בעיצומו של המבצע ללכידת ששת האסירים הביטחוניים שנמלטו מכלא גלבוע, פרסם העיתונאי הפלסטיני נאדר ספדי בעיתון "ראי אליום" – היוצא לאור בלונדון – כתבה המכריזה על פתיחת קמפיין שמזמין את הציבור לחתום על עצומה הקוראת ליושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס להתפטר מתפקידו.
עם סיום המצוד, אפשר היה לזהות שלא מדובר בקמפיין בודד או בגחמה אקראית. ברשתות החברתיות הפלסטיניות גברו הקולות הדורשים להדיח את עבאס או לכל הפחות להכריז על בחירות חדשות למועצה המחוקקת ולנשיאות, מהלך שכזכור מנע עבאס בתואנה שישראל אוסרת על קיום הבחירות במזרח ירושלים.
מידת הסיוע ושיתוף הפעולה מצד מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית במבצע לכידת האסירים אינם ברורים. למרות זאת, חלק לא מבוטל מהציבור הפלסטיני מאשים את הרשות הפלסטינית בתפיסתם, בטענה כי זו מקיימת תיאום ביטחוני עם ישראל ו"מוכרת את הסוגיה הפלסטינית".
המתקפה נגד הרשות הפלסטינית והעומד בראשה נובעת מהאכזבה העמוקה מכך שהאסירים נעצרו מחדש
המתקפה נגד הרשות הפלסטינית והעומד בראשה נובעת מהאכזבה העמוקה מכך שהאסירים נעצרו מחדש, בעיקר בשל הפער בין ההצלחה שבבריחה ויציאתם אל "החופש", לבין העובדה שבסוף ישראל שוב הצליחה לשים עליהם את ידה.
הרשות הפלסטינית הפכה לשק החבטות של ציבור המאוכזבים. כמעט בכל אירוע שבו חש הציבור הפלסטיני כעס והחמצה, הוא מפנה את חיצי הביקורת אל הרשות. וכך, גם כעת היא סופגת את הריקושטים.
עבאס אינו חף מטעויות, ואפילו אפשר לומר שהוא הרוויח זאת ביושר. רגשות התסכול בקרב הציבור הפלסטיני אינם קשורים בהכרח רק לאירוע הסמלי והמקומי של "אסירי כלא גלבוע".
מותו של הפעיל הפלסטיני ניזאר בנאת, שהוכה למוות בידי אנשי מנגנון הביטחון המסכל בחברון בעת מעצרו, ממשיך להסעיר את הרחוב הפלסטיני, ולהטיל כתם כבד על הנהגת הרשות. התחושה הכללית בציבור היא שהרשות מנסה לקבור את התיק ולהתחמק מהעמדתם לדין של האחראים.
לכך מצטרפות שתי התפתחויות נוספות שתרמו לירידה במניות של מחמוד עבאס בדעת הקהל, ולהתגברות הניכור בין הרחוב להנהגה. הודעתו על דחיית הבחירות, וכן המלחמה האחרונה בעזה.
הביקורת הגוברת נגד אבו מאזן זינקה בעקבות פרשת הבריחה מכלא גלבוע בטענה כי הוא מפקיר את האסירים לגורלם. סקר שערך ופרסם השבוע ד"ר ח'ליל שקאקי מגבה בנתונים את מורת הרוח הציבורית. לפיו, כ־80% מהפלסטינים רוצים שעבאס יזוז הצידה.
סקר שערך ופרסם השבוע ד"ר ח'ליל שקאקי מגבה בנתונים את מורת הרוח הציבורית. לפיו, כ־80% מהפלסטינים רוצים שעבאס יזוז הצידה
העובדה כי בינואר הקרוב תצוין השנה ה־17 לשלטונו מאז שנבחר לנשיאות בשנת 2005 לכהונה של 4 שנים בלבד – מציגה אותו כשליט לא לגיטימי. על הרקע הזה שוב צצה השאלה מי יירש אותו בבוא היום.
כמו בכל דבר הקשור בהנהגה הפלסטינית, גם לשאלה הזאת אין תשובה ברורה. מה שבטוח, אי הוודאות הזאת גורמת להגברת התסיסה לא רק בקרב הציבור אלא גם בקרב בכירים פלסטינים שרואים בעצמם מועמדים פוטנציאלים.
למה אין יורש?
בהקשר הזה עולה סוגיה חדשה–ישנה שעבאס מבחינתו היה מעדיף לשכוח: החלטתו שלא למנות לעצמו סגן באש"פ וברשות הפלסטינית, יורש שימלא את מקומו במקרה של נבצרות.
הדרישה מעבאס למנות אדם שיכהן כסגנו ושייקח פיקוד "ביום שאחרי" שבה ועולה בקרב חוגים פוליטיים ואחרים בציבוריות הפלסטינית. יש מי שמדברים גם על לחץ אמריקאי ואירופי בעניין זה.
החשש הוא כי בהיעדר יורש עלולה לפרוץ "מלחמת כל בכל" בשטחים, אנרכיה פוליטית שעלולה לגלוש גם לרמת השטח ולערער את היציבות
המטרה: ליצור מנגנון שיבטיח העברת שלטון מסודרת במקרה הצורך, והנימוקים לכך הם בעיקר ביטחוניים. החשש הוא כי בהיעדר יורש עלולה לפרוץ "מלחמת כל בכל" בשטחים בין המליציות החמושות המזוהות עם כל אחד מהמועמדים השונים, אנרכיה פוליטית שעלולה לגלוש גם לרמת השטח ולערער את היציבות.
בתקופה האחרונה נכנסו לרשימת המועמדים לירושה שני שמות בולטים: מאג'ד פרג', ראש המודיעין הכללי, וחוסין א־שייח', השר האחראי לקשר עם ישראל – שני האנשים המקורבים ביותר לעבאס כיום, ובסביבתם רואים בהם מועמדים טבעיים להנהגה.
השניים הצליחו לחזק את מעמדם במשך השנים ולהתחבב גם על מנהיגים במערב. בפועל, הם אלה שמובילים כיום את הטיפול בסוגיות המשמעותיות ביותר בזירה הפלסטינית, אם בנושאי אסטרטגיה וביטחון, אם ביחסי החוץ.
במחנה הנגדי ניצבים מחמוד אלעאלול, סגנו של עבאס בפת"ח שהתבטא לא אחת נגד המשך התיאום הביטחוני עם ישראל, וג'יבריל רג'וב, מזכ"ל הוועדה המרכזית בפת"ח. לשניהם רקורד של התנגדות צבאית – רג'וב כאסיר ביטחוני משוחרר, ואלעאלול כאיש שטח שלפי פרסומים פעל בעברו נגד ישראל מירדן ומסוריה.
אירוע כלא גלבוע עשוי לחזק לכאורה זמנית את המועמדים מהמחנה הניצי שצמחו בשטח, אך היוקרה והמעמד שלהם זוכים המועמדים מהמחנה הראשון חשובים לא פחות, אולי אפילו יותר.
עבאס מצדו מנסה ככל האפשר להשאיר מאחור את אירוע הבריחה והמצוד, קודם כל כדי להרחיק מעליו ביקורת נוספת, וגם כדי לא להצית מחדש את שאלת הירושה. עם זאת, בנאומו המוקלט שישודר היום בפתיחת העצרת הכללית של האו"ם, הוא לא יוכל להתעלם מההדים שעדיין מלווים את האירוע וסביר כי ישוב וידגיש את חשיבות סוגיית האסירים והתמיכה בהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו