החזון של יחיא סנוואר

מנהיג חמאס יחיא סנוואר נואם על רקע תמונה של כיפת הסלע בנובמבר 2019 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)
Abed Rahim Khatib/Flash90
מנהיג חמאס יחיא סנוואר נואם על רקע תמונה של כיפת הסלע בנובמבר 2019

בעוד ממשלת ישראל מכינה תוכניות לשיקומה הכלכלי של רצועת עזה, עוסק ארגון חמאס בתוכניות להשמדתה של ישראל והחזרת הפליטים לתחומי 48'. יחיא סנוואר מפרט את חזונו: מערכת "חרב ירושלים" הייתה שלב בדרך לשחרורה של כל פלסטין.

שר החוץ יאיר לפיד הציג ב-12 בספטמבר, בכנס "המכון למדיניות נגד טרור" של אוניברסיטת רייכמן, את התוכנית שלו לפתרון בעיותיה של רצועת עזה. במרכז התוכנית הרעיון של "שיקום תמורת פירוז", כשהמטרה, כפי שהגדירה יאיר לפיד, היא לייצר יציבות משני צידי הגבול. ביטחונית, אזרחית, כלכלית ומדינית.

שר החוץ לפיד הציג ב-12 בספטמבר את תכניתו לפתרון בעיותיה של רצועת עזה. במרכז התוכנית רעיון "שיקום תמורת פירוז", כשהמטרה, להגדרתו, היא לייצר יציבות משני צידי הגבול

אף גורם פלסטיני, ברש"פ ברמאללה או בפלגים הפלסטינים ברצועה, לא התייחס ברצינות לתוכנית הזו. היא נעלמה כהרף עין מסדר היום הפלסטיני ואף אחד לא עוסק בה, למרות שהיא מדברת על החזרת שלטון הרש"פ לרצועה בשלב השני שלה.

במה כן עוסקים ברצועת עזה? ובכן, מעניין לדעת, למרות השקט היחסי בימים אלה ברצועה, כי מה שכן עוסקים בו הוא "שחרורה של כל פלסטין". אפילו לא בישום הבנות הרגיעה ושיקום הרצועה. לחלק נכבד מהעזתים יש חלום הרבה יותר גדול והוא שחרורה של כל "פלסטין" וכיצד היא תנוהל אחרי שחרורה.

על פי דיווח בעיתון "אל-אח'באר" הלבנוני מיום ה-1 באוקטובר, בשבוע שעבר התקיים כינוס ברצועת עזה תחת הכותרת "פלסטין לאחר השחרור".

בכינוס השתתפו הנהגות הפלגים הפלסטינים, פוליטיקאים וחוקרים, והוא התקיים תחת חסותו של יחיא סנוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה.

אף גורם פלסטיני, ברש"פ ברמאללה או בפלגים הפלסטינים ברצועה, לא התייחס ברצינות לתוכנית לפיד והיא נעלמה מסדר היום הפלסטיני. במקומה עוסקים שם, למרות השקט היחסי ברצועה, ב"שחרור כל פלסטין"

הכינוס עורר סערה תקשורתית ברצועה. בעוד שיש כאלה שמאמינים ששחרור "פלסטין" הוא קרוב, יש כאלה הסבורים שהנסיבות המקומיות, האזוריות והבינלאומיות אינן מתאימות לתרחיש הזה.

הנהגת הרש"פ סבורה שאין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות משא ומתן עם ישראל, אולם החזון של יחיא סנוואר מנהיג חמאס הוא שונה. הוא רואה את המלחמה האחרונה ברצועת עזה כשלב בדרך לשחרורה של כל "פלסטין".

חבר הלשכה המדינית של חמאס כמאל אבו עון הקריא בכינוס את דבריו של יחיא סנוואר:

"האויב, לפני כל ידיד, ראה כיצד מערכת 'חרב ירושלים' הייתה דוגמה שהכינה ההתנגדות שלנו במשך שנים של תכנון ואימונים ופיתוח צבאי ומודיעיני. המערכה הזו לא הייתה תוצאה של רגע הפיצוץ. היא הייתה ההחלטה שהגיע הזמן לבצע את הבטחת ההתנגדות להגיב על הפשעים של הכיבוש בשכונת שיח' ג'ראח וזה מה שהיה".

יחיא סנוואר ציין כי במרכז התפיסה האסטרטגית של תנועת חמאס עומד נושא שחרור "פלסטין" "מהים עד הנהר" והחזרת הפליטים הפלסטינים למולדתם והקמת מדינה פלסטינית על כל השטחים שבירתה היא ירושלים.

דבריו לכינוס כללו גם את הדברים הבאים:

"ההכנה הצבאית, התכנון והאימון בתקופה הנוכחית ובזו שלפניה, מעל הקרקע ובמעמקי האדמה, בים ובאוויר, נובעת מהאמונה שהשחרור מתקרב, הדבר הזה דוחף אותנו להכין את השלב שלאחריו, תוך התייחסות אליו כעובדה שאין ספק בה בעתיד".

הנהגת הרש"פ סבורה שאין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות מו"מ עם ישראל, אולם חזון סנוואר מנהיג חמאס הוא שונה. הוא רואה את המלחמה האחרונה ברצועת עזה כשלב בדרך לשחרור כל "פלסטין"

ואכן, משתתפים בוועידה הגישו אליה ניירות עמדה ומסמכים עם עשרות מחקרים על "פלסטין" העתידית לאחר שחרורה מידי ישראל בכל המישורים: המדיני, הכלכלי, הביטחוני, חופש הדת והמקומות הקדושים לאיסלאם ולנצרות.

הוגשו גם מסמכים לגבי קרקעות שהיו בבעלות פלסטינים וגם תוכניות להחזרת הפליטים הפלסטינים לבתיהם בתחומי 1948 מהם הם גורשו, ותוכנית להקמת מנגנון להעמדה לדין של "פושעים ציוניים" ברחבי העולם.

בכינוס הייתה הסכמה של המשתתפים שצריך לבחור הנהגה חדשה שתזכה לאמון העם הפלסטיני ותתכונן לשלב השחרור ולמה שאחריו.

כנען עובייד, ממארגני הוועידה, אמר כי שחרור רצועת עזה ב-2005 היה הקדמה שהפלסטינים הפיקו ממנה את כל הלקחים:

"הכנו כבר את התוכניות לשלב שלאחר שחרור פלסטין. יש לנו את השמות של מקומות המגורים ושל המוסדות הישראלים, של בתי הספר ותחנות הדלק והחשמל והמרפאות, אנו ערוכים לנהל אותם. צריך להיערך ליום הזה ולא להשאיר את הנושא לאחר השחרור".

חדר חביב, בכיר ארגון הג'יהאד האסלאמי אמר בכינוס:

"ההתנגדות קיימת בשטח. מדובר במערכת קיום מול הכיבוש הישראלי והיא תנצח".

חבר הלשכה המדינית של חמאס, כמאל אבו עון, שהיה דמות מובילה בכנס, אמר בחודש יולי, לאחר מבצע "שומר החומות":

"אנו בטוחים כי עלייתו ועריצותו של הכיבוש יעלמו וכי הבסת הכובש נמצאת מעבר לפינה".

הוא הוסיף:

"ההתנגדות וההנהגה הפוליטית והצבאית שלה פיתחו תוכנית כוללת למלחמת השחרור, ואנחנו ממשיכים יום ולילה בתיאום חסר תקדים עם כל הכוחות של בני עמנו להתקדם בפרויקט השיבה והשחרור ולגייס את כל האנרגיות והמאמצים להשיג זאת".

משתתפים בוועידה הגישו ניירות עמדה ומסמכים עם עשרות מחקרים על "פלסטין" העתידית לאחר שחרורה. כולל תוכניות להחזרת הפליטים ולהקמת מנגנון להעמדה לדין של "פושעים ציוניים" בעולם

נראה כי ארגון חמאס מעוניין בתקופת רגיעה קצרה של כמה חודשים בלבד מול ישראל, ולא ביוזמה המצרית לרגיעה ארוכת טווח של כמה שנים. לכן הוא לוחץ לשיקום מהיר של הרצועה מנזקי המלחמה, עוד לפני הגעת החורף והשלמת עסקת חילופי השבויים.

מי שקורא את הדברים האלה בשפה הערבית ושומע את התגובות ברצועה, יכול להתרשם שרבים ברצועה, בוודאי שבקרב הנהגת חמאס, בטוחים שיום השמדתה של מדינת ישראל קרוב. הם כבר עוסקים בשאלה כיצד לנהל את חיי היום יום בשטחי 48' ולהחזיר לשם את מיליוני הפליטים הפלסטינים שעזבו באירועי הנכבה.

לכן, התחזית לגבי גורלה של רצועת עזה היא קודרת מאוד ומדכאת. הנהגת חמאס הולכת על כל הקופה. היא רואה בשטחי הרצועה "קרש קפיצה" צבאי שממנו היא תכבוש את ישראל ותשחרר את כל "פלסטין", לכן היא משקיעה עשרות מיליוני דולרים כל שנה בהתעצמות הצבאית ולא בפיתוח התשתיות ברצועה ובשיקומה. היא נערכת למלחמה נגד ישראל ולא לאפשרות של שלום ודו קיום.

לכן, עדיף שהדרג המדיני בישראל ייתן עדיפות לתכנון תוכניות צבאיות כיצד להרוס בהקדם האפשרי את התשתית הצבאית המפלצתית שהקימו ארגוני הטרור ברצועת עזה ורק לאחר שיורה לצה"ל לבצע את המשימה יכין תוכניות לשיקומה של הרצועה.

מדיניות ההכלה וחוסר התגובה, של ממשלת נתניהו ועכשיו של ממשלת בנט-לפיד-גנץ, היא שנוטעת בקרב הפלסטינים את התחושה שישראל עייפה ורוצה שקט וכי סופה קרוב.

מי שקורא את הדברים בערבית ושומע את התגובות ברצועה, יכול להתרשם שרבים שם, בוודאי בקרב הנהגת חמאס, בטוחים שיום השמדתה של מדינת ישראל קרוב

המדיניות הזו ממריצה ומעודדת את הטרור והיא חייבת להשתנות במהירות ולהחזיר את תושבי הרצועה לקרקע המציאות.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 945 מילים ו-1 תגובות
סגירה