במהלך השנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, מנהלת ישראל  מערכה כנגד התעצמות מדינות אויב ובהן איראן וסוריה, וארגוני טרור דוגמת חזבאללה. במסגרת מערכה זו תקפה ישראל מאות פעמים, בעיקר באמצעות חיל האוויר, שיירות נשק בסוריה המיועדות לחזבאללה. התקיפות בוצעו תוך הפגנת יכולות אופרטיביות ומודיעיניות מרשימות ועיכבו את תהליך ההתעצמות, בעיקר בזירה הצפונית.

במהלך השנים האחרונות, בעיקר מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, מנהלת ישראל  מערכה נגד התעצמות מדינות אויב ובהן איראן וסוריה, וארגוני טרור דוגמת חזבאללה. במסגרתה תקפה ישראל מאות פעמים

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אך, מספר אירועים בשבועות האחרונים, מטילים ספק ביעילותה של מערכה זו, והמשכה אף עלול להוביל לסכנת התדרדרות חמורה בזירה הצפונית. אירועים אלו מצריכים את ישראל לבצע חשיבה מחדש בכל הנוגע לעתידה של אותה מערכה.

כך, בכירים במערכת הביטחון מודים בעובדה, שלמרות מאמצי ישראל הצליחה איראן לבנות יכולות אסטרטגיות בסוריה, כולל הצבתם של טילים מדוייקים על אדמתה, שהועברו באמצעות הציר היבשתי מאיראן דרך עיראק לסוריה. לצד זאת, הולכת ומשתנה מדיניות התגובה של סוריה ובעיקר של איראן והמילציות השיעיות לפעילות הישראלית במרחב הסורי ובמקומות אחרים.  

"האיראנים לא מסתכלים על מחר, הם מכוונים 30 ו־40 שנה קדימה" | אלוף פיקוד איראן בראיון מיוחדhttps://t.co/O8esxNQkBt

— מעריב אונליין (@MaarivOnline) September 7, 2021

חשוב לציין כי גם ללא סכנות אלו, המורכבות האופרטיבית של המערכה שבין המלחמות מאתגרת מאוד את הישגיה. בין מורכבויות אלו:

1

הלמידה של איראן וחזבאללה, אשר מנסים ומצליחים למצוא דרכים יצירתיות כדי לעקוף את האתגר שמציבה בפניהם המערכה שבין המלחמות.

2

מחוייבותו של בשאר אלאסד להמשך ההתעצמות של חזבאללה, לא רק שלא התפוגגה במהלך השנים בעקבות ההתקפות אלא אף התעצמה. למרות מחוייבות זו נראה כי מדינות רבות, כולל מדינות המפרץ, מוכנות "להלבין" את אסד ולקבלו בחזרה למשפחת העמים. בכך מתחזקת הלגיטימיזציה שלו, שעלולה לאתגר את פעילות ישראל בסוריה בעתיד.

מחוייבות אסד להמשך התעצמות חזבאללה, לא רק שלא התפוגגה בעקבות ההתקפות אלא אף התעצמה. למרות זאת נראה שמדינות רבות, כולל מדינות המפרץ, מוכנות "להלבין" אותו ולקבלו בחזרה למשפחת העמים

3

החשש מפגיעה באנשי חזבאללה השוהים בסוריה במסגרת תקיפות אלו, בשל ההבנה שפגיעה שכזו תחשב בעיני חזבאללה כהפרה של כללי המשחק אל מול ישראל וככזו גם תוביל לתגובה של חזבאללה כנגד צה"ל בגבול הצפון.

4

כניסתם של גורמי כוח נוספים למאמץ ההתעצמות האיראני במרחב בזירות רחוקות ולא מוכרות לישראל, כדוגמת המיליציות השיעיות בעיראק, או החות'ים בתימן. גורמים אלו כבר איימו כי תקיפות עתידיות של ישראל עלולות להוביל להצטרפותן למערכה.

5

העוצמה הרכה שאיראן מפעילה בסוריה, הכוללת בין השאר הקמת בתי ספר, מרכז דת ולימוד, ואוניברסיטאות אשר מעמיקות את האחיזה האיראנית במדינה. לנוכח אלו גובר הספק ביכולת להוציא את איראן מסוריה באמצעות תקיפות אוויריות בלבד.

@RZimmt: בישראל אנחנו שמים דגש על ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה. אבל האיראנים פועלים גם דרך התבססות אזרחית וכלכלית – באמצעות עוצמה רכה. pic.twitter.com/DRx4cz2EW0

— INSS (@INSS_Hebrew) December 18, 2019

אך לאחרונה נראה כי משהו זז בכל הנוגע לתגובה של "ציר ההתנגדות" לתקיפות הישראליות, וכי חלה שחיקה של ממש בזהירות שאפיינה את איראן בהתמודדותה מול ישראל. נראה כי בחודשים האחרונים טהראן "אמיצה יותר", בצורה שלא היתה בעבר.

לאחרונה נראה כי משהו זז בנוגע לתגובת "ציר ההתנגדות" לתקיפות הישראליות, וכי חלה שחיקה ממשית בזהירות שאפיינה את איראן בהתמודדותה מול ישראל. נראה כי בחודשים האחרונים טהראן "אמיצה יותר"

הסיבה המרכזית לכך נוגעת כנראה לשינויים הפוליטיים באיראן ובראשם ההתחזקות של משמרות המהפכה בתהליך קבלת ההחלטות באיראן עם הבחרו של ראיסי. לכך ניתן להוסיף את "אחדות השורה" במועצה העליונה לבטחון לאומי בין גורמים הכוח השמרנים במדינה (באופן נדיר הנשיאות ומשמרות המהפכה מסכימים על האסטרטגיה האיראנית ועל הדרכים ליישמה).

שחיקה זו הובילה לשורת אירועים בשבועות האחרונים. החל מהתקיפה על ה"מרסר סטריט" בתגובה לפעילות ישראלית בסוריה ובאיראן, דרך התגברות הפעילות האיראנית כנגד גורמים כורדים בעיראק שמשתפים, לטענת איראן, פעולה עם ישראל, ועד תגבור הכוחות חסר התקדים בגבול אזרבייג'אן. וביחס לישראל – השינוי המתחולל באיראן עשוי להוביל גם לשינוי מדיניות התגובה האיראנית לתקיפות ישראליות, בין אם ישירה או באמצעות פרוקסי כגון המיליציות השיעיות לפעילות ישראלית.

שר הביטחון גנץ בתדרוך עם שגרירים זרים: "לפי הערכות שיש בידי ישראל, התקיפה של ספינת 'מרסר סטריט' נעשתה מאדמת איראן"@ItayBlumental
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון) pic.twitter.com/6KdnxzwPsg

— כאן חדשות (@kann_news) August 25, 2021

שיא נוסף נרשם כאשר המיליציות השיעיות בעיראק שהקימו מאחזים אסטרטגיים בסוריה הגיבו על תקיפות אוויריות כנגדם (לטענת גורמים עיראקיים על ידי ישראל) בירי רקטי ובכטב"מים על בסיס א-תאנף בסוריה. בסיס זה משמש את הקואליציה המערבית בהובלת ארצות הברית למערכה כנגד דאעש. בנוסף, מספר כלי תקשורת המזוהים עם ציר ההתנגדות אף איימו כי תקיפה זו מהווה שינוי ביחס לחוסר המוכנות של המיליציות להמשיך ולסבול תקיפות אלו. אותם גורמים אף איימו כי לא יהססו לתקוף גם את ישראל.

הלכה למעשה, ישנו נסיון של איראן (וחזבאללה), באמצעות המיליציות השיעיות, "לשרטט מחדש" את מאזן ההרתעה בינן ובין ישראל וארצות הברית באמצעות איום תמידי לתקיפה על נכסי ארה"ב בסוריה או כנגד ישראל כתגובה על כל פעילות כנגדם.

שינוי זה מחדד כי אסור לנו להניח כי "מה שהיה הוא שיהיה". המשך הלחץ על איראן, ובמקביל המשך הפעולות העלומות נגדה, עלולים הפעם להוביל לתגובה איראנית חריפה יותר מבעבר. במובן הזה, השינויים הפוליטיים באיראן מגבירים את סכנת ההסלמה גם נגד ישראל וגם נגד מי שנתפסים כמשתפים פעולה עימה במרחב.

איראן (וחזבאללה) מנסות, באמצעות המיליציות השיעיות, לשרטט מחדש את מאזן ההרתעה בינן ובין ישראל וארה"ב, באמצעות איום תמידי לתקיפה על נכסי ארה"ב בסוריה או נגד ישראל כתגובה על כל פעילות כנגדם

בהקשר זה חשוב לציין גם את הפעילות המוגברת של מערך ההגנה כנגד טילים הסורי אל מול מטוסי חייל האוויר אשר מאיים על תעבורת תעופה אזרחית וגם על ישראל עצמה בשל העובדה שטילים אלו (ובעיקר טלי ה-SA-5) הופכים במעופם לסוג של טיל קרקע קרקע ואלו כבר נחתו בשטחים שונים במדינת ישראל.

בשורה התחתונה, למערכה שבין המלחמות היו אמנם הצלחות משמעותיות, אך העיכוב בהתעצמות לא לווה בשום מהלך מדיני או אחר שמטרתו לנצל עיכוב זה.  לכן, לכל הפחות, ישראל צריכה לשקול ולאמץ מדיניות אחרת בכל הנוגע לעתיד המערכה שבין במלחמות. המשך המערכה במאפייניה הנוכחיים יעכב אך לא ימנע התעצמות, וחמור מכך, הוא עלול לסבך את ישראל בהסלמה בגבול הצפון ואולי לגרום למשבר חסר תקדים מול מוסקבה.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).