כשהוכרזה תוכנית החומש להשקעה כלכלית בחברה הערבית בהיקף של 10 מיליארד שקלים בשנת 2016, ערביי ישראל קיוו שהכסף יסייע בצמצום הפערים בארץ.

אולם רוב הכסף נתקע בשל בירוקרטיה, או גרוע מכך הגיע ישירות לארגוני הפשיעה. עתה, הממשלה – בדחיפת נציגי השותפה הקואליציוניות הערבית–ישראלית הראשונה אי־פעם – מקדמת תוכנית בהיקף של יותר מפי שלושה מאותו הסכום, שכבר בזמנו היה חסר תקדים.

במסגרת הקרב על התקציב בנובמבר הקרוב – בכירים בממשלה הבטיחו להקצות כ־35 מיליארד שקלים, בפריסה על פני חמש השנים, לחברה הערבית. המיליארדים האלה מגמדים כל יוזמה קודמת שביקשה לפצות את החברה הערבית על עשורים של הזנחה.

יותר ממחצית מערביי ישראל חיים מתחת לקו העוני. הערים והכפרים בחברה הערבית סובלים פעמים רבות מתשתיות רעועות ומשירותים ציבוריים דלים

יותר ממחצית מערביי ישראל חיים מתחת לקו העוני. הערים והכפרים בחברה הערבית סובלים פעמים רבות מתשתיות רעועות ומשירותים ציבוריים דלים. על פי על פי המדד החברתי־כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – המדרג את הרשויות בישראל לפי אשכולות מ־1 (האשכול הכי נמוך) עד 10 (האשכול הכי איכותי) – רק יישוב ערבי אחד מדורג מעל 5.

מבט על כפר כנא, 2011 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

עם זאת, ניסיונות קודמים לצמצום הפערים העמוקים והמושרשים בין הציבור הערבי לבין הציבור היהודי נתקלו בקשיים. מיליארדי השקלים שהוקצו לכך מעולם לא הגיעו ליעדם ובמקרים רבים, כאמור, הם הגיעו בסופו של דבר אל ארגוני הפשיעה הערביים, ובתוך כך חיזקו אותם עוד יותר.

"המבחן האמיתי הוא לראות איך התוכנית הזאת תעבוד בפועל", אומר עופר דגן, מנהל שותף בעמותת סיכוי לקידום שותפות יהודית–ערבית.

מפלגת רע"ם, השותפה הערבית הראשונה בקואליציה מזה עשרות שנים, הודיעה כי לא תתמוך בתקציב אם תוכנית החומש הכלכלית לא תעבור במסגרתו. זה יהיה כמעט בלתי אפשרי עבור הממשלה השברירית בראשות נפתלי בנט להעביר את התקציב בלעדיהם. ואם התקציב לא יעבור – הממשלה תיפול באופן אוטומטי.

תוכניות אחרות לצמצום הפערים החברתיים־כלכליים בין יהודים לערבים הוצעו כמה פעמים במהלך עשרות השנים האחרונות. האחרונה שבהן – הידועה כתוכנית 922 – הקצתה 10 מיליארד שקלים לטובת פיתוח כלכלי של החברה הערבית בין השנים 2016 ו־2020.

תלמידות ערביות עובדות על פרויקט במונא, חממה טכנולוגית ללא מטרות רווח הפועלת בגליל (צילום: באדיבות מונא)

הפעם יוקצו לכך, כאמור, כ־29.5 מיליארד שקלים בפריסה לחמש שנים. זאת נוסף על עוד כמה מיליארדי שקלים המיועדים למלחמה בפשיעה ולהנגשת שירותי הבריאות בחברה הערבית. אם התוכנית תעבור, היא תממן עשרות יוזמות – מתכנון עירוני ועד הוראת השפה העברית – מה שהופך אותה למקיפה הרבה יותר מתוכנית 922, שהתמקדה בעיקר בהרחבת הזדמנויות התעסוקה, אומר דגן.

"התוכנית הקודמת נוצרה בעקבות ההבנה שהמשקים היהודי והערבי שלובים זה בזה, ושאפליה נגד ערבים־ישראלים פוגעת במשק בכללותו"

"התוכנית הקודמת נוצרה בעקבות ההבנה שהמשקים היהודי והערבי שלובים זה בזה, ושאפליה נגד ערבים־ישראלים פוגעת במשק בכללותו. נראה שהתוכנית הנוכחית מבוססת על ההבנה של הממשלה החדשה שהתלות ההדדית הזאת מתקיימת גם בתחומים אחרים", הוא אומר.

התוכנית הכלכלית מקצה גם מאות מיליוני שקלים לשילוב ערבים בענף ההייטק הישראלי.

"אנחנו יוצרים מסגרות שיעודדו צעירים ערבים לרכוש את הכישורים הדרושים להייטק. אנחנו מתכוונים לתמרץ חברות שיפתחו סניפים ביישובים ערביים. זה שטח שאנחנו די נעדרים ממנו", אומר עלאא רנטוס, היועץ הכלכלי של ועד ראשי הרשויות הערביות. רנטוס מילא תפקיד מרכזי בעיצוב תוכנית החומש יחד עם יושב ראש רע"ם מנסור עבאס.

גורמים בממשלה וארגוניים חברתיים אזרחיים אומנם החלו ביצירת תוכנית הסיוע הגדולה כבר לפני שנתיים. אבל לדברי רנטוס, כניסתה של רע"ם לקואליציה הייתה זו שיצרה לעשייה רוח גבית.

מנסור עבאס ונפתלי בנט (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

"יש תמיכה פוליטית בתוכנית הזאת. ברור שכניסתה של רע"ם לקואליציה שינתה את המשחק, בין היתר באינטראקציה שלנו עם שרי הממשלה. יש שינוי ברור מבחינת שיתוף הפעולה", אומר רנטוס.

"יש תמיכה פוליטית בתוכנית הזאת. ברור שכניסתה של רע"ם לקואליציה שינתה את המשחק"

רבים מערביי ישראל ראו בתוכנית 922, שהתנאים לקבלת הכספים בה היו נוקשים, הצלחה חלקית בלבד. הרשויות הערביות, שסובלות ממחסור בכוח אדם, התקשו להוציא לפועל פרויקטים גדולים, וסרבול בירוקרטי תקע יוזמות רבות – גם לאחר שהוקצה להן מימון.

עתה, לקראת סוף שנת 2021, נותרו בקופת המדינה כשני מיליארדי שקלים שהוקצו לתוכנית. זאת אחרי שהיא כבר הוארכה בשנה נוספת כדי לנצל את הסכום הנותר.

100 מיליון שקלים, למשל, הוקצו להרחבת התחבורה הציבורית ביישובים הערביים – בהם לרוב אין כלל תחבורה כזאת. אולם כבישי הגישה ברבים מהכפרים הגדולים צרים ואינם נגישים לאוטובוסים רגילים. אפילו הצבה של תחנות אוטובוס חדשות מהווה אתגר בירוקרטי לא פשוט.

חסן טואפרה בישיבת הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית בכנסת, 21 ביוני 2021 (צילום: ונתן זינדל/פלאש 90)

"השנה נמצאו פתרונות לבעיות הללו", מבטיח חסן טואפרה, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית במשרד לשוויון חברתי.

מאבק באלימות ובפשיעה

במציאות בה נכון לעכשיו נרצחו כבר 98 אזרחים ערבים־ישראלים מתחילת השנה ונשק בלתי חוקי מציף את הרחובות – נושא האלימות הוא הדבר הראשון לו היו רוצים ערביי ישראל למצוא פתרון.

על פי החלטת ממשלה מתחילת אוגוסט, יוקצו 2.5 מיליארד שקלים נוספים למלחמה באלימות ובפשיעה המאורגנת בחברה הערבית. מתוך הסכום – כ־1.5 מיליארד נועד למימון הגברת הפעילות המשטרתית ביישובים הערביים: הפעלת תחנות משטרה חדשות, גיוס שוטרים ערבים והקמת יחידות ייעודיות לפירוק ארגוני הפשיעה והעמדתם לדין.

מיליארד השקלים הנותרים ישמשו למימון עשרות תוכניות לשיפור התנאים שהפכו את היישובים הערביים כר פורה לפשע מאורגן.

"אנחנו מאמינים שהמלחמה בפשיעה חייבת להתבסס על שני יסודות: מצד אחד חיזוק המשטרה ומצד שני פיתוח כלכלי, הקניית מיומנויות לצעירים וכן הלאה"

"אנחנו מאמינים שהמלחמה בפשיעה חייבת להתבסס על שני יסודות: מצד אחד חיזוק המשטרה ומצד שני פיתוח כלכלי, הקניית מיומנויות לצעירים וכן הלאה", אומר טואפרה.

זירת הירי בכפר ראמה שבו נרצח יועץ שרת החינוך לחברה הערבית סאהר אסמאעיל ב־15 באוגוסט 2021 (צילום: משטרת ישראל)

"המשמעות היא שנוכל לממן יועצים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע אחרים שיכולים לסייע במאבק בתופעה. נממן סמינרים לצעירים בסיכון – שנפלו בסדקים שנוצרו במערכת ונמצאים בסיכון להיכנס לעולם התחתון – שיעניקו להם הכשרה לשוק העבודה", אומר טואפרה.

"אחת היוזמות היא לקחת את הצעירים האלה ולהכניס אותם לתוכניות של שנה, למשל, שיציידו אותם בכלים חדשים – עבודה בקבוצה; דיבור בפני קהל; לימודי עברית; כלים לתכנון העתיד ועוד", הוא מוסיף.

עם זאת קיים חשש כי הסיוע הכלכלי – גם בניסיון להילחם בפשע המאורגן – עלול להזין את אותה תופעה בה מנסים להילחם. בשנים האחרונות ארגוני הפשיעה פועלים להסטת התקציבים שנועדו לפרויקטים ציבוריים לכיסיהם באמצעות הפעלת לחץ לכאורה כדי לזכות במכרזים. אותו לחץ לעתים נגמר בירי לעבר בתים של ראשי רשויות שהתנגדו להם.

מבט על הרחוב הראשי של הכפר הערבי־ישראלי מג'ד אל־כרום (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

"ראשי הרשויות המקומיות תמיד היוו מטרות לארגוני פשע. אבל מאז הוכרזה תוכנית 922, כשיותר כסף התחיל לזרום לאזור – הרשויות המקומיות הפכו ליעד מרכזי"

"ראשי הרשויות המקומיות תמיד היוו מטרות לארגוני פשע. אבל מאז הוכרזה תוכנית 922, כשיותר כסף התחיל לזרום לאזור – הרשויות המקומיות הפכו ליעד מרכזי", אמר רידא ג'אבר, מנהל מרכז אמאן לחברה בטוחה, בשיחה עם זמן ישראל לפני כשנה.

גורמים המעורבים בתוכנית אומרים שהם מודעים לבעיה, וכי ינקטו אמצעים להבטיח שמיליארדי השקלים שיוזרמו ליישובים הערביים לא יגיעו לידיהם של ארגוני הפשע.

"יהיה יותר פיקוח על המכרזים לפרויקטים ציבוריים. משרד הפנים עובד על דיגיטציה של התהליך, שתאפשר פחות מניפולציה על המערכת. באופן כזה נוכל לעקוב אחרי זהות המתמודדים במכרז, וכן הלאה", אומר טואפרה.

לא רק כסף

פוליטיקאים ערבים־ישראלים תומכים בדרך כלל בסיוע הכלכלי לקהילותיהם דלות האמצעים. אבל כמה מחברי הרשימה המשותפת, היושבת באופוזיציה, מתחו ביקורת על התקציב בכללותו; אחד מהם אף כינה אותו "תקציב ימני קיצוני".

הרשימה המשותפת לשעבר עם רע"ם, 2019 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אחרים טוענים כי הכסף לבדו לא יכול לפתור את הנושאים שמטרידים את החברה הערבית. למשל נושא הקרקעות לבנייה. בזמן שהבנייה בחברה הכללית מתרחבת, הערים והכפרים הערביים עדיין סובלים ממחסור חמור בנדל"ן.

התוצאה היא צפיפות גדולה שמאלצת את ערביי ישראל לבנות באופן בלתי חוקי – דבר שמציב אלפי בתים ערביים בסכנת הריסה. לטענת המבקרים, אתגרים מסוג זה אינם זוכים כמעט למענה בתוכניות הכלכליות השונות.

"אי אפשר להפוך את האתגרים והמשברים בחברה הערבית לעניין כלכלי טהור. תוכניות כלכליות שונות כשלו בצמצום הפערים בין האזרחים הערבים והיהודים והן בין היישובים"

"אי אפשר להפוך את האתגרים והמשברים בחברה הערבית לעניין כלכלי טהור. תוכניות כלכליות שונות כשלו בצמצום הפערים בין האזרחים הערבים והיהודים והן בין היישובים שלהם", אומרת חברת הכנסת לשעבר סונדוס סאלח, שכיהנה בכנסת הקודמת מטעם מפלגת תע"ל של אחמד טיבי.

למרות התקצוב המובטח בגובה מיליארדי שקלים, עבאס לא הצליח להשיג התחייבות לשינויי מדיניות משמעותיים: חוק קמיניץ מ־2017 נגד עבירות הבנייה – שפוגע בעיקר בחברה הערבית – יישאר בתוקף, אף שביטולו היה חלק מקמפיין הבחירות של רע"ם.

יושב ראש רע"ם עבאס בכנסת, 13 ביוני 2021 (צילום: AP Photo, Ariel Schalit)

חוק הלאום מ־2018, המגדיר את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ורבים מאזרחי ישראל הערבים רואים בו כסטירה בפרצופם – גם הוא יישאר על כנו.

רע"ם ביקשה גם להסדיר את הכפרים הבדואיים הבלתי מוכרים בנגב. ממשלת ישראל מחשיבה את היישובים הבדואיים לבלתי חוקיים. כ־90 אלף תושבים, שרבים מהם משתייכים לבסיס הבוחרים של רע"ם, חיים כמעט בלי גישה לחשמל ולמים זורמים.

כ־90 אלף תושבים בדואים, שרבים מהם משתייכים לבסיס הבוחרים של רע"ם, חיים כמעט בלי גישה לחשמל ולמים זורמים

אך בעוד שרע"ם הביעה בפומבי תקווה להסדיר 14 מבין עשרות הכפרים הלא מוכרים, בסופו של דבר ההסכמים הקואליציוניים העניקו לה שלושה – "שגם ככה כבר תוכנן להכיר בהם בשנה שעברה", אומר מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב יאיר מעיין, לזמן ישראל.

ההסכמים הקואליציוניים קבעו כי הממשלה תכיר בשלושת הכפרים בתוך 45 ימים. אולם כבר עברו יותר מ־100 ימים והכפרים נותרו בלתי חוקיים בעיני החוק כשם שהיו בעידן בנימין נתניהו.

היישוב הבדואי חאן אל־אחמר בארס 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כמה מתושבים ישראל הערבים אומרים כי זה משקף את כישלון הגישה של עבאס. לדבריהם, שיתוף הפעולה עם הימין הישראלי לא יביא הרבה תועלת להתמודדות עם המכשולים המבניים שניצבים בפני ערבים־ישראלים – בין אם בחברה הבדואית או במקומות אחרים.

"עבאס חושב שכל הבעיות שלנו קשורות לכסף. אבל יש לנו גם קובלנות יותר עמוקות, כמו חוק הלאום וחוק קמיניץ. הוא לא יוכל לפתור אותן", אומר עבדאללה אמיר, תושב כפר קאסם שהצביעה לרשימה המשותפת בבחירות של מרץ.

"קשה לשנות את כל המערכת מהיום למחר, זה לא קל", מסכים רנטוס. "אבל מה שאנחנו מנסים לעשות היום זה להפחית את חומרת ההזנחה הזאת, בכל התחומים".