סכנת הסלמה בחזית הצפונית

חיילי צה"ל בצפון הגולן ליד הגבול עם סוריה, 17 באוקטובר 2021 (צילום: Michael Giladi/Flash90)
Michael Giladi/Flash90
חיילי צה"ל בצפון הגולן ליד הגבול עם סוריה, 17 באוקטובר 2021

במהלך השנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, מנהלת ישראל  מערכה כנגד התעצמות מדינות אויב ובהן איראן וסוריה, וארגוני טרור דוגמת חזבאללה. במסגרת מערכה זו תקפה ישראל מאות פעמים, בעיקר באמצעות חיל האוויר, שיירות נשק בסוריה המיועדות לחזבאללה. התקיפות בוצעו תוך הפגנת יכולות אופרטיביות ומודיעיניות מרשימות ועיכבו את תהליך ההתעצמות, בעיקר בזירה הצפונית.

במהלך השנים האחרונות, בעיקר מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, מנהלת ישראל  מערכה נגד התעצמות מדינות אויב ובהן איראן וסוריה, וארגוני טרור דוגמת חזבאללה. במסגרתה תקפה ישראל מאות פעמים

אך, מספר אירועים בשבועות האחרונים, מטילים ספק ביעילותה של מערכה זו, והמשכה אף עלול להוביל לסכנת התדרדרות חמורה בזירה הצפונית. אירועים אלו מצריכים את ישראל לבצע חשיבה מחדש בכל הנוגע לעתידה של אותה מערכה.

כך, בכירים במערכת הביטחון מודים בעובדה, שלמרות מאמצי ישראל הצליחה איראן לבנות יכולות אסטרטגיות בסוריה, כולל הצבתם של טילים מדוייקים על אדמתה, שהועברו באמצעות הציר היבשתי מאיראן דרך עיראק לסוריה. לצד זאת, הולכת ומשתנה מדיניות התגובה של סוריה ובעיקר של איראן והמילציות השיעיות לפעילות הישראלית במרחב הסורי ובמקומות אחרים.  

חשוב לציין כי גם ללא סכנות אלו, המורכבות האופרטיבית של המערכה שבין המלחמות מאתגרת מאוד את הישגיה. בין מורכבויות אלו:

1

הלמידה של איראן וחזבאללה, אשר מנסים ומצליחים למצוא דרכים יצירתיות כדי לעקוף את האתגר שמציבה בפניהם המערכה שבין המלחמות.

2

מחוייבותו של בשאר אלאסד להמשך ההתעצמות של חזבאללה, לא רק שלא התפוגגה במהלך השנים בעקבות ההתקפות אלא אף התעצמה. למרות מחוייבות זו נראה כי מדינות רבות, כולל מדינות המפרץ, מוכנות "להלבין" את אסד ולקבלו בחזרה למשפחת העמים. בכך מתחזקת הלגיטימיזציה שלו, שעלולה לאתגר את פעילות ישראל בסוריה בעתיד.

מחוייבות אסד להמשך התעצמות חזבאללה, לא רק שלא התפוגגה בעקבות ההתקפות אלא אף התעצמה. למרות זאת נראה שמדינות רבות, כולל מדינות המפרץ, מוכנות "להלבין" אותו ולקבלו בחזרה למשפחת העמים

3

החשש מפגיעה באנשי חזבאללה השוהים בסוריה במסגרת תקיפות אלו, בשל ההבנה שפגיעה שכזו תחשב בעיני חזבאללה כהפרה של כללי המשחק אל מול ישראל וככזו גם תוביל לתגובה של חזבאללה כנגד צה"ל בגבול הצפון.

4

כניסתם של גורמי כוח נוספים למאמץ ההתעצמות האיראני במרחב בזירות רחוקות ולא מוכרות לישראל, כדוגמת המיליציות השיעיות בעיראק, או החות'ים בתימן. גורמים אלו כבר איימו כי תקיפות עתידיות של ישראל עלולות להוביל להצטרפותן למערכה.

5

העוצמה הרכה שאיראן מפעילה בסוריה, הכוללת בין השאר הקמת בתי ספר, מרכז דת ולימוד, ואוניברסיטאות אשר מעמיקות את האחיזה האיראנית במדינה. לנוכח אלו גובר הספק ביכולת להוציא את איראן מסוריה באמצעות תקיפות אוויריות בלבד.

אך לאחרונה נראה כי משהו זז בכל הנוגע לתגובה של "ציר ההתנגדות" לתקיפות הישראליות, וכי חלה שחיקה של ממש בזהירות שאפיינה את איראן בהתמודדותה מול ישראל. נראה כי בחודשים האחרונים טהראן "אמיצה יותר", בצורה שלא היתה בעבר.

לאחרונה נראה כי משהו זז בנוגע לתגובת "ציר ההתנגדות" לתקיפות הישראליות, וכי חלה שחיקה ממשית בזהירות שאפיינה את איראן בהתמודדותה מול ישראל. נראה כי בחודשים האחרונים טהראן "אמיצה יותר"

הסיבה המרכזית לכך נוגעת כנראה לשינויים הפוליטיים באיראן ובראשם ההתחזקות של משמרות המהפכה בתהליך קבלת ההחלטות באיראן עם הבחרו של ראיסי. לכך ניתן להוסיף את "אחדות השורה" במועצה העליונה לבטחון לאומי בין גורמים הכוח השמרנים במדינה (באופן נדיר הנשיאות ומשמרות המהפכה מסכימים על האסטרטגיה האיראנית ועל הדרכים ליישמה).

שחיקה זו הובילה לשורת אירועים בשבועות האחרונים. החל מהתקיפה על ה"מרסר סטריט" בתגובה לפעילות ישראלית בסוריה ובאיראן, דרך התגברות הפעילות האיראנית כנגד גורמים כורדים בעיראק שמשתפים, לטענת איראן, פעולה עם ישראל, ועד תגבור הכוחות חסר התקדים בגבול אזרבייג'אן. וביחס לישראל – השינוי המתחולל באיראן עשוי להוביל גם לשינוי מדיניות התגובה האיראנית לתקיפות ישראליות, בין אם ישירה או באמצעות פרוקסי כגון המיליציות השיעיות לפעילות ישראלית.

שיא נוסף נרשם כאשר המיליציות השיעיות בעיראק שהקימו מאחזים אסטרטגיים בסוריה הגיבו על תקיפות אוויריות כנגדם (לטענת גורמים עיראקיים על ידי ישראל) בירי רקטי ובכטב"מים על בסיס א-תאנף בסוריה. בסיס זה משמש את הקואליציה המערבית בהובלת ארצות הברית למערכה כנגד דאעש. בנוסף, מספר כלי תקשורת המזוהים עם ציר ההתנגדות אף איימו כי תקיפה זו מהווה שינוי ביחס לחוסר המוכנות של המיליציות להמשיך ולסבול תקיפות אלו. אותם גורמים אף איימו כי לא יהססו לתקוף גם את ישראל.

הלכה למעשה, ישנו נסיון של איראן (וחזבאללה), באמצעות המיליציות השיעיות, "לשרטט מחדש" את מאזן ההרתעה בינן ובין ישראל וארצות הברית באמצעות איום תמידי לתקיפה על נכסי ארה"ב בסוריה או כנגד ישראל כתגובה על כל פעילות כנגדם.

שינוי זה מחדד כי אסור לנו להניח כי "מה שהיה הוא שיהיה". המשך הלחץ על איראן, ובמקביל המשך הפעולות העלומות נגדה, עלולים הפעם להוביל לתגובה איראנית חריפה יותר מבעבר. במובן הזה, השינויים הפוליטיים באיראן מגבירים את סכנת ההסלמה גם נגד ישראל וגם נגד מי שנתפסים כמשתפים פעולה עימה במרחב.

איראן (וחזבאללה) מנסות, באמצעות המיליציות השיעיות, לשרטט מחדש את מאזן ההרתעה בינן ובין ישראל וארה"ב, באמצעות איום תמידי לתקיפה על נכסי ארה"ב בסוריה או נגד ישראל כתגובה על כל פעילות כנגדם

בהקשר זה חשוב לציין גם את הפעילות המוגברת של מערך ההגנה כנגד טילים הסורי אל מול מטוסי חייל האוויר אשר מאיים על תעבורת תעופה אזרחית וגם על ישראל עצמה בשל העובדה שטילים אלו (ובעיקר טלי ה-SA-5) הופכים במעופם לסוג של טיל קרקע קרקע ואלו כבר נחתו בשטחים שונים במדינת ישראל.

בשורה התחתונה, למערכה שבין המלחמות היו אמנם הצלחות משמעותיות, אך העיכוב בהתעצמות לא לווה בשום מהלך מדיני או אחר שמטרתו לנצל עיכוב זה.  לכן, לכל הפחות, ישראל צריכה לשקול ולאמץ מדיניות אחרת בכל הנוגע לעתיד המערכה שבין במלחמות. המשך המערכה במאפייניה הנוכחיים יעכב אך לא ימנע התעצמות, וחמור מכך, הוא עלול לסבך את ישראל בהסלמה בגבול הצפון ואולי לגרום למשבר חסר תקדים מול מוסקבה.

רס"ן (במיל') דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. היה חוקר עמית במכון לדיפלומטיה בינלאומית על שם אבא אבן וכיום חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 848 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 28 בנובמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בשבוע שעבר הגישה המדינה תשובה מעודכנת של היועמ"ש לבג"ץ במסגרת העתירות הדורשות מנתניהו להחזיר את טובות ההנאה שקיבל ממיליקובסקי ופרטריץ', בשווי מיליוני שקלים ● למנדלבליט לקח למעלה משנתיים להגיע למסקנות הנדרשות - בכל כמה חודשים עדכן את עמדתו המשפטית - עד שהגיע למסקנה המתבקשת והנכונה ● פרשנות

עוד 1,129 מילים

המשימות המדיניות של ישראל באגן הים התיכון

חג חדש נולד. ב-28 בנובמבר מצוין בפעם הראשונה "יום הים התיכון", עליו החליטו לפני שנה שרים מ-42 המדינות החברות ב"איחוד למען הים התיכון" (UfM), במטרה להבליט מרכיבי זהות ותרבות משותפים לעמי האזור ולקדם שיתופי פעולה בין מדינות הים התיכון.

חג חדש נולד. ב-28 בנובמבר מצוין לראשונה "יום הים התיכון", עליו החליטו לפני שנה שרים מ-42 המדינות החברות ב"איחוד למען הים התיכון", כדי להבליט מרכיבי זהות ותרבות משותפים לעמי האזור

בישראל לא צפויות אומנם חגיגות לרגל המאורע, אבל כן שוררת הכרה בחשיבות הדיפלומטית הגוברת של אגן הים התיכון ובהזדמנויות שהוא מספק.

המרחב הים תיכוני נוח לישראל. הוא משלב זהות אירופית ומזרח תיכונית כאחד, מבלי שיהיה הכרח לבחור אחת על חשבון השנייה. בשונה מהמזרח התיכון, זהו מרחב בו ישראל מנהלת יחסים עם רוב המדינות, וביכולתה לקחת בו חלק בהובלת תהליכים אזוריים. כמו כן, מדובר באזור בו ישראל יכולה לקדם אינטרסים מדיניים, כלכליים, ביטחוניים ואזרחיים גם עם מדינות ספציפיות וגם דרך מסגרות רב-לאומיות.

"יום הים התיכון" הוא הזדמנות למפות את רשימת המשימות שעומדות בפני ישראל בבואה לתכנן את צעדיה הבאים במרחב, במטרה לשפר יחסים עם מדינות באזור, להגביר ולמנף מעורבות במסגרות רב-לאומיות, ולקדם יישוב סכסוכים.

"יום הים התיכון" הוא הזדמנות למיפוי המשימות שעומדות בפני ישראל בתכנון צעדיה הבאים במרחב: שיפור יחסיה עם מדינות באזור, הגברת ומינוף מעורבות במסגרות רב-לאומיות וקידום יישוב סכסוכים

להחזיר את דרג היחסים עם טורקיה לרמת שגרירים

מאז 2018 לא מכהנים שגרירים באנקרה ובתל אביב, בשל מחאה טורקית על המצב בעזה ועל העברת שגרירות ארה"ב לירושלים. בשנה האחרונה מאותתת טורקיה על רצונה בהחזרת השגרירים, אך בישראל הגיבו לכך עד לאחרונה באדישות. הסיום המוצלח של מעצר הזוג הישראלי באיסטנבול מייצר מומנטום חיובי, אותו ישראל צריכה למנף להעלאת דרג היחסים. הדבר יאפשר, בין היתר, כינון דיאלוג אסטרטגי על סוגיות אזוריות כמו איראן וסוריה והרחבת שיתופי פעולה כלכליים ואזרחיים.

לצקת תוכן חדש ביחסים החדשים עם מרוקו

היחסים עם מרוקו ייחודיים בנוף הקשרים של ישראל עם מדינות ערב. אלו קשרים שהממד האזרחי מרכזי בהם, שיש להם עומק חברתי ותרבותי ייחודי, ושהצליחו להתקיים גם בהיעדר יחסים דיפלומטיים. חידוש היחסים עם מרוקו ושדרוגם בשנה החולפת פותחים הזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה, גם עבור ארגונים ישראלים שפועלים לקדם שינוי חברתי ושיתוף פעולה אזורי. אירגונים שיכולים למצוא בזירה החברתית השוקקת במרוקו שותפים לחילופי ידע, לפרויקטים משותפים ולהגברת יכולת השפעה.

להכניס מרכיבים אזרחיים ליחסים עם מצרים

בחודשים האחרונים ניכרת התחממות ביחסים שבין ישראל למצרים, שבאה לידי ביטוי בקשר בין המנהיגים, בנראות הציבורית של היחסים, ובשיתופי פעולה כלכליים וסביבתיים שהולכים ונרקמים. קו הטיסות שהושק בין המדינות, הורדת רמת אזהרת המסע הישראלית ביחס למצרים ומודל היחסים האזרחיים שמתהווה בין ישראל למדינות המפרץ – מייצרים הזדמנות להרחיב גם את הקשרים האזרחיים בין ישראל למצרים. ישראל צריכה לתת לכך קדימות, ולרכך את הרתיעה המצרית מכך.

בחודשים האחרונים ניכרת התחממות ביחסים שבין ישראל למצרים, שבאה לידי ביטוי בקשר בין המנהיגים, בנראות הציבורית של היחסים, ובשיתופי פעולה כלכליים וסביבתיים שהולכים ונרקמים

לפעול להסדרת הגבול הימי עם לבנון

סוגיית הגבול הימי בין ישראל ללבנון היא כלכלית בעיקרה. היא חשובה לארה"ב, שמעמידה לצורך פתרונה שליח מיוחד, ועצם העיסוק בה מאפשר ערוץ שיחות יוצא דופן בין ישראל לשכנתה מצפון. ניכר שישראל מגלה גמישות לאורך תהליך המשא ומתן, שהשלמתו בהצלחה תאפשר מינוף נוסף של מצבורי הגז בים התיכון, תסייע בשיפור המצב הכלכלי בלבנון ובכך תתרום ליציבות המדינה, ותעיד על היכולת של ישראל ולבנון לפתור מחלוקת באפיק מדיני, ולא צבאי.

לייצר הזדמנויות התקרבות לתוניסיה

ממשלת ישראל מעוניינת להרחיב את מעגל הנורמליזציה ומנסה להתקדם עם מדינות ערביות ומוסלמיות שונות. תוניסיה עדיין רחוקה מכך, אבל לאור קרבתה למרוקו שמחממת יחסים עם ישראל, המאפיינים הדמוקרטיים יותר שלה בהשוואה למדינות ערב אחרות, השותפות שלה עם האיחוד האירופי, והמורשת היהודית שם – בהחלט ראוי שישראל תחפש הזדמנויות לקשר עקיף וישיר עם תוניסיה. מודל ההתקרבות למדינות ערב אחרות, שכלל תחילה השתתפות ישראלית באירועים בינלאומיים ללא סממנים לאומיים, יכול להיות רלוונטי גם לשלבי התקרבות ראשונים בין ישראל לתוניסיה.

לייעל את פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון

שלוש שנים לאחר הקמתו, פורום הגז טרם ייצר תפוקות משמעותיות עבור ישראל. יש אומנם חשיבות רבה בעצם קיומו, בהרכב שכולל את ישראל והרשות הפלסטינית, לצד מדינות אירופיות וערביות, אך ניתן להפיק ממנו יותר. חשוב שהפורום יעסוק באנרגיות מתחדשות ולא רק בגז טבעי, שלצד הגוף המייעץ שפועל בו מטעם המגזר העסקי יוקם גוף דומה של מכונים מהחברה האזרחית, שהפורום ימונף לכדי שיח מדיני בין החברות בו ולהקמת מסגרות אזוריות נוספות שתהיינה מכלילות יותר (כולל טורקיה ולבנון), ושיוסר הווטו הפלסטיני על הצטרפות איחוד האמירויות כמשקיפה.

3 שנים לאחר הקמתו, פורום הגז טרם ייצר תפוקות משמעותיות לישראל. יש אומנם חשיבות רבה בעצם קיומו, בהרכב שכולל את ישראל והרשות הפלסטינית, לצד מדינות אירופיות וערביות, אך ניתן להפיק ממנו יותר

לממש את הזכות לתפקיד בכיר ב"איחוד למען הים התיכון"

עד לשנת 2016 כיהן ב"איחוד למען הים התיכון" סגן מזכ"ל ישראלי, פרופ' אילן חת, שהוביל שם את תחום ההשכלה הגבוהה והמחקר. מאז, לא מינתה ישראל נציג בכיר מטעמה במטה הארגון, למרות שהיא זכאית לכך ולמרות שבארגון עצמו יש עניין בכך. הסיבות היו המשבר התקציבי של משרד החוץ, שהגביל את היכולת לממן את עלות התפקיד הבכיר, וספקות בממשלה לגבי התועלת המדינית של מעורבות גבוהה יותר בארגון.

כיום, לאור השיפור במצבו הכספי של משרד החוץ והתמורות החיוביות ביחסי ישראל-ערב, גם במרחב הים תיכוני, ישראל צריכה לחדש את ייצוגה בצמרת הארגון.

 לרתום את המרחב הים תיכוני לשיפור יחסים עם הפלסטינים

מדינות הים התיכון יכולות למלא תפקיד בקידום שלום ישראלי-פלסטיני, ביחד או לחוד. מצרים, טורקיה וקפריסין, למשל, גילו כולן מעורבות בשאלת עזה. חילוקי הדעות ביניהן מקשים אומנם על עשייה משותפת, אך ייתכן שיסכימו לקחת חלק בפורום אזורי לשיפור המצב בעזה. הדבר עשוי לשרת גם את התוכנית של שר החוץ לפיד בנושא עזה. בנוסף, מרוקו מעורבת בנושא הישראלי-פלסטיני מזה שנים, וכעת יכולה להפוך למשפיעה יותר; וישראל והרשות הפלסטינית צריכות לפעול יחדיו להצטרף ל"אולימפיאדה הים תיכונית", ממנה הודרו עד כה למרות שהביעו עניין משותף להשתתף.

לקדם שותפויות רב-לאומיות ויישוב סכסוכים באזור

המדיניות המעודכנת שפרסם האיחוד האירופי השנה ביחס לים התיכון כוללת נכונות לתמוך בפרויקטים רב-אזוריים, כולל כאלה בהשתתפות ישראל ומדינות הנורמליזציה. עד כה, לא נקט האיחוד צעדים משמעותיים בכיוון זה, וישראל יכולה לקחת על עצמה להתניע מהלכים, יחד עם שותפותיה בים התיכון ובמפרץ. הדבר יוסיף נדבך נוסף לניסיון לחזק את יחסי ישראל-האיחוד האירופי. בנוסף, ישראל יכולה למלא תפקיד מוביל במהלכים ים תיכוניים ליצירת מסגרת משותפת להתמודדות עם משבר האקלים, ולגלות מעורבות במהלכי תיווך שעיקרם יישוב סכסוכים של אחרים באגן הים התיכון.

המדיניות המעודכנת שפרסם האיחוד האירופי השנה ביחס לים התיכון כוללת נכונות לתמוך בפרויקטים רב-אזוריים, כולל כאלה בהשתתפות ישראל ומדינות הנורמליזציה

הים התיכון מציב, אם כך, בפני ישראל קשת רחבה של משימות מדיניות, שמשקפות מרחב גיאוגרפי רווי הזדמנויות דיפלומטיות. מערך החוץ הישראלי, עם השפעה מדינית גוברת ועם תקציב משופר, נמצא תחת הממשלה החדשה בעמדה טובה מבעבר למימוש הזדמנויות אלו. עליו לתעדף זאת ולבצע את ההתאמות המבניות הדרושות להתנהלות במרחב הים תיכוני, בו דרות בכפיפה אחת מדינות אירופיות וערביות. שיהיה "יום הים התיכון" שמח, לנו ולשכנינו!

ד"ר נמרוד גורן הוא נשיא ומייסד מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, מרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית, ומוביל בשנים האחרונות ערוצי דיאלוג מדיני עם שותפים בטורקיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,064 מילים

הממשלה אישרה את חידוש איכוני שב"כ; בנט התעמת עם אבידר: "מי אתה בכלל?"

ראש הממשלה תקף את אלי אבידר לאחר שזה אמר שראש שירות הביטחון הכללי "התאהב" באיכונים ● חרף פסילת הוועדה למינוי בכירים, הממשלה אישרה את מינוי עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית ● בנט: "ישראל מוטרדת מהנכונות להסיר סנקציות מאיראן" ● שטייניץ: הגיע הזמן לחובת חיסונים ● בעקבות איומים על חייו: שב"כ יצמיד מאבטח לשר מתן כהנא

עוד 50 עדכונים

כלכלה אחת לשני עמים

בדיקת זמן ישראל כל פתרון מדיני יצטרך להתחשב בעובדה שהכלכלה הפלסטינית מתנהלת בשקלים, מייבאת ומייצאת דרך ישראל ותלויה בעבודה בישראל - ואת הפער העצום בין הכלכלות ● פרופ' אריה ארנון: "כלכלה פלסטינית עצמאית היא פיקציה, מה שיש זה ייצור כלאיים ותלות לא בריאה" ● מי ירוויח ומי יפסיד מאיחוד הכלכלות, ולמה גם בימין וגם בשמאל עושים הכול כדי שזה לא יקרה

עוד 3,795 מילים

למקרה שפיספסת

המדד הדמיוני שעל פיו קובע בנק ישראל את גובה הריבית

בזמן שבארה"ב מדד המחירים לצרכן עלה בלא פחות מ-6.25 בשנה וכשהישראלים מרגישים היטב את גל ההתייקרויות בכל ענף, מדד אוקטובר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומד על 0.1% ● איך ייתכן שהמדד בישראל כה נמוך? ● כבר לפני כעשור, הסטטיסטיקן הראשי של הלמ"ס הודה שסל המחירים שעל פיו נמדדת האינפלציה בכלל לא משקף את סל המוצרים של האזרחים

עוד 761 מילים

שלוש הערות לשבוע אחד (ואף מילה על הקורונה)

איילת שקד התעקשה להסביר לרינה מצליח איך עובדת קואליציה: חוק הגבלת הקדנציות היה בהסכם הקואליציוני, והחוק האוסר על ראש ממשלה לכהן בזמן כתב אישום לא היה, וככה זה עובד.

שקד התעקשה להסביר לרינה מצליח איך עובדת קואליציה: חוק הגבלת הקדנציות היה בהסכם הקואליציוני, והחוק האוסר על רה"מ לכהן עם כתב אישום לא היה, וככה זה עובד

מעניין אם היא מיתממת. אוסלו לא היה בשום הסכם קואליציוני והרוטציה של בני גנץ כן הייתה, וכל זה לא משנה. חשוב מה אפשרי, רצוי, ופופולרי.

1

מנסחי ההסכם הקואליציוני הנוכחי הבינו כמה דברים לא נכון.

החוק המגביל קדנציות לא מתאים לשיטה הפרלמנטרית, שבה המפלגה נבחרת ולא ראש הממשלה, ושבה קדנציות יכולות להימשך חודש ימים וגם פחות. הרי חווינו ארבע בחירות בשנתיים האחרונות. הרעיון מתאים למערכות נשיאותיות שבהן קדנציה היא קדנציה, בלי חכמות. אני בעצם רוצה שישראל תעבור למערכת נשיאותית. אבל עד שזה יקרה החוק הזה מיותר.

בינתיים אנו נאנקים תחת האבסורד לפיו אף משרת ציבור, כולל שרים, לא יכול לכהן תחת כתב אישום, אבל ראש הממשלה כן יכול. "המחוקק" הניח שאף פוליטיקאי לא יעז לדבוק בכסאו אם יעמוד למשפט, אבל ההנחה הכמעט-אנגלית הזו לא עובדת בעידן האין-בושה. אז צריך גרסה של החוק.

יש משקל מסוים לטענה שלא ייתכן שפקיד לא-נבחר יוכל להדיח את ראש הממשלה. אולי צריך לשקול לאפשר לראש הממשלה להשלים את כהונתו. אולי זה צריך לחול רק על אישומים של שוחד. אבל קטסטרופת נתניהו הצביעה בבירור על כך שיש צורך בגרסה כלשהי של החוק, ובוודאי שאסור שהנשיא יוכל להעניק לחבר כנסת שעומד למשפט את המנדט.

בינתיים אנו נאנקים תחת האבסורד לפיו אף משרת ציבור, כולל שרים, לא יכול לכהן תחת כתב אישום, אבל רה"מ כן יכול. "המחוקק" הניח שאף פוליטיקאי לא יעז לדבוק בכסאו אם יעמוד למשפט

2

ראש האופוזיציה הוא עניין אחר. נתניהו יכול להאחז בכיסאו כמה שירצה, בעוד משפטו נמשך. זה כנראה בסדר שחבר כנסת עומד למשפט. אבל מה אם הוא לא ייאחז?

עלו ספקולציות רבות שנפתלי בנט אינו מתכוון לבצע את הרוטציה. נראה שהוא עודד את הספקולציה הזו עם הערות שונות שדלפו משיחות פנימיות. קשה להאמין שבנט יעשה טריקים ושטיקים נוסח קודמו, אבל אולי לא לזה הוא מתכוון.
אם נתניהו יעזוב, ובנט עדיין נוקט בהשקפה ימנית, אולי יפרק את הקואליציה ויצטרף לליכוד (אם יקבלו אותו)? הם יקבלו.

אי לכך אני מבקש להזכיר. הבעיה היא לא רק נתניהו; הבעיה היא הליכוד. המפלגה הזו הביאה לישראל נזק פנומנלי, מכיבוש לבנון דרך היפר-אינפלציה (400% לשנה) ועד להתנחלויות, קנוניה עם חמאס להרס תהליך השלום, בניית המדינה החרדית-בתוך-מדינה שמאיימת להרוס את הציונות, שיסוי המזרחים באשכנזים וההשחתה הנוראית של החיים הציבוריים.

3

יש שאלה גדולה שמרחפת מעל בנט. האם הוא, כמו ציפי לבני, אהוד אולמרט ואריאל שרון לפניו, הבין שהכיבוש בגדה מזיק לישראל? יש אנשים שאומרים שזה לעולם לא יקרה, יען כי בנט "ימני". אינני יודע מה זה ימני. אני חושב שאני יודע שבנט לא טיפש.

הוא יתחמק מהשאלה לעת עתה. אני מקווה שהוא יתאפס על עצמו לפני פרוץ האינתיפאדה הבאה.

עלו ספקולציות שבנט אינו מתכוון לבצע את הרוטציה. נראה שהוא עודד אותן עם הדלפות משיחות פנימיות. קשה להאמין שיעשה טריקים ושטיקים, אבל אולי אם נתניהו יעזוב הוא יפרק את הקואליציה ויצטרף לליכוד?

כי הרי זהו לב העניין. הרבה אנשים בשמאל-מרכז אוהבים את בנט ברגע זה. הוא ימני, אבל זה הונח בצד. גם אם בני ציפר יתפלץ, העיקר היה להיפטר מנתניהו.

העניין הזה הביא את בנט לשלטון – אבל אבוי, בעניין הזה בדיוק בנט לא נראה כל כך רציני. זו הבעיה. בניגוד לגדעון סער, הוא הסכים לערוק רק אם יהיה בעצמו ראש ממשלה, למרות שמפלגתו קטנה והדבר מעניק דיווידנדים לליכוד.

סער וחבורתו היו רציניים. אביגדור ליברמן היה רציני. מדובר באנשי ימין שהבינו שנתניהו מוביל לפוטיניזציה של ישראל, והם קפצו למים. לא היה צורך לשחד אותם; הם לא פלרטטו עם נתניהו.

סער פרש מממשלת נתניהו לפני שנים וקרא תיגר על נתניהו בפריימריס של הליכוד ב-2019, ואז גנב מהליכוד אנשי מפתח כמו זאב אלקין. ליברמן כבר הבהיר שהוא מבין את המציאות הדמוגרפית והיה חלק מממשלת קדימה בשנות ה-2000, והוא היה אחראי באופן אישי לשלילת הרוב השלטוני מנתניהו לאחר הבחירות הראשונות מבין ארבעת המרתונים, באמצע 2019.

סער וחבורתו היו רציניים בסילוק נתניהו. ליברמן היה רציני. מדובר באנשי ימין שהבינו כי נתניהו מוביל לפוטיניזציה של ישראל וקפצו למים. לא היה צורך לשחד אותם. הם לא פלרטטו עם נתניהו

אפשר לטעון שבנט רק בילף ושהוא ממילא היה תומך ב"ממשלת שינוי". לעולם לא נדע, אבל זה לא נראה לי. כי בנט המשיך לשרת את נתניהו כל העת. עד לבחירות השלישיות, כשהיה ברור שנתניהו ישרוף את הבית הדמוקרטי כדי לחמוק מהמשפט, להשיג חסינות, להחליף את היועץ המשפטי לממשלה או להמציא תחבולות אחרות.

לאורך כל הדרך, בנט המשיך לחתום על שבועות נאמנות מגוחכות ולהגן על הרעיון שאדם יוכל יקבל את ראשות הממשלה בזמן שהוא עומד למשפט.

בסוף 2020 הוא מיצב עצמו איכשהו על הגדר. הוא השתמש בזה כדי לסחוט את משרד הביטחון מנתניהו. ב-2021, אחרי הבחירות הרביעיות. הוא טען פעם אחר פעם שהוא מוכן להמשיך לכהן בממשלת נתניהו אם הדבר יתאפשר – כלומר אם נתניהו יזכה בתמיכת רע"ם. הוא אמר שנתניהו יכול לסמוך על ה"אצבעות" של ימינה – תוך שימוש במונח וולגרי במכוון, כיאה לליכוד.

אי לכך בנט העמיד את אחת מנקודות הציר המרכזיות בהיסטוריה הישראלית – האם לפגוע נואשות בדמוקרטיה, או להדיח את נתניהו – בידי בצלאל סמוטריץ', והוא היה פסיבי. ככה לא בונים חומת מנהיגות.

בהתעקשותו להיות ראש ממשלה הוא העניק לנתניהו את הטיעון המצוין לפיו בממשלה יש אלמנט של אבסורד – ראש ממשלה ששולט בעשירית מהקואליציה, מצב שראינו רק בסדרות טלוויזיה דניות.

יש לי קצת כבוד לבנט. הוא עשה מעשה אמיץ למדי כאשר שבר שמאלה מהבייס, והוא לבטח ידע שיש סיכוי שישלם מחיר. הוא נראה מקצועי והגיוני, הוא לא וולגרי ולא ממהר לתפוס קרדיט, והוא קצת דומה למשה דיין. הכיפה שלו כל כך קטנה שנראה שהיא רומזת שדתיותו לא לגמרי רצינית. מדובר בהתחלה משובחת עם המרכז-שמאל הציוני.

אפשר לטעון שבנט בילף ושממילא היה תומך ב"ממשלת שינוי". אבל לאורך כל הדרך בנט המשיך לחתום על שבועות נאמנות מגוחכות ולהגן על הרעיון שאדם יוכל יקבל את ראשות הממשלה כשהוא עומד למשפט

אבל בשלב מסוים הוא יצטרך לענות על השאלה: האם הוא באמת היה מוכן להמשיך לתמוך בנתניהו? עד שתתברר הסוגיה, תמיד תרחף עננה מעל ראשו. עננה של אופורטוניזם, חולשה ומגוחכות.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אתחיל בזה שאני מצביע של מפלגת העבודה. ודאי ששמחתי שבינימין נתניהו הורד מכסא ראש הממשלה. עם זאת, בעידן הפייקים צריך להציג אלטרנטיבה, ולדייק. הכותב כאן אינו עושה זאת. בפסקה המופיעה מטה הו... המשך קריאה

אתחיל בזה שאני מצביע של מפלגת העבודה. ודאי ששמחתי שבינימין נתניהו הורד מכסא ראש הממשלה. עם זאת, בעידן הפייקים צריך להציג אלטרנטיבה, ולדייק. הכותב כאן אינו עושה זאת. בפסקה המופיעה מטה הוא מאשים את הימין בנושאים שנעשו גם בממשלות שמאל, או נתמכו ע"י גורמים שמאליים בכנסת. התמונה אינה שחור או לבן, וכדי לעשות שינוי צריך לייצר תמונה מורכבת יותר (כדי שאכן עשו ליברמן וסער):
" הבעיה היא הליכוד. המפלגה הזו הביאה לישראל נזק פנומנלי, מכיבוש לבנון ועד להתנחלויות, בניית המדינה החרדית-בתוך-מדינה שמאיימת להרוס את הציונות, ההשחתה הנוראית של החיים הציבוריים" (השחיתות של מפא"י עם ההסתדרות, שהובילו לנפילתה, וההדרה של המזרחים שהובילו להתאגדות רבים מהם תחת הליכוד).

עוד 957 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

איראן חוזרת לשולחן המו"מ כשידה על העליונה

בפעם הראשונה מאז נחתם הסכם הגרעין ב-2015, איראן מגיעה לשולחן המשא ומתן עם נכסים אמיתיים: סף יכולת גרעינית, רוח גבית מסין ורוסיה, ובידוד מוחלט של ארצות הברית החלשה ● במצב הדברים הזה, נראה שלישראל לא נותרה ברירה מלבד איום צבאי ישיר - המפחיד את המעצמות לא פחות מאשר את איראן ● פרשנות

עוד 867 מילים

בנט על וריאנט האומיקרון: "אנו במרחב של אי ודאות; המפתח הוא זהירות ומינימום סיכונים"

משרד הבריאות: עד כה זוהה בארץ נשא אחד של וריאנט האומיקרון; ישנם שבעה אנשים נוספים שטרם התקבלה לגביהם תשובה סופית ● בגלל התפשטות הווריאנט החדש יקוצר ביקורו השבוע של לפיד בבריטניה ובצרפת ● שרת הפנים שקד הודיעה על הארכת שעון הקיץ: יחל בתחילת חודש במרץ במקום בסופו

עוד 21 עדכונים

ובחלום ראיתי מלאך

אף שיהודים רבים מקשרים את נושא המלאכים לנצרות, פרופסור מיקה אהוביה חושפת בספרה החדש קשרים תרבותיים ודתיים עמוקים ליהדות – מפרקטיקות תפילה ועד תחינה נגד הטרדות מצד מחותנים ● לזמן ישראל היא מסבירה: "אנשים חיו בעולם שהיה מלא בכל מיני מתווכים. זה לא היה רק אתה ואלוהים"

עוד 1,418 מילים

הומו מוצהר, השר הכי צעיר ואיש הפח: כך הפך פיט בוטיג'ג' לכוכב

פיט בוטיג'ג' הוא השר ההומוסקסואל המוצהר הראשון אי־פעם והצעיר ביותר בממשל ביידן ● במהלך הבחירות המקדימות לראשות המפלגה הדמוקרטית הוא שבר סטריאוטיפים על אנשי צבא והקהילה הגאה ● הבמאי ג'סי מוס מנסה להבין בסרט תיעודי חדש מה הפך את בוטיג'ג' לכוכב ● "טראמפ היה מנחה של תוכנית ריאליטי. זה לא פיט"

עוד 1,141 מילים

רבאט מחממת את היחסים עם ישראל, למורת רוחה של אלג'יריה, אבל גם מסמנת לפלסטינים שאינה מוותרת עליהם ● בנו של קדאפי לא יוכל להתמודד לנשיאות לוב ● איראן מתקרבת לפצצה - וגם לאיחוד האמירויות ● מצרים מתכוננת ליום שאחרי הקורונה ● והשבוע לפני 35 שנה, עיראק הנחיתה מכה אווירית אדירה על אנדימשק ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,069 מילים ו-1 תגובות

מה הקשר בין כת יהודית עתיקה למגילות הגנוזות שנמצאו במקרה במערות ליד ים המלח בשנת 1947? ● מסלול חדש וחינמי בפארק הלאומי קומראן מאפשר להציץ לחייהם של כת האיסיים ולרחבה ששימשה אותם לטקסים הקדושים

עוד 924 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

יאכטה לכל פועל

הגלובוס השחור הולך לרשות הספנות, שמבקשת להתקדם עם התוכנית להפקעת שישה חופים מידי הציבור ולהפוך אותם למגרשי חנייה ליאכטות ● הגלובס הירוק מתפצל לשניים: לבי"ח מאיר בכפר סבא, על המרפסת האקולוגית-טיפולית שנחנכה שם השבוע; ולעיריית קריית ביאליק על חוק העזר האוסר להכניס חד"פים לפארקים ציבוריים ● והטיפ: מסע שופינג בעשרות שקלים ב"ביגודית"

עוד 642 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
גִּינּוּי

מומחים מעריכים שאם נחבר את כל הגינויים השונים שנשמעים בישראל במשך שנה, הטקסט המחובר יגיע מנווה אילן ועד גינאה החדשה ובחזרה ● בהינתן שאלה פני הדברים, מפתיע לגלות שרבים עדיין מעיזים להגיע לאולפני הצדקנות והטרחנות בלי אסטרטגיית גינוי הולמת, ולפעמים אפילו בלי להכין מראש טיוטה של הצהרת גינוי בסיסית

עוד 1,444 מילים ו-1 תגובות

דיווח: בנט מעוניין בסגירת הכניסה לארץ לזרים - הורוביץ מתנגד

נסיונות למצוא נוסחת פשרה לקראת ישיבת הקבינט במוצאי שבת ● זרקא: "עוד לא רוצים לקרוא לזה 'גל חמישי' ובצדק – כי אפשר לכבות אותו" ● בחמאס מגנים את הדלקת הנרות המתוכננת של הרצוג במערת המכפלה ● עופר כסיף: החלטה מבישה ● דוח בריטי: לאיראן יש מספיק אורניום מועשר להרכיב פצצה תוך חודש ● מרב מיכאלי מתנגדת לפרויקט הרכבל לכותל ● סמוטריץ׳: איוולת תחבורתית

עוד 42 עדכונים

דרעי חוזר לבית המשפט - אבל ימשיך להנהיג את ש"ס

היועמ"ש צפוי להודיע על הגשת כתב אישום נגד דרעי על עבירות מס - אולי אפילו עוד היום ● דרעי, לפי מקורביו, לא מתכוון ללכת על עסקת טיעון שיש בה קלון ויעדיף להילחם בבית המשפט ● אולם בניגוד לבן בריתו נתניהו, דרעי מתכנן לנהל את המשפט שלו ללא מלחמות ציבוריות ברשויות החוק ● ובכל מקרה, לאיש החזק ביותר בש"ס אין כל כוונה לעזוב את מקומו בראש המפלגה ● פרשנות

עוד 636 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה