היום, ב-3 באוקטובר, מציינת גרמניה את "יום איחוד גרמניה". השנה הוא עומד גם בסימן סיומו של עידן הקנצלרית מרקל.

איחוד

בשש עשרה שנות כהונתה מרקל עמלה על אריגתו של האיחוד בפועל בין המזרח והמערב: בין חלקיה של גרמניה פנימה, בין מדינות האיחוד האירופי ומעבר לכך – בקשר עם ישראל, הקשר הטרנס אטלנטי עם רוסיה ומדינות בריה"מ לשעבר, וכמובן – בימיה הפכה גרמניה למדינת הגירה.

ב-16 שנות כהונתה מרקל עמלה על אריגת האיחוד בפועל בין המזרח והמערב: בין חלקי גרמניה פנימה, בין מדינות האיחוד האירופי, בקשר עם ישראל ועם רוסיה ומדינות בריה"מ לשעבר

בכל צעדיה אמרה מרקל לא לבדלנות, לא לאנטישמיות; כן לשותפויות, מועדונים ובריתות. ואכן, תוצאות הבחירות האחרונות מראות כי הימין הקיצוני ומפלגת השמאל המתבדלת נשחקו.

אחריות

מרקל גילמה את האיחוד בביוגרפיה שלה ובהתנהלותה. היא הקפידה שהפוליטיקה שלה תהיה תמיד ממלכתית על פני מפלגתית ושמרה על ריחוק אישי מסוים – "הכרנו את המדיניות שלה אבל לא אותה", אמר איש מפלגה.

נבחרת הכדורגל ובה מהגרים, הזכייה באירוויזיון והישראלים בברלין מספרים את הסיפור: תוך שמירה נחושה על נכסיה הכלכליים, התרבותיים והמדיניים של גרמניה, היא אפשרה למדינה, שהייתה זירת הפשע של מלחמת העולם השנייה והאתר בו המלחמה הקרה הייתה מציאות פיזית של חומה, כורים גרעיניים וצבאות של מעצמות, לפלס את דרכה לפרק הבא בהיסטוריה.

Germany's Olympic soccer team walked off the field during a preparation match for the Tokyo Games after alleged racist abuse from a Honduras player toward defender Jordan Torunarigha. https://t.co/LQw9CUWhTO

— The Associated Press (@AP) July 17, 2021

מרקל הובילה את הגרמנים אל עתידם, ויעדיה הושלמו עד שהפכו למציאות קיימת, מוסכמת ואף משעממת. אולי לכן לפי סקרים, גם היום, 80% מהציבור הגרמני סבור שהיא עשתה עבודה טובה כקנצלרית ו 64% רואים בה את הפוליטיקאית האהודה ביותר.

היא אפשרה למדינה, שהייתה זירת הפשע של מלחמת העולם ה-2 והאתר בו המלחמה הקרה הייתה מציאות פיזית של חומה, כורים גרעיניים וצבאות של מעצמות, לפלס את דרכה לפרק הבא בהיסטוריה

את אתגרי הפרק החדש – חורף דמוגרפי, משבר אקלים, קליטתם של גלי ההגירה, חדשנות ודיגיטציה, מרקל סימנה ועבדה עליהם. אך ההתמודדות המכריעה איתם תהיה משימתם של ממשיכי דרכה.

*  *  *

שנת 2007-2008 הייתה מכוננת עבור הקנצלרית, ובה ביססה את זהותה כמנהיגה בינלאומית. בינואר 2007, כשגרמניה נכנסה לתפקידה כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, הכריזה מרקל על החייאתה של החוקה האירופית, חוקה שנכשלה שנתיים קודם לכן במשאלי עם ביבשת. במרץ ביקרה בישראל, נשאה נאום בכנסת וקבעה במצע המפלגה שלה כי ביטחונה של ישראל משולב בזה של גרמניה. בסתיו 2008 הבטיחה לאזרחי גרמניה, שתשמור על חסכונותיהם במשבר הכלכלי העולמי.

מי שהגיעה למערב גרמניה מהמזרח, והתוודעה לאיחוד האירופי כאשה בת 35, הובילה לכינונה של אמנת ליסבון, שהחליפה את אמנת מסטריכט. לאחר מכן התמודדה עם שמירה על הא"א במשבר הכלכלי, ואחריו הברקזיט.

היא עמלה בשקדנות על שילובן של מדינות מזרח אירופה בא"א תוך הדיפת לחצים כבדים מרוסיה. במקביל  שמרה על ערוצי תקשורת פתוחים עם רוסיה בכלל ובפרט לאורך משבר עקב סיפוח קרים. לא שהיו לה אשליות לגבי פוטין.  העובדה שבביקורה ב-2007 במוסקבה, פוטין, שידע שמרקל פוחדת מכלבים, הכניס לחדר כלב גדול והפיץ לתקשורת את צילומיה של מרקל המתוחה, לא שינתה דבר ממה שסברה שהיא המדיניות השקולה.

One of Merkel's greatest quotes, in response to Putin bringing his dog to a meeting (Merkel is famously terrified of dogs):

"I understand why he has to do this—to prove he's a man. He's afraid of his own weakness." pic.twitter.com/Fvuo0KTLlY

— ian bremmer (@ianbremmer) September 28, 2021

מרקל  קיימה גם את ההבטחה לקשר של ערבות עם ישראל. היא שילבה חיילים גרמנים בכוח יוניפי"ל בלבנון חרף הסתייגות וחשש כבד בדעת הקהל המקומית מפני תרחיש אימים שבו חיילים גרמנים לובשי מדים יפגעו בשגגה בחיילי צה"ל. היא ייסדה את ההתייעצויות הממשלתיות הקבועות בין ישראל לגרמניה ואפשרה לישראל להתנסות באיכות חדשה של יחסים מדיניים.

היא שילבה חיילים גרמנים בכוח יוניפי"ל בלבנון חרף הסתייגות וחשש כבד בדעת הקהל המקומית מפני תרחיש אימים שבו חיילים גרמנים לובשי מדים יפגעו בשגגה בחיילי צה"ל

בתוך גרמניה, שנות כהונתה התאפיינו בחיבור פוליטי בין 2 המפלגות הגדולות, CDU מפלגתה של מרקל, והמפלגה הסוציאל דמוקרטית SPD, שחזרו והרכיבו כמה פעמים קואליציות רחבות, ושילבו את מדיניותן החברתית-כלכלית. מרקל תמכה בשכר מינימום, ברפורמה בשיטת התמיכה באבטלה ובהכרה בנישואין חד-מיניים, חרף העובדה שזו לא הייתה עמדתה האישית.

את הרף להתנגדות נחרצת לאנטישמיות וגזענות הציבה עוד טרם נבחרה לקנצלרית, כאשר כיו"ר מפלגה סילקה משורותיה את חבר הפרלמנט מרטין הוהמן, לאחר אמירה שנויה במחלוקת. היום הוהמן הוא חבר פרלמנט ממפלגת הימין הקיצוני AfD.

מרקל גילתה ערנות מיוחדת להגבלת שיעור האבטלה. סוגיות חברתיות כלכליות מגיעות לכותרות העיתונים בגרמניה – כידוע, האבטלה בגרמניה זכורה כססמוגרף למדידת ההתכנות של עלייתו של ימין קיצוני. רק בעבר הקרוב הימין הקיצוני נעדר מהשיח הציבורי בגרמניה. פעילותו רחשה מתחת פני השטח ולמתבונן מהצד עלול היה להיווצר מצג שווא כאילו אינו קיים. בתקופתה של מרקל, לטוב ולרע, הימין הקיצוני הוצף מעל לפני השטח. המשבר הכלכלי העולמי וגלי ההגירה תרמו, אך בוודאי לא המציאו את הימין הקיצוני בגרמניה.

מרקל דגלה בשילובם הפעיל של מהגרים, ובניגוד למקובל סברה שנדרשת לכך עבודה קשה גם מצד הגרמנים. זה כלל אותה: עוד ב-2006 הייתה הראשונה שמיסדה את "ועידת האסלאם" ואת "פסגת האינטגרציה", תכניות ממשל סדורות ומתוקצבות כדי לשלב מהגרים שהגיעו מטורקיה עוד בשנות השישים של המאה העשרים והוזנחו משך ארבעה עשורים ויותר. בניגוד למפלגה הסוציאל דמוקרטית, שותפתה הקואליציונית, מרקל לא סברה שבשם השוויון ניתן להניח שהמהגרים ישתלבו באופן פסיבי. להפך, היא טענה, כך נוצרות "חברות מקבילות" ומתבדלות, לעיתים בעל כורחן.

בתקופתה של מרקל, לטוב ולרע, הימין הקיצוני הוצף מעל לפני השטח. המשבר הכלכלי העולמי וגלי ההגירה תרמו, אך בוודאי לא המציאו את הימין הקיצוני בגרמניה

כל זאת עוד הרבה לפני גלי ההגירה של 2012 ו-2015. האמירה "גרמניה היא מדינת הגירה", שטבע נשיא גרמניה בתקופתה, הפכה לדבר מוגמר. חרף הקושי ומבלי להקל ראש באתגרים, עמדתה של מרקל ביטאה ביטחון עצמי בגרמניה, ובעיקר – שהפעם היא ניצבת בצד הנכון של ההיסטוריה. לא ניתן להפריז בערכה של עמדה זו כלפי החברה הגרמנית פנימה. היא זכתה לאהדה של רבים מהמיינסטרים, גם אם לא ממפלגתה.

אהדה זו הייתה חשובה במיוחד לאחר קיץ 2012 הסוער, ממנו זכורות ההפגנות ביוון נגד מדיניות גרמניה, בהן הופנו שלטים עם דיוקנה של מרקל.

כחברה זמנית במועצת הביטחון גרמניה קידמה החלטות להתמודדות ומיגורה של אלימות מינית כלפי נשים בסכסוך, פירוקו של נשק גרעיני ואי הפצה, וקישור בין  סוגיות אקלים וביטחון. לאחר אסון פוקושימה, מרקל, שבעבר כיהנה שרת הסביבה והאנרגיה בממשלתו של הלמוט קוהל, אף שינתה את עמדתה בנושא אנרגיה גרעינית. כיום פועלים בגרמניה 6 כורים גרעיניים. 26 נמצאים בשלבי פירוק ו-4 כבר הפסיקו פעילות או פורקו.

את מגמות השילוב הובילה מרקל חרף מגמות הקיטוב הפופוליזם וההקצנה שהתחזקו במיוחד מאז 2008 באירופה ובכלל. מרבית עמיתיה של מרקל היו, למשל, אורבן בהונגריה, ברלוסקוני באיטליה, פוטין ברוסיה או בוש בארה"ב ויותר מכך, הנשיא טראמפ אחריו.

Farewell, Angela Merkel, who will leave behind a powerful 16-year legacy … and this memorable photo. https://t.co/MdHJgmAC8Z pic.twitter.com/PuSEVuhIiL

— Jim Roberts (@nycjim) September 26, 2021

גם בתוך מפלגתה, אופיינה כמי שמתמודדת עם זכרי אלפא ומאופיינת בניגוד להם – מדענית, עירונית, פרוסית פרוטסטנטית, גרושה ללא ילדים ממזרח גרמניה, שמובילה מפלגה שמרנית, קתולית, כפרית, המקדשת את ערכי המשפחה והגיעה ממערב גרמניה. לאיש לא היה ספק באמינותה.

כחברה זמנית במועצת הביטחון גרמניה קידמה החלטות להתמודדות ומיגורה של אלימות מינית כלפי נשים בסכסוך, פירוקו של נשק גרעיני ואי הפצה, וקישור בין  סוגיות אקלים וביטחון

אולי כך התאפשר למרקל להוביל צעדים שנויים במחלוקת ולשמור על האינטרס המיידי של אזרחי גרמניה: עד כדי שאמרו עליה שהיא נציגתה של תעשיית הרכב הגרמני במוסדות הא"א. במשבר הכלכלי הבטיחה לאזרחי גרמניה שחבילות החילוץ לא יסכנו את חסכונותיהם. המהגרים שנכנסו לגרמניה נועדו גם להבטיח ידיים עובדות ודור צעיר במדינה.

כפי שאמר חבר מפלגתה:

"אני לא יודע מה היא תעשה לאחר הפרישה, אבל אני יודע מה היא לא תעשה – היא לא תצטרף לחברות רוסיות כמו הקנצלר לשעבר שמידט והיא לא צפויה להיענות להצעות לכהן בתפקידים בארגונים בינלאומיים כמו האו"ם. היא חושבת שכמי שהייתה מנהיגה גרמניה לאורך שנים ארוכות, זה לא יהיה ראוי".

עידית זלטנרייך היא רמת גנית חובבת אמנות, טבע, היסטוריה ונטפליקס. עבדה במרכז פרס לשלום וכיום עובדת עם עמותות שונות. בעבר שליחה של משרד החוץ בברלין.