בפגישתם בבית הלבן, ראש הממשלה נפתלי בנט דיבר על איראן והנשיא ג'ו ביידן שמע אפגניסטן. אבל החיבור בין אפגניסטן לאיראן שירת את האינטרסים של ישראל בשורה של עניינים, כולל הבעיה הפלסטינית, ופגישת שר הבטחון גנץ עם אבו מאזן ברמאללה היא חלק מזה.
ואסביר.

בפגישתם בבית הלבן, בנט דיבר על איראן וביידן שמע אפגניסטן. אבל החיבור בין אפגניסטן לאיראן שירת את האינטרסים של ישראל בשורת עניינים, כולל הבעיה הפלסטינית

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מה קרה מבחינת ארצות הברית במפולת באפגניסטן? ככל שהדברים קשורים לישראל, שני דברים עיקריים – ארצות הברית איבדה את אמינותה כמעצמה שאפשר לסמוך עליה, והעמדת סימן שאלה גדול מעל עצם האפשרות לעשות הסכמים עם גורמים אסלאמיים כמו איראן.

יש עוד עניין חשוב מאוד, שאינו קשור מיידית בישראל – נפילת צבא משוכלל וגדול, כמו הצבא האפגני שהקימו האמריקאים, לידי הטליבאן, וזה עניין שיש לדון בו בנפרד.

מבחינת אמינותה של ארצות הברית – כעת היא חייבת להוכיח לכל בעלות בריתה שמה שקרה באפגניסטן זה היוצא מן הכלל ולא הכלל, וישראל היא אבן הבוחן. כאשר הנשיא אובמה הראה כתף קרה לישראל – כל בעלות בריתה המסורתיות של ארצות הברית, כמו מצרים, מייד פנו לכיוונה של רוסיה. הם חזרו לברית עם ארצות הברית כאשר הנשיא טראמפ חזר לחבק את ישראל.

הכרזתו של הנשיא ביידן כי לאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני קשורה בשיקום אמינותה של ארצות הברית בעיני בעלות בריתה בכלל.

עניין עצם האפשרות להגיע להסכמים עם מעצמות אסלאמיסטיות קשור ישירות לאינטרסים של ישראל למנוע חידוש הסכם הגרעין עם איראן.

ככל שהדברים קשורים לישראל, ארה"ב איבדה שני דברים עיקריים: את אמינותה כמעצמה שאפשר לסמוך עליה, ואת הביטחון בעצם האפשרות לעשות הסכמים עם גורמים אסלאמיים כמו איראן

עם הטליבאן הגיעה ארצות הברית להסכם על יצאה מכובדת של ארצות הברית מאפגניסטן, שהטליבאן לא עמדו בו. לגבי איראן, יש ספק גדול אם איראן מעוניינת בהסכם, או שמה שמעניין אותה זה לא להגיע להסכם, אלא לגרש את האמריקאים בבושת פנים. אם הוויטקונג עשו זאת, וטליבאן עשו זאת – מדוע לא האיאתולות?

ארצות הברית הודיעה כי היא רוצה לצאת מן המזרח התיכון כדי להתמסר למאבק בסין. סין היא בעלת ברית קרובה של איראן, ואם זאת הכוונה המוצהרת של ארצות הברית, מדוע שסין תסייע לה בכך? אדרבא, האינטרס של סין הוא שארצות הברית תמשיך לשקוע בבוץ של הפרת והחידקל.

אבל בכל זאת ארצות הברית רוצה לצאת, ואם ישראל ומדינות ערב לא ישכנעו אותה כי הם ייכנסו לתוך החלל הריק, טורקיה ואיראן יכנסו.

מכאן חשיבותה של הבעיה הפלסטינית. על מנת שתתאפשר ברית ישראלית-ערבית, אסור שהבעיה הפלסטינית תייצר מהומות מיותרות. איש לא מדבר על פתרון פוליטי, אלא על שקט תעשייתי.

הר הבית חייב להיות בשליטה, ולא הר געש הפולט אש, כל נושא ההתנחלויות חייב להירגע. הכלל הוא – כל מה שמייצר מהומה – מוקפא, וכל מה שמייצר יציבות – מקודם.

הר הבית חייב להיות בשליטה, ולא הר געש הפולט אש, כל נושא ההתנחלויות חייב להירגע. הכלל הוא – כל מה שמייצר מהומה – מוקפא, וכל מה שמייצר יציבות – מקודם

וזה סוד פגישת גנץ עם אבו מאזן – עידוד היציבות והרחקת הבלגנים כדי לקדם את ברית ישראל ומדינות ערב מול איראן וטורקיה (ארדואן מחזר עכשיו אחרי ישראל דרך הנשיא הרצוג, כדי להיות חלק מן הברית הזאת- אבל החשדנות כלפיו גבוהה מאוד).

פגישה חריגה ברמאללה: גנץ נועד עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן – https://t.co/5mI4K9ktLe

— ynet עדכוני (@ynetalerts) August 29, 2021

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, ישראל נמצאת במצב ביטחוני וחברתי חריג. הלחימה המתמשכת, האובדן הקשה והיעדר אופק מדיני יוצרים תחושת קיפאון ואי-ודאות.

במציאות כזו, היה מצופה מהתקשורת הישראלית למלא את תפקידה המרכזי: לשאול שאלות נוקבות שנוגעות בשורשן של בעיות, להציב סימני שאלה ולאתגר את מוקדי הכוח. במקום זאת, קולה של התקשורת הפך מהוסס וזהיר, ולעתים נעלם כמעט לחלוטין.

פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.

כל אירוע קטקליזמי, הרה אסון – ומלחמה היא בקטגוריה הזו – יכול לפתוח פתח לשינויים, גם מסוגים שלא קשורים ישירות באירוע עצמו. יכולות לצוץ הזדמנויות שאחרת לא הייתה להן היתכנות ממשית.

אפשר אף להציע את הרעיון שאולי זה "תפקידם" של אירועים כאלה, לייצר הזדמנויות. כך שבצד הקשיים הרבים והסבל שמתלווים אליהם, הם מאפשרים "חילוץ פקקים" שתקועים כבר זמן רב.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

פיצוץ עז הרעיד את ביתנו כולו והעיר אותנו בבהלה קצת לפני השעה 3 לפנות בוקר. לאחר שחיינו בישראל בתקופת המלחמה עם חמאס, ובהמשך גם במלחמה עם איראן, היינו אמורים להיות רגילים לזה. אבל הרעש הפעם היה חזק יותר והרגיש קרוב מאי פעם. האם טיל פגע בקרבת מקום? האם רסיסים נופלים סביבנו? למרות עוצמת הקול, לא נשמעו אזעקות באזור שלנו. מבולבלים, חזרנו לישון בחרדה.

למחרת בבוקר גילינו שתימן ירתה שוב טיל לעברנו, כפי שהיא ממשיכה לעשות. הרעש ששמענו היה יירוט שחצה את מחסום הקול בדרכו אל המטרה. כמה שזה עשוי להישמע מוזר, ההפרעות האלה באמצע הלילה עדיין מרגישות כמו ניצחונות קטנים. ואם ראיתם את ההרס שטיל בליסטי יכול לגרום לו, תבינו למה. טיל בודד יכול להפוך גוש בניינים שלם לעיי חורבות.

חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.