פקיסטן מבכה בימים האחרונים את מותו של ד"ר עבד אל-קדיר ח'אן, מי שנחשב לאבי פצצת הגרעין האסלאמית.

ח'אן אחראי אולי יותר מכל דמות אחרת בעולם להפצת נשק גרעיני. בשונה מהמעצמות שמחזיקות ביכולות גרעיניות ומתנהלות איתן באיפוק יתר, בח'אן היה שילוב מסוכן: ידע, קיצוניות דתית ובצע כסף. המתכון הבטוח לעולם לא בטוח.

בשונה מהמעצמות שמחזיקות ביכולות גרעיניות ומתנהלות איתן באיפוק יתר, בח'אן היה שילוב מסוכן: ידע, קיצוניות דתית ובצע כסף. המתכון הבטוח לעולם לא בטוח

עבור ח'אן זו הייתה קודם כל אידיאולוגיה. הוא נולד ב-1936 בעיר בופל בהודו להורים מוסלמים. ב-1947,עם תום המנדט הבריטי בתת היבשת, כשהוא בן 11, היגרו/גורשו הוריו לפקיסטן עם החלוקה בין ההינדים למוסלמים והקמת פקיסטן בצפונה של הודו.

עד היום יש בפקיסטן וגם בהודו מי שמדבר על טראומת רכבות הטרנספר בין שתי המדינות – הינדים לדרום, מוסלמים לצפון.

עשרות אלפים בהלוויה של ד"ר עבד אל-קדיר ח'אן באיסלמבד, פקיסטן, 10 באוקטובר 2021 (צילום: AP Photo/Anjum Naveed)

זו הייתה כנראה צריבה תודעתית אצל ח'אן הצעיר. ב-1960 הוא סיים תואר במדעים באוניברסיטת קראצ'י והמשיך לתואר שני בברלין בתורת המתכות – מטאלורגיה. את לימודי הדוקטורט הוא השלים בבלגיה והולנד והחל לעבוד בחברה הולנדית שעסקה בייצור צנטריפוגות להעשרת אורניום. התקופה הזו שינתה את חייו ואת העולם.

את לימודי הדוקטורט הוא השלים בבלגיה והולנד והחל לעבוד בחברה הולנדית שעסקה בייצור צנטריפוגות להעשרת אורניום. התקופה הזו שינתה את חייו ואת העולם

באמצע שנות ה-70 החלה פקיסטן במחקר ראשוני לבניית פצצה מתוך חשש של זולפיקאר עלי בהוטו מהכוח ההודי, והיו לו סיבות טובות לכך. ב-1971 ניצחה הודו במלחמה את קשמיר, כבשה את חבל והארץ לקחה בשבי 93,000 חיילים פקיסטנים. בנוסף, האזור המזרחי של פקיסטן נקרע ממנה והפך לבנגלדש.

שלוש שנים אחר כך, ב-1974, ביצעה הודו את הניסוי הגרעיני הראשון שלה וכבר אז הבינו בפקיסטן שפצצת גרעין משלהם היא הכרח, היא תעודת ביטוח. אלא שהפרויקט נכשל שוב ושוב וב-1976 הנשיא הפקיסטני בהוטו קרא לד"ר ח'אן הצעיר וביקש ממנו להוביל את הפרויקט הכושל.

טיל שאהין 3 בעל ראש נפץ גרעיני מתוצרת פקיסטן, מוצג בתהלוכה צבאית בפקיסטן,25 במרץ 2021 (צילום: AP Photo/Anjum Naveed)

ח'אן הגיע לא רק עם ניסיון וידע אלא גם עם תכניות מפורטות לבניית צנטריפוגות שגנב מהמפעל בהולנד. בתוך פחות משנתיים, תחת ההובלה שלו, החלה פקיסטן בהעשרה ראשונית של אורניום, כשאת התשתית היא בונה בעזרת רשת הברחה חובקת עולם.

בראיון שנתן לעיתון פקיסטני ב-2010 טען ח'אן כי כבר ב-1984 – 12 שנה אחרי שקיבל את המושכות – הצליחה פקיסטן תחת עינו הפקוחה של העולם לייצר פצצת גרעין. נשמע מוכר? הנה זה מתקשר להווה.

בראיון שנתן לעיתון פקיסטני ב-2010 טען ח'אן כי כבר ב-1984 – 12 שנה אחרי שקיבל את המושכות – הצליחה פקיסטן תחת עינו הפקוחה של העולם לייצר פצצת גרעין. נשמע מוכר? הנה זה מתקשר להווה

בשנים הללו ח'אן עלה על הרדאר המודיעיני של שירותי הביטחון המערביים והאזוריים. הוא אמנם הפך לגיבור לאומי בפקיסטן, אבל בעולם החלו להבין שצומח כאן מוקד ידע מסוכן.

ח'אן החל להסתובב במפרץ הפרסי, שם החלו המגעים הראשונים עם קוריאה הצפונית, לוב תחת שלטון קדאפי, איראן ואפילו ערב הסעודית שמימנה ככל הנראה חלק מהפרויקט הפקיסטני.

אנשים בקראצ'י, פקיסטן, צופים בתוכנית טלוויזיה על ההדלפה הגדולה של ויקיליס על תוכנית הגרעין הפקיסטנית, 1 בדצמבר 2010 (צילום: AP Photo/Fareed Khan)

כל המדינות קיבלו ממנו את התכניות המפורטות והידע שצבר במהלך השנים לגבי העשרת אורניום בצנטריפוגות לשימוש דואלי: מוטות אורניום לייצור אנרגיה וחומר בקיע לפצצה.

כל המדינות קיבלו ממנו את התכניות המפורטות והידע שצבר במהלך השנים לגבי העשרת אורניום בצנטריפוגות לשימוש דואלי: מוטות אורניום לייצור אנרגיה וחומר בקיע לפצצה. כולן המשיכו עם הידע הזה קדימה

כולן, מלבד סעודיה, המשיכו עם הידע הזה קדימה – צפון קוריאה גרעינית, לוב שהייתה הקרובה ביותר לפצצה החליטה להתפרק מרצונה, ואיראן עדיין מרקדת על הסף בתנועת טנגו הפוך, שני צעדים קדימה ואחד אחורה.

בשלב השהות בדובאי, ח'אן היה גם על הכוונת הישראלית. לא אחת נשקלה האפשרות לחסל אותו, אבל בכל פעם התכנית ירדה מהפרק מסיבות כאלה ואחרות. הוא ניצל מגורל דומה לזה של מדען אחר, ג'רלד בול, שחוסל על ידי אלמונים כשניסה לבנות בעיראק את תותח העל.

המידע הרב על מעלליו של ח'אן דחק אפילו את האמריקאים לפינה, ואלה לחצו על פקיסטן לעצור אותו ולאפשר ל-CIA לחקור אותו.

פוסטר של ד"ר עבד אל-קדיר ח'אן בלהור, פקיסטן, במרץ 2010. ח'אן היה נערץ על בני עמו (צילום: AP Photo/K.M. Chaudary)

נשיא פקיסטן פרבז מושארף, שפלירטט עם האמריקאים בתקופה הזו, נענה רק לחלק הראשון של הבקשה, וח'אן הושם בתחילת שנות ה-2000 במעצר בית באיסלמבד. אלא שמהר מאד התברר שהמעצר הזה היה "מעצר נושם".

האמריקנים המשיכו ללחוץ וח'אן אולץ "להודות" שסחר בסודות הגרעין עם מספר מדינות, ותמורת ההודאה קיבל חנינה ממושארף.

מ-2003 ואילך הוא הורשה לנוע, כששרותי הביטחון הפקיסטניים משגיחים על עקבותיו, יש שיגידו שמרו על חייו. מאז שחרורו הוא התראיין כמה פעמים לכלי תקשורת מערביים, אבל רק באלה הפקיסטנים הוא סגר חשבון עם הממשל במדינה.

לכל אורך הדרך טען ח'אן כי מעשיו במפרץ והמגעים עם המדינות השונות היו ברשות ובסמכות הממשל הפקיסטני. גורמים בישראל שעקבו אחריו במפרץ אישרו את הדברים.

לכל אורך הדרך טען ח'אן כי מעשיו במפרץ והמגעים עם המדינות השונות היו ברשות ובסמכות הממשל הפקיסטני. גורמים בישראל שעקבו אחריו במפרץ אישרו את הדברים

ד"ר עבד אל-קדיר ח'אן מתפלל בפקיסטן, ינואר 2010 (צילום: AP Photo)

ד"ר ח'אן היה אמנם אסלאמיסט קיצוני שדגל בתאוריית "האסלאם ינצח תמיד" – אבל במקרה של לוב, איראן וקוריאה הצפונית, הוא היה רק השליח, לא נושא הבשורה.

האם העולם בטוח יותר אחרי לכתו של ח'אן? ברור שלא. הוא משאיר אחריו מציאות כאוטית. אמנת אי-הפצת הנשק הגרעיני – ה-NPT – שעליה חתומות איראן וקוריאה הצפונית, היא בבחינת נייר חסר ערך. כמעט כמו הסכם מינכן של צ'מברלין.

הוא משאיר אחריו מציאות כאוטית. אמנת אי-הפצת הנשק הגרעיני – ה-NPT – שעליה חתומות איראן וקוריאה הצפונית, היא בבחינת נייר חסר ערך

על ההסכם ההוא אמר בזמנו צ'רצ'יל משפט אלמותי שנכון גם היום לנוכח מפת ההתגרענות העולמית שיצר ד"ר ח'אן: "בריטניה הייתה יכולה לבחור בבושה או במלחמה. היא בחרה בבושה – ותקבל מלחמה". כולנו יודעים מי צדק בסוף.