איטליה היא אחת המדינות הבודדות שהחזיקו בעמדה מורכבת לאורך מלחמת העולם השנייה. בקיץ 1943, כשבנות הברית התכוננו לפלישה, "שותפתה החלשה של גרמניה הנאצית" ניהלה בחשאי משא ומתן לשביתת נשק, גירשה את בניטו מוסוליני והחליפה צד בעימות. בתגובה לבגידה, שלח היטלר כוחות צבאיים למדינה, השתלט על צפון ומרכז איטליה וכבש את רומא.
בתוך מספר ימים תנועת מחתרת חדשה קראה לעם האיטלקי "לקחת חלק פעיל" בניסיונות לסלק את הגרמנים מאיטליה ולמגר את הפשיזם. עשרות אלפי איטלקים נשמעו לאותה קריאה.
בזמן שבנות הברית התקרבו באיטיות לחצי האי האיטלקי – הקשו הפרטיזנים מעבר לקווי האויב על הכוחות הגרמנים בירי רתק רב, לעיתים אף התמודדו מולם בקרב חזיתי. הנאצים מנגד הגיבו באכזריותם האופיינית ורצחו אלפי אזרחים איטלקים במה שקצין בריטי תיאר מאוחר יותר כ"מדיניות שיטתית של הכחדה, ביזה, פיראטיות והטלת אימה".
אחד מאותם מעשי נקמה נאצים עומד במרכז ספרו החדש של העיתונאי הבריטי כריסטיאן ג'נינגס Anatomy of a Massacre: How the SS Got Away with War Crimes in Italy (אנטומיה של טבח: כיצד חמק האס אס מעונש על פשעי מלחמה באיטליה).
ג'נינגס מתאר בספרו איך טבח האס אס ב־457–560 אנשים ביום אחד באוגוסט 1944 באזור סנטה אנה די סטאצמה בטוסקנה שבצפון איטליה – כפר הררי שעד אותו זמן לא סבל מהמלחמה.
"איטליה נתפסת כגרורה של גרמניה, ולא כמדינה עם קורבנות ולוחמי מחתרת אמיצים. אחת המטרות שלי בספר הזה הייתה להחזיר את זה לתודעה", אומר ג'נינגס. "חלק מהאיטלקים גם התנגדו בכוח".
הקורבן הצעיר ביותר היה תינוק בן שלושה שבועות. רבים מהנרצחים נשרפו בעודם בחיים
אף שמניין הקורבנות בטבח בסנטה אנה לא היה הגבוה ביותר באיטליה – האכזריות של מעשי האס אס הפכה אותו למוכר ביותר. המעשים אומנם הוצגו כמבצע נגד הפרטיזנים, אך רוב הקורבנות היו נשים, ילדים וקשישים. הקורבן הצעיר ביותר היה תינוק בן שלושה שבועות. רבים מהנרצחים נשרפו בעודם בחיים.
בתום הטבח סעדו אנשי דיוויזיית הפאנצרגרנדיר אס אס ה־16 בצל עצי הערמונים והזיתים של הכפר. הדיוויזיה ה־16 הייתה אחראית למספר הרב ביותר של פשעי מלחמה באיטליה. בכל מעשיהם, אומר ג'נינגס, הדיוויזיה הציגה "ברבריות מיוחדת, סטייה מעוותת של שימוש באלימות".
ג'נינגס, שדיווח ככתב זר גם על הזוועות ברואנדה, בורונדי, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וביוגוסלביה לשעבר, משרטט את דיוקנם של הפושעים הנאצים בצורה מרתקת ומחרידה. עם זאת, הוא לא מתמקד בתיאור הזוועות של אותו יום קיץ או במעשי הטבח הנוספים בטוסקנה הכפרית ובאמיליה־רומאנה אלא במה שקרה אחר כך. או, ליתר דיוק – מה שלא קרה.
"אנשי האס אס", הוא כותב, "חמקו, במובן המילולי ביותר, מעונש על רצח המוני". אף חייל נאצי לא ישב אפילו יום אחד בכלא על הפשעים שביצע. "הטבח בסנטה אנה מהדהד כל כך חזק גם היום בגלל שהוא הפך לסמל המייצג את הכישלון האדיר של מערכת אכיפת החוק ביחס לפשעי המלחמה שביצעו הגרמנים באיטליה".
"הטבח בסנטה אנה מהדהד כל כך חזק גם היום בגלל שהוא הפך לסמל המייצג את הכישלון האדיר של מערכת אכיפת החוק"
אכזריות חסרת גבולות
עם זאת, הספר לא רומז כי לוחמת הגרילה של הפרטיזנים, או מות אלפי החפים מפשע היה לשווא. הפרטיזנים סייעו לבנות הברית להתקדם, ומתקפותיהם נגד הכוחות הגרמנים, מאמין ג'נינגס, אולי גם הצילו אלפי יהודים איטלקים.
שבועות ספורים אחרי הכיבוש הגרמני, הנאצים התחילו לרכז ולגרש את היהודים מרומא, מילאנו, ג'נובה ומערים מרכזיות נוספות בצפון איטליה. אבל הניסיונות האלה זכו להצלחה מועטה: מרומא, למשל, גורשו קצת למעלה מאלף מתוך 10,000 יהודי העיר. בסך הכול, כ־80% מיהדות איטליה שרדה את השואה – השיעור הגבוה ביותר במערב אירופה.
ג'נינגס שופך אור על הימים ההם: "הפרטיזנים הצליחו לחסום את הגרמנים מלהגיע לאזורים שלמים באיטליה. ההיערכות הלוגיסטית הדרושה ליישום 'הפתרון הסופי' הופרעה על ידם, והקשתה על הגרמנים לבצע את תוכנית הגירוש שלהם".
מנגד הגיבו הגרמנים בצורה חסרת רחמים. בסדרה של הנחיות שפורסמו בחודשים הראשונים של 1944, המפקד העליון של הכוחות הגרמנים באיטליה גנרל־פלדמרשל אלברט קסלרינג, ציווה על כוחותיו להשתמש "בכל האמצעים העומדים לרשותם" ולפעול "במלוא הרצינות". עם זאת מאמין ג'נינגס כי הברוטאליות של הדיוויזיה ה־16 נבעה מסיבה אחרת.
חלק הארי מאנשי היחידה הגיעו מדיוויזיית הפאנצר אס אס הראשונה – שמאוחר יותר הורחבה לדיוויזיית האס אס השלישית טוטנקופף – שלפני שנשלחה להילחם בחזית המזרחית אמונה הייתה על מחנות הריכוז.
המוניטין האפל של דיוויזיית טוטנקופף התחזק בעקבות רצח אסירי הצבא האדום ואזרחים אוקראינים, בלארוסים ורוסים. לאופיים של חיילי היחידה היה חלק משמעותי במעשיהם. אחוז גבוה מהם היו צעירים משורות הנוער ההיטלראי. בשנת 1944 הגיל הממוצע בדיוויזיה עמד על 18. אותם צעירים העריצו את הקצינים והמש"קים שלהם שהספיקו לשרת במזרח.
בספרו מנסה ג'נינגס לתאר את הרקעים התרבותיים של חלק מאנשי האס אס שפעלו בטבח בסנטה אנה בקיץ 1944. ורנר ברוס בן ה־20, למשל, הצטרף לאס אס ב־1940, לא "מתוך מניע אידיאולוגי, אלא כדי להתרחק מאב אלכוהוליסט", כפי שהעיד מאוחר יותר. הוא שירת בפולין ובאוקראינה באיינזצקומנדו ולקח חלק במעשי רצח המוניים ובטבח אסירים פרטיזנים בחזית המזרחית.
ג'ורג' ראוך, שהצטרף לנוער ההיטלראי ב־1933 כשהיה בן 13, עבד במאפייה לפני שהתגייס לאס אס. תחילה שירת כשומר במחנה ריכוז ולאחר מכן הועבר לחזית המזרחית. מאוחר יותר לחם בפרטיזנים בגטו ורשה.
אלפרד קונסינה, חבר המפלגה הנאצית מנעוריו, שירת בחזית המזרחית ובפראג לפני שעבר לאיטליה עם הדיוויזיה ה־16. "אותם גברים התגייסו לאס אס כדי לשדרג את עצמם מבחינה חברתית ומקצועית", אומר ג'נינגס.
להתחמק מעונש על רצח
כמעט אף אחד מאותם רוצחים לא עמד בפני משפט צדק בגרמניה על מעשיהם בסנטה אנה. למעשה, רק שני קציני אס אס ריצו עונש מאסר על הטבח של הדיוויזיה ה־16 בטוסקנה.
ג'נינגס מאמין כי הסיבה לכך נעוצה במורכבות הפלילית של אותם מעשים. "הבריטים, האמריקאים והאיטלקים חקרו בצורה אפקטיבית את נושא פשעי המלחמה", הוא אומר, "אך התברר שהיה קשה מהצפוי לתרגם את החקירות האלה להליכים משפטיים אפקטיביים".
מערכת היחסים שנרקמה בין שירותי המודיעין האמריקאי לבין הגנרל קרל וולף מהאס אס – מפקד כוחות האס אס באיטליה – היא אחד מהגורמים שהקשו על חקירת הפשעים
מערכת היחסים שנרקמה בין שירותי המודיעין האמריקאי לבין הגנרל קרל וולף מהאס אס – מפקד כוחות האס אס באיטליה – היא אחד מהגורמים שהקשו על החקירה. וולף, שלקח חלק פעיל בגירוש היהודים מגטו ורשה, לקח חלק בשיחות חשאיות עם האמריקאים שמטרתן הייתה להבטיח כניעה מוקדמת של הכוחות הגרמנים באיטליה.
הוא גם דרש חסינות אישית מתביעה בתמורה לכך שיעיד במשפטי נירנברג. כמה מחייליו של וולף מאמינים שהוא ניסה לשחרר את כל אנשי האס אס ששירתו תחת פיקודו באיטליה מעמידה למשפט.
"בעקבות אותם יחסים נוצרה אווירה של חוסר אמון בין הבריטים, האמריקאים והאיטלקים", אומר ג'נינגס. "זרעים של דיסאינפורמציה נפוצו בין שלוש השותפות המרכזיות בכל הנוגע להתמודדות עם פשעי המלחמה של האס אס באיטליה. הבריטים והאיטלקים לא ידעו אם האמריקאים זיהמו את מסדרונות הצדק".
בסופו של דבר הבריטים והאמריקאים העמידו לדין רק את קציני האס אס והוורמאכט הבכירים ביותר שהיו אחראים לפשעי המלחמה באיטליה, בין היתר קסלרינג וגרופנפיהרר מקס זימון – מפקד הדיוויזיה ה־16 – אך שניהם קיבלו עונשים קלים.
קסלרינג ישב בסך הכול שש שנים בכלא אחרי שהומתק עונש המוות שלו. זימון חמק גם כן מעונש מוות, ובמקום לרצות מאסר עולם שוחרר אחרי שבע שנים בלבד
קסלרינג ישב בסך הכול שש שנים בכלא אחרי שהומתק עונש המוות שלו. זימון חמק גם כן מעונש מוות, ובמקום לרצות מאסר עולם שוחרר אחרי שבע שנים בלבד.
איטליה תכננה להקים "נירנברג קטן" כדי לקחת אחריות על התביעות נגד פשעי המלחמה שבוצעו על אדמתה. אך בסופו של דבר רק 13 גרמנים נשפטו. ג'נינגס מאשים בספרו את הבריטים והאמריקאים בסחבת ובחוסר היעילות בהעברת הסמכות המשפטית שבאמצעותה ניתן היה לשפוט את הרוצחים שביצעו את הטבח בסנטה אנה.
יחד עם זאת, הוא מאמין, כי גורמים נוספים סייעו למבצעי הטבח בסנטה אנה לחמוק מדין צדק. בין היתר הקלות המדהימה בה יכלו אנשי האס אס לחמוק ממעצר בגרמניה אחרי המלחמה. תהליך הדה־נאציפיקציה לטיהור המערכות באירופה אפשר קבלת תעודת זיכוי מאשמה, ה"פרסילשיין" (או "פרסיל" על שם מותג הכביסה הפופולרי) על ידי עדויות שקריות.
נוסף על כך גרמניה רצתה "להקל על אנשי אס אס ואנשי שירות אחרים להשתלב בחזרה בחברה". כך, למשל, הקנצלר הגרמני הראשון אחרי המלחמה קונרד אדנאואר, תיאר את חברי האס אס ב־1953 כ"חיילים כמו כולם".
הפוליטיקה מעצימה את חוסר הצדק
כל זה התרחש ברקע ניצני המלחמה הקרה, כשהאיום הסובייטי על אירופה נראה חשוב יותר מהעמדה לדין של פושעי מלחמה. פוליטיקאים בכירים באיטליה, שניצבו בחזית המלחמה הקרה, היו שותפים לתחושה זאת.
ראש ממשלת איטליה אלצ'ידה דה גספרי, אנטי־קומוניסטי מובהק, עבד בשיתוף פעולה עם אדנאואר, מציין ג'נינגס, כדי "להגביל את המשפטים על פשעי המלחמה באיטליה". האיטלקים הסכימו עם בנות הברית שמפקד סיירת הדיוויזיה ה־16 ולטר רדר ייצג את כל פשעי הדיוויזיה באיטליה. רדר, שהגן בנחישות על המעשים העקובים מדם של חייליו, קיבל מאסר עולם במשפטו ב־1951 ולא שוחרר עד 1985.
נציגים איטלקים רשמיים איגדו אלפי מסמכים מתקופת המלחמה – בין היתר כאלה שעסקו בחקירות פשעי המלחמה – ונעלו אותם בארון במשרד ההגנה במרכז רומא
ניסיון נוסף למנוע צדק עבור קורבנות הטבח בסנטה אנה התרחש כשנציגים איטלקים רשמיים איגדו אלפי מסמכים מתקופת המלחמה – בין היתר כאלה שעסקו בחקירות פשעי המלחמה – ונעלו אותם בארון במשרד ההגנה במרכז רומא. רק ב־1994 נמצאו המסמכים מחדש כחלק מחקירת הטבח בפוסה ארדיאנטה.
אולם ג'נינגס מאמין שהנזק העיקרי נעשה הרבה לפני שהמסמכים "נשכחו בארון הבושה". "איטלקים רבים עשו כל מה שיכלו כדי לנסות ולהעמיד לדין את הגרמנים שביצעו את פשעי המלחמה באיטליה".
בשנת 2005 הועמדו לדין 10 אנשי אס אס שלקחו חלק בטבח בסנטה אנה, זאת אחרי חקירה משותפת של התביעה בגרמניה ובאיטליה. זהו תיק התביעה הגדול ביותר נגד קבוצת חברי אס אס שביצעו פשעי מלחמה מאז שנות ה־50.
אחד הנאשמים, לודוויג גרינג, הפך לגרמני הראשון אי פעם לשתף פעולה עם התביעה האיטלקית במשפט פשעי מלחמה. גרינג, שעל פי דיווחים סבל מסיוטים ומפוסט־טראומה, התוודה שרצח לפחות 20 נשים בסנטה אנה והסכים להעיד במשפט בתמורה לחסינות.
עמדתו של קונסינה הייתה שכיחה יותר. עורך דינו אמר לחוקרים בדצמבר 2003 שהוא לא מעוניין למסור שום הצהרה בנוגע למה שאירע ביום הטבח. בראיון שהתקיים עם קונסינה עצמו מאוחר יותר – בו הודה שהיה בסנטה אנה אך הכחיש שרצח מישהו – הוא הפליל בלי כוונה את החשוד הראשי גרהרד זומר, וסיפר כי זה היה המפקד הישיר שלו. זומר, שסירב בהתחלה לדבר עם החוקרים, טען שהפעולה בסנטה אנה הייתה מכוונת באופן בלעדי נגד הפרטיזנים.
כשהמשפט נפתח בנמל הטוסקני לה ספציה באפריל 2004, אף אחד מאנשי האס אס החשודים – ביניהם גרינג, זומר, קונסינה, ראוך וברוס – לא טרח להופיע. ההגנה שלהם כללה תערובת של שקרים, טענות על אי ידיעה ובלבול. אפילו גרינג, שקיבל את האחריות הפלילית שלו, חזר לאמירה הסתמית הקבועה לפיה רק ציית לפקודות ופחד שמישהו יירה בו אם יסרב לבצע אותן.
זומר, ששמו עלה לראשונה בהקשר לטבח כבר ב־1944, ניסה להאט בכוונה את קצב החקירות, וטען כי היה מודע לפעולות נגד הפרטיזנים, אבל מעולם לא השתתף בהן או זכר אותן. אף שבחר שלא להופיע בעצמו, עדותו של גרינג התבררה כחיונית.
ביוני 2005 כל העשרה הורשעו ונידונו למאסרי עולם. שבעה מהם, ביניהם זומר, ערערו כנגד פסקי הדין. אף שהערעורים לא התקבלו, גרמניה סירבה להיענות לבקשות ההסגרה של איטליה.
זומר לא גילה ולו שמץ של חרטה. בשנת 2002 אמר לטלוויזיה הגרמנית שיש לו "מצפון נקי לגמרי"
חקירה גרמנית נגד שמונה מאותם נאשמים – שניים כבר מתו בשלב הזה – ננטשה ב־2012. "השתייכות ליחידת האס אס שפעלה בסנטה אנה לא יכולה להחליף את חובת ההוכחה בגין האשמה הפרטית", טענו התובעים. עד מותו ב־2019, זומר לא גילה ולו שמץ של חרטה. בשנת 2002 אמר לטלוויזיה הגרמנית שיש לו "מצפון נקי לגמרי".
תשעה מניצולי הטבח בסנטה אנה התייצבו על בסיס קבוע למשפט באיטליה, ביניהם אנריקו פיירי, שחייו ניצלו על ידי ילדה פליטה שגרה עם משפחתו באוגוסט 1944. גרציה פיירוטי משכה את אנריקו לגינת הירק, שם הסתתרו בין השעועיות המטפסות בזמן שהגרמנים גררו החוצה את הוריו.
אדל פרדיני ניצלה ממטח כדורי אס אס כשגופתה של אימה נפלה עליה
אדל פרדיני ניצלה ממטח כדורי אס אס כשגופתה של אימה נפלה עליה. אדל ושתי אחיותיה נמלטו מביתם בעודן זוחלות החוצה מדלת קטנה בקיר ביתן. אחותה התינוקת, אנה, הייתה הקורבן הצעיר ביותר בטבח.
בבוקר אותו יום, אניו מנסיני – ניצול שלישי – הסתפח לקבוצת ילדים שהתלוותה לחייל בלונדיני צעיר. עם תחילת הטבח עצר החייל מאחורי כמה עצים וירה באוויר, אחר כך הורה לאותם ילדים לברוח במעלה הגבעה למקום מבטחים.
עשור מתום המשפט, קיבל מנסיני שיחת טלפון. "דוד שלי הציל את חייך ב־1944", אמר לו אנדראס שנדל. משפחתו, הוא הסביר, גילתה את יומניו של היינריך שנדל – שכללו תיאור של האירועים באותו יום בסנטה אנה – זמן קצר אחרי מותו.
אנדראס סיפר כי רצה לבוא לסנטה אנה, לפגוש את הניצולים ולהתנצל. הביקור שלו, סיפרה פרדיני לג'נינגס, היה אחת הפעמים היחידות בהן פגשו גרמני שהגיע לסנטה אנה כי רצה לבוא ולא בגלל שנאלץ, כמו שגרירים ופוליטיקאים, להגיע לשם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואני והאקס שלי נפרדנו לפני שנה וחודשיים והייתי בהריון בחודש השישי. שנינו אוהבים אחד את השני וזה היה הלם בשבילי וזה ממש שבר לי את הלב. ניסיתי להתקשר אליו ושני הקווים נותקו. ניסיתי להשיג אותו ברשתות החברתיות, אך הוא הסיר אותי מהן. ניסיתי להגיע להוריו והם אמרו לי שבנם אמר שהוא לא אוהב אותי ולא רוצה לראות אותי והם לא יודעים מה לא בסדר. בכיתי ובכיתי כל יום כי אהבתי אותו מאוד. עד שילדתי והתינוק היה בן שנה, לא יכולתי לקבל את אהבתי בחזרה. שוב, הייתי מבולבל. אני לא יודע מה לעשות וגם איבדתי את העבודה ואין לי כסף לטפל בתינוק. הייתי אומלל בחיים אז בכיתי לאחותי וסיפרתי לה על הבעיה שלי ואמרתי שהיא יודעת על כישוף רב עוצמה של ד"ר אלאבה שעזר לה כשלא תוכל להיכנס להריון. יצרתי איתו קשר במייל והוא אמר שהוא יעזור לי ואמר לי שאישה שמה כישוף על בעלי ואמרה שהוא יעזור לי לשבור את הכישוף כך שבעלי יחזור אליי לנצח והרצון יהיה שלי. זו הייתה הפתעה גדולה עבורי שכל מה שהוא אמר קרה. בעלי חזר אלי מיד ואמר לי לסלוח לו. תודה רבה לאייר הכוח העוצמתי והאמיתי הזה. אני מתפלל שהוא יחיה לאורך זמן ויעשה יותר מעבודתו הנפלאה. אם יש לך בעיה שמפריעה לך בחיים, עליך לפנות לשחקן האיות העוצמתי הזה! הוא יכול לעזור לך. הוא לא יאכזב אותך, תוכל להגיע אליו באמצעות כתובת gmail: dralaba3000@gmail.com או שתוכל להגיע אליו באמצעות הויבר שלו /וואטסאפ: +2349039885856