מכתב מאזרח אמירתי צעיר לרגל יום השנה הראשון ל"הסכמי אברהם"

המילה "שלום" בערבית מוצגת על בניין עיריית תל אביב לאחר החתימה על הסכמי אברהם, 15 בספטמבר 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
Miriam Alster/Flash90
המילה "שלום" בערבית מוצגת על בניין עיריית תל אביב לאחר החתימה על הסכמי אברהם, 15 בספטמבר 2020

שנה לאחר החתימה על "הסכמי אברהם" ישראל מתחילה לקצור את הפירות הראשונים של נרמול היחסים עם כמה ממדינות ערב, ואיחוד האמירויות בראשן. סיכומים רבים שנכתבו בתום השנה הזו מדגישים את האינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים המשותפים שבבסיס ההסכמים, ואת חשיבותם להמשך העמקת היחסים ואף להרחבתם למדינות נוספות.

לצד זאת, חשוב לזכור כי יחסי שלום מורכבים ממימד חשוב נוסף: קשרים בין אנשים. היכרות בלתי אמצעית בין עמים, שבכוחה לסדוק חומות של דעות קדומות ושנאה ארוכת שנים, חיונית ליצירת יחסי שלום איתנים ועמידים לאורך זמן.

יחסי שלום מורכבים ממימד חשוב נוסף: קשרים בין אנשים. היכרות בלתי אמצעית בין עמים, שבכוחה לסדוק חומות של דעות קדומות ושנאה ארוכת שנים, חיונית ליצירת יחסי שלום איתנים ועמידים לאורך זמן

את החשיבות שבפתיחת פתח לדיאלוג בין אזרחי ישראל לאזרחי מדינות ערב, ואיחוד האמירויות בפרט, ממחיש עבדאללה, אזרח אמירתי בן 22 מאבו דאבי. עוד לפני ההכרזה על חתימת "הסכמי אברהם" פתח עבדאללה את חשבון הטוויטר "איחוד האמירויות בעברית" (@uaeinhebrew), במטרה לגרום לציבור הישראלי להכיר טוב יותר את ארצו.

דף הבית של "איחוד האמירויות בעברית" בטוויטר
דף הבית של "איחוד האמירויות בעברית" בטוויטר

בתום שנה מסעירה של שלום ונורמליזציה, במהלכה צייץ אלפי ציוצים וצבר אלפי עוקבים נאמנים, הוא מסכם את התקופה המכוננת ברשימה שכתב לקהל הישראלי והחלטתי לתרגם לעברית כדי שהמלים יגיעו ליעדן:

"כשפתחתי את חשבון הטוויטר 'איחוד האמירויות בעברית' במאי 2020, חשבתי שיהיה זה תחביב שיעסיק אותי בשעות הפנאי של תקופת השיא של מגפת הקורונה, ויעורר עניין בקרב ישראלים שיגיעו לאיחוד האמירויות כדי להשתתף בתערוכת 'אקספו 2020' בדובאי (שנדחתה לאוקטובר 2021).

הכול השתנה באחת ב-13 באוגוסט 2020, עם הגעת החדשות המרגשות בדבר נרמול היחסים בין איחוד האמירויות לישראל. הצעד התקבל בהלם אצל רבים, כולל אצלי. אולם ידעתי שמדובר בהתחלה של פרק חדש באזורנו, שמשתנה ללא הרף, אזור אשר לו אני קורא 'בית'.

בשנים שקדמו להכרזה על הנורמליזציה למדתי על ישראל עובדות רבות שהפתיעו אותי. שתי העובדות המפתיעות ביותר היו קווי הדמיון בין השפה הערבית לשפה העברית וההתקדמות הרבה שנעשתה בישראל בתחום טכנולוגיית המידע (IT), נושא שהרשים אותי במיוחד מכיוון שזהו תחום התמחותי.

כשפתחתי את חשבון הטוויטר 'איחוד האמירויות בעברית' במאי 2020, חשבתי על תחביב שיעסיק אותי בתקופת הקורונה, ויעורר עניין בקרב ישראלים שיגיעו לתערוכת 'אקספו 2020' בדובאי

לאור זאת, עלתה בראשי המחשבה שאפשר רק לדמיין את הפוטנציאל הרב הטמון בשיתוף פעולה בין חברות אמירותיות לחברות ישראליות; התוצאה תהיה צמיחה והתקדמות בתחומי ידע רבים שיועילו לא רק לשתי המדינות, אלא לעולם כולו.

למרות שהסכם השלום בין המדינות נחתם זה מכבר, אתגרים רבים עוד עומדים לפנינו. רבים בשתי המדינות אוחזים בדעות שליליות ובסטריאוטיפים כלפי הצד האחר כתוצאה מסכסוך ארוך שנים. את חלקם יהיה קשה להזיז מעמדתם, אם בכלל, גם בעתיד הרחוק.

לכן, חיוני ששני העמים, באיחוד האמירויות ובישראל, יתחילו לתקשר זה עם זה כדי להבין את ההבדלים ביניהם ולהתגבר על הדעות הקדומות, כך שהסכמי אברהם לא יציינו רק את תחילת היחסים בין שתי הממשלות, אלא גם בין שני העמים. חיוני שהדורות הבאים לא ייחשפו לשנאת העבר ויקדמו בזרועות פתוחות עתיד שמושתת על הבנה הדדית, שיכולה להוביל לשגשוג האזור.

לרגל יום הציון הראשון לחתימה על הסכמי אברהם, ברצוני לציין את היקף הפעילות שנרשם במהלך השנה האחרונה. היינו עדים לטיסות ישירות בין שתי המדינות, מה שאפשר לישראלים רבים לבקר באיחוד האמירויות, ובמידה פחותה לאזרחי האמירויות לבקר בישראל.

למרות שהסכם השלום בין המדינות נחתם זה מכבר, אתגרים רבים עוד עומדים לפנינו. רבים בשתי המדינות אוחזים בדעות שליליות ובסטריאוטיפים כלפי הצד האחר כתוצאה מסכסוך ארוך שנים

היינו עדים לפתיחת שגרירות איחוד האמירויות בתל אביב ולפתיחת שגרירות ישראל באבו-דאבי וקונסוליה ישראלית בדובאי. גורמים משתי המדינות חתמו על עסקאות רבות בתחומי הבריאות, הביטחון, החקלאות, התרבות, החינוך ועוד, מהלכים שהגדילו את היקפי הסחר בין המדינות למאות מיליוני דולרים.

עם השקת תערוכת 'אקספו 2020' בדובאי, שתיפתח באוקטובר הקרוב ותימשך שישה חודשים, יצטרפו שתי המדינות לשותפות נוספות על פני הגלובוס בחיפוש אחר הזדמנויות ובהחלפת רעיונות, שבכוחם יהיה לשנות את העולם ולהביא לעתיד של פריחה ושגשוג".

*מכתבו של עבדאללה מאיחוד האמירויות מתפרסם במקביל ב"הנורמלי החדש", ידיעון התוכנית הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון ב-INSS. לקבלת הידיעון למייל היכנסו כאן וסמנו V ליד "הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון".

מור לינק היא חוקרת מלגאית ניובאואר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ודוקטורנטית במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלה כוללים כלכלה פוליטית בינלאומית ושל מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה בפרט.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 614 מילים
סגירה