את מי אנחנו אוהבים יותר, את המכונית שלנו או את ילדינו?

שדרות שאנז אליזה ביום ללא מכוניות, 19 בספטמבר 2021 (צילום: AP Photo/Lewis Joly)
AP Photo/Lewis Joly
שדרות שאנז אליזה ביום ללא מכוניות, 19 בספטמבר 2021

המוות המיותר והטרגי של  בן ה-12 ביום כיפור על כביש גהה והפציעה הקשה של ילד נוסף על איילון, העלו שוב את סוגיית בטיחות הרחובות והכבישים, ובפרט בטיחותם של אלו שאינם בתוך כלי רכב.

אלא שהדיון הציבורי התמקד במידה רבה בנהלים המיוחדים ליום כיפור, ובעבריינות הסידרתית של הנהג הפוגע, והסתיר את העובדה שלאורך כל השנה נפגעים הולכי רגל ורוכבי אופניים ודו-גלגלי אחר, מרכבים.

הדיון הציבורי התמקד במידה רבה בנהלים המיוחדים ליום כיפור, ובעבריינות הסידרתית של הנהג הפוגע, והסתיר את העובדה שלאורך כל השנה נפגעים הולכי רגל ורוכבי אופניים ודו-גלגלי אחר, מרכבים

ולא פחות חשוב מכך,  השיח הציבורי מעלים את השאלה מי נמנע מתנועה ברחוב העירוני משום שהרחוב אינו בטוח.

בישראל נפגעים קשה ו/או נהרגים מדי שנה מעל 700 הולכי רגל ורוכבי אופניים! (שנת 2020, שנת הקורונה, הראתה ירידה קטנה, אבל אין לראות בכך מגמה).

כדי להבין את הסיבה לכך אפשר להתחיל בשאלה:

מה יותר חשוב לך, הרכב שלך או ילדך?

ציניקנים יכולים לצפות לשוני בין התשובות של הגברים לאלו של הנשים (אם נבטיח אנונימיות בתשובות, כמובן).

השאלה הבאה היא: האם אתם מוכנים להאט את מהירות הנסיעה בעיר כדי לשמור על הילדים?

בתשובות לשאלה זו אפשר לצפות להיסוס קטן ושאלות כמו:

  • כמה להאט?
  • בכל העיר?
  • ואיך זה יבטיח את  חיי ילדי?

שאלות שיעלו, כדי לדחות את ההתחייבות לנהוג לאט ולשמור על חייהם של אלו שיקרים לנו ביותר.

בישראל נפגעים קשה ו/או נהרגים מדי שנה מעל 700 הולכי רגל ורוכבי אופניים (שנת הקורונה הראתה ירידה קטנה, אבל אין לראות בכך מגמה). כדי להבין מדוע, אפשר להתחיל בשאלה: מה יותר חשוב לך, רכבך או ילדך?

המעגל הסגור הזה שאנו כלואים בו לכאורה בישראל, נחתך לאחרונה בפריז.

אן הידלגו, ראש עירית פריז, העבירה לאחרונה החלטה מעוררת השראה:

מהירות הנסיעה בפריז כולה (למעט מעט דרכים בודדות ומוגדרות), תעמוד על 30 קמ"ש.

כלומר בכל הרחובות מהירות הנסיעה המקסימלית תהיה מהירות של אופניים.

המשמעות היא שאופניים וכלל הדו-גלגלי יוכלו לנסוע על הכביש בבטחה, גם היכן שאין שביל אופניים יעודי, וכן שהסיכוי של הולך הרגל לפגיעה קשה ומוות בתאונת דרכים בתוך העיר ירד באופן דרמטי.

הצד השני של המשוואה מאפס את אחד היתרונות, לכאורה, המעודדים את תושבי העיר להתנייד עם רכב פרטי – התניידות ברכב הפרטי לא תהיה יותר מהירה לעומת החלופה – שילוב של המטרו, אוטובוס ותנועה לא ממונעת.

החלטה זו מתווספת לסגירת הרחובות במרכז פריז לכלי רכב פרטיים, ויוצרת עיר אנושית המיועדת לאנשים ולילדים במקום לרכבים.

ועכשיו חוזרת השאלה אלינו – האם היינו רוצים לחיות בעיר כזו?

אומנם זה לא יגרום לעיר בה אנחנו גרים לדמות לפריז, אבל יכול לעשות שינוי כולל באיכות החיים שלנו, ולהשפיע על כלל מערכות החיים בעיר.

ההתמקדות בתנועה ובתחבורה בעיר, כדי לפצח את התכנון והמינון הנכון של אמצעים, היא חלק מחשיבה כללית על החיים הטובים בעיר.

ביטול העדיפות לרכב הפרטי ברחוב העירוני ישנה מרכיבים רבים נוספים שאנחנו כל כך אוהבים לראות בערים טובות, בהן אנחנו הולכים לטייל ולבלות.

במקום לבנות על כך שנעלה על רכב וניסע למרכז מסחרי במרחק של קילומטר או חמישה, כדי לשבת בבית  קפה או לקנות בסופר, כל המרכיבים האלו של העיר יתקרבו אלינו. פשוט כי במרחקים גדולים יותר לא נגיע אליהם.

המשמעות היא שאופניים וכלל הדו-גלגלי יוכלו לנסוע על הכביש בבטחה, גם היכן שאין שביל אופניים יעודי, וכן שהסיכוי של הולך הרגל לפגיעה קשה ומוות בתאונת דרכים בתוך העיר ירד באופן דרמטי

הרעיונות שמיישמת הידאלגו בפריז אינם חדשים. הארגון הבין לאומי 8-80 מציע כבר שנים קריטריון לתכנון טוב של המרחב הציבורי בעיר. מהרחוב ועד הבניין, הכל צריך ליהיות מתאים להתנהלות עצמאית ובטוחה של ילד בן 8 וזקן בן 80. אם נסתכל מעיניהם של תושבים אלו, מבטיח הארגון, ונבחן כל תוכנית עירונית על פי מבט זה, נתכנן ערים טובות לכולם.

ואצלנו?

כל הרעיונות והיישום שלהם במקומות אחרים בעולם מחדדים את השאלה בה התחלנו: את מי אנחנו יותר אוהבים, את ילדינו או המכונית שלנו? ועד מתי נמשיך להכפיף את הערים שלנו לצרכי הרכב, גם במחיר איכות חיינו, וחשוב מכך במחיר חיי היקרים לנו מכל. ואיך נגרום לעצמנו ולקובעי המדיניות להחליף את ההעדפה המוחלטת שיש בתכנון העירוני לכלי הרכב הפרטיים בעיר אנושית, המותאמת לבני האדם לתושביה.

רן רביב מנהל תחום קיימות מקומית בהמרכז השל. אוהב מדבר וג'אז. תושב בית שמש נשוי ואב ל 3.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 618 מילים
כל הזמן // יום שני, 25 באוקטובר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הפרסום בזמן ישראל ביום שישי כי נתניהו נטש את אוחנה בסיעת הליכוד עורר סערה גדולה ושלח את השר לשעבר לסבב אינטנסיבי של ראיונות בכלי התקשורת כדי למזער נזקים ● למרות שהתעקש כי יחסיו עם נתניהו מצוינים, אוחנה רק העמיק את הקרע: סקר מפוברק שפורסם בערב שישי עורר עליו זעם במפלגה - וסירובו בראיונות למתוח ביקורת על אדלשטיין לא יקרב אותו בחזרה לנתניהו ● פרשנות

עוד 672 מילים

קרעי: אם שקד תפיל את הממשלה נקבל אותה לליכוד

אלון שוסטר על ההכרזה על ארגוני סיוע כארגוני טרור: שר הביטחון קיבל את ההחלטה הראויה והמאוזנת שמחזקת את הרשות הפלסטינית מול חמאס ● מרצ ורע״ם יתמכו בהצעת אעידה תומא-סלימאן להכרה בטבח כפר קאסם והכנסתו לתכנית הלימודים ● פריג׳: חוק שאנחנו מנסים להעביר שנים

השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג׳ אמר ברשת ב׳ כי הוא יתמוך בהצעתה של אעידה תומא-סלימאן להכרה בטבח כפר קאסם והכנסתו לתוכניות הלימוד במשרד החינוך. לדבריו ״זו אינה סוגייה של ימין ושמאל אלא סוגייה מוסרית״.

גם ברע"ם הבהירו לקואליציה שאין להם כוונה להצביע נגד החוק.

פריג׳ אמר ״מרצ לא יכולה ללכת נגד דבר כזה. זה דבר שאנחנו מנסים להעביר שנים. לדבריו למרות התנגדות סיעות הימין ״זה לא יהיה משבר קואליציוני״.

פריג׳ אמר ״מרצ יש לה אג׳נדה פוליטית ברורה, כל מהלך של בנייה בהתנחלויות שימנע רצף והקמת מדינה פלסטינית – מרצ לא תהיה בממשלה כזאת. לא יעשו לנו מכירת חיסול״.

השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

שלמה קרעי על איילת שקד ב-103fm: "למרות שכועסים עליה מאוד ולא מאמינים לה לאף מילה – אם היא תפיל את הממשלה נקבל אותה בזרועות פתוחות לתוך התנועה, אין ספק. כל דבר יותר טוב מהממשלה הרעה והמסוכנת הזו".

סגן שר הביטחון אלון שוסטר בגל״צ על החלטת גנץ להכריז על עמותות פלסטיניות כארגוני טרור: "שר הביטחון קיבל את ההחלטה הראויה שמאזנת את הצרכים של מדינת ישראל עם הרצון לחזק את הרשות הפלסטינית מול חמאס".

שוסטר הוסיף "גורמים בממשל האמריקני קיבלו דיווח ויקבלו עוד דיווח מפורט יותר. מי שצריך היה לקבל החלטה – קיבל"

יו״ר סיעת העבודה רם שפע אמר ברשת ב׳  כי למרות החריקות בקואליציה הוא עדיין אופטימי בקשר ליציבותה. שפע הוסיף כי הוא סומך על שר הביטחון ושר החוץ לגבי ההכרזה על אירגוני הסיוע הפלסטינים כארגוני טרור.

אתמול העבירו ראשי העבודה ומרצ לבנט מסר כי הם ״מבקשים להפסיק להיות מופתעים״.

ח״כ רם שפע יו״ר ועדת החינוך התרבות והספורט (צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת)
ח״כ רם שפע יו״ר ועדת החינוך התרבות והספורט (צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת)
עוד 4 עדכונים

האח הגדול מגיע לשמיים

פרסום ראשון עוף או בשר? מזומן או אשראי? קונקשן בקייב או ברומא? ● במשרד המשפטים ובמל"ל מסיימים בימים אלה הכנת חקיקה שתאפשר בניית מאגר מידע מהגדולים בישראל שיכלול פרטים רבים על כל נוסע הנכנס או יוצא מישראל בטיסה ● זמן ישראל עיין בטיוטת החוק, ובין הפרטים שייאספו: כתובת, אימייל, כרטיס אשראי, פרטים על הכבודה של הנוסע, מידע על פעילות במהלך הטיסה, טיסות המשך ועוד

עוד 1,700 מילים

לשחרר את החרדים מעול רבניהם

אילו הייתי צריכה לציין את העוול הכי גדול שנעשה כלפי ציבור כלשהו בישראל, היה זה ללא ספק העוול כלפי החברה החרדית. ולא, זו לא טעות – החברה החרדית, על כל גווניה ובני גווניה, סובלת מעוול ארוך ומתמשך. עוול בו פרנסי החברה ומנהיגיה הפקיעו מידי הציבור החרדי עצמו את היכולת להחליט כמעט כל החלטה חשובה שאדם מקבל במהלך חייו על עצמו ועל משפחתו – בראש ובראשונה את ההחלטה האם ללמוד, מה ללמוד ובאיזה עיסוק לבחור.

החברה החרדית סובלת מעוול מתמשך, כשפרנסי החברה ומנהיגיה הפקיעו מידי הציבור החרדי עצמו את היכולת להחליט כמעט כל החלטה חשובה שאדם מקבל במהלך חייו על עצמו ועל משפחתו

מנהיגי החברה החרדית החליטו כי ציבור הגברים החרדי כולו יעסוק בדבר אחד ואחד בלבד – בלימוד תורה. אלא שההחלטה לנתב את הציבור החרדי כולו ללימוד תורה אין לה דבר וחצי דבר עם תורה, עם דת, עם יהדות או עם שמירת עול תורה ומצוות. לניתוב זה יש מטרה אחת: שליטה, שליטה על הציבור החרדי כולו, שליטה טוטלית.

לשליטה זו יש שני היבטים עיקריים: האחד, הצורך בשמירה על הקהילה שלהם, על אורחות חייהם, על מנהגיהם, וההיבט השני הוא כסף, הרבה כסף, כסף גדול. ומנהיגי הציבור החרדי קשרו בין שני ההיבטים הללו, באופן כמעט גאוני, כך שהאחד תלוי בשני – תלות שמבטיחה את התקיימות שני ההיבטים.

הכסף הגדול מגיע למנהיגי הציבור החרדי דרך ניתוב הציבור ללימוד התורה. מאות ישיבות, כוללים, תלמודי תורה ומוסדות חינוך חרדים קיימים במדינת ישראל ובהם לומדים מאות אלפי תלמידים ואברכים – וכל אחד מהם מתוקצב בכסף. מכאן שככל שיהיו יותר מוסדות ויותר תלמידים – יהיה יותר כסף.

אלא שעל האף הכסף הגדול, הקהילות החרדיות, ששנים מתוקצבות על ידי ממשלות ישראל כולן בתקציבים נדיבים מאוד, באופן פרדוקסלי הן דווקא מהקהילות העניות ביותר בישראל. הכסף הגדול אינו מגיע אליהן.

מנהיגיהם, רבניהם ופרנסיהם יצרו מנגנון שבו קיימת תלות בין הלימוד לבין הפרנסה. לא מדובר במנגנון הטבעי בו אדם לומד, משתלם, מתמקצע ומתפרנס מיגע כפיו, מנגנון המקובל בכל חברה, אלא במנגנון בו הלימוד מחליף את העבודה. הלימוד הוא במקום העבודה, הלימוד הוא למטרת קבלת הכסף הציבורי הגדול – זה שבעזרתו ניתן לשלוט על הקהילה – גם על ידי השארתה ענייה.

על האף הכסף הגדול, הקהילות החרדיות, ששנים מתוקצבות על ידי ממשלות ישראל כולן בתקציבים נדיבים מאוד, באופן פרדוקסלי הן דווקא מהקהילות העניות ביותר בישראל. הכסף הגדול אינו מגיע אליהן

והמנגנון המעוות הזה הוא שורש כל רע, המנגנון המעוות הזה הוביל לתופעות של לימוד תורה למראית עין בלבד, שהרי לא כל אדם יכול/רוצה/בנוי ללימוד ממושך יום אחר יום.

המנגנון המעוות הזה הביא להגדלה ולניפוח מלאכותי של מספר התלמידים, שהרי אם התקציב תלוי במספרם יש אינטרס כלכלי להגדלתו – מה שהוביל למעשי רמיה.

המנגנון המעוות הזה יצר שוק כלכלי שחור בו אלפי תלמידי ישיבות, שכאמור אינם יכולים או רוצים ללמוד אבל אינם יכולים לעבוד או עובדים בשחור – ואגב כך גם מקבלים כסף מהמדינה וגם לא משלמים מיסים.

המנגנון המעוות הזה יצר תלות של החברה החרדית בחברה החילונית העובדת ובחברה הדתית העובדת והביא לחשדנות, שלא לומר ניכור ומשטמה של ממש, בין אלה שעובדים למחייתם לבין אלה שאינם עובדים – שהרי אין אדם שאוהב להיות מנוצל. אין אדם שמרצונו יפרנס זרים לו – זה הרי מנוגד לטבע האנושי.

מנגד, בצד החרדי, כדי להצדיק את הניצול, החלו להישמע טענות כאילו שמירת הדת על ידם היא כדי לחפות על כך שהחילונים התפקרו. הטענה היא בעצם שהדתיות שלהם מגינה עלינו. הם "נהרגים באוהלה של תורה" גם עבור הציבור החילוני. טענות אלה בתורן הובילו להקצנה דתית והקצנה לאומנית.

המנגנון המעוות הזה יצר תלות של החברה החרדית בחברה החילונית והדתית העובדת והביא לחשדנות, שלא לומר ניכור ומשטמה, בין אלה שעובדים למחייתם לבין אלה שאינם עובדים

המנגנון המעוות הזה הוביל גם להגנה על מי שעושים מעשים פליליים ואף להצדקתם – כי אם אתה שומר על הקהילה שלך מכל משמר מפני החברה שבחוץ, אתה תסתיר ממנה בעיקר דברים שמציגים את הקהילה באור אפל. למשל את גילויי העריות, למשל ניצול מיני של נערים בידי רבנים, למשל ניצול מיני של נשים ונערים – רק לאחרונה התפרסמו הטענות נגד יהודה משי זהב.

והמנגנון המעוות הזה הביא לכך שמנהיגי הציבור הדתי, השומר תורה ומצוות הספרדי, זה שהתפרנס מיגע כפיו, זה שלא הדיר נשים, זה שהיה מתון בהלכותיו כלפי מי שאינם יהודים, רצו חלק בחגיגת הכסף הגדול של אחיהם האשכנזים ולכן הפכו את הציבור הזה לציבור חרדי ליטאי המתפרנס אף הוא מכסף ציבורי גדול ומבלי לעבוד. בשנות ה-80 קמה מפלגת ש"ס והמירה את דתם של היהודים הספרדים, את הלכות חייהם, את התורה ואת העבודה במודל הנצלני של החרדים האשכנזים. המודל שכאמור משיג שליטה טוטלית על הקהילה וכסף גדול – למי שעומד בראש הקהילה.

אלא שהעוול הזה, שעיוולו מנהיגי הציבור החרדי ורבניהם, חורג מעוול כלפי קהילותיהם. מדובר בעוול כלפי כלל אזרחי המדינה, אלה שגם נושאים בנטל הכלכלי ובנטל הצבאי וגם נאלצים לשמוע דברי בלע על "העגלה הריקה של החילונים".

והעוול הוא גם כלפי הדת עצמה והפיכתה מצורך של אנשים באמונה לכלי לשליטה על הציבור וכלי להתעשרות, עם רשימת רבנים, כולל הרב הראשי, שנאשמו במעשים פליליים חמורים: מצגר, פינטו, ברלנד, דרעי והרשימה עוד ארוכה.

רק בשנה האחרונה, בתקופת הקורונה, יצא לנו לחזות בכמה קל לאנשים לקבל כסף חינם ולאמץ נורמות של חיים על חשבון כסף ציבורי – כאשר הנאשם בפלילים, מטעמים פוליטיים, חילק קצבאות לאנשים (זה היה שוחד בחירות לכל דבר ועניין) ואלה העדיפו להישאר בבית, גם אם הקצבה היתה זעומה יותר מאשר השכר שהרוויחו, ולא לצאת לעבודה.

מזה שנים ארוכות שהציבור החרדי נתון בשבי פרנסיו ורבניו, וכמו בכל שבי ממושך הוא הוליד את סינדרום שטוקהולם. הציבור החרדי משתף פעולה עם פרנסיו. כמעט אין בנמצא מי שיוצא נגד המודל המעוות הזה המפקיע את המצווה הראשונה בתנ"ך "בזעת אפיך תאכל לחם". כמעט אין רבנים, כמו הרב אמסלם שעזב את ש"ס, הטוענים בריש גלי כי הציבור החרדי צריך לצאת לעבודה וצריך להתגייס לצבא. הציבור החרדי צריך להיות חלק מאזרחי מדינת ישראל בזכויות ובחובות. צריך שרק מעטים, יחידי סגולה, תורתם תהיה אומנותם.

הגיע הזמן לשחרר את הציבור החרדי מהשבי של מנהיגיו ורבניו. הגיע הזמן לשחרר את הציבור החילוני מהעול של תמיכה כלכלית בציבור זה ומהעול הצבאי. הגיע הזמן לשחרר את מדינת ישראל כולה מעול הדת – דת היא עול אישי שאדם נוטל על עצמו, הרבנות והרבנים הפכו את הדת לעול ציבורי כללי – כאמור לשם בצע כסף. הגיעה הזמן לפרק את מונופול הרבנות – אין לזה אח ורע במדינות דמוקרטיות. מנגנון עושק בחסות החוק, מנגנון שבשל בצע כסף הפך למנגנון התעמרות רשמי של המדינה באזרחיה.

הגיע הזמן לשחרר את הציבור החרדי מהשבי של מנהיגיו ורבניו. ואת הציבור החילוני מעול התמיכה כלכלית בציבור זה ומהעול הצבאי. הגיע הזמן לשחרר את המדינה מעול הדת

הציבור החרדי יכול וצריך לעבוד למחייתו ואני מנחשת שהוא משווע לכך – חוק גיוס חרדים לצה"ל יכול להיות, באופן פרדוקסלי, הכלי לשחרור החרדים משוביהם.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית, שימשה כעוזרת המחקר של הפרופ׳ אהרן ברק, במקור מחצור הגלילית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,043 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו

אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ארגון החזית העממית הרחיב בשנים האחרונות את פעילותו הפוליטית, וממקד את מאמציו במלחמה דיפלומטית-הסברתית נגד ישראל בזירה הבינלאומית ● ישראל לא התייחסה לכך עד כה כאיום אסטרטגי, וכעת היא מנסה "לתקן" ● לא בטוח שההחלטה להכריז על מוסדות אזרחיים כ"ארגוני טרור" היא התשובה ● פרשנות

עוד 1,003 מילים

דיווח: פרקליט המדינה אישר את ההכרזה על ששת הארגונים הפלסטיניים כארגוני טרור

גורם מדיני-ביטחוני אומר שלישראל מידע רב הקושר את הארגונים לפעילות טרור ● הממשלה אישרה תוכנית לאומית לטיפול בפשיעה ובאלימות ותוכנית לסגירת פערים בחברה הערבית; התקציב - יותר מ-30 מיליארד שקל ● לראשונה בעידן ביידן, פרסמה ישראל מכרזים לשיווק דירות בהתנחלויות ● לקראת ועידת האקלים של האו"ם אישרה הממשלה תוכנית להאצת מיזמים בתחום התשתיות

עוד 61 עדכונים

תגובות אחרונות

משפחתו של סלומון טקה והמשטרה מסרבות להתפשר

פרסום ראשון תביעות מהסוג הזה לרוב נגמרות בפשרה, אבל הצדדים בתביעה על סך כ-2.5 מיליון שקל שהגישה משפחתו של סלומון טקה נגד השוטר שירה בו למוות ממאנים להתפשר ● בעקבות הסירוב, ייפתחו בינואר דיוני ההוכחות בתיק ● עורך הדין אביתר קציר, המייצג את התובעים: "המשפחה עומדת על קבלת הפיצוי על הנזקים האדירים שנגרמו לה" ● המשטרה: "הודענו לביהמ"ש כי האפשרות לפשרה טרם הבשילה"

עוד 466 מילים

דיווח: במשרד הבריאות ממליצים שעד חודש דצמבר לא תתאפשר כניסת תיירים מרוסיה

תיירים משאר מדינות העולם יוכלו, ככל הנראה, להיכנס לארץ כבר בחודש הבא ● גורם ביטחוני: ישראל עדכנה מראש את ארצות הברית, שתכריז על שישה ארגונים פלסטיניים כארגוני טרור, אולם המידע לא הגיע למשרד החוץ האמריקאי ● אחרי צאת השבת - פוטין ובנט קיימו שיחה נוספת, שבה הזמין נשיא רוסיה את ראש הממשלה לביקור בסנט פטרבורג; הלילה ישוב בנט ארצה מביקורו בסוצ'י

עוד 24 עדכונים

הטורבינה בקנטו סול'אוליו חזרה לייצר אנרגיה ירוקה – יותר ממאה שנה לאחר שהרמן איינשטיין הפך את הכפר לאחד הראשונים שהוצבו בו פנסי רחוב חשמליים ● מורשתו של אבי תורת היחסות חזרה להאיר את בתיהם של יותר מ־4,000 תושבי המקום

עוד 738 מילים

"בשביל מי יש לכתוב? בשביל מה יש לחיות?"

יומניו של הסופר היהודי הענק בין מלחמות העולם רואים אור בתרגום ראשון לאנגלית ● צוויג, שהתאבד ב־1942, מתגלה בכתביו כמי שחזה כבר בתחילת שנות ה־30 את העתיד לבוא ● עם עליית הנאצים לשלטון החלה בריאותו הנפשית להתדרדר והוא נדחק בהדרגה מהעולם דובר הגרמנית: "שפה שאיני יכול להשתמש בה"

עוד 2,027 מילים ו-1 תגובות

השליח האמריקאי לענייני אנרגיה מנסה לקדם פתרון למשבר הדלק החמור בלבנון ● 7 מיליארד דולר: זה הסכום אותו הכניסה עד כה השנה איחוד האמירויות מהייצוא לאיראן ● תוכנית "מוסאלחה" של ממשלת מרוקו מעניקה ליווי פסיכולוגי לאסלאמיסטים קיצוניים ● השינוי בערב הסעודית מגיע לספרות ● השבוע לפני 48 שנים: משבר האנרגיה העולמי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 844 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

האור המאובק בקצה המנהרה

הרע: הרכבת הקלה בגוש דן עברה בהצלחה נסיעת מבחן ראשונה, אבל כל הסימנים מראים שהתושבים ימשיכו לחיות בשנים הקרובות באתר בנייה ענק ● הטוב: לפעמים המאמצים לסייע לטבע לשרוד מניבים פירות. למשל עם צבי הנגב ● והטיפ: החורף מגיע, זמן לפתוח חלון

עוד 873 מילים ו-2 תגובות

ממשלת ספרד מחפשת את צאצאי השורדים שהציל "שינדלר הספרדי"

הוא הציל פי חמישה יותר יהודים מאוסקר שינדלר אבל מעטים מכירים את מעשי חסיד אומות העולם הדיפלומט אנחל סאנס־בריס ● כעת מנסה ממשלת ספרד לאתר את צאצאיהם של יותר מ־5,200 ניצולים כדי להוציא לאור את סיפוריהם

עוד 481 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
לָהּ פָמִילְיָה 104

פרסום ראשון: מאמרו הגנוז של בעל טור ידוע ב"הארץ", שכותרתו "כולנו לה פמיליה" (סאטירה)

עוד 939 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה