הסיבוב הקבוע של יוגב קרסנטי במטעי התמרים שלו הפך בימים האחרונים למחזה עצוב. החקלאי ממושב תומר שבבקעת הירדן מדלג בין הדקלים שממוקמים בסמוך לקו המתח הגבוה שחוצה את האזור, ולמרגלות כל עמוד של חברת החשמל הוא נתקל במקבץ של חסידות מפוחמות – לעיתים עשרות בנקודה אחת – שהתחשמלו ונשרו לקרקע.
הימים ימי נדידת החסידות, שציר המסע שלהן מאירופה לאפריקה חולף דרך ארץ ישראל עם דגש על חלקה המזרחי. הנדידה השנתית היא מחזה מרהיב, והתמונות של רבבות חסידות שמרחפות דרומה בדבוקה, חדורות מטרה, מספקות תעסוקה ונחת לצפרים ולצלמי הטבע.
אלא שהחסידות גם צריכות לנוח מדי פעם, והן מעדיפות לעשות את זה על מקום גבוה. בקעת הירדן לא משופעת בצמרות עצים שמתאימות לנחיתה. בנות המזל בין החסידות חונות על עמודי תאורה, ואלה שגורלן פחות שפר עליהן – על עמודי מתח גבוה של חברת החשמל.
המנוחה על רשת החשמל הופכת קטלנית כשהחסידה – עוף גדול למדי – מניחה רגל שנייה או שכנפה נוגעת בכבל סמוך או בעמוד וסוגרת מעגל. באותו רגע לא רק שהיא מתחשמלת למוות, היא גם גורמת לקצר מיידי ולניתוק של הזרם לכל האזור.
"כמעט כל ערב בימים האחרונים היישוב בעלטה", התלונן בסוף השבוע תושב בקעת הירדן. באחד הלילות השבוע, בשעה עשר בלילה, הטמפרטורה עמדה על 37 מעלות והמזגנים הושבתו. "במצב כזה אי אפשר לישון", אומרת תושבת האזור.
"כמעט כל ערב בימים האחרונים היישוב בעלטה", התלונן תושב בקעת הירדן. באחד הלילות השבוע, בשעה 22:00, הטמפרטורה עמדה על 37 מעלות והמזגנים הושבתו. "במצב כזה אי אפשר לישון", אומרת תושבת האזור
אחרי כל קצר, רשת החשמל אמורה לחזור לפעול באופן אוטומטי, אבל לעיתים מדובר ברצף של אירועי התחשמלות בזה אחר זה ובהפסקות שעלולות להתארך שעות. הקצרים התכופים גם מסבים נזקים למערכות האוטומטיות של ההשקיה ולציוד החקלאי.
ההגנה על הטבע ובעלי החיים מתנגשת לעיתים ברווחתם המיידית של בני האדם, אבל במקרה הזה מדובר בהפסד כפול: החסידות מתות והתושבים סובלים מאספקת חשמל לא סדירה. התסכול שלהם גדול במיוחד בגלל הידיעה שיש פתרון – רק שהוא לא מיושם.
"יש פתרון פשוט, זול ויעיל והוא מיגון העמודים, אבל חברת חשמל שנים מקבלת דיווחים ופשוט מזניחה את הנושא הזה בבקעה", אומר חקלאי משדמות מחולה שבצפון הבקעה.
"כחצי מיליון חסידות עוברות בישראל בסתיו, רובן ככולן בבקעת הירדן. אני לא מבין איך לא ממגנים את העמודים בציר הנדידה הגדול ביותר בעולם של חסידות לבנות".
"כחצי מיליון חסידות עוברות בישראל בסתיו, רובן ככולן בבקעת הירדן. אני לא מבין איך לא ממגנים את העמודים בציר הנדידה הגדול ביותר בעולם של חסידות לבנות"
לפתרון קוראים "פורשים כנף": מדובר בפרויקט שהושק כבר באמצע שנות התשעים, בשיתוף פעולה של חברת החשמל עם רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע. במסגרת הפרויקט, חברת החשמל ממגנת באמצעות שרוולי פלסטיק את עמודי המתח הגבוה והכבלים שבקרבתם.
המיזם המבורך יצא לדרך בעקבות אירוע שבו התחשמלו כ-50 נשרים בציר הנפט ברמת הגולן. אז התחילה לחלחל ההבנה שאם לא ימוגנו עמודי המתח הגבוה בקרבת אזורי המחיה של הנשרים, העוף הגדול והחיוני – שגם כך נמצא בסכנת הכחדה – ייעלם מנוף הארץ.
מאז מוגנו מאות עמודי מתח גבוה בעיקר ברמת הגולן ובצפון על פי סדר עדיפויות שמכתיבים מומחי רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע. לדברי אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים, בכל הנוגע לנשרים מדובר בהצלחה: "עד שהתחיל הפרויקט, התחשמלות הייתה סיבת המוות השנייה הכי נפוצה של נשרים בישראל. היום היא נמצאת בתחתית הרשימה".
הנשרים אמנם בטוחים יותר, אבל העובדה שרבע מאה אחרי שהפרויקט יצא לדרך עופות אחרים ממשיכים להתחשמל בהמוניהם, מסגירה את הבעיה הגדולה של התכנית: היא מתקדמת באיטיות משוועת ומתוקצבת בצמצום רב.
ובמספרים: מתוך כ-200 אלף עמודי מתח גבוה ברחבי הארץ, חברת החשמל ממגנת כיום כ-80 עמודים בשנה. בקצב הזה, עוד המוני חסידות יתחשמלו וישראלים מתוסכלים ימשיכו לשבת בחושך במשך שנים ארוכות.
מתוך כ-200 אלף עמודי מתח גבוה ברחבי הארץ, חברת החשמל ממגנת כיום כ-80 עמודים בשנה. בקצב הזה, עוד המוני חסידות יתחשמלו וישראלים מתוסכלים ימשיכו לשבת בחושך במשך שנים ארוכות
כשקצב המיגון כה איטי, מאליו מובן שהוא נעשה על פי סדר עדיפויות שכאמור מתמקד בהגנת הנשרים. מבחינה אקולוגית, החסידות – כמו רבים מבין 540 מיני הציפורים שמרחפים בשמי ישראל – הן עופות סוג ב': יש רבות מהן והן אינן נמצאות בסכנת הכחדה.
אוהד הצופה אומר שכמו כל דבר בארץ, חלק מהבעיה הייתה יכולה להיפתר עם מודעות בשלב התכנון: "אין מדיניות שמטפלת בבעיה הזו מראש, כשמקימים עמודים חדשים ומותחים קווים חדשים. מנסים לחפש פתרונות אחרי שהבעיה כבר קיימת. זה כמו לפתוח צומת ורק אז לחשוב על רמזור".
"אין מדיניות שמטפלת בבעיה הזו מראש, כשמקימים עמודים חדשים ומותחים קווים חדשים. מנסים לחפש פתרונות אחרי שהבעיה כבר קיימת. זה כמו לפתוח צומת ורק אז לחשוב על רמזור"
בנוסף, ובאופן אופייני להיעדר התיאום התכנוני בישראל, בבקעת הירדן פתחו לא רחוק מקו המתח מאגר מים ואתר פסולת (טובלן) שמהווים מקור משיכה לעופות, בלי לחשוב על ההשלכות.
לדברי הצופה, הבעיה לא מסתכמת בצער בעלי חיים ובכשלים באספקת החשמל לתושבים: "היה מקרה שבו תנשמת בוערת נחתה על חממה שנשרפה לחלוטין, ומקרים שבהם עופות מחושמלים גרמו לשריפות גדולות בשטחים פתוחים".
אורן הלמן, סמנכ"ל חברת החשמל, אומר שב-2022 החברה מתכוונת להאיץ את קצב המיגון מ-80 עמודים בשנה ל-200, ושבמקביל הגישה בקשה לרשות החשמל – הרגולטור שקובע את תעריף החשמל – לאשר תוספת קטנה לתעריף על מנת לממן מיגון של 1,200 עמודים בשנה.
בהתחשב בכך שתקציב חברת החשמל מבוסס על החשבונות שאנחנו משלמים, ושמניעת התחשמלות העופות היא אינטרס ציבורי רחב, הציפייה של החברה למימון באמצעות תעריף החשמל לגיטימית.
אבל עוד בטרם תיענה, מחברת ענק עם תקציב של מיליארדים ניתן לצפות שתכניס את היד לכיס ותשלוף את התקציב הדרוש – מדובר בסך הכול בכמה מיליוני שקלים – על מנת לטפל בנקודות החמות, ביניהן בקעת הירדן, ולחסוך סבל לבעלי החיים וללקוחות.
"מיגנו כאן כבר כמה עמודים", אומר יוגב קרסנטי, החקלאי ממושב תומר. "בסך הכול מדובר במיגון של עוד 20-30 עמודים כדי להוריד דרמטית את היקף ההתחשמלות.
"נכון שלחסידות אין ערך אקולוגי כמו לנשרים, אבל השבוע מצאנו פגר של חסידה שהגיעה לכאן מגדנסק, פולין, עם טבעות זיהוי על הרגליים. לפולין היא כבר לא תחזור".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חסידות אולי לא בסכנת הכחדה היום אבל זה לא אומר שצריך להביא אותן לכך שוב. במקומות רבים בעולם הן אהובות מאד ובעלות ערך של סמל, לחיים, לתקוה, לאהבה. כשאנשים בעולם רואים את התמונות הקשות מישראל של עשרות חסידות מתות תחת קווי מתח, הם יוצאים מדעתם ומנסים להבין איך בישראל לאף אחד לא אכפת. התשובות שהם מקבלים זה שאנחנו מדינת עולם שלישי עם שגעון גדלות. וואלה, זה די מדוייק. אם השתלטנו על המרחב האווירי – יש לנו אחריות למגן אותו!
אבל בישראל כמו בישראל, עושים חצי עבודה ולא לוקחים אחריות.
זה בלתי נסבל ומחדל ברמה בינלאומית. תמצאו את כל הדרכים למגן עוד בסתו הזה את העמודים הקטלניים!