עידית זלטנרייך
הזמן של
עידית זלטנרייך

עידית זלטנרייך היא רמת גנית חובבת אמנות, טבע, היסטוריה ונטפליקס. עבדה במרכז פרס לשלום וכיום עובדת עם עמותות שונות.
בעבר שליחה של משרד החוץ בברלין.

קנצלרית האינטגרציה, האיחוד והשילובים הגדולים

היום, ב-3 באוקטובר, מציינת גרמניה את "יום איחוד גרמניה". השנה הוא עומד גם בסימן סיומו של עידן הקנצלרית מרקל.

איחוד

בשש עשרה שנות כהונתה מרקל עמלה על אריגתו של האיחוד בפועל בין המזרח והמערב: בין חלקיה של גרמניה פנימה, בין מדינות האיחוד האירופי ומעבר לכך – בקשר עם ישראל, הקשר הטרנס אטלנטי עם רוסיה ומדינות בריה"מ לשעבר, וכמובן – בימיה הפכה גרמניה למדינת הגירה.

ב-16 שנות כהונתה מרקל עמלה על אריגת האיחוד בפועל בין המזרח והמערב: בין חלקי גרמניה פנימה, בין מדינות האיחוד האירופי, בקשר עם ישראל ועם רוסיה ומדינות בריה"מ לשעבר

בכל צעדיה אמרה מרקל לא לבדלנות, לא לאנטישמיות; כן לשותפויות, מועדונים ובריתות. ואכן, תוצאות הבחירות האחרונות מראות כי הימין הקיצוני ומפלגת השמאל המתבדלת נשחקו.

אחריות

מרקל גילמה את האיחוד בביוגרפיה שלה ובהתנהלותה. היא הקפידה שהפוליטיקה שלה תהיה תמיד ממלכתית על פני מפלגתית ושמרה על ריחוק אישי מסוים – "הכרנו את המדיניות שלה אבל לא אותה", אמר איש מפלגה.

נבחרת הכדורגל ובה מהגרים, הזכייה באירוויזיון והישראלים בברלין מספרים את הסיפור: תוך שמירה נחושה על נכסיה הכלכליים, התרבותיים והמדיניים של גרמניה, היא אפשרה למדינה, שהייתה זירת הפשע של מלחמת העולם השנייה והאתר בו המלחמה הקרה הייתה מציאות פיזית של חומה, כורים גרעיניים וצבאות של מעצמות, לפלס את דרכה לפרק הבא בהיסטוריה.

מרקל הובילה את הגרמנים אל עתידם, ויעדיה הושלמו עד שהפכו למציאות קיימת, מוסכמת ואף משעממת. אולי לכן לפי סקרים, גם היום, 80% מהציבור הגרמני סבור שהיא עשתה עבודה טובה כקנצלרית ו 64% רואים בה את הפוליטיקאית האהודה ביותר.

היא אפשרה למדינה, שהייתה זירת הפשע של מלחמת העולם ה-2 והאתר בו המלחמה הקרה הייתה מציאות פיזית של חומה, כורים גרעיניים וצבאות של מעצמות, לפלס את דרכה לפרק הבא בהיסטוריה

את אתגרי הפרק החדש – חורף דמוגרפי, משבר אקלים, קליטתם של גלי ההגירה, חדשנות ודיגיטציה, מרקל סימנה ועבדה עליהם. אך ההתמודדות המכריעה איתם תהיה משימתם של ממשיכי דרכה.

*  *  *

שנת 2007-2008 הייתה מכוננת עבור הקנצלרית, ובה ביססה את זהותה כמנהיגה בינלאומית. בינואר 2007, כשגרמניה נכנסה לתפקידה כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, הכריזה מרקל על החייאתה של החוקה האירופית, חוקה שנכשלה שנתיים קודם לכן במשאלי עם ביבשת. במרץ ביקרה בישראל, נשאה נאום בכנסת וקבעה במצע המפלגה שלה כי ביטחונה של ישראל משולב בזה של גרמניה. בסתיו 2008 הבטיחה לאזרחי גרמניה, שתשמור על חסכונותיהם במשבר הכלכלי העולמי.

מי שהגיעה למערב גרמניה מהמזרח, והתוודעה לאיחוד האירופי כאשה בת 35, הובילה לכינונה של אמנת ליסבון, שהחליפה את אמנת מסטריכט. לאחר מכן התמודדה עם שמירה על הא"א במשבר הכלכלי, ואחריו הברקזיט.

היא עמלה בשקדנות על שילובן של מדינות מזרח אירופה בא"א תוך הדיפת לחצים כבדים מרוסיה. במקביל  שמרה על ערוצי תקשורת פתוחים עם רוסיה בכלל ובפרט לאורך משבר עקב סיפוח קרים. לא שהיו לה אשליות לגבי פוטין.  העובדה שבביקורה ב-2007 במוסקבה, פוטין, שידע שמרקל פוחדת מכלבים, הכניס לחדר כלב גדול והפיץ לתקשורת את צילומיה של מרקל המתוחה, לא שינתה דבר ממה שסברה שהיא המדיניות השקולה.

מרקל  קיימה גם את ההבטחה לקשר של ערבות עם ישראל. היא שילבה חיילים גרמנים בכוח יוניפי"ל בלבנון חרף הסתייגות וחשש כבד בדעת הקהל המקומית מפני תרחיש אימים שבו חיילים גרמנים לובשי מדים יפגעו בשגגה בחיילי צה"ל. היא ייסדה את ההתייעצויות הממשלתיות הקבועות בין ישראל לגרמניה ואפשרה לישראל להתנסות באיכות חדשה של יחסים מדיניים.

היא שילבה חיילים גרמנים בכוח יוניפי"ל בלבנון חרף הסתייגות וחשש כבד בדעת הקהל המקומית מפני תרחיש אימים שבו חיילים גרמנים לובשי מדים יפגעו בשגגה בחיילי צה"ל

בתוך גרמניה, שנות כהונתה התאפיינו בחיבור פוליטי בין 2 המפלגות הגדולות, CDU מפלגתה של מרקל, והמפלגה הסוציאל דמוקרטית SPD, שחזרו והרכיבו כמה פעמים קואליציות רחבות, ושילבו את מדיניותן החברתית-כלכלית. מרקל תמכה בשכר מינימום, ברפורמה בשיטת התמיכה באבטלה ובהכרה בנישואין חד-מיניים, חרף העובדה שזו לא הייתה עמדתה האישית.

את הרף להתנגדות נחרצת לאנטישמיות וגזענות הציבה עוד טרם נבחרה לקנצלרית, כאשר כיו"ר מפלגה סילקה משורותיה את חבר הפרלמנט מרטין הוהמן, לאחר אמירה שנויה במחלוקת. היום הוהמן הוא חבר פרלמנט ממפלגת הימין הקיצוני AfD.

מרקל גילתה ערנות מיוחדת להגבלת שיעור האבטלה. סוגיות חברתיות כלכליות מגיעות לכותרות העיתונים בגרמניה – כידוע, האבטלה בגרמניה זכורה כססמוגרף למדידת ההתכנות של עלייתו של ימין קיצוני. רק בעבר הקרוב הימין הקיצוני נעדר מהשיח הציבורי בגרמניה. פעילותו רחשה מתחת פני השטח ולמתבונן מהצד עלול היה להיווצר מצג שווא כאילו אינו קיים. בתקופתה של מרקל, לטוב ולרע, הימין הקיצוני הוצף מעל לפני השטח. המשבר הכלכלי העולמי וגלי ההגירה תרמו, אך בוודאי לא המציאו את הימין הקיצוני בגרמניה.

מרקל דגלה בשילובם הפעיל של מהגרים, ובניגוד למקובל סברה שנדרשת לכך עבודה קשה גם מצד הגרמנים. זה כלל אותה: עוד ב-2006 הייתה הראשונה שמיסדה את "ועידת האסלאם" ואת "פסגת האינטגרציה", תכניות ממשל סדורות ומתוקצבות כדי לשלב מהגרים שהגיעו מטורקיה עוד בשנות השישים של המאה העשרים והוזנחו משך ארבעה עשורים ויותר. בניגוד למפלגה הסוציאל דמוקרטית, שותפתה הקואליציונית, מרקל לא סברה שבשם השוויון ניתן להניח שהמהגרים ישתלבו באופן פסיבי. להפך, היא טענה, כך נוצרות "חברות מקבילות" ומתבדלות, לעיתים בעל כורחן.

בתקופתה של מרקל, לטוב ולרע, הימין הקיצוני הוצף מעל לפני השטח. המשבר הכלכלי העולמי וגלי ההגירה תרמו, אך בוודאי לא המציאו את הימין הקיצוני בגרמניה

כל זאת עוד הרבה לפני גלי ההגירה של 2012 ו-2015. האמירה "גרמניה היא מדינת הגירה", שטבע נשיא גרמניה בתקופתה, הפכה לדבר מוגמר. חרף הקושי ומבלי להקל ראש באתגרים, עמדתה של מרקל ביטאה ביטחון עצמי בגרמניה, ובעיקר – שהפעם היא ניצבת בצד הנכון של ההיסטוריה. לא ניתן להפריז בערכה של עמדה זו כלפי החברה הגרמנית פנימה. היא זכתה לאהדה של רבים מהמיינסטרים, גם אם לא ממפלגתה.

אהדה זו הייתה חשובה במיוחד לאחר קיץ 2012 הסוער, ממנו זכורות ההפגנות ביוון נגד מדיניות גרמניה, בהן הופנו שלטים עם דיוקנה של מרקל.

כחברה זמנית במועצת הביטחון גרמניה קידמה החלטות להתמודדות ומיגורה של אלימות מינית כלפי נשים בסכסוך, פירוקו של נשק גרעיני ואי הפצה, וקישור בין  סוגיות אקלים וביטחון. לאחר אסון פוקושימה, מרקל, שבעבר כיהנה שרת הסביבה והאנרגיה בממשלתו של הלמוט קוהל, אף שינתה את עמדתה בנושא אנרגיה גרעינית. כיום פועלים בגרמניה 6 כורים גרעיניים. 26 נמצאים בשלבי פירוק ו-4 כבר הפסיקו פעילות או פורקו.

את מגמות השילוב הובילה מרקל חרף מגמות הקיטוב הפופוליזם וההקצנה שהתחזקו במיוחד מאז 2008 באירופה ובכלל. מרבית עמיתיה של מרקל היו, למשל, אורבן בהונגריה, ברלוסקוני באיטליה, פוטין ברוסיה או בוש בארה"ב ויותר מכך, הנשיא טראמפ אחריו.

גם בתוך מפלגתה, אופיינה כמי שמתמודדת עם זכרי אלפא ומאופיינת בניגוד להם – מדענית, עירונית, פרוסית פרוטסטנטית, גרושה ללא ילדים ממזרח גרמניה, שמובילה מפלגה שמרנית, קתולית, כפרית, המקדשת את ערכי המשפחה והגיעה ממערב גרמניה. לאיש לא היה ספק באמינותה.

כחברה זמנית במועצת הביטחון גרמניה קידמה החלטות להתמודדות ומיגורה של אלימות מינית כלפי נשים בסכסוך, פירוקו של נשק גרעיני ואי הפצה, וקישור בין  סוגיות אקלים וביטחון

אולי כך התאפשר למרקל להוביל צעדים שנויים במחלוקת ולשמור על האינטרס המיידי של אזרחי גרמניה: עד כדי שאמרו עליה שהיא נציגתה של תעשיית הרכב הגרמני במוסדות הא"א. במשבר הכלכלי הבטיחה לאזרחי גרמניה שחבילות החילוץ לא יסכנו את חסכונותיהם. המהגרים שנכנסו לגרמניה נועדו גם להבטיח ידיים עובדות ודור צעיר במדינה.

כפי שאמר חבר מפלגתה:

"אני לא יודע מה היא תעשה לאחר הפרישה, אבל אני יודע מה היא לא תעשה – היא לא תצטרף לחברות רוסיות כמו הקנצלר לשעבר שמידט והיא לא צפויה להיענות להצעות לכהן בתפקידים בארגונים בינלאומיים כמו האו"ם. היא חושבת שכמי שהייתה מנהיגה גרמניה לאורך שנים ארוכות, זה לא יהיה ראוי".

עידית זלטנרייך היא רמת גנית חובבת אמנות, טבע, היסטוריה ונטפליקס. עבדה במרכז פרס לשלום וכיום עובדת עם עמותות שונות. בעבר שליחה של משרד החוץ בברלין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,122 מילים
כל הזמן // יום שני, 6 בדצמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

על רקע המתיחות בנושא איראן נפגש בנט עם השגריר החדש של ארה"ב: "יש רוח טובה בינינו"

הרצוג על האיום הגרעיני: "אם הקהילה הבינלאומית לא תפתור זאת, תעשה זאת ישראל בעצמה" ● לאור חוסר ההסכמה בוועדה לבחירת שופטים צפויה רשימת המועמדים להיפתח מחדש; ייתכן שימונה שופט זמני נוסף לעליון ● דיווח: פרקליט המדינה הוא שהורה לפתוח בחקירה בעקבות הירי של השוטרים במחבל, בשעה שהיה שרוע על הקרקע ● עלה ל-11 מספר נשאי האומיקרון שאותרו בארץ

עוד 45 עדכונים

דורשים לחשוף, אבל לא מתעניינים במה שגלוי לעין

ביום שישי התרחשה תאונת דרכים מחרידה בצומת עופרים בשטחים, בה נהרגו 2 פלסטינים וילד בן 6. משפחתו של הילד, אביו, אימו ואחותו נפצעו קשה, והאחות נפטרה מפצעיה. מטוס קרב של חיל האוויר נחת על שני גלגלים בגלל תקלה בגלגל שלישי. שר הביטחון תיכנן לצאת לארה"ב, גם ראש המוסד, בעניין הגרעין האיראני. שר התקשורת נפגש עם בכירי הרבנים החרדים בענייני המונופול על הטלפונים הכשרים. באום אל פאחם הותקפו שוטרים וירו בשני חשודים שאחד מהם נהרג.

כל החדשות הללו לא מעניינות את "ערוץ החדשות של ישראל" שעלה לאוויר בתחילת השבוע. שם נחו כתבי החדשות את מנוחת שבת קודש שלהם ושישרף העולם.

כל החדשות הללו לא מעניינות את "ערוץ החדשות של ישראל" שעלה לאוויר בתחילת השבוע. שם נחו כתבי החדשות את מנוחת שבת קודש שלהם ושישרף העולם

במהלך השבוע הם ייצרו רעש צלצולים וקריאות של יו"ר האופוזיציה להפסיק לצפות ב"ערוצי התעמולה 12, 1ו, 13" ולעבור לערוץ 14. אבל זה לא עזר למי שעבר. מי שעבר לשם נתקל בכיתובית "נחזור לשדר עם צאת השבת". כלומר "ערוץ החדשות של ישראל", לא משדר חדשות בשבת. ולא בישראל.

איך ערוץ חדשות לא משדר חדשות במשך יומיים בשבוע? איך הוא מכנה את עצמו ערוץ חדשות, אם הוא בכלל לא משדר. שלא לדבר על תוכן השידורים בימי חול. קשה לקרוא לשידורים הללו חדשות.

שקופית שבת שלום במהלך הסופש בערוץ 14, צילום מסך מהערוץ
שקופית שבת שלום במהלך הסופש בערוץ 14, צילום מסך מהערוץ

השקר המכובס והמביך הזה מאפיין את כל מהותו של ערוץ 14. כל מהותו של בנימין נתניהו, כל מהותו של הבעלים ומי שאישר לערוץ הזה לעלות לשידור תחת השקר המוסכם "ערוץ החדשות של ישראל".

עשרות עובדים המכנים עצמם עיתונאים, צריכים כעת לתת תשובה לציבור, כיצד הם  מתיימרים לשדר חדשות אם אינם משדרים כלל בחלק מימות השבוע? האבסורד המטורלל הזה מתרחש מול עיניה של מועצת הרשות השנייה, מול הכנסת שנתנה לו רישיון, מול משרד התקשורת והציבור הרחב.

איך ערוץ חדשות לא משדר חדשות במשך יומיים בשבוע? איך הוא מכנה את עצמו ערוץ חדשות, אם הוא בכלל לא משדר. שלא לדבר על תוכן השידורים בימי חול. קשה לקרוא לשידורים הללו חדשות

משל למה הדבר דומה? שיו"ר האופוזיציה יופיע בציבור ויכנה את עצמו "ראש הממשלה".

או שערוץ טלוויזיה יארח אותו ויכנה אותו ראש הממשלה למרות שהוא יו"ר האופוזיציה.

באותו יום שישי שידר ערוץ אחר, 12, כמו בכל שבוע ביום שישי, משדר חדשות מרכזי מוקלט. גם לשקר המוסכם הזה נותנים קרדיט של משדר חדשות. פרשני הערוץ טחנו עד דק את אשתו של רה"מ בנט שהחליטה לטוס עם ילדיה לחופשה בחו"ל.

בנט "המליץ לא לטוס" , ייללו הפרשנים ודרשו "דוגמה אישית", כאשר הם עצמם, שמתיימרים לדווח חדשות, בפועל מקליטים אותן מראש.

כיצד אשתו שוברת לו את המילה וכיצד הוא לא שולט בביתו ולא זוכה לאמון משפחתו, פעו הפרשנים במלים כאלה ואחרות.

למעשה, בנט המליץ לא לטוס עד שהקבינט יתכנס ויחליט כיצד לנהוג מול הווריאנט החדש. זה קרה ביום שישי שעבר והקבינט כונס במוצ"ש. אחרי 24 שעות. אבל חצי אמת היא כידוע גרועה משקר מוחלט. אז הדיווחים נשארו "בנט המליץ לא לטוס". גם שבוע אחרי אותם 24 שעות.

כיצד הוא לא שולט בביתו ואשתו שוברת לו את המילה, פעו הפרשנים. למעשה, בנט המליץ בשישי שעבר לא לטוס עד שהקבינט יתכנס ויחליט כיצד לנהוג מול הווריאנט החדש, והקבינט כונס באותו מוצ"ש

בימי שישי ושבת אין רכבת בישראל ואין תחבורה ציבורית מכניסת השבת. כיצד מדינה דמוקרטית מכנה את עצמה דמוקרטית, אם היא מונעת בכפייה מרוב אזרחיה שירות בסיסי של תחבורה ציבורית, בגלל דרישת מיעוט חרדי קיצוני לשמור שבת גם בחברה שאינה שומרת שבת?

מיעוט יהודי חרדי כופה על אזרחי המדינה היהודים החילונים והערבים, את מנהגיו. דמוקרטיה עאלכ. דמוקרטיה בהכחשה.

כך בעצם התרגלה ישראל לחיות תחת שקרים. תחת כפייה דתית. תחת עיוות מתמיד של המציאות המשודרת לאזרחיה.

בשנתיים האחרונות עולה שוב ושוב  הדרישה לחשוף את ההסכמים המושחרים עם פייזר.

אפשר רק לגחך מול העובדה שכל מה שחשוף לנגד עינינו במלוא עליבותו, כיעורו ושקריו לא מזיז לנו את קצה הציפורן. לא ערוץ חדשות שאינו משדר בכלל, לא ערוץ חדשות שמשדר חדשות מוקלטות, לא שידורים ארוכים על תרגילי החקירה של עד המדינה במשפט השוחד, מרמה והפרת אמונים של רה"מ לשעבר. וזאת בלי להזכיר כלל את תוכן עדותו של אותו עד מדינה לגבי המעשים הפלילים שביצע אותו ראש ממשלה בניסיון לשלוט בתודעת ההמונים הישראלים לאורך שנים.

אבל מה?

רק ההסכמים עם פייזר מטרידים כאן את הציבור. והפשפשים בחדר המעצר של ניר חפץ.

אפשר לגחך על מה שחשוף ולא מזיז לנו. ערוץ חדשות שאינו משדר, ערוץ חדשות שמשדר חדשות מוקלטות, שידורים ארוכים על תרגילי החקירה של עד המדינה נגד רה"מ לשעבר, בלי להזכיר את תוכן עדותו על מעשיו הפליליים

והכי חמור כמובן – אשתו של ראש הממשלה שלקחה את ילדיה לחופשה רחמנא ליצלן, על חשבונה, ובלעדיו.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 703 מילים

לא רק הזכות להפלות עומדת על הכף - גם מעמד ביהמ"ש העליון

כמעט 50 שנה אחרי "רו נגד וייד", התקיים ביום רביעי דיון בבית המשפט העליון האמריקאי בערעור שעלול לבטל את זכותן של נשים לבצע הפלה ● המדובר באחד הנושאים הנפיצים ביותר בפוליטיקה שם, אך לא רק סוגית ההפלות עומדת לדיון ● בית המשפט יצטרך לקבוע האם החלטותיו ניתנות לשינוי רק בגלל שההרכב הפוליטי של השופטים השתנה - ומה זה אומר לגבי מעמד החוקה בכלל ● פרשנות

עוד 1,162 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון "פחות מ-3% מהשוטרים הם דוברי ערבית"

הוא יודע היטב שכמעט לא אפשרי למנוע את הרצח הבא בחברה הערבית ועדיין מנסה לשנות את המצב ● הוא מופתע כשהוא נתקל בחאפריות ועדיין מנסה למנוע מבוכה כמו הפארסה בכלא גלבוע ● בראיון לזמן ישראל, עמר בר-לב מסכם חצי שנה ראשונה במשרד לביטחון הפנים, תומך בשוטרים שירו למוות במחבל - ושלם לגמרי עם העובדה שהוא פועל ומצביע הפוך מכפי שעשה באופוזיציה

עוד 2,775 מילים

אג"ח הביטקוין של אל סלבדור עשוי להיות פורץ דרך בעולם

לפני שבועיים, בכנס המטבעות הקריפטוגרפיים שנערך באל סלבדור, עלה הנשיא נאיב בוקלה על הבמה והציג חזון גרנדיוזי, יש שיאמרו מגלומני: בניית עיר הביטקוין הראשונה ● העיר של בוקלה מתוכננת להיות אקולוגית לחלוטין ותושביה יהיו פטורים ממסים ● בכך מקווה המדינה לגייס כמיליארד דולר בהנפקת אג"ח הביטקוין הראשון בעולם ● מדינות אחרות עשויות ללכת בעקבות אל סלבדור

עוד 580 מילים

זכויות אדם אינן מגבלה שרירותית

ביום חמישי הממשלה בישרה שתפסיק את את מעקב שירות הבטחון הכללי אחר אזרחים חפים מפשע (״איכוני שב״כ״), שאישרה בתחילת השבוע. שר הבריאות ניצן הורוביץ הצדיק את המהלך בטענה:

״זה יהיה מוגבל וקצר מאוד…עכשיו אנחנו מסיימים עם זה, כי לצד הגנה על הבריאות, עלינו לשמור על הפרטיות וזכויות האדם, גם בעת חירום״.

זה בוודאי דבר טוב שהמעקב הופסק (לממשלה הקודמת זה לקח שנה, לא שבוע) אך אסור לדמיין שעכשיו, כשהוציאו לנו את העז, אפשר לשכוח את המהירות שבה הממשלה הפעילה כלי לוחמה בטרור נגד אזרחיה, ללא הצדקה.

זה בוודאי דבר טוב שהמעקב הופסק (לממשלה הקודמת זה לקח שנה, לא שבוע) אך אסור לדמיין שעכשיו, כשהוציאו לנו את העז, אפשר לשכוח את המהירות שבה הממשלה הפעילה כלי לוחמה בטרור נגד אזרחיה, ללא הצדקה

מדבריו של שר הבריאות אפשר ללמוד על תפיסה שגויה ביסודה, כאילו הגנה על בריאות ושמירה על זכויות הם שני דברים נפרדים שצריכים להתקיים אחד ״לצד״ השני, כשמדי פעם, וללא קריטריונים שקופים ומדידים, ״אין ברירה״ אלא להקריב אחד לטובת השני. המטאפורה של ״תחרות״ בין בריאות לזכויות מציעה, שאם לא נכשיל זכויות, הבריאות לא תנצח. האמנם?

יצא לי לפגוש אנשים שסברו, שאם הממשלה מפעילה איכוני שב״כ ללא קריטריונים שקופים ומדידים, הרי זו אינדיקציה שהמצב כל כך מסוכן עד ש״אין ברירה״ אלא לבצע מעקב אחרי אזרחים חפים מפשע.

לא רק שמדובר ב״תחרות״ בין זכויות ובריאות בה רק אחד יכול לנצח, יש כאילו קשר ישיר והכרחי בין פעולות הממשלה ובין המציאות, ולהיפך. זה בערך כמו לקבוע שיורד גשם – לא לפי מזג האויר, אלא לפי ההחלטה של הממשלה לחייב אזרחים לשאת מטריה.

הכשלים לעיל מלווים אותנו כבר שנתיים ומצדיקים הבהרה:

  1. פגיעה בזכויות אינה אינדיקציה שיש צורך בכך. רמת סכנה צריכה להקבע על פי קריקטיונים שקופים ומדידים, קרי, מידע רלוונטי, ולא להפוך לעובדה על פי הקיצוניות של מדיניות הממשלה, קרי, מידע זמין.
  2. פגיעה בזכויות אינה מבטיחה הגנה על בריאות הציבור.

לא רק שמדובר ב״תחרות״ בין זכויות ובריאות, אלא שיש כאילו קשר ישיר והכרחי בין פעולות הממשלה ובין המציאות. זה כמו לקבוע שיורד גשם – לא לפי מזג האויר, אלא לפי החלטת ממשלה לחייב אזרחים לשאת מטריה

המטאפורה של ״תחרות״ בין זכויות לבריאות מטעה. לא רק שהיא מהווה את הבסיס התפיסתי להכשרה של פגיעה בזכויות, היא למעשה גם פוגעת בסיכוי להגיע לפתרונות אפקטיבים בתחום הבריאות, כולל במובן הצר של הקורונה.

ממשלות, בעיקר כאלה שקיבלו סמכויות מיוחדות, הופכות לעצלניות. אם הן יכולות להשתמש בכח ולשלול זכויות כדי להקל על עצמן במציאות פתרונות, הן עושות את זה.

רבים יגידו שזו בדיוק ההצדקה לסמכויות מיוחדות ויקראו בשימוש בהן הוכחה שהממשלה ״עושה את המקסימום״. ההיפך הוא הנכון. בתהליך הזה ממשלות לא בוחנות ספקטרום שלם של פתרונות שמתקיימים דווקא במסגרת המגבלות.

כך למשל איכוני השב״כ של הממשלה הקודמת זיהו רק אחוז קטן מסך המאומתים לקורונה, אבל הכניסו עשרות אלפים לבידודי שווא ופגעו קשות בזכות לפרטיות ובאמון הציבור. בזמן זה לא נבחנו פתרונות יעילים בהרבה ששומרים על בריאות פיזית, נפשית וזכויות הפרט בדמוקרטיה.

להבדיל ממה שנראה לנו אינטואיטיבית – שאם רק לא היו לנו מגבלות (של זמן, של כסף, של זכויות אדם…) אז היינו יכולים באמת להיות יצירתיים ולמצוא פתרונות אולטימטיביים – זה עובד הפוך. ככל שיש לנו מגבלות מובהקות יותר, כך היצירתיות שלנו בפתרון בעיות דווקא גדלה.

ממשלות, בעיקר כאלה שקיבלו סמכויות מיוחדות, הופכות לעצלניות. אם הן יכולות להשתמש בכח ולשלול זכויות כדי להקל על עצמן במציאות פתרונות, הן עושות את זה

זוכה פרס טורינג וחתן פרס נובל לכלכלה הרברט סיימון, אבי הבינה המלאכותית ופורץ הדרך בתחום המחקר של קבלת החלטות, תיאר בספרו החשוב ״מדעי המלאכותי״ (1969) כיצד צריך לחשוב על פתרון בעיות. הוא סבר, שכפי שיש שיטה מדעית למדעי הטבע, כך יש לנסח שיטה מדעית לכל מה שהוא פרי יצירתו של האדם, המלאכותי.

בספר הוא מתאר היבטים שונים של ״מדעי המלאכותי״, כלומר גישה שיטתית לפתרון בעיות תוך דיון בדוגמאות כגון דיאטה, אדריכלות, מדעי המחשב ועוד. לאורך כל הספר הוא מדגיש את החשיבות של הבנה, קבלה ומינוף של מגבלות.

כך תיאר את ההישענות המוצלחת על מגבלות בעיצוב פריט מלאכותי בקנה מידה של חברה, החוקה האמריקאית:

״רוב ממסגרי החוקה קיבלו יעדים מאוד מוגבלים לפריט המלאכותי שלהם – בעיקר שימור החירות בחברה מסודרת. יתר על כן, הם לא הניחו אדם חדש שיווצר כתוצאה מהמוסדות החדשים, אלא קיבלו כאחד ממגבלות עיצוב הפתרון (design constraints) את המאפיינים הפסיכולוגיים של גברים ונשים כפי שהכירו אותם, את האנוכיות שלהם כמו גם השכל הישר שלהם״.

בקרב פותרי ופותרות בעיות מקצועיים, ידוע היטב שמגבלות – טכנולוגיות, רגולטוריות, פיננסיות ובעיקר מגבלות של צרכים, חסמים ומוטיבציות אנושיות – לא מפריעות אלא דוקא עוזרות לפתור בעיות.

בקרב פותרי ופותרות בעיות מקצועיים, ידוע היטב שמגבלות – טכנולוגיות, רגולטוריות, פיננסיות ובעיקר מגבלות של צרכים, חסמים ומוטיבציות אנושיות – לא מפריעות אלא עוזרות לפתור בעיות

זכויות אדם והדמוקרטיה המודרנית אינן מגבלה שרירותית. הן צמחו יחד בחממת תנועת ההשכלה עם השיטה המדעית והכלכלה המודרנית. משבר הקורונה היה ונשאר משבר מורכב: בריאותי, חברתי, כלכלי, חינוכי, מוסרי ודמוקרטי. ככל שפוליטיקאים יזהו כמה שיותר מהמגבלות הללו, ויגלו נכונות והתלהבות למצוא פתרונות במסגרתן, כך יגדל הסיכוי של כולנו להצליח.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 769 מילים

תגובות אחרונות

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון על סף פיצוץ

אבטלה בנסיקה, מצוקה כלכלית גוברת ומליציות חמושות שעושות במחנות הפליטים כבשלהן ● עשורים של אפליה ממוסדת כלפי הפלסטינים בלבנון מגיעים לשיא נוסף עם קריסת הכלכלה הלבנונית ● הטרגדיה שלהם היא ההזדמנות של חמאס: הארגון פתח בקמפיין לחלוקת עשרות אלפי חבילות מזון לתושבי המחנות הפלסטינים

עוד 1,195 מילים

אחרי כחודש שבו התחלואה התפשטה - מקדם ההדבקה ירד מתחת ל-1

בנט על הפיגוע ליד שער שכם: "הלוחם והלוחמת פעלו כמצופה מהם; אני מבקש למסור להם את מלוא הגיבוי" ● פריג': "יש לירות בתוקפים כדי להציל חיים, לא כדי לקחת את חייהם שלהם כשאינם מהווים עוד סכנה; אם התמונה המשתקפת מהסרטונים נכונה, לא מדובר רק בהפרה של הוראות, אלא גם במעשה שמבטא אדישות לחיי אדם" ● הרצוג שוחח לראשונה עם יורש העצר של האמירויות

עוד 20 עדכונים

"ישראל לא זכאית לפריבילגיות – אבל כן לשוויון בפני החוק"

ברקע העלייה במספר פשעי השנאה נגד יהודים בקנדה, השליח המיוחד ארוין קוטלר מתכוון לעבוד צמוד עם הממשלה ועם קבוצות אזרחיות כדי לשרש דעות קדומות ולהפחית את כמות השנאה: "הדבר המטריד ביותר הם גילויי אנטישמיות במסווה של אנטי־גזענות" ● ריאיון

עוד 1,317 מילים

סקס, אנטישמיות וקורונה

סרטו החדש של הבמאי הרומני הפרובוקטיבי ראדו ג'ודה, זוכה פרס דב הזהב בפסטיבל ברלין, עוסק בדעות קדומות, סקס, שקרים ואנטישמיות ● "מין חסר מזל או פורנו משוגעים", שנבחר לייצג את רומניה באוסקר, הוא סאטירה חברתית נוקבת שלא מפחדת לגעת בנושאים הנפיצים ביותר

עוד 781 מילים ו-1 תגובות

השנים האחרונות של שלטון ארדואן מאופיינות בנסיגה כלכלית משמעותית ● על רקע זה, ניתן להבין את המהלכים האחרונים של הנשיא הטורקי ● איחוד האמירויות חוגגת 50 שנה להקמתה ● לא כולם במרוקו תומכים בנורמליזציה עם ישראל ● נשים במרכז תעשיית הסרטים בעולם הערבי ● ו-78 שנים חלפו מאז ועדת טהרן ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,228 מילים ו-4 תגובות

לשחרר את פנסטר

הקהילה היהודית בדטרויט הייתה מוכנה לעשות הכול כדי להחזיר הביתה את העיתונאי דני פנסטר, שנעצר במיאנמר, הורשע בעבירות טרור ונידון ל־11 שנות עבודת פרך ● "המאמצים שלנו לשחרר אותו מעולם לא התבססו על מצבו המשפטי כי ברמה מסוימת זו תמיד הייתה פיקציה"

עוד 1,696 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

איילת שקד מכריזה בזאת

הגלובוס הירוק הולך לשרת הפנים, שהודיעה על כוונתה להקים בשנה הקרובה עשרה חופים מוכרזים חדשים ● הגלובוס השחור מוענק לרכבלית, התלויה כמו הפיל הלבן התורן בשמי חיפה ● והטיפ: שתו מים. מהברז. ואז לא תיתקעו עם בקבוקים שאין לאן להחזיר

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 904 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
לִיבֶרְפּוּל 109

המגיפה הגדולה של המאה ה-21 היא לא קורונה אלא בדידות. ליברפול לימדה אותנו, שהחיסון נגד בדידות הוא לעולם לא לצעוד לבד. והביטלס לימדו אותנו, שבסוף האהבה שאתה נותן שווה לאהבה שאתה מקבל

עוד 1,635 מילים

מוסי רז: מדינת ישראל ממשיכה להפסיד כדי ש-NSO תרוויח

בנט על טיסת רעייתו: מקבל את הביקורת - אשתי רצתה להקל על ילדינו אחרי שנה שבה התהפכו חייהם ● מיכאלי: נוסיף עוד 100 אוטובוסים מונגשים בשנת 2022 ● מספר המאומתים לאומיקרון בישראל עלה ל-7 ● מפכ"ל המשטרה על האירועים באום אל־פחם: מי שינסה לפגוע באזרחים וכוחות הביטחון – דמו בראשו ● עודה: אנחנו שומעים נימה שונה מבר-לב וסגלוביץ׳ אבל התוצאות זהות

עוד 27 עדכונים

"אנחנו יורדים בסקרים ובנט ממשיך עם הטעויות שלו"

ההחלטה השנויה במחלוקת להחזיר את איכוני שב"כ והעימות בישיבת הממשלה ● החלטת אשתו לנסוע לחו"ל ● והשיחה הקשה עם שר החוץ האמריקאי בלינקן ● בנט סוגר את השבוע הקשה ביותר שהיה לו מאז נכנס למשרד ראש הממשלה - ובסיעתו שלו מתחילים להשמיע בחדרים סגורים דברים חריפים שלא נשמעו שם עד היום ● פרשנות

עוד 732 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה