מכתב מאזרח אמירתי צעיר לרגל יום השנה הראשון ל"הסכמי אברהם"

המילה "שלום" בערבית מוצגת על בניין עיריית תל אביב לאחר החתימה על הסכמי אברהם, 15 בספטמבר 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
Miriam Alster/Flash90
המילה "שלום" בערבית מוצגת על בניין עיריית תל אביב לאחר החתימה על הסכמי אברהם, 15 בספטמבר 2020

שנה לאחר החתימה על "הסכמי אברהם" ישראל מתחילה לקצור את הפירות הראשונים של נרמול היחסים עם כמה ממדינות ערב, ואיחוד האמירויות בראשן. סיכומים רבים שנכתבו בתום השנה הזו מדגישים את האינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים המשותפים שבבסיס ההסכמים, ואת חשיבותם להמשך העמקת היחסים ואף להרחבתם למדינות נוספות.

לצד זאת, חשוב לזכור כי יחסי שלום מורכבים ממימד חשוב נוסף: קשרים בין אנשים. היכרות בלתי אמצעית בין עמים, שבכוחה לסדוק חומות של דעות קדומות ושנאה ארוכת שנים, חיונית ליצירת יחסי שלום איתנים ועמידים לאורך זמן.

יחסי שלום מורכבים ממימד חשוב נוסף: קשרים בין אנשים. היכרות בלתי אמצעית בין עמים, שבכוחה לסדוק חומות של דעות קדומות ושנאה ארוכת שנים, חיונית ליצירת יחסי שלום איתנים ועמידים לאורך זמן

את החשיבות שבפתיחת פתח לדיאלוג בין אזרחי ישראל לאזרחי מדינות ערב, ואיחוד האמירויות בפרט, ממחיש עבדאללה, אזרח אמירתי בן 22 מאבו דאבי. עוד לפני ההכרזה על חתימת "הסכמי אברהם" פתח עבדאללה את חשבון הטוויטר "איחוד האמירויות בעברית" (@uaeinhebrew), במטרה לגרום לציבור הישראלי להכיר טוב יותר את ארצו.

דף הבית של "איחוד האמירויות בעברית" בטוויטר
דף הבית של "איחוד האמירויות בעברית" בטוויטר

בתום שנה מסעירה של שלום ונורמליזציה, במהלכה צייץ אלפי ציוצים וצבר אלפי עוקבים נאמנים, הוא מסכם את התקופה המכוננת ברשימה שכתב לקהל הישראלי והחלטתי לתרגם לעברית כדי שהמלים יגיעו ליעדן:

"כשפתחתי את חשבון הטוויטר 'איחוד האמירויות בעברית' במאי 2020, חשבתי שיהיה זה תחביב שיעסיק אותי בשעות הפנאי של תקופת השיא של מגפת הקורונה, ויעורר עניין בקרב ישראלים שיגיעו לאיחוד האמירויות כדי להשתתף בתערוכת 'אקספו 2020' בדובאי (שנדחתה לאוקטובר 2021).

הכול השתנה באחת ב-13 באוגוסט 2020, עם הגעת החדשות המרגשות בדבר נרמול היחסים בין איחוד האמירויות לישראל. הצעד התקבל בהלם אצל רבים, כולל אצלי. אולם ידעתי שמדובר בהתחלה של פרק חדש באזורנו, שמשתנה ללא הרף, אזור אשר לו אני קורא 'בית'.

בשנים שקדמו להכרזה על הנורמליזציה למדתי על ישראל עובדות רבות שהפתיעו אותי. שתי העובדות המפתיעות ביותר היו קווי הדמיון בין השפה הערבית לשפה העברית וההתקדמות הרבה שנעשתה בישראל בתחום טכנולוגיית המידע (IT), נושא שהרשים אותי במיוחד מכיוון שזהו תחום התמחותי.

כשפתחתי את חשבון הטוויטר 'איחוד האמירויות בעברית' במאי 2020, חשבתי על תחביב שיעסיק אותי בתקופת הקורונה, ויעורר עניין בקרב ישראלים שיגיעו לתערוכת 'אקספו 2020' בדובאי

לאור זאת, עלתה בראשי המחשבה שאפשר רק לדמיין את הפוטנציאל הרב הטמון בשיתוף פעולה בין חברות אמירותיות לחברות ישראליות; התוצאה תהיה צמיחה והתקדמות בתחומי ידע רבים שיועילו לא רק לשתי המדינות, אלא לעולם כולו.

למרות שהסכם השלום בין המדינות נחתם זה מכבר, אתגרים רבים עוד עומדים לפנינו. רבים בשתי המדינות אוחזים בדעות שליליות ובסטריאוטיפים כלפי הצד האחר כתוצאה מסכסוך ארוך שנים. את חלקם יהיה קשה להזיז מעמדתם, אם בכלל, גם בעתיד הרחוק.

לכן, חיוני ששני העמים, באיחוד האמירויות ובישראל, יתחילו לתקשר זה עם זה כדי להבין את ההבדלים ביניהם ולהתגבר על הדעות הקדומות, כך שהסכמי אברהם לא יציינו רק את תחילת היחסים בין שתי הממשלות, אלא גם בין שני העמים. חיוני שהדורות הבאים לא ייחשפו לשנאת העבר ויקדמו בזרועות פתוחות עתיד שמושתת על הבנה הדדית, שיכולה להוביל לשגשוג האזור.

לרגל יום הציון הראשון לחתימה על הסכמי אברהם, ברצוני לציין את היקף הפעילות שנרשם במהלך השנה האחרונה. היינו עדים לטיסות ישירות בין שתי המדינות, מה שאפשר לישראלים רבים לבקר באיחוד האמירויות, ובמידה פחותה לאזרחי האמירויות לבקר בישראל.

למרות שהסכם השלום בין המדינות נחתם זה מכבר, אתגרים רבים עוד עומדים לפנינו. רבים בשתי המדינות אוחזים בדעות שליליות ובסטריאוטיפים כלפי הצד האחר כתוצאה מסכסוך ארוך שנים

היינו עדים לפתיחת שגרירות איחוד האמירויות בתל אביב ולפתיחת שגרירות ישראל באבו-דאבי וקונסוליה ישראלית בדובאי. גורמים משתי המדינות חתמו על עסקאות רבות בתחומי הבריאות, הביטחון, החקלאות, התרבות, החינוך ועוד, מהלכים שהגדילו את היקפי הסחר בין המדינות למאות מיליוני דולרים.

עם השקת תערוכת 'אקספו 2020' בדובאי, שתיפתח באוקטובר הקרוב ותימשך שישה חודשים, יצטרפו שתי המדינות לשותפות נוספות על פני הגלובוס בחיפוש אחר הזדמנויות ובהחלפת רעיונות, שבכוחם יהיה לשנות את העולם ולהביא לעתיד של פריחה ושגשוג".

*מכתבו של עבדאללה מאיחוד האמירויות מתפרסם במקביל ב"הנורמלי החדש", ידיעון התוכנית הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון ב-INSS. לקבלת הידיעון למייל היכנסו כאן וסמנו V ליד "הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון".

מור לינק היא חוקרת מלגאית ניובאואר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ודוקטורנטית במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלה כוללים כלכלה פוליטית בינלאומית ושל מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה בפרט.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 614 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 15 בספטמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הממשלה החדשה מבלבלת את הקהילה הבינלאומית

פרשנות האמריקאים, המצרים וגם הפלסטינים רק מתחילים לפענח את מורכבות הממשלה ● לזמן ישראל נודע כי ארה"ב בחנה לעומק מי בממשלה תמך בפגישת גנץ–עבאס ● בזמן שבישראל הוטלה צנזורה על מועד הפגישה עם הנשיא א־סיסי, במצרים הופתעו כי לא התפרסמו דיווחים בנושא ● וגם: באיזה נושא הבטיח להתמקד שגריר ישראל בוושינגטון החדש?

עוד 1,236 מילים

צפי לעומסי ענק במתחמי בדיקות הקורונה

ממונה הקורונה: מתחמי הבדיקות ייפתחו ביום שישי בתפוסה מלאה, אם צריך גם אחרי 15:00 ● ליברמן: "לא ניתן להגיע להסדר עם אבו מאזן" ● לפיד: המרחק של איראן ממדינת סף גרעינית – יותר מחודשים ● מנכ"ל משרד הבריאות: מעריך שלא יהיה גל חמישי

ממונה הקורונה הפרופסור סלמן זרקא השיב בריאיון לגלי צה"ל על השאלה מדוע מתחמי הבדיקות של פיקוד העורף יישארו סגורים בצאת יום כיפור: "שקלנו האם שלוש שעות במוצאי יום כיפור עדיפות על הפעלה מסיבית ביום שישי. ברור שאם נפעיל את הצוותים לתוך הלילה בחמישי, הם לא יהיו זמינים בשישי בבוקר. ראש הממשלה החליט ובצדק שנפתח בשישי בתפוסה מלאה".

עוד הוסיף: "אם נראה ביום שישי שהעומסים במתחמי הבדיקות גדולים – לא נסגור בשעה 15:00. אנחנו רוצים שאנשים יבואו וייבדקו".

מנכ"ל בית החולים זיו סלמאן זרקא (צילום: David Cohen/Flash90)
זרקא (צילום: David Cohen/Flash90)

מנכ"ל משרד הבריאות הפרופסור נחמן אש בריאיון לישראל היום: "אני לא חושב שיהיה גל חמישי, גם לא בחורף, אבל ייתכן שנראה עלייה בתחלואה. אחד האתגרים הגדולים שלנו בנושא החיסון הבא, הוא לזהות את הירידה במועילות החיסונית עוד לפני העלייה בתחלואה, ולחסן שוב לפי הצורך. כך נוכל למנוע את הגל החמישי".

שר החוץ יאיר לפיד התייחס בראיון לידיעות אחרונות לאיום הגרעיני האיראני: "כשמדברים על זה שאיראן נמצאת חודשים מהיותה מדינת סף, הכוונה חודשים ממדינת סף במובן של העשרת אורניום. לא מבחינת יכולות צבאיות. זה שני נושאים שונים לגמרי".

על השאלה כמה זמן איראן רחוקה מפצצה השיב: "זה בהרבה יותר. אני לא רוצה להגיד. אני בכוונה לא אומר מספרים. יש הערכה כמובן". כשנשאל האם מדובר ביותר מחודשים, הוא השיב: "כן".

שר החוץ יאיר לפיד במשרד החוץ בירושלים, 14 ביוני 2021 (צילום: פלאש 90)
שר החוץ יאיר לפיד במשרד החוץ בירושלים, 14 ביוני 2021 (צילום: פלאש 90)

שר האוצר אביגדור ליברמן בריאיון לכאן רשת ב: "גם אני בתפקידי כשר הביטחון נמנעתי מלהיפגש עם אבו מאזן. שיתוף פעולה ביטחוני זה אינטרס הדדי, כמו שיציבות כלכלית ביו"ש זה אינטרס ביטחוני ישראלי. היכולת להגיע להסדר כזה או אחר עם אבו מאזן – לצערי זה לא ניתן".

מתחמי הבדיקות של פיקוד העורף יעבדו היום במתכונת חלקית מאוד, למשך ארבע שעות בלבד, עד השעה 12:00. מה שצפוי לגרום לעומסים קיצוניים במתחמים אלה. נוסף על כך, המתחמים לא יחזרו לפעילות עם צאת יום הכיפורים אלא רק ביום שישי.

גם מתחמי הבדיקות של קופות החולים יפעלו במתכונת מצומצמת וייסגרו עד שעות הצהריים. קופות החולים מאוחדת, לאומית וכללית אמנם יחדשו את הבדיקות במוצאי יום הכיפורים, אך המעבדות יהיו סגורות במהלך החג, כך שתוצאות הבדיקות יימסרו לכל המוקדם רק ביום שישי. בקופת חולים מכבי יחדשו את הבדיקות רק ביום שישי.

בדיקת קורונה בלוד, 1 בדצמבר 2020; צילום ארכיון – למצולמים אין קשר לדיווח (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
בדיקת קורונה בלוד, 1 בדצמבר 2020; צילום ארכיון – למצולמים אין קשר לדיווח (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
עוד 5 עדכונים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

ישוב טלה אל חיק האם - ישכב בדיר וירדם

לאה גולדברג הקדישה את השיר, שפורסם לראשונה ב-1938, לילדי קיבוץ אפיקים, ומאז ניטש ויכוח האם עשתה זאת כביקורת על הלינה המשותפת בקיבוצים ● מיקי גבריאלוב, שהלחין את השיר עבור אריק אינשטיין ב-1975, מספר איך "ערב מול הגלעד", למרות השפעות מבאך והביטלס, הוא השיר שבו פיצח את מהות הצליל הישראלי

עוד 1,200 מילים

מי שלחם ומי שחלם ולמה אני לא צמה

צמתי רק פעם אחת בחיי. זה קרה בספטמבר 75. התחתנתי יום אחרי יום-הכיפורים ולא הייתי רעבה. ככה זה כשאת צעירה ותכף כלה. לא רעבה. אוכלים אהבה ושותים מים. העולם הוא בחור יפה ושחום שקוטף לך את הירח ותלכי אחריו בארץ לא זרועה.

צמתי רק פעם אחת בחיי. זה קרה בספטמבר 75. התחתנתי יום אחרי יום-הכיפורים ולא הייתי רעבה. ככה זה כשאת צעירה ותכף כלה. לא רעבה. אוכלים אהבה ושותים מים. העולם הוא בחור יפה ושחום

אבל זה צד אחד של יום הכיפורים שלי. בצד השני יש מלחמה. יום הכיפורים שלי זה 1973. בהחלט יכול להיות שאם הייתי חייל ולא חיילת הייתי מכתיבה את המילים האלה למוקירי זכרי בסיאנס, אבל ככה יצא. לא הלכתי אל מותי כמו בני דורי, חיילי המוצבים הקדמיים, למלחמה שלא ידעתי שהתחילה מעל לראש באשמת אדוני המלחמה שלעולם לא מתים, רק מתחלפים, לעזאזל. באתי מהדור ההוא ונשארתי כדי לכתוב שכלום לא השתנה. אם היו חוזרים היו משתאים: הזדקנתם. וגם: עדיין נלחמים?

נולדתי במשפחה פטריוטית. הורי עלו בחוסר כל למכורה שלי ארץ נוי אביונה בראשית שנות ה-30 של המאה הקודמת, והיו ממקימי המדינה. לא אלה עטורי התהילה אלא האפורים כשק. אלה שנצרפו בכור ההיתוך הלוהט אבל רקדו הורה ברחובות תל-אביב ביום הכרזת המדינה.

אבא שלי התגייס לחטיבת גבעתי של 48 והשתתף בקרבות הדרום. משם שלח לחברתו אורה, אמא שלי, מכתבים שנכתבו על צדו השני של דף קרבי שאבא קובנר חתום עליהם ובהם מילות עידוד לחיילים צעירים שהקיזו את דמם על מדינה שטרם קמה: "עיני העם צופות אלינו, לא נכזיב!!!".

על גב הדף כתב אבא לחברתו אורה:

"ממול יש לנו את התזמורת הסימפונית של המלך פארוק שמשמיעה לנו את הסימפוניה העצובה 'איבוד הנגב'. הכדורים שלנו ושלהם שורקים לנו סווינג אמריקאי באוויר…".

את שיר הרעות היה שר בדמעות ואת "האמיני יום יבוא" לאמא שלי ולארץ ישראל, אהובותיו הנצחית, ובלי טיפת ציניות.

לא הלכתי אל מותי כמו בני דורי, חיילי המוצבים הקדמיים. באתי מהדור ההוא ונשארתי כדי לכתוב שכלום לא השתנה. אם היו חוזרים היו משתאים: הזדקנתם. וגם: עדיין נלחמים?

כל זה לא הותיר ברירות לצאצאיו, אבל רצה הגורל ונולדתי ילדה והייתי חיילת ולא לוחמת. חבר שלי היה שם וחבר שלי לשעבר היה שם. אחותי שרה בלהקה צבאית ושרה "פשוט שריונר" במוצבים בסיני ואני הייתי סתם חיילת פושטית בלי תואר והדר עם חבר בסיני. ולא הבנתי שהאדמה רועדת עד שהבסיס שלי הפך למרכז גיוס ארצי ואוטובוסים יצאו ממנו לחזית, נושאים חיילי מילואים שלא ראו את החרב המתהפכת מעל מעל ראשיהם הצעירים. ואני לא צמה.

אבא שלי חיכה בסבלנות וקיבל נכדים זכרים שהמשיכו מורשת קרב משלהם ודי חבל, האמת. אל תשאלו אותי אם היה שווה. לא תשאלו – לא תקבלו תשובות קשות. הבנים שלי עשו שירות קרבי ביחידות לוחמות, כמו שסבא שלהם חלם. להשבעה שלהם הגיע גאה כטווס וכשאחד מהם סיים קורס קצינים קרביים לא ידע את נפשו, וכשהתנגן השיר "האמיני יום יבוא" על מגרש המסדרים בבה"ד 1, אבא שלי שר בקול רועם ועיניו הוצפו דמעות.

אבל המדינה המשיכה בשלה על הראש של נכדיו: לבנון, עופרת יצוקה ועמוד ענן וצוק איתן ומשענת קנה רצוץ. אני לא צמה, הו לא. במקום זה אני חושבת. גזרתי על עצמי תענית מחשבות של יום הכיפורים. חשבון הימים שחלפו, חשבון השנים, העידן, התמורות. איפה הייתי ומה עשיתי, איפה אני ואיפה המדינה. חושבת, נעצבת, אבל אוכלת.

חיי חולפים לפני ואני נותנת בהם סימנים. כאן ילדות, פה משפחה, כאן אהבה, הנה כאב, פה אהבה חדשה מרפאת, כאן נולד דבר וכאן גווע אחר והנה עולם חי ומשתנה ומלחמות הולכות ובאות, צפויות כמו עונות השנה. השנים נוסעות ואנחנו גם. תקומה וחורבן. מנהיגים התחלפו והיד על ההדק, מי שלחם הלך, גם מי שחלם הלך.

אבא שלי חיכה בסבלנות וקיבל נכדים זכרים שהמשיכו מורשת קרב משלהם ודי חבל, האמת. אל תשאלו אותי אם היה שווה. לא תשאלו – לא תקבלו תשובות קשות

המדינה עמדה על רגליה כמו עץ בסופה, התנודדה, כרעה, ונשארה על רגליה אבל לא למדה דבר. לא נולדנו לשלום, נולדנו לחלום וללחום. כל כך הרבה מילים עם אותה סיומת ובלי טיפת תקווה. לאן הולכים מכאן? אני לא יודעת, רק זוכרת הכל. אבל אוכלת כרגיל. אולי זה פוסט קצת סתום אבל ככה זה. מוקדש לכל מי שמצא את עצמו בין המילים. אפילו כאלה שלא מתארים לעצמם. כן כן. כתיבה וחתימה טובה.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 655 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

שנה אחרי, עדיין לא יבשה הדיו על הסכמי אברהם

אף שממשלת נתניהו התגאתה ב"שלום תמורת שלום", הנסיכויות מתקרבות שוב לאיראן ● אם לפני שנה היה נדמה שחלום ברית המדינות הסוניות נגד האיום האיראני יצא לפועל, היום נדמה שרק בחריין נותרה איתנה בעמדתה ● פעילה זכויות אדם אמירתית: "השמחה שהישראלים רואים ברשתות – מיעוט שזוכה לביקורת משמעותית מצד הרוב"

עוד 2,192 מילים

בדיקת זמן ישראל ישראל השתפרה בכיבוי שרפות. היא לא עושה מספיק למנוע אותן

ישראל מתמודדת עם שרפות ענק מדי כמה שנים, ומודלים אקלימיים מראים כי הן נעשות תכופות יותר ומתפשטות מהר יותר בגלל עליית הטמפורטורות והיובש ● אחרי אסון הכרמל ב-2010, המדינה בנתה את מערך הכבאות מחדש, מהתחתית ועד הצמרת באופן מעורר הערכה ● אבל, כפי שהוכיחה השרפה הגדולה בהרי ירושלים בחודש שעבר, מאמצי כיבוי האש אינם יכולים לפצות על היעדר מדיניות מנע

עוד 2,708 מילים

תגובות אחרונות

נפתלי בנט: "המערכת הערכית שלי יציבה"

ועדת חוקה אישרה פיקוח אלקטרוני על כלל חייבי הבידוד ● סער נגד תוכנית לפיד לשיקום עזה ● הנדל חנך סיבים אופטיים בשומרון ● נתניהו מכחיש שאליסון הציע לו לשמש דירקטור באוראקל ● עדות ישועה: "התבקשתי לא להרגיז את ליברמן" ● שגריר בחריין הגיש את כתב האמנה, שגרירות האמירויות השיקה קמפיין של שלטי חוצות למען השלום

עוד 53 עדכונים

מפת אזורי העדיפות הלאומית עתידה לעמוד בקרוב במרכזו של דיון ציבורי במקביל לדיונים על תקציב המדינה ● המפה הנוכחית, שמתעדפת התנחלויות מחד ומתעלמת מיישובים ערביים מאידך, הייתה אמורה לפקוע בסוף החודש, ומפלגת העבודה כבר הודיעה שתדרוש שינויים משמעותיים ● בעניין הזה, צפוי למרב מיכאלי מאבק עז מול ימינה, מפלגתו של ראש הממשלה בנט ● פרשנות

עוד 833 מילים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

כי דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד

שלמה ארצי, זמר השנה 1972, כבש את מצעד הפזמונים באותה שנה עם "דרך שתי נקודות" של יהודה עמיחי ● ארצי, למעשה, התחיל את הקריירה האזרחית שלו עם שירי משוררים ● בשיחה עם אמיר בן-דוד הוא מסביר: "זו הייתה תקופה שהיינו צריכים להתחנף לשפה. המשוררים היו האליטה להתחנף אליה" ● מה כתב עליו מבקר "הארץ" באותה תקופה? ● ואיך זה מוביל ל"גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת"?

שלמה ארצי בצעירותו (שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
עוד 1,191 מילים

החל מהחודש יותר מ-20 חברות יכולות להתחרות על הכיס של הצרכן הישראלי ולהציע לנו חשמל בתעריפים מופחתים ● אלא שהפריבילגיה הזו שמורה, בינתיים, ל-52 אלף משקי הבית שבהם הותקן מונה חשמל חכם - שרבים מהם מתגוררים ביישובים מבוססים ● ברשות החשמל מודים כי "השאלה על החלוקה בין האוכלוסיות במקומה", אבל מבטיחים להאיץ את הפריסה "באופן שוויוני"

עוד 960 מילים

תושב שייח' ג'ראח: "לא מכיר בבית משפט הכיבוש. לא אקבל שום הסכם"

ביהמ"ש הציע פשרה לתושבים הערבים ולמתיישבים היהודים בשייח ג'ראח, והעימות לכאורה ירד מהכותרות ● אבל בשטח, ההפגנות נמשכות מדי שבוע ● בשיחה עם התושבים הפלסטינים עולה שאין להם כל כוונה לקבל את מתווה הפשרה ● אחד ממובילי ההפגנות מצהיר: "לא היו בשכונה יהודים לפני 48. לא אדבר איתם, לא אמכור להם את ביתי בשום כסף"

עוד 1,553 מילים

סקר של משרד הבריאות מצא ש-11% מהילדים שחלו בקורונה חוו תסמינים גם לאחר שהחלימו

בנט נפגש עם א-סיסי ודן עימו בגרעין האיראני, במצב בעזה ובבלימת חמאס ● חבר הכנסת מאיר פרוש הותקף ליד ביתו בידי אלמונים שביקשו לגזוז את זקנו ● לראשונה מאז קמה הממשלה תקף נתניהו את שותפו לשעבר גנץ: "משדר חולשה לכל עבר" ● המפכ"ל טען שההתפרצות האלימה בערים המעורבות הסתיימה עם "אפס הרוגים"; אחרי ביקורת הבהיר שהיו "אפס הרוגים לכוחות הביטחון"

עוד 50 עדכונים

פרסום ראשון בעבודה ובכחול-לבן בוחנים מיזוג עתידי

זה לא יקרה כל כך מהר, אם בכלל, אבל גם במפלגת העבודה וגם בכחול-לבן יש מי שמכשיר את השטח לאיחוד בין שתי המפלגות והתמודדות על ההנהגה בין בני גנץ ומרב מיכאלי ● בכיר בעבודה: "גנץ זה יתרון עצום, גם בשבילנו וגם בשבילו. הוא לא יכול להיות ראש ממשלה לבד עם כחול-לבן. הוא צריך את החיבור הזה איתנו" ● אבל יש גם בכירים שטוענים כי חיבור כזה לא יהיה אפשרי

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
בלון מבית מדרשו של גנץ הלוזר העבודה ככ טובה בראשות מיכאלי אז למה לדחוף להרס?! זה שוב הסכינים הלא מושחזות שגורמות לדימום יתר. מפלגת העבודה חייבת להשאר מפלגת העבודה. כן חייבים לשרש את גב... המשך קריאה

בלון מבית מדרשו של גנץ הלוזר
העבודה ככ טובה בראשות מיכאלי אז למה לדחוף להרס?! זה שוב הסכינים הלא מושחזות שגורמות לדימום יתר. מפלגת העבודה חייבת להשאר מפלגת העבודה. כן חייבים לשרש את גברדיית העסקנים המחרחרים מלחמה…זה תהליך מתמשך ומקווה שמירב תיטיב לטפל בו.

מדהים, גנץ?! גנץ!? גנץ הלא יוצלח, שבגד בבוחריו והציל את עורו של נתניהו? (בשביל התקווה להיות ראש ממשלה - לא קורונה, ולא אחריות לאומית, תפסיקו לקשקש). גנץ שהוכיח בשהותו כ"חליפי" שהוא לא ... המשך קריאה

מדהים, גנץ?! גנץ!?
גנץ הלא יוצלח, שבגד בבוחריו והציל את עורו של נתניהו? (בשביל התקווה להיות ראש ממשלה – לא קורונה, ולא אחריות לאומית, תפסיקו לקשקש). גנץ שהוכיח בשהותו כ"חליפי" שהוא לא מוכן לתפקיד בשום צורה ועשה כל טעות אפשרית, שהוכיח שהוא מהפוליטקאים עם החושים הפוליטים הכההים בישראל ושאותו ביבי הפך לסמרטוט?! גנץ שדפק על שולחנות למען תוספת תקציבית לפנסיות הגבוהות גם כך של חבריו במערכת הביטחון?! גנץ – התקווה הלבנה והפרווילגית שזכה לגמרי במקרה במעמדו – בעיקר כי *נראה* מתאים לתפקיד. זה שזה אפילו נשקל מבטיח שלא אתמוך במפלגת העבודה בבחירות הבאות. טיפשים. גנץ צריך להיבעט מהפוליטקיה לא לקבל עוד פרסים על היותו מנהיג גרוע במיוחד.

עוד 465 מילים ו-3 תגובות
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

כך אהיה מאושר, אמר בליבו האלוהים הטוב

מתי כספי הלחין את השיר לערב שירי המשוררים הראשון של גל"צ, ב-1972 ● אבל הפעם הראשונה שנתן זך שמע אותו היה ברכבת, מהרדיו של אחד הנוסעים ● "הוא ניגן איזה שיר בקולי קולות", המשורר סיפר לימים, "ניגשתי אליו ואמרתי לו 'אולי אתה יכול או להנמיך את זה או - תעשה לי טובה, תכבה את זה'. אז הוא אמר לי, 'יש לך משהו נגד נתן זך?'"

עוד 705 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה