירים יותר".

כל-כך התקשיתי לדמיין אז, בסיני, שחבורת הגבעטרונים המתרוננת אי פעם תזדקן.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,439 מילים

ישראל פינת הוליווד

במאים ושחקנים ישראלים ממשיכים לכבוש את המסך הגדול, אבל תמיכת הוליווד בישראל יורדת מאז שנות ה־70 ● הפרופסורים טוני שו וגיורא גודמן בוחנים בספר חדש את היסטוריית הייצוג הקולנועי של ישראל ואומרים בריאיון לזמן ישראל: "הביקורת גברה, אבל התשתית ההוליוודית עדיין מאוד פרו־ישראלית"

עוד 1,223 מילים

פאב מחתרתי בהונגריה חוגג את המוזיקה הצוענית

פאב גיירו הוא אחד מהסודות השמורים ביותר בבודפשט – טברנה קטנה ומקסימה שמתעקשת לשמר את מסורת המוזיקה הצוענית בכל מחיר ● הבעלים, "דודה גיצי", מספרת בריאיון לזמן ישראל על ההיסטוריה הטרגית של משפחתה ועל הקשיים אחרי נפילת הקומוניזם: "הרבה אנשים ניסו לגרום לי לפשוט רגל"

עוד 1,100 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
לֶחֶם 141

הקרב המלאכותי על מחיר הלחם הוא לא יותר מהצגת ראווה, שמסתירה את העובדה הפשוטה, החותכת, שיוקר המחיה הבלתי נסבל בישראל הוא צאצא של ברית ארוכת שנים בין פוליטיקאים, רגולטורים, בעלי הון ואמצעי התקשורת המרכזיים, על חשבון הציבור

עוד 1,612 מילים ו-1 תגובות

עין תחת עין, מתקפת סייבר תחת מתקפת סייבר

בשבועות האחרונים ראינו פינגפונג תקיפות סייבר בין ישראל ואיראן (לפי פרסומים זרים), השאלה המתבקשת היא, האם מדובר בתורת לחימה חדשה או במקריות?

לאחרונה אחד ממפעלי הפלדה הגדולים באיראן הפסיק את פעילותו בשל מתקפת סייבר. ההערכות של גורמי מקצוע מצביעות על כך שמדובר בתקיפה מעצמתית.

גורמים שונים, לא רשמיים, מצביעים על מדינת ישראל כמי שעומדת מאחורי מתקפת סייבר זו, וכמבצעת פעילות תגובה, וזאת כגמול על מתקפה שביצעה איראן על מערך ההתרעה ברשויות המקומיות – אילת וירושלים.

גורמים שונים, לא רשמיים, מצביעים על מדינת ישראל כמי שעומדת מאחורי מתקפת הסייבר על מפעל הפלדה האיראני, כגמול על מתקפה שביצעה איראן על מערך ההתרעה ברשויות המקומיות – אילת וירושלים

הפרסומים על התקיפות מציגים שוב מערכה פעילה בממדי הסייבר בין המעצמות השונות. ניתוח זהיר של המערכה מציף את הממדים הבאים:

התפתחות תכליות ממד הסייבר

באופן קלאסי, ההסתכלות על ממד הסייבר הייתה כעל ממד איסופי להפקת מודיעין. הממד נחשב ליעיל ואפקטיבי מאוד, הן בכמויות המודיעין המופק והן באיכותו.

בשני העשורים האחרונים אנו רואים תכליות מתפתחות – בדגש על מערכת איתותים א-פורמלית – בה מדינות מעבירות מסרים האחת לשנייה. המסרים מגיעים בדמות יצירת אפקטים התרעתיים ונזקים כלכליים. לרוב ללא פגיעה בחיי אדם, וכל זאת עם יכולת אנונימיות והכחשה גבוהה של זהות המבצע.

מערכת האיתותים סימטרית – מדינות יוזמות איתות ומדינות מגיבות באיתות לפעילות התקפית עליהן, קינטית או סייברית. מדובר בתפיסת ה-Hack-Back – תקוף בחזרה על מה שנעשה לך, המופעלת באופן תדיר. ניתן להניח כי התקיפה שפורסמה השבוע באיראן היא מהסוג הזה.

השפעת תקיפות הסייבר על חיי היום יום

תקיפות הסייבר נחשבות לאורך זמן לתקיפות מעצמתיות. תקיפות מגובות במודיעין עם פיתוחים יעודיים, תוך ניצול חולשות ייחודיות אשר אינן מוכרות לקהל הרחב (כמו לדוגמה: חולשות יום האפס – zero days).

מדינות מעבירות מסרים האחת לשנייה במערכת איתותים א-פורמלית. המסרים הם בדמות אפקטים התרעתיים ונזקים כלכליים. לרוב ללא פגיעה בחיי אדם ועם יכולת אנונימיות והכחשת זהות המבצע

ניתן להצביע על מגמה הולכת ומתפתחת של זליגה ופעפוע של שיטות, יכולות, חולשות ואף כלי תקיפה לשחקנים שהם אינם מעצמות סייבר.

חולשות וכלי סייבר מודלפים, מפורסמים ומושמשים ע״י גופים שאינם מדינות לטובת פשעי סייבר שונים, הכוללים: ריגול, פריצה, גניבת מידע ועוד. לדוגמה – תקיפות כופרה, תקיפות בהן מידע המשתמש מוצפן ורק לאחר תשלום דמי כופר חוזר למשתמש, מתבססות על מנגנונים התקפיים בהן השתמשו מעצמות והודלפו לאינטרנט. תקיפה כגון WannaCry השתמשה בחולשות שנגנבו מגופי ביון אמריקאים והודלפו לאינטרנט. כתוצאה מהתקיפה נוצרו נזקים כלכליים משמעותיים ונפגע מהלך התיקון של מיליוני אנשים ברחבי העולם

האם ניתן להניח כי התקיפות המעצמתיות, המפורסמות חדשות לבקרים, הן הבסיס לדור התקיפות הבא אשר יפגוש את חיי כל אחד מאתנו? לפי ההיסטוריה – התשובה היא כן מוחלט.

כיצד מתגוננים כנגד היצף התקיפות וההשפעתן על חיי היום יום

בעיסוק בסייבר התקפי ברמה המעצמתית אנו חווים קונפליקט מובנה – מחד מדובר בכלי איכותי ואפקטיבי אשר אינו נתון למערכת חוקים כזו או אחרת, מאידך מדובר בחרב פיפיות אשר יכולה לחזור ולפגוע במשתמש.

לצד הסייבר ההתקפי יש להשקיע רבות בפיתוח יכולות ההגנה. יכולות ההגנה הן סט כלים, שיטות, נהלים ומתודולוגיות להתמודדות עם תקיפות סייבר. מתהליך המניעה דרך תהליך ההכלה, התמודדות, תחקור, זיכוי והשתפרות תמידית.

הגנה היא לא רק כלי הגנה, היא בעיקר מוכנות של כוח אדם מוכשר, מתורגל ומנוסה. הנחת העבודה בהגנה כיום היא – תקיפה היא בלתי נמנעת, תקיפה תקרה בוודאות, ובבניית מערך הגנה יש לדעת ולהגיב, להכיל ולפעול, והכי טוב שיהיה מהר וביעילות.

בעיסוק בסייבר התקפי ברמה המעצמתית אנו חווים קונפליקט מובנה – מחד מדובר בכלי איכותי ואפקטיבי אשר אינו נתון למערכת חוקים כזו או אחרת, מאידך מדובר בחרב פיפיות אשר יכולה לחזור ולפגוע במשתמש

כיום הגנה מעצמתית שמורה למערכים פרטניים בעולמות הביטחון וסודות המדינה. לאור תדירות ועוצמת תקיפות הסייבר שחווינו עד כה ושנחווה בעתיד, יש לשקול חיזוק משמעותי של מערך ההגנה והכלתו באופן מושכל על אזורים מאוימים ובעלי פוטנציאל לפגיעה במרקם החיים. אנו בעיצומו של עידן מדהים ומשמעותי ובאותה נשימה מאיים וקטלני.

אלון סבן, סגן אלוף במילואים, שירת כ-21 שנים במרכז צופן וביטחון (מצו״ב). בעל רקע עשיר ומעשי בסייבר. כיום הינו סמנכ״ל פיתוח תאגידי בחב׳ האב סיקוריטי ופעיל בולט באוכלוסיית הסייבר הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 589 מילים
עודכן לפני 12 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

חלק ניכר ממאמצי נתניהו להרחיק מעצמו את האחריות לאסון הר מירון בעדותו אתמול, הוקדש לביסוס הטענה כי ראש הממשלה איננו מתערב בעבודת המשרדים האחרים ● אלא שנתניהו ידע היטב להיכנס לטריטוריה של משרדים אחרים, כשזו עניינה אותו במיוחד - כפי שטיפל באופן אישי בענייני תאגיד השידור, למשל ● בשלב הבא, נתניהו עשוי לקבל מוועדת החקירה מכתב אזהרה ● פרשנות

עוד 898 מילים ו-1 תגובות

סער: אם נתניהו לא יגיע ל-61 החרדים יעשו חשבון מחדש

סער קובע כי השעיית רעייתו מהגשה נוכח הבחירות זו ״כניעה לטרור פוליטי שהופעל על התאגיד״ ● רוסיה ואוקראינה חתמו על ההסכם לפתיחת הנמלים לייצוא חיטה ● שגריר ישראל ברוסיה נפגש עם סגן שר החוץ הרוסי ● סקר: מרצ עוברת, גוש נתניהו עם פחות מ־61 ● ראש סבא"א: איראן דוהרת בתוכנית הגרעין – ולנו אין דרך לעקוב אחריה ● מיכאל ביטון: מרב מיכאלי לקחה כסף מהעניים

עוד 25 עדכונים
.

נתניהו מתחמק מאחריות באסון הר מירון - והחרדים תומכים בו

בעדותו אתמול בוועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, ראש הממשלה לשעבר גלגל את האחריות על שורה ארוכה של גופים ואישים - כולם היו אחראים מלבדו ● ברחוב החרדי, נתניהו מקבל גיבוי מלא ואהדה גדולה ● מבחינת החרדים, המדינה אשמה בכך שלא שינתה את הסידורים במירון לאורך 50 שנה לפחות והמשטרה על כשלים ביום האסון ● נתניהו? הוא דווקא לא אשם מבחינתם ● פרשנות

עוד 561 מילים ו-3 תגובות

"חשוב שבישראל ידעו – קהילה קטנה נאבקת על הישרדותה"

לקהילה היהודית הענייה בקירגיזסטן אין כמעט למי לפנות ● ברקע קמפיין אגרסיבי לסגירת בית הספר היהודי היחידי – מנהל המוסד פנה ליו"ר המרכז לאימפקט יהודי בניסיון אחרון להציל את הקהילה הקטנה ● ההתערבות אומנם הביאה לשלילת צו הפינוי, אבל המאבק רחוק מלהסתיים: "האנטישמים האלה ימשיכו לנסות ולסלק את בית הספר"

עוד 2,228 מילים

בשונה מישראל, עבירה על חוקי מימון מפלגות ברוב מדינות OECD היא פלילית

השוואה בינלאומית פיקוח על מימון מפלגות הוא בעיה עולמית ● בישראל, החוקים המסדירים את המימון הם מהמחמירים בעולם – אבל הענישה רכה ● ב־27 ממדינות ה־OECD מפרי חוקי מימון מפלגות עלולים להגיע לכלא ● במדינות אחרות, לגוף המפקח יש סמכות להדיח מועמדים או להקפיא את פעילות המפלגה ● לפי ה־OECD, בישראל המבקר כמפקח על תקציבי הבחירות אך במשרד מבהירים: "עוסקים רק בביקורת"

עוד 2,422 מילים

נסראללה מעלה את הטון ובישראל עוקבים בדריכות

מנהיג חזבאללה נואם בתכיפות גבוהה ושולח איומים מתמשכים על אסדות הגז של ישראל ● בישראל הדעות חלוקות לגבי כוונותיו ● השאלה היא האם פניו לעימות מוגבל עם ישראל, או שמא הוא מייצר משבר זמני ומבוקר - בכדי להסיט את תשומת הלב הציבורית בלבנון מהמצב הכלכלי והפוליטי ● וברקע ההסכם המתגבש על קביעת קו הגבול הימי בין ישראל ולבנון ● פרשנות

עוד 826 מילים

גנץ: "צר לי מאוד שהיו נבחרי ציבור שתמכו בהפרת החוק - זה דבר חמור מאוד הראוי לגינוי"

נתניהו העיד בפני ועדת החקירה הממלכתית על חלקו באסון בהר מירון: "אתה לא יכול לקבל אחריות על מה שאתה לא יודע" ● בית המשפט העליון קבע שאין מניעה חוקתית לשלול אזרחות ממי שהורשעו בביצוע מעשי טרור, גם אם כתוצאה מכך הם ייוותרו ללא אזרחות ● משרד המשפטים של רוסיה פועל להפסיק את פעילות הסוכנות היהודית במדינה ● ניר אורבך: "אני חושב שעלינו להתנצל"

עוד 37 עדכונים

כ-8,500 דירות מושכרות ב-Airbnb. חולדאי רוצה מהן ארנונה גבוהה יותר

שנה אחרי שנדחתה, עיריית תל אביב שוב מבקשת מהממשלה לאשר ארנונה גבוהה יותר על דירות שמושכרות לטווח קצר ● בהתאחדות המלונות תומכים אך באופוזיציה העירונית טוענים שאין טעם לנסות לשכנע את משרד הפנים להכיר בהגדרה של דירות נופש, ויש להחיל עליהן מיסוי של מלונות עם דרישות רישוי עסקים ● חברת המועצה שולה קשת: "זה מהלך סרק לצורכי יח"צנות. כרגע התל אביבים מסבסדים את אלו שהפכו את Airbnb לעסק"

עוד 1,503 מילים

הישראלים לא אוהבים להתאמץ בשביל המיחזור שלהם

הרחבת חוק הפיקדון על הבקבוקים הגדולים הייתה מהלך מוצדק, אבל החודשים האחרונים לימדו אותנו משהו על הישראלי הממחזר: הוא לא מוכן להתאמץ בשביל לקבל 30 אגורות לבקבוק ● הפתרון: להציע לציבור גם מסלול מיחזור חינמי, שבו מוותרים על כספי הפיקדון ובתמורה מרוויחים זמינות ונוחות

עוד 760 מילים

"פוטין לא רוצה לספח את אוקראינה, הוא מתכוון להשמיד אותה"

האוליגרך היהודי לאוניד נבזלין, ממקימי חברת הנפט "יוקוס" ומתנגד חריף של המשטר הרוסי, מזהיר בריאיון לזמן ישראל על רקע בחירות 2022 כי נתניהו מנסה להידמות לפוטין: "בתוך תוכו נתניהו רודן. פוטין משמש כדוגמה ומופת עבורו" ● לדבריו, כדי שרוסיה תהפוך לחופשית היא צריכה קודם כל להתפרק "ולהפסיק להיות אימפריה" ● הוא מדגיש שאין מדינה אוטוריטרית שלא מובילה לאנטישמיות ורואה דמיון בין התעמולה הרוסית לזאת של הליכוד

עוד 2,200 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה