הטרסות בהרי ירושלים אחרי שרפת הענק, 18 באוגוסט 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90

משבר האקלים הוא פצצת זמן שמחכה להתפוצץ. המציתים רק מדליקים את הגפרור

חודש אחרי השרפה הגדולה בהרי ירושלים, נציב שירותי הכבאות הכריז שהיא פרצה כתוצאה מהצתה מכוונת ● התיק עבר למשטרה, אבל בכלל לא בטוח שהיא תצליח לשים יד על האשמים ● ובינתיים יימשך הוויכוח בין אלו שמייחסים הכל למשבר האקלים ואלו שמשוכנעים כי מדובר בפיגוע ● אבל זהו ויכוח מטופש ומיותר, כי האיום הבטחוני והאיום האקלימי כלל לא סותרים זה את זה ● פרשנות

הדיון שנערך שלשום (שני) בוועדת בטחון הפנים של הכנסת היה סוער וסיפק מקבץ נאה של כותרות. במרכז סדר היום עמדה בריחת האסירים הביטחוניים.  מפכ"ל המשטרה, מצדו, חולל מהומה קטנה כשקשר בין הפערים החברתיים למצב הפשיעה בציבור הערבי.

בשולי הדיון, עם פרופיל תקשורתי נמוך בהרבה, ניפק גם נציב כבאות והצלה, רב טפסר דדי שמחי, הצהרה מעניינת: שרפת הענק שהשתוללה לפני חודש בהרי ירושלים, הוא קבע בהחלטיות, נגרמה מהצתה. "עוד לא נתפסו אנשים", אמר הנציב, "אבל בוודאות הייתה שם הדלקה". זו הפעם הראשונה ששירותי הכבאות מכריזים על כך באופן רשמי.

הדברים של שמחי מבטאים את המסקנות של החוקרים שבחנו בשבועות האחרונים מטעם שירותי הכבאות את נסיבות פריצת השרפה.

כבר בימים הראשונים הם הודיעו שמדובר במעשה ידי אדם, אבל בכך אין חידוש גדול: בישראל, שרפות כמעט אף פעם לא פורצות לבד. סופות ברקים בעוצמה שמבעירה יערות נדירות כאן מאוד, בוודאי באוגוסט.

נציב כבאות והצלה, רב טפסר דדי שמחי, עם השר לביטחון פנים עמר בר-לב, 15 באוגוסט 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נציב כבאות והצלה, רב טפסר דדי שמחי, עם השר לביטחון פנים עמר בר-לב, 15 באוגוסט 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השאלה היא לא האם בני אדם גרמו לשרפה – אלא האם זה קרה בכוונת מכוון או מתוך רשלנות של מטיילים/מעשנים/מנפנפים. מוקדם יותר בקיץ הזה פרצה שרפה בסמוך למושב שורש, שאף גרמה לפינוי בתי המושב, ובחקירה התברר שהאש ניצתה לאחר שטרקטור הפיל בטעות עמוד חשמל. במקרה של השרפה האחרונה, הגדולה, החוקרים השתכנעו שלא מדובר בטעות.

רוב פרטי החקירה מוכמנים, אבל השילוב בין ממצאים פורנזיים שנמצאו בנקודה שבה פרצה האש, ליד מושב בית מאיר, לעובדה שזה קרה במדרון, בלב צמחייה סבוכה, שאליה מטיילים או אנשים לא מגיעים באופן אקראי, שכנע את החוקרים שמדובר בהצתה מכוונת.

השילוב בין ממצאים פורנזיים שנמצאו בנקודה שבה פרצה האש, לעובדה שזה קרה במדרון, בלב צמחייה סבוכה, שאליה מטיילים או אנשים לא מגיעים באופן אקראי, שכנע את החוקרים שמדובר בהצתה מכוונת

מי הצית? מה היה המניע שלו/שלהם? זה כבר תפקידה של המשטרה לחקור ולקבוע. חוקרי כיבוי האש העבירו את מסקנותיהם וממצאיהם למשטרה, ומכאן והלאה זה התיק שלה.

ממשטרת ישראל נמסר ש"מדובר בחקירה שעודנה מתנהלת בימים אלו ומטבע הדברים לא ניתן לפרט מעבר לכך. נמשיך לחקור את המקרה ביסודיות ובמקצועיות במטרה להגיע לחקר האמת".

לוחמי אש במאמצים לכבות את השרפה ליד מושב שורש, אוגוסט 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
לוחמי אש במאמצים לכבות את השרפה ליד מושב שורש, אוגוסט 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הניסיון מלמד שגם אם המשטרה תגיע בסופו של דבר לפיצוח, זה עלול לקחת זמן רב, וייתכן שלעולם לא נדע מי הצית את הרי ירושלים בקיץ הזה.

חוסר הוודאות הזה, שיימשך כנראה לפחות בתקופה הקרובה, יאפשר למחנות השונים שהתהוו בשיח הציבורי ובעיקר ברשתות החברתיות להמשיך להחזיק בנרטיב המועדף עליהם: מצד אחד אלה שממהרים לקבוע אחרי כל שרפה שמדובר בפיגוע טרור לאומני; ומנגד אלה שרואים בכל שרפה הוכחה להחרפת משבר האקלים והשלכותיו.

הרצון לקפוץ למסקנות ולחרוץ דין מהיר גרם לשלל פרסומים לא בהכרח מבוססים בימים הלוהטים של השרפה. אחד הבולטים בז'אנר – צילומי לוויין בהם נראו כמה מוקדי בעירה, שלכאורה סיפקו ראייה חד-משמעית לכך שמדובר בהצתה זדונית מתואמת ומתוחכמת.

"עורבא פרח", אומר על כך גורם שבקיא בפרטי החקירה, "התצלומים האלה לא מוכיחים כלום ואני מציע לציבור לא להסתמך על פרסומים כאלה".

צילומי לוויין בהם נראו כמה מוקדי בעירה, לכאורה סיפקו ראייה חד-משמעית לכך שמדובר בהצתה זדונית מתוחכמת. "עורבא פרח", אומר גורם שבקיא בפרטי החקירה, "התצלומים האלה לא מוכיחים כלום"

שרפת הענק בהרי ירושלים, ליד מושב גבעת יערים, 16 באוגוסט 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שרפת הענק בהרי ירושלים, ליד מושב גבעת יערים, 16 באוגוסט 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הקרבה של השרפה לקו התפר והמתח הביטחוני שעומד באוויר – כאילו יש בישראל תקופות שבהן אין מתח ביטחוני באוויר – מחזקים באופן טבעי את ההערכות שמדובר בהצתה על רקע לאומני. זה לא בלתי סביר, אבל כל עוד המשטרה לא שמה יד על המציתים, כדאי להשאיר את כל האפשרויות פתוחות.

מומחה בתחום חקר השרפות מספר שבמהלך חקירה של אחת השרפות הגדולות בעשור הקודם, התברר שהמצית הוא אדם נורמטיבי לכאורה, עובד עירייה, שהתגלה כפירומן. "כשהגענו לזירה הוא עמד לידינו וצפה בלהבות. מאז אני מצלם את כל מי שנמצא כשאני מגיע לזירה". מתברר שלא רק רוצחים בסדרות מתח נוהגים להגיע להלוויה של הקורבן.

כל עוד המשטרה לא תכריע ותביא את האחראים לדין, הוויכוח יימשך, אבל צריך לומר: זה ויכוח מטופש ומיותר, שמאפיין את השיח הישראלי המקוטב שמתעקש לצבוע את העולם בשחור ולבן.

כל עוד המשטרה לא תכריע ותביא את האחראים לדין, הוויכוח יימשך, אבל צריך לומר: זה ויכוח מטופש ומיותר, שמאפיין את השיח הישראלי המקוטב שמתעקש לצבוע את העולם בשחור ולבן

שינוי האקלים, היובש והעקה של העצים, החום הכבד, מספקים תנאים מושלמים להתפשטות מהירה של האש. הם פצצת הזמן שמחכה להתפוצץ. המציתים רק מדליקים את הגפרור. לאנשי האקלים אין סיבה להתכחש לעובדה שייתכן שהמצית הוא פלסטיני – הרי זה לא סוד שמתנהל סכסוך דמים בין שני עמים על הארץ הזו, ושבמקרים רבים הטבע – ובעקבותיו בני האדם – משלם את המחיר.

ציפור עומדת על עץ שנשרף כליל ביער ירושלים ליד מושב בית מאיר, 16 באוגוסט 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
ציפור עומדת על עץ שנשרף כליל ביער ירושלים ליד מושב בית מאיר, 16 באוגוסט 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

באותה מידה, לדבקים בתסריט פיגוע ההצתה הלאומני אין סיבה להכחיש את משבר האקלים – כי הוא כאן אם ירצו או לא. למעשה, הנרטיב הביטחוני והנרטיב האקלימי לא סותרים זה את זה, אלא משלימים אחד את השני, ולשילוב בין איום ביטחוני לאיום אקלימי יש פוטנציאל נפיץ במיוחד. לא ברור מתי ולמה מישהו החליט שעלינו להעדיף אחד מהנרטיבים – כאשר בהחלט ייתכן שהם שלובים ושזורים זה בזה.

למעשה, הנרטיב הביטחוני והנרטיב האקלימי לא סותרים זה את זה, אלא משלימים אחד את השני, ולשילוב בין איום ביטחוני לאיום אקלימי יש פוטנציאל נפיץ במיוחד

לקביעה הרשמית, המשפטית, באשר למניע של המציתים – בהנחה שאכן הייתה הצתה – יש גם משמעויות כלכליות: אחרי גל השרפות הגדול שהתחולל במאי 2019, שבמהלכו נמחק יישוב שלם – מבוא מודיעים – תושבי היישוב ייחלו ואף דרשו שהמשטרה תודיע שמדובר בהצתה על רקע לאומני.

במקרה כזה הם היו מוכרים כנפגעי פעולות איבה וזוכים לפיצוי הולם. זה לא קרה. לא מן הנמנע שגם חקירת השרפה של קיץ 2021 תסתיים בלי פיצוח. הפעם ההיבט הכלכלי-נדל"ני מינורי יחסית; הפעם מדובר רק באלפי בעלי חיים שנכחדו, מיליוני עצים שהתפחמו וחבל ארץ שלם שנצבע בשחור.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
המשבר כאן, כשקנדה וסיביר מתחילות לבעור כל קיץ זה לא במקרה... זה התחיל בקליפורניה שם יש שריפות משמעותעות בקיץ כבר שני עשורים, אבל גם באורגון (המדינה שמעליה) היו אבל פחות, בשנים האחרונות... המשך קריאה

המשבר כאן, כשקנדה וסיביר מתחילות לבעור כל קיץ זה לא במקרה…
זה התחיל בקליפורניה שם יש שריפות משמעותעות בקיץ כבר שני עשורים, אבל גם באורגון (המדינה שמעליה) היו אבל פחות, בשנים האחרונות בארוגון יש שרפות בתדירות וגודל כמו שהיו בקליפורניה פעם (וקליפורניה בוערת כל הקיץ ואחרי), ובשתיים האחרונות גם מדינת וושינגטון (שצפונית לאורגון) בערה בלי הרף אה וגם מערב קנדה מצפון לוושינגטון…
אפקט המשבר כבר כאן ויחריף כל שנה. איחרנו, צריך להתכונן, לחזק את שירותי הכבאות, להכין תוכניות לשטפונות בנהריה, בדרום תל אביב וכל שאר האזורים שבהם נאספים מים…
הקיצור בלאגן, בדיוק כפי שצפו הזהירו קהילת חוקרי האקלים.

אני לא חושב שזה מה שתושבי בטש אמרו לפני 3500 כשהעיר שלהם נשרפה כליל בפעם הרביעית (היא נשרפה בממוצע כל 50-100 שנה ושוקמה עד שבמאה ה12 לפני הספירה היא ננטשה סופית אחרי השריפה החמישית או ה... המשך קריאה

אני לא חושב שזה מה שתושבי בטש אמרו לפני 3500 כשהעיר שלהם נשרפה כליל בפעם הרביעית (היא נשרפה בממוצע כל 50-100 שנה ושוקמה עד שבמאה ה12 לפני הספירה היא ננטשה סופית אחרי השריפה החמישית או הרביעית)

עוד 846 מילים ו-3 תגובות
סגירה