מור לינק
הזמן של
מור לינק

מור לינק היא חוקרת מלגאית ניובאואר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ודוקטורנטית במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלה כוללים כלכלה פוליטית בינלאומית ושל מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה בפרט.

מכתב מאזרח אמירתי צעיר לרגל יום השנה הראשון ל"הסכמי אברהם"

שנה לאחר החתימה על "הסכמי אברהם" ישראל מתחילה לקצור את הפירות הראשונים של נרמול היחסים עם כמה ממדינות ערב, ואיחוד האמירויות בראשן. סיכומים רבים שנכתבו בתום השנה הזו מדגישים את האינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים המשותפים שבבסיס ההסכמים, ואת חשיבותם להמשך העמקת היחסים ואף להרחבתם למדינות נוספות.

לצד זאת, חשוב לזכור כי יחסי שלום מורכבים ממימד חשוב נוסף: קשרים בין אנשים. היכרות בלתי אמצעית בין עמים, שבכוחה לסדוק חומות של דעות קדומות ושנאה ארוכת שנים, חיונית ליצירת יחסי שלום איתנים ועמידים לאורך זמן.

יחסי שלום מורכבים ממימד חשוב נוסף: קשרים בין אנשים. היכרות בלתי אמצעית בין עמים, שבכוחה לסדוק חומות של דעות קדומות ושנאה ארוכת שנים, חיונית ליצירת יחסי שלום איתנים ועמידים לאורך זמן

את החשיבות שבפתיחת פתח לדיאלוג בין אזרחי ישראל לאזרחי מדינות ערב, ואיחוד האמירויות בפרט, ממחיש עבדאללה, אזרח אמירתי בן 22 מאבו דאבי. עוד לפני ההכרזה על חתימת "הסכמי אברהם" פתח עבדאללה את חשבון הטוויטר "איחוד האמירויות בעברית" (@uaeinhebrew), במטרה לגרום לציבור הישראלי להכיר טוב יותר את ארצו.

דף הבית של "איחוד האמירויות בעברית" בטוויטר
דף הבית של "איחוד האמירויות בעברית" בטוויטר

בתום שנה מסעירה של שלום ונורמליזציה, במהלכה צייץ אלפי ציוצים וצבר אלפי עוקבים נאמנים, הוא מסכם את התקופה המכוננת ברשימה שכתב לקהל הישראלי והחלטתי לתרגם לעברית כדי שהמלים יגיעו ליעדן:

"כשפתחתי את חשבון הטוויטר 'איחוד האמירויות בעברית' במאי 2020, חשבתי שיהיה זה תחביב שיעסיק אותי בשעות הפנאי של תקופת השיא של מגפת הקורונה, ויעורר עניין בקרב ישראלים שיגיעו לאיחוד האמירויות כדי להשתתף בתערוכת 'אקספו 2020' בדובאי (שנדחתה לאוקטובר 2021).

הכול השתנה באחת ב-13 באוגוסט 2020, עם הגעת החדשות המרגשות בדבר נרמול היחסים בין איחוד האמירויות לישראל. הצעד התקבל בהלם אצל רבים, כולל אצלי. אולם ידעתי שמדובר בהתחלה של פרק חדש באזורנו, שמשתנה ללא הרף, אזור אשר לו אני קורא 'בית'.

בשנים שקדמו להכרזה על הנורמליזציה למדתי על ישראל עובדות רבות שהפתיעו אותי. שתי העובדות המפתיעות ביותר היו קווי הדמיון בין השפה הערבית לשפה העברית וההתקדמות הרבה שנעשתה בישראל בתחום טכנולוגיית המידע (IT), נושא שהרשים אותי במיוחד מכיוון שזהו תחום התמחותי.

כשפתחתי את חשבון הטוויטר 'איחוד האמירויות בעברית' במאי 2020, חשבתי על תחביב שיעסיק אותי בתקופת הקורונה, ויעורר עניין בקרב ישראלים שיגיעו לתערוכת 'אקספו 2020' בדובאי

לאור זאת, עלתה בראשי המחשבה שאפשר רק לדמיין את הפוטנציאל הרב הטמון בשיתוף פעולה בין חברות אמירותיות לחברות ישראליות; התוצאה תהיה צמיחה והתקדמות בתחומי ידע רבים שיועילו לא רק לשתי המדינות, אלא לעולם כולו.

למרות שהסכם השלום בין המדינות נחתם זה מכבר, אתגרים רבים עוד עומדים לפנינו. רבים בשתי המדינות אוחזים בדעות שליליות ובסטריאוטיפים כלפי הצד האחר כתוצאה מסכסוך ארוך שנים. את חלקם יהיה קשה להזיז מעמדתם, אם בכלל, גם בעתיד הרחוק.

לכן, חיוני ששני העמים, באיחוד האמירויות ובישראל, יתחילו לתקשר זה עם זה כדי להבין את ההבדלים ביניהם ולהתגבר על הדעות הקדומות, כך שהסכמי אברהם לא יציינו רק את תחילת היחסים בין שתי הממשלות, אלא גם בין שני העמים. חיוני שהדורות הבאים לא ייחשפו לשנאת העבר ויקדמו בזרועות פתוחות עתיד שמושתת על הבנה הדדית, שיכולה להוביל לשגשוג האזור.

לרגל יום הציון הראשון לחתימה על הסכמי אברהם, ברצוני לציין את היקף הפעילות שנרשם במהלך השנה האחרונה. היינו עדים לטיסות ישירות בין שתי המדינות, מה שאפשר לישראלים רבים לבקר באיחוד האמירויות, ובמידה פחותה לאזרחי האמירויות לבקר בישראל.

למרות שהסכם השלום בין המדינות נחתם זה מכבר, אתגרים רבים עוד עומדים לפנינו. רבים בשתי המדינות אוחזים בדעות שליליות ובסטריאוטיפים כלפי הצד האחר כתוצאה מסכסוך ארוך שנים

היינו עדים לפתיחת שגרירות איחוד האמירויות בתל אביב ולפתיחת שגרירות ישראל באבו-דאבי וקונסוליה ישראלית בדובאי. גורמים משתי המדינות חתמו על עסקאות רבות בתחומי הבריאות, הביטחון, החקלאות, התרבות, החינוך ועוד, מהלכים שהגדילו את היקפי הסחר בין המדינות למאות מיליוני דולרים.

עם השקת תערוכת 'אקספו 2020' בדובאי, שתיפתח באוקטובר הקרוב ותימשך שישה חודשים, יצטרפו שתי המדינות לשותפות נוספות על פני הגלובוס בחיפוש אחר הזדמנויות ובהחלפת רעיונות, שבכוחם יהיה לשנות את העולם ולהביא לעתיד של פריחה ושגשוג".

*מכתבו של עבדאללה מאיחוד האמירויות מתפרסם במקביל ב"הנורמלי החדש", ידיעון התוכנית הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון ב-INSS. לקבלת הידיעון למייל היכנסו כאן וסמנו V ליד "הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון".

מור לינק היא חוקרת מלגאית ניובאואר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ודוקטורנטית במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלה כוללים כלכלה פוליטית בינלאומית ושל מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה בפרט.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 614 מילים

שנה להסכמי אברהם - על ישראל להשקיע גם בנרטיב

ההכרזה המפתיעה על הסכם שלום בין ישראל לאיחוד האמירויות מציינת היום, ב-13 באוגוסט את שנתה הראשונה. חרף מגבלות הקורונה היתה זו שנה עשירה בהישגים, וביניהם כינון יחסים דיפלומטיים, תנופה בשיתופי פעולה בתחומי הסחר, התיירות, הרפואה והמדע ומגעים בלתי אמצעיים בין בני שני העמים.

ההכרזה המפתיעה על הסכם שלום בין ישראל לאיחוד האמירויות מציינת ב-13 באוגוסט את שנתה הראשונה. חרף מגבלות הקורונה היתה זו שנה עשירה בהישגים, ובהם כינון יחסים דיפלומטיים ותנופה בשת"פים בין העמים

מגמות אלה מחזקות את התקווה כי קשרי השלום יהיו הפעם "חמים" ופוריים יותר משחוותה ישראל עם מצרים וירדן. ההסכם גם שרד בהצלחה מבחן ראשון ומורכב – מבצע "שומר החומות" בעזה והאירועים שקדמו לו בירושלים.

לצד ההישגים הרבים, הנרטיב שדרכו מוסגרו ההסכמים מראשיתם, המדגיש סובלנות, אחווה והכרה במורשת הדתית המשותפת, עודנו דורש השקעה וטיפוח.

רכיב מרכזי בנרטיב זה הוא המורשת הדתית המשותפת ליהדות ולאסלאם. הבחירה בשם "הסכמי אברהם" הייתה רבת משמעות ונומקה על ידי הבית הלבן בכך שאברהם הינו אביהן של שלוש הדתות המונותאיסטיות – הנצרות, האסלאם והיהדות, שקורותיו מופיעים הן במקרא והן בקוראן, ולפיכך אין דמות המבטאת טוב ממנו את האחדות ביניהן.

הבחירה בשם זה נועדה להציף יסודות חיוביים בקשר בין מוסלמים ליהודים, לחזק את הכרתם במכנים המשותפים המאחדים ביניהם ולהעניק להסכמים החדשים עומק דתי-היסטורי שיסייע לקידום אתוס של פיוס, השלמה וקבלה הדדית.

המטאפורה של המוסלמים והיהודים כ"בני אברהם" נועדה לסייע לצאצאיהם המודרניים לראות עצמם כ"בני דודים" שהסתכסכו והתרחקו, אך מסוגלים להתקרב, להתפייס ולשקם את הסדר "המשפחתי" הראשוני, הטבעי והרצוי.

המטאפורה של המוסלמים והיהודים כ"בני אברהם" נועדה לסייע לצאצאיהם המודרניים לראות עצמם כ"בני דודים" שהסתכסכו, אך מסוגלים להתפייס ולשקם את הסדר "המשפחתי" הראשוני, הטבעי והרצוי

במאמר משותף שפרסמו ביולי שרי החוץ של ישראל ואיחוד האמירויות, יאיר לפיד ועבדאללה בן זאיד, תואר הסכם השלום כיותר מהסכם – אלא כ״דרך חיים״, שבלבה מחויבות לערכים של שלום, סובלנות ודו קיום.

דוגמה נוספת היא משלחת של צעירים וצעירות מאיחוד האמירויות, ממרוקו ומבחריין שביקרה ביוני 2021 בישראל. מסעם ב"ארץ הקודש" כלל ביקורים בהר הבית, בעיר העתיקה בירושלים ובישיבה במודיעין עילית, ומסלולו המחיש את הניסיון להציב את הדת כגשר בין הצדדים.

על אף המאמצים המושקעים בקידום נרטיב השלום, יש מי שפוגעים בו, גם אם שלא מדעת. לפי כמה דיווחים, ממשל ביידן הורה לפקידיו לצמצם את השימוש במונח "הסכמי אברהם" ולהתייחס אליהם כאל "הסכמי נורמליזציה".

אף כי שר החוץ בלינקן הכחיש כי ישנה מדיניות מכוונת מסוג זה, שר החוץ של איחוד האמירויות בן זאיד מתח בסוף יוני ביקורת על ההימנעות, לכאורה, של ממשל ביידן מהשימוש בשם שניתן לו על ידי ממשל טראמפ:

"אנחנו מדברים על בעיה שקשורה להיסטוריה, תרבות ודת. אז העובדה שחלק מהפתרון הוא דרך מסגרת שקשורה להיסטוריה, דת ותרבות זה משהו שצריך לשמוח לגביו".

חרף מאמצי קידום נרטיב השלום, יש מי שפוגעים בו, גם אם שלא מדעת. לפי כמה דיווחים, ממשל ביידן הורה לפקידיו לצמצם את השימוש במונח "הסכמי אברהם" ולהתייחס אליהם כאל "הסכמי נורמליזציה"

השם החלופי להסכמי אברהם – "הסכמי נורמליזציה" – נושא מטען היסטורי ורגשי מורכב. המונח "נורמליזציה" מזוהה עם הקרירות שמאפיינת את יחסי השלום בין ישראל למצרים וירדן, והוא נתפס בשיח הערבי באופן מסורתי כתהליך שכופים משטרים ערביים על נתיניהם וכבגידה בעניין הפלסטיני.

פגיעה מכוונת יותר בנרטיב החיובי סביב ההסכמים נרשמה עקב העימות האחרון בין ישראל לחמאס. ארגון חמאס, המתנגד בחריפות לנורמליזציה, שמסמלת קבלה של ישראל במרחב הערבי-אסלאמי, גייס את מעמדו של מסגד אל-אקצא כמקום השלישי בקדושתו לאסלאם על מנת לקדם את מטרותיו הפוליטיות: מאבק בישראל, תקיעת מקל מכוונת בגלגלי הנורמליזציה וחיזוק מעמדו בזירה הפנים-פלסטינית.

קישור ההסלמה לירושלים והדגשתה כסוגיה המאחדת את המוסלמים ברחבי העולם, ליבו את דעת הקהל הערבית נגד הידוק היחסים עם ישראל והביכו את מדינות הנורמליזציה. דרך גיוס אלמנט דתי, ותיאור המאבק בין האסלאם ליהדות כ"משחק סכום אפס", מקדם חמאס נרטיב של התנגדות אלימה לישראל, המנוגד בתכלית לנרטיב הסובלנות ושיתוף הפעולה שמקדמת איחוד האמירויות.

אומנם על מנת להוסיף ולהעמיק את תהליך ההתקרבות בין ישראל למדינות ערב – ובתקווה אף להרחיבו למדינות נוספות – יהיה צורך בהידוק שיתופי הפעולה המדיניים, הביטחוניים והכלכליים סביב אינטרסים קונקרטיים, ולא יהיה די בהצהרות.

בה בעת, אין לזלזל במימד הנרטיבי, שכן הוא מהווה חלק חשוב בעיצוב הפריזמה שדרכה הסכמי השלום של ישראל ממוסגרים ומשווקים לציבורים במדינות השונות; לא פחות חשוב, הוא נועד לסמן חזון ארוך טווח של שלום וחיים משותפים עבור עמי האזור.

דרך גיוס אלמנט דתי, ותיאור המאבק בין האסלאם ליהדות כ"משחק סכום אפס", מקדם חמאס נרטיב של התנגדות אלימה לישראל, המנוגד בתכלית לנרטיב הסובלנות ושיתוף הפעולה שמקדמת איחוד האמירויות

מכאן, ייטב לו תשקול ישראל בעתיד כיצד פעולותיה משפיעות על הממד הנרטיבי של יחסיה עם מדינות ערב. כך למשל, צעדים והתבטאויות המדגישים מורשת וערכים המשותפים ליהדות ולאסלאם צפויים לתרום להתפתחות יחסי השלום בין העמים, להידוק שיתופי פעולה כלכליים ולהאצת זרם הסחר וההשקעות בין המדינות. מנגד, פעולות המלבות את המתח הדתי בין הצדדים עלולות להעיב על התקדמות השלום והנורמליזציה ולשרת את מתנגדיהם.

לקריאה נוספת: "הנורמלי החדש", ידיעון דו-חודשי בעריכת החתומים לעיל, הסוקר את קשרי ישראל ומדינות השלום. לרישום לידיעון היכנסו כאן וסמנו V ליד "הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון".

ד"ר אופיר וינטר הוא עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. בקרוב יראה אור ספרו Peace in the Name of Allah העוסק במאמציהם של המשטרים במצרים, בירדן ובאיחוד האמירויות להקנות לגיטימיות דתית-אסלאמית להסכמי השלום עם ישראל. (צילום: חן גלילי)

מור לינק היא חוקרת מלגאית ניובאואר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ודוקטורנטית במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלה כוללים כלכלה פוליטית בינלאומית ושל מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה בפרט.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 767 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 19 בספטמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הרב הראשי לשעבר אליהו בקשי דורון נפטר בשנה שעברה במהלך ערעור על הרשעתו לבית המשפט העליון ● בסופו, קיבלו השופטים החלטה תקדימית לזכות את הרב לאחר שסנגורו הצליח לעורר ספק סביר בשאלת כשירותו לעמוד לדין ● הפרקליטות לא ויתרה וביקשה דיון נוסף ● אולי ברוח ימי הסליחות, החליטת הנשיאה אסתר חיות לדחות את הבקשה והרב הלך לעולמו חף מביצוע עבירה ● פרשנות

עוד 843 מילים

איראן מתקדמת דרמטית בהעשרה אבל עודנה רחוקה מפצצה

לאור רצף הפרסומים על סטטוס תוכנית הגרעין האיראנית, על רקע דו"חות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית המעידים על ההתקדמות חסרת התקדים של איראן בתחום ההעשרה, חשוב לעשות סדר בכל הנוגע ליכולותיה ולכוונותיה של איראן באשר לתוכניתה הגרעינית.

קצת היסטוריה: תוכנית הגרעין האיראנית נולדה עוד במוחו של השאה הפרסי, רזה פהלווי, אשר ביקש להשיג יכולת גרעינית לחיזוק עוצמתה וכסימן ליכולותיה המדעיות הגבוהות של איראן. השינוי הדרמטי התחולל בסוף שנות ה-90, כאשר מנהיג איראן, ח'אמנאי, ביקש להשיג פצצת גרעין כדי להבטיח את הישרדותה של המהפכה האסלאמית (במיוחד לאחר המלחמה עם עיראק, כאשר לפחות בשלביה הראשנים איראן היתה קרובה לתבוסה) וכעדות להפיכתה של איראן למעצמה.

השינוי הדרמטי בתכנית הגרעין האיראנית התחולל בסוף שנות ה-90, כשמנהיג איראן, ח'אמנאי, ביקש להשיג פצצת גרעין כדי להבטיח את הישרדות המהפכה האסלאמית וכעדות להפיכתה של איראן למעצמה

לאחר פלישת ארה"ב לעיראק, ולאור הגילויים בדבר מתקניה הגרעיניים של איראן, החליט מנהיג איראן לעצור את ההתקדמות לעבר פצצה, התקדמות שהובלה על-ידי מחסן פח'ריזאדה שעמד בראש פרויקט "אמאד".

בעקבות "שינוי האסטרטגיה", איראן אמנם החלה להרחיב את יכולות ההעשרה האזרחיות שלה, אבל קבוצת הנשק חדלה מפעילות שמטרתה המוצהרת הינה פיתוח נשק גרעיני, ועברה לפיתוחים טכנולוגיים שונים.

חוסר שתוף הפעולה של איראן עם הקהילה הבינלאומית, ההסתרה של אתר ההעשרה בפורדו (שגם הוא נחשף בסופו של דבר) הובילו, בין השאר, לגל סנקציות חסר תקדים כנגד איראן, שהסתיים עם ההגעה להסכם הגרעין ב-2015. ההסכם גלגל אחורה בצורה משמעותית את תוכנית הגרעין האיראנית והרחיק אותה הלכה למעשה מפצצה.

בתגובה ליציאת ארה"ב מההסכם, וביתר שאת לאחר מותו של פח'ריזאדה (ולקראת סיום תקופת נשיאותו של רוחאני), החלה איראן להפר בבוטות את ההסכם, ולהתקדם בתחום ההעשרה בצורה שהיא לא עשתה בעבר.

לקראת הבחירות לנשיאות ולאחריהן החלה איראן להעשיר אורניום לרמה גבוהה (60%), להתקין צנטריפוגות מתקדמות ולשמור חומר מועשר בכמות נרחבת ואף לייצר אורניום מתכתי, צעד שהוא מבחינה טכנולוגית "על הגבול" שבין תוכנית גרעין אזרחית לצבאית.

לאחר יציאת ארה"ב מההסכם, וביתר שאת לאחר מותו של פח'ריזאדה (ולקראת סיום תקופת נשיאותו של רוחאני), החלה איראן להפר בבוטות את ההסכם, ולהתקדם בתחום ההעשרה בצורה שהיא לא עשתה בעבר

יחד עם זאת, לצד ההתקדמות המטאורית של איראן בתחום ההעשרה, קבוצת הנשק (קבוצת ספ'נד שהיא הגלגול של "אמאד") אמנם עסקה במחקר מדעי, אבל נראה כי לפי דברי בכירים במערכת הבטחון, מחקר זה לא נוגע במישרין לייצור פצצת גרעין. זו גם הסיבה שאיראן עודנה רחוקה (לפי אמ"ן) שנתיים לפחות מפצצה.

מה איראן מנסה להשיג? נדמה כי איראן "מעלה את סכום ההימור" מול המעצמות, ומנסה להציב את עצמה בעמדה טובה יותר לקראת חידוש שיחות הגרעין, תוך צבירת קלפים משמעותיים אל מול המעצמות. זאת, במטרה לחייב אותן להתחשב בהישגי איראן מאז עזיבת ארה"ב את הסכם הגרעין.

זו גם הסיבה שאיראן איננה "רצה בקו ישר" ומנסה להעשיר אורניום לרמה צבאית של 90%. כמובן שאיראן יכולה לעשות זאת טכנית (בכירים איראנים רמזו לכך בעבר), אבל לא ברור האם מדינית נכון לה לעשות צעד זה, שהוא התרסה אל מול הקהילה הבינלאומית ועלול לייצר אי נוחות גם בקרב המעצמות שתומכות באיראן

אם נסכם, איראן התקדמה משמעותית בתחום ההעשרה באופן שמעורר ספקות באשר ליכולת לגלגל את התוכנית אחורה שלא באמצעות הסכם. טהראן כבר "חצתה" את הרוביקון בכל הנוגע ליכולתה להעשיר אורניום לרמה צבאית (אם תחפוץ בכך), וחמור מכך: איראן שולטת במעגל ההעשרה באופן מלא (מהכריה ועד העשרה לרמה גבוהה בצנטריפוגות מתקדמות). לכן, ספק רב אם פעולות עלומות כאלו ואחרות יכולות אפילו לעכב זאת. כנראה שבתחום זה אנחנו כבר אחרי נקודת האל חזור.

טהראן חצתה את הרוביקון באשר לכולתה להעשיר אורניום לרמה צבאית וחמור מכך: היא שולטת במעגל ההעשרה באופן מלא. לכן ספק רב אם פעולות עלומות יכולות אפילו לעכב זאת. נראה שאנו כבר אחרי נקודת האל חזור

יחד עם זאת, בתחום קבוצת הנשק – איראן עוד רחוקה, ולפי הערכת אמ"ן המעודכנת מדובר במרחק של שנתיים לפחות מרגע קבלת החלטה. המרחק הזה משמעותי שכן מקבל ההחלטות האיראני כיום לא בטוח ביכולתו להשיג פצצה. שהרי טהראן יכולה להיחשף ולהיות נתונה לסנקציות או אפילו תקיפה (וכבר הוכח בעבר שאיראן מתקשה להסתיר את פעילותה בתחום הגרעין בפני ארגוני ביון מערביים).

ולכן – הדאגה במקומה, אבל לא ההיסטריה. יש עוד זמן, שכן כאמור גם אם מנהיג איראן יחליט היום להשיג פצצה, הוא יצטרך לחכות שנתיים ליכולת שכזו (במקרה הטוב).

מבחינת האסטרטגיה הישראלית – צריך להודות – ישראל נכשלה כשלון עמוק במערכה מול אתרי הגרעין והמדענים האיראנים. הדחיפה של הממשל האמריקני לצאת מהסכם הגרעין תוך התבססות על לחץ כלכלי ופעולות עלומות, לא הביאו לתוצאה המקווה. להיפך– מהלכים אלו, רק יצרו קונצנזוס בהנהגה האיראנית באשר לצורך לקדם משמעותית את תוכנית הגרעין, פגעו קשות במשטר הפיקוח על אתרי הגרעין האיראנים, והכי חמור – יצרו את האשליה כאילו ניתן לגלגל לאחור את תוכניתה הגרעינית של איראן בצעדים אלו.

אך נראה כי בישראל ישנה התפכחות מהמדיניות השגויה הזו. הנכונות הישראלית לקבל חזרה אמריקנית להסכם הגרעין, והנכונות הישראלית שלא לתקוף את האמריקנים סביב נושא זה, מהווים הכרה כי איראן בתחום ההעשרה נמצאת בנקודת האל חזור, והפתרון היחידי לגלגל את התוכנית לאחור הוא חזרה להסכם הגרעין.

אסטרטגית, ישראל נכשלה כשלון עמוק במערכה הזו. דחיפת הממשל האמריקני לצאת מהסכם הגרעין תוך התבססות על לחץ כלכלי ופעולות עלומות, לא הביאו לתוצאה המקווה. להיפך

על ישראל להזהר שלא לעמוד בחזית הבמה במערכה מול הגרעין האיראני. כמעט בכל תרחיש, בין אם זה חזרה להסכם או בוודאי אם המציאות ההסכמית בין איראן והמעצמות תתמוטט, ישראל תצטרך את עזרת המעצמות, ובוודאי את זו של ארצות הברית. לכן כל פעילות שתדחוף את ישראל לקדמת הבמה, לאו דווקא תסייע לה לגייס את העולם למערכה מול הגרעין האיראני.

רס"ן (במיל') דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. היה חוקר עמית במכון לדיפלומטיה בינלאומית על שם אבא אבן וכיום חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 846 מילים

למקרה שפיספסת

בנט: מודה לכוחות הביטחון - את מה שהתקלקל אפשר לתקן

על פי הדיווחים איהם קממג'י ומונאדל אינפיעאת לא התנגדו למעצר ● בר-לב: ועדת הבדיקה תצא לדרכה בימים הקרובים ● סטרוק: כדי לתקן מה שהתקלקל - צריך לשלול את זכויות היתר של המחבלים ● מתן כהנא: אם היינו יכולים להקים ממשלה ימנית היא היתה קמה - בנט האדם הכי רחוק מנוכל שאני יכול לדמיין ● יאיר גולן: בנט יפגש היום עם בכירים לשעבר במערכת הביטחון בנושא הצוללות

עוד 12 עדכונים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

הכול ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן

השיר הפך בשנות התשעים לאחד המושמעים ביותר בימי זיכרון ואבל לאומי, אבל נתן יונתן כתב את "החול יזכור" ב-1962 דווקא כקינה על קץ הנעורים ● השיר הוא אחד מעשרות רבות משיריו של נתן יונתן שנחום היימן הלחין ● "אבא בעצם תרגם את נתן יונתן להמונים", אומרת סי היימן, בתו של נחום היימן, "הם היו שילוב מטורף"

עוד 1,213 מילים

מה זוכרים ילדים, מה רוצים לדעת מבוגרים

בארגון בו עבדתי בצעירותי חלקו עמי עמיתים ותיקים ממני תובנות על גידול ילדיהם. האחד סיפר, שכשנולד ילד כל שצריך הוא לתת לו לבכות לילה אחד ולא לגשת אליו, וכך ילמד לא לבכות בלילות. האחר אמר שבהתחלה כלל לא חשובים לתינוק כל אותם ציודים ממותגים מחנויות התינוקות, ופעם כשיצא עם משפחתו ותינוקו הקטן לאכול ב״מסעדה מזרחית״ אף הניחוֹ על גבי השולחן, מעל מצע פיתות רכות.

בארגון בו עבדתי בצעירותי חלקו עמי עמיתים ותיקים ממני תובנות על גידול ילדיהם. האחד סיפר, שכשנולד ילד כל שצריך הוא לתת לו לבכות לילה אחד ולא לגשת אליו, וכך ילמד לא לבכות בלילות

אינני בטוחה שכך אכן פעלו, אך אני כן בטוחה ששני התינוקות לא יזכרו את פרטי האירועים האמורים, לוּ אכן קרו. ברם גוונים מאיכותן הרגשית של החוויות נצברו ודאי בנפשם. התינוק ש״למד לא לבכות״ בעצם למד משהו על ״לבכות לאף אחד״, והתייאש. ואילו השני, בהנחה שהדברים שתוארו נעשו באחריות ובבטחה ובנוכחות שמחה, קלט ככל הנראה הֵמיה נעימה שאפפה אותו, בלוּלה בריחות טובים.

נזכרתי בדברים לנוכח החלטה תקדימית של שופטת לאחרונה במשפט מסעיר וחשוב במקרה של אלימות בבית, בו הורשע אב בניסיון ברצח אשתו ובהתעללות בבנם כבן השנתיים שנכח באירוע.

קטונתי מלתת את הדעת על משמעותה החוקית והמשפטית של ההחלטה, אך לנוכח תקדים משפטי זה, אולי חשוב להתייחס לנושא המוכַּר, השחוק אך הבלתי-מובן מאליו של משמעותה הרגשית של ההתנסות הילדית, והאחריותיות שנגזרת מכך על התנהלות המבוגרים בחיי הילד.

שני התינוקות לא יזכרו את פרטי האירועים האמורים, לוּ אכן קרו. ברם גוונים מאיכותן הרגשית של החוויות נצברו ודאי בנפשם. התינוק ש״למד לא לבכות״ בעצם למד משהו על ״לבכות לאף אחד״

איננו זוכרים את שנות חיינו הראשונות, כותבת הפסיכואנליטיקאית סלמה פרייברג: ״לכל היותר משתיירים בזיכרוננו הדים עמומים ומעורפלים, קומץ תמונות מטושטשות ומעוּותות, שזכו משום מה להיחרת בדמיוננו. תקופה ראשונה זו של הילדות, חמש השנים הראשונות בקירוב, דומָה לעיר ששקעה במעמקי האדמה, וכאשר אנו חוזרים בדמיוננו לזמנים אלה, אנו מתהלכים בה כזרים ובקושי מוצאים שם את ידינו ואת רגלינו״.

עוד לפניה דימה פרויד את הנפש לעיר היסטורית, כמו רומא. אך בניגוד לעיר בה טמונות שכבות קדומות מתחת לאלו שבאו אחריהן, בַּנפש דָרוֹת כל השכבות בכפיפה אחת, בו-זמנית בממשותה, מעֵבֵר לחוקי הזמן והמרחב. מאורעות טראומטיים הפורצים בעוצמה פתאומית את השכבה שמגינה על הנפש מפני עודף גירויים, ״מסתובבים בנפש״ באופן חווייתי חזרתי וחסר-פשר, מבלי שימצאו את מקומם כחוויה שניתן להבין, לזכור ולשאת, מוסיף פרויד.

פסיכואנליטיקאים רבים עסקו באופן בו נחוות ומקודדות חוויות טראומטיות. דונלד וויניקוט תיאר חוויה טראומטית בשנים הראשונות לחיים כדבר שהאני לא מסוגל לתפוס ולארגן, השולחת את האדם להיות רדוף תמידית בחרדה מפני התמוטטות עמומה שצפויה לקרות.

אך בעצם, לפיו, מדובר בהתמוטטות שכבר קרתה, רק שהאדם לא באמת היה שם עדיין כדי שזה יקרה לו. לדבריו, ביחסים טיפוליים מתבטאים ניואנסים חווייתיים שמאפשרים לגעת בחוויה הקשה ש״התרחשה אך לא קרתה לאדם עצמו״, וכך לארגן ולהכיל אותה בהדרגה.

וויניקוט תיאר חוויה טראומטית בשנים הראשונות לחיים כדבר שהאני לא מסוגל לתפוס ולארגן, השולחת את האדם להיות רדוף תמידית בחרדה מהתמוטטות עמומה הצפויה לקרות

אך אין צורך להמתין לטיפול פסיכולוגי עתידי כדי להשגיח בחותמם של אירועים מערערים וקשים בחיי תינוקות ופעוטות. מספיק להתבונן בהם: הם כבר יראו סימנים לַשֵבר שפקד אותם. הם יַראו אם קשה להם רגשית בזה הרגע, ויאותתו אם עברו חוויה קשה ומערערת.

למשל, מחקרי היקשרות (Attachment) מראים כיצד מגיבים פעוטות בני 12-20 חודשים למצב בו יוצאת אמם מהחדר והם נותרים לרגע במחיצת אישה זרה, למצב בו שבה האם לחדר: ילדים שסגנון ההיקשרות שלהם אינו בטוח אינם מתאוששים ומתנחמים עם שובה, אלא מפגינים כעס וחרדה או לחילופין נתק, התעלמות ואדישות יוצאי-דופן.

מחקרים אחרים מראים שפעוטות שאמם מתַקְשֵרֵת עמם ופתאום קופא מבטה מגיבים תחילה בהפתעה; אחר-כך הם מנסים לעורר את תשומת-ליבה וכשאינם מצליחים בכך הם מוחים, ולבסוף מתייאשים ונהיים אפאטיים. עוד מראים מחקרים שילדים משגיחים במבוגר שכועס על מישהו אחר לידם, ומשנים את התנהגותם כדי שלא לעורר עוד את חמתו.

מחקרים שעקבו אחר פעוטות שבעבר היו מתאשפזים בבתי-חולים לבדם, ללא השגחת הוריהם, כנהוג בשנות החמישים, הראו שתחילה מבטאים הילדים כאב ודרישה לנוכחות ההורה המוכר, אך במהירה הם מוותרים ונהיים אֲפאטיים.

פרייברג מתארת תינוקות נטולי-אהבה שגדלים במוסדות. הם אמנם מתפתחים מהבחינה המוטורית אך נותרים מעוכבים בתחומי ההתפתחות המנטליים, שתלויים בקשר עם סביבה מיטיבה. הפסיכואנליטיקאי רנה ספיץ׳ שחקר ילדי-מוסדות הזוכים למענה פיזי בלבד ולא לטיפול רגשי אוהב ועקבי מצא, שחלקם לקו אפילו בהתפתחותם המוטורית, וכמעט כולם הפכו למדוכאים, לנמנעים ולאפאטיים.

הפסיכואנליטיקאי רנה ספיץ׳ שחקר ילדי-מוסדות הזוכים למענה פיזי בלבד ולא לטיפול רגשי אוהב ועקבי מצא, שחלקם לקו אפילו בהתפתחותם המוטורית, וכמעט כולם הפכו למדוכאים, לנמנעים ולאפאטיים

מחקרים מראים גם שתינוקות ופעוטות אשר נחשפו לאירועים טראומטיים, שכללו סכנה להם או לאחרים קרובים, חוו הצפה במנגנוני ההתמודדות שלהם, שהובילה להתנהלות חסרת-אונים או לחילופין להתנהגות בלתי-מאורגנת ונסערת.

הזיכרון האוטוביוגרפי נחקק בעוצמה מיוחדת במצבים טעוני-רגש: זיכרונות ילדות-מוקדמת טראומטיים אינם מקודדים באופן נהיר וזמין, אלא כאוסף רשמי-חושים פוגעניים שצצים כהבזקי-זיכרון פולשניים. הניסיון להימנע מטריגרים שיעוררו את הפלאשבקים הקשים מגביל את חופש-התנועה הנפשי וההתנהגותי של מי שנחשף לחוויות רגשיות קשות.

כלומר, ידע מחקרי וקליני עשיר שקצה-קצהו תואר פה מלמד, שפעוטות ואפילו תינוקות קולטים ומרגישים מה קורה להם ומה קורה סביבם. הם אולי לא מבינים מה בדיוק אירע, ואף לא יֵידעו לספר על כך, אך כן יבטאו את רשמי החוויה בהתנהגותם, ולבטח יישאו אותה בנפשם.

תמיד מפתיע אם כן מחדש לגלות שמקבלי-ההחלטות לא מביאים בחשבון את המידע הקריטי הזה בתהליכי קבלת החלטות פרלמנטריות, תקציביות וממסדיות, למשל בדאגה למערך פסיכולוגי מבוסס שילווה מסגרות לגיל הרך.

לפי תיאוריית שלבי ההתפתחות הפסיכו-חברתית שתיאר הפסיכואנליטיקאי אריק אריקסון, המשימה ההתפתחותית הבסיסית הראשונה והקריטית שניצבת בפני התינוק היא לכונן תחושת אמון בסיסי בעולם. התפתחות זו תלויה בקיומה של סביבה בטוחה ומהימנה בחיי התינוק.

זיכרונות ילדות-מוקדמת טראומטיים צצים כהבזקי-זיכרון פולשניים. הניסיון להימנע מטריגרים שיעוררו את הפלאשבקים הקשים מגביל את חופש-התנועה הנפשי וההתנהגותי של מי שנחשף לחוויות רגשיות קשות

ממשמעותה הרגשית הקריטית של ההתנסות היַלְדִית נגזרת אכן אחריותיוּת עצומה על התנהלות המבוגרים בחיי הילד. ההחלטה השיפוטית שהביאה בחשבון את הצורך הרגשי המובן-מאליו של פעוט לזכות בסביבה בטוחה ומוגנת, עשויה לתרום משהו לתחושת האמון-הבסיסי הציבורית במהימנותן של המערכות שמנהלות את חיינו.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 929 מילים
עודכן לפני 6 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עלייה במספר החולים שבמצב קשה; 67% מהם לא מחוסנים

מנכ"ל משרד הבריאות אש על החלטת ה-FDA שלא להמליץ לכלל האוכלוסייה הבוגרת להתחסן במנת החיסון השלישית נגד קורונה: "ההחלטות שהתקבלו כאן תואמות את המצב האפידמיולוגי כאן"; בנט: "אני מעריך שה-FDA יאשר בהדרגה את הרחבת החיסון לעוד קבוצות גיל" ● בר-לב: ועדת הבדיקה לבריחת מהכלא לא תסתפק בבדיקת האירוע עצמו, אלא תבדוק גם "מכלול היבטים מערכתיים"

עוד 15 עדכונים

ראיון "מה שהתחיל כאגדה הסתיים בסרט אימה"

כל העולם אהב את הנסיכה דיאנה, אבל אף אחד לא ידע מה באמת עובר עליה ● הסרט החדש "ספנסר", עם קריסטן סטיוארט בתפקיד הנסיכה, מציג את הרגעים הקטנים והמורכבויות הלא פשוטות בחיי ליידי די, כולל אלה שיביכו קשות את בית המלוכה ● בפסטיבל ונציה, עמנואל לוי התיישב לשיחה עם השחקנית הראשית והבמאי - על האתגרים בסרט ועל מחיר התהילה

עוד 1,612 מילים

הביקור ההיסטורי של בנט במצרים הוא הישג משמעותי ליחסי החוץ של ישראל, אך לא במקרה הוא חפף ליום השנה להסכמי אברהם ● שש שנים להתערבות הרוסית בסוריה, אסד הפך לברירת מחדל ● איראן מנסה להציל את לבנון ממחסור בדלק ● ראפר איראני נעצר בגלל שיר שהביע ביקורת על משטר האייתוללות ● ובלבנון מציינים 39 שנה לרצח בשיר ג'ומאייל ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,344 מילים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

שכר שכר אשתה היום ומחר יאכלוני הדגים

"סורו מני" לא היה מפסגת יצירתו של אלכסנדר פן, אבל השיר הפך ללהיט הגדול ביותר והמוכר ביותר שכתב ● בין אלו שהקליטו אותו היו "צלילי הכרם", של דקלון ובן מוש, ו"צלילי העוד" של רמי דנוך ● "בשכונות הבינו שכשמגיע שיר משוררים זה 'ממלכתי'. ו'צלילי העוד' ו'צלילי הכרם' ניסו להיות מאוד ממלכתיים", אומר רון כחלילי, שגם מסביר למה המוזיקה המזרחית לא התחברה מאז לשירי משוררים

עוד 1,539 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

האקליפטוסים העתיקים ניצלו

הגלובוס הירוק מוענק השבוע לפקיד היערות הראשי, שהכריע כי שדרת האקליפטוסים העתיקים בכביש בין עכו לבוסתן הגליל לא תיכרת, וחברת נתיבי ישראל תיאלץ למצוא חלופה אחרת למסלול המטרונית ● הגלובוס הרע הולך לישראלי המזהם, שהותיר פי אלף (!) יותר פריטי פסולת בקרקעית מפרץ אילת מאשר בים התיכון ● והטיפ: לכו לטייל ב"שביל יונתן" החדש, בצד הרמת גני של נחל הירקון

עוד 892 מילים

חשיפה שראפובה של הקטמונים

רק בת תשע, סימונה שומסקי כבר מציתה את הדמיון של באי מרכז הטניס בירושלים ● בת למשפחה עם שמונה ילדים, וכשמאחוריה יוסי (ז'וז'ו) ליזמי - חתיכת טיפוס עם סיפור חיים, שאימן גם את אנדי רם - היא לא עוצרת ● "אנשים ישתגעו בגללה, ישפשפו את העיניים. אחרי 40 שנה אני יודע מי אלוף ומי לא", משוכנע המאמן הוותיק ● ווימבלדון 2030, סימונה וז'וז'ו כבר בדרך

עוד 1,484 מילים ו-2 תגובות

דיווח: נתניהו נפגש עם גנץ והציע לו להתמנות לרה״מ מיד

מעל שלושה מיליון ישראלים התחסנו במנה השלישית ● בנט: בזכותכם כולנו בטוחים ובריאים, והמדינה פתוחה בחגים ● הורוביץ: כבוד לצוותים שלנו שעושים עבודה מדהימה ● בלינקן: יש להשתמש בהסכמי אברהם לקידום שלום בין ישראל לפלסטינים ● מיקי זוהר: "אנחנו באופוזיציה כי עשינו כל טעות אפשרית" ● אביר קארה: אתם באופוזיציה כי דאגתם לאדם במקום למדינה

עוד 32 עדכונים

גורם פלסטיני: "תוכנית לפיד - זה אוסלו חדש"

"כלכלה תמורת ביטחון" אולי נשמעת כמו סיסמה שחוקה שנתקלת בהתנגדות אוטומטית אצל הפלסטינים, אך יש מי שלא ממהרים לדחות את תוכנית לפיד ואפילו רואים בה התחלה של משהו חדש ● בישראל מקווים לגרום לציבור העזתי להבין את מחיר ההפסד ולהתעמת עם חמאס ● אבל אסור לשכוח שחמאס לא ימהר לשחרר את תושבי הרצועה ממחסום הפחד ● פרשנות

עוד 837 מילים ו-1 תגובות

ראיון "נדדנו מכפר לכפר, וזה לא היה רומנטי. היינו שתי שורדות"

הן הוציאו אחת את השנייה מהכלים, התווכחו ללא הפסקה, אבל היו "להקת צועניות" מגובשת ואוהבת ● 17 שנים אחרי מותה של נעמי שמר, מספרת בתה ללי איך זה להיות "הבת של", למה שופט קנס את אמה בעוון טיפשות, על היחס של נעמי לכסף, ההומור בשיריה, המשברים הפוליטיים, ועל מה דיברו רגע לפני הסוף ● וגם, איך לא, היא סוגרת מעגל עם אבנר הופשטיין על סאגת "ירושלים של זהב"

עוד 5,339 מילים ו-1 תגובות

חודש אחרי השרפה הגדולה בהרי ירושלים, נציב שירותי הכבאות הכריז שהיא פרצה כתוצאה מהצתה מכוונת ● התיק עבר למשטרה, אבל בכלל לא בטוח שהיא תצליח לשים יד על האשמים ● ובינתיים יימשך הוויכוח בין אלו שמייחסים הכל למשבר האקלים ואלו שמשוכנעים כי מדובר בפיגוע ● אבל זהו ויכוח מטופש ומיותר, כי האיום הבטחוני והאיום האקלימי כלל לא סותרים זה את זה ● פרשנות

עוד 846 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה