לא במקרה שומרים בירושלים ובאנקרה על שתיקה מהדהדת

התקשורת הטורקית עוסקת באינטנסיביות בסיפור "רשת הריגול של המוסד" שנתפסה בשבוע שעבר, והיום אף שוחררו בטורקיה תמונות של הסוכנים לכאורה ● אולם מאז התפוצצות הפרשה, ארדואן לא אמר מילה - וגם בישראל לא הגיבו כלל לפרסומים ● לשני הצדדים יש עניין לשמור על מרחב הכחשה ולא לתת לסיפור להפוך למשבר מדיני נוסף ● וכמו תמיד, ברקע הסיפור ניצבת איראן ● פרשנות

תמונות של סוכני הריגול כביכול שנתפסו בטורקיה, כפי שהופצו בתקשורת הטורקית, 25 באוקטובר 2021 (צילום: צילום מסך)
צילום מסך
תמונות של סוכני הריגול כביכול שנתפסו בטורקיה, כפי שהופצו בתקשורת הטורקית, 25 באוקטובר 2021

קשה לומר שהפרסום בטורקיה על חשיפת "רשת הריגול של המוסד" הפתיעה מישהו. החשדנות התמידית בין שתי המדינות מחייבת כנראה פעולות כאלה.

נדגיש, ישראל לא הגיבה כלל לפרסומים הללו, משאירה את הפרשייה עמומה, ואולי משמרת בכך מרחב הכחשה גדול מספיק לעצמה ולטורקיה, כדי לא להיגרר למשבר מדיני נוסף.

ישראל לא הגיבה כלל לפרסומים, משאירה את הפרשייה עמומה, ואולי משמרת בכך מרחב הכחשה גדול מספיק לעצמה ולטורקיה, כדי לא להיגרר למשבר מדיני נוסף

למרות שהיחסים בין טורקיה לישראל נמצאים בחודשים האחרונים ברגיעה יחסית – דגש על רגיעה ולא לבלוב – המתח הבסיסי בין אנקרה לירושלים לא נעלם. הוא שם, משול לגחלים לוחשות שמתפרצות בכל פעם שנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מחליט לנשוף עליהן. זה קורה בדרך כלל לפני בחירות או בכל פעם שארדואן נקלע למשבר פנימי ומעוניין להסיט את תשומת הלב הציבורית.

מבחינת ישראל, המתח יישאר כל עוד טורקיה תמשיך במדיניות האירוח הלבבי לגורמי חמאס במדינה. במיוחד אמורים הדברים בהקשר של דמות אחת מרכזית – סאלח אל-עארורי, מבכירי מגורשי עסקת שליט ומנהיג חמאס בחו"ל.

סאלח אל-עארורי ב-2017 (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)
סאלח אל-עארורי ב-2017 (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)

ישראל מייחסת לאל-עארורי את תכנון פעילות הטרור ביהודה ושומרון ואת המאמץ המתמשך לערעור השליטה של הרשות הפלסטינית בגדה. בכל מפגש ישראלי-טורקי עולה מורת הרוח של ירושלים מכך, הטורקים שומעים וארדואן עושה לבסוף מה שהוא רוצה. מבחינתו זו ברית אחים, מפלגת הצדק והפיתוח – האחים המוסלמים של טורקיה, שמחבקת את חמאס – תנועת האחות בפלסטין.

הטורקים מהדהדים בימים האחרונים את פרשיית הריגול, כאשר המוסד מככב בדיווחים. עד כה זה נראה שארדואן משחק בזהירות ובאופן מפוקח. הוא נותן לתקשורת לדון בפרשה בהרחבה, מזין אותה בהרבה מאוד פרטים מחקירות העצורים, אבל הוא עצמו שותק.

עד כה זה נראה שארדואן משחק בזהירות ובאופן מפוקח. הוא נותן לתקשורת לדון בפרשה בהרחבה, מזין אותה בהרבה מאוד פרטים מהחקירות, אבל הוא עצמו שותק

כל אמירה של ארדואן בהקשר הזה יכולה ליצור משבר מיידי עם ישראל, ולכן יכול להיות שגם הוא רוצה לשמר לו את מרחב ההכחשה. הוא מוציא כרטיס צהוב – את האדום הוא מחזיק בכיס.

בחודש האחרון חשפו שירותי הביטחון הטורקיים רשת ריגול נוספת שהופעלה על ידי איראן במזרח טורקיה. על פי הפרסומים, סוכני הרשת ניסו לחטוף טייס איראני שערק לטורקיה והפך לפעיל באופוזיציה הגולה. האיראנים, לפי התקשורת בטורקיה, נתפסו בדירת מסתור שאליה היה אמור הטייס להגיע בטוענת שווא.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן באנקרה, 17 במאי 2021 (צילום: Mustafa Kamaci/Turkish Presidency via AP)
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן באנקרה, 17 במאי 2021 (צילום: Mustafa Kamaci/Turkish Presidency via AP)

סמיכות הפרשיות כנראה לא מקרית, טוען הד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, ממכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון. ד"ר ינרוג'ק, יליד איסטנבול, נחשב לאחד המומחים הבולטים בישראל לטורקיה המודרנית.

"הטורקים חושבים רחב מאוד", הוא אומר לזמן ישראל. "לא מן הנמנע שהם רוצים להוריד את המתח מול האיראנים בהקשר חשיפת הרשת במזרח טורקיה, ולכן דאגו לפרסם בהרחבה את חשיפת הרשת של המוסד. המסר שהטורקים רוצים להעביר הוא שהם פועלים נגד כולם".

"לא מן הנמנע שהטורקים רוצים להוריד את המתח מול האיראנים בהקשר חשיפת הרשת במזרח טורקיה, ולכן דאגו לפרסם בהרחבה את חשיפת הרשת של המוסד. המסר שהטורקים רוצים להעביר הוא שהם פועלים נגד כולם"

על הפרסומים בטורקיה בימים האחרונים, הרשת "הישראלית" הורכבה מסטודנטים ותושבים פלסטינים המתגוררים באיסטנבול. מטרת הרשת, על פי שירותי הביטחון הטורקיים, הייתה לעקוב אחר סטודנטים וארגונים פלסטיניים בטורקיה. לגבי גופי חמאס במדינה אין כרגע אזכורים.

על פי חקירה של אחד העצורים הפלסטיניים שפורסמה בשבוע שעבר, המפעילים הזדהו כחוקרים אירופים שתומכים במאבק הפלסטיני. לא ברור האם חברי הרשת ידעו שהם עובדים עבור ישראל.

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק
ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק

הסימנים המחשידים הראשונים לחשיפת הרשת צצו כבר בתחילת אוקטובר. שבע משפחות פלסטיניות מיהודה ושומרון פנו לרשות הפלסטינית בבקשה לבדוק לאן נעלמו בניהן שלומדים ומתגוררים בטורקיה. ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה פנה לטורקים, אבל לא נענה.

"העובדה שאין יהודים או ישראלים בין העצורים היא משמעותית בהקשר לעוצמת המשבר שיכול להתפתח", אומר ד"ר ינרוג'ק. "הנוסח של הפרסומים הוא 'משתפי פעולה ערבים של ישראל'. לרטוריקה יש משמעות, והיא יכולה להפחית את הנזק בהקשר הישראלי".

כדי להבין את הרגישות הטורקית-איראנית, שמקרינה על חשיפת הרשת "הישראלית", צריך להביט על ההתפתחויות האחרונות בקווקז. כוחות טורקים גדולים עדיין פרוסים במזרח המדינה בגבול עם איראן, כחלק מהחיבוק לאזרבייג'ן והמתח הנוכחי שלה מול טהרן.

"העובדה שאין יהודים או ישראלים בין העצורים היא משמעותית בהקשר לעוצמת המשבר שיכול להתפתח. הנוסח של הפרסומים הוא 'משתפי פעולה ערבים של ישראל'. לרטוריקה יש משמעות"

"המתח ביו טורקיה לאיראן גבוה מאוד, הרבה מעבר לחשיפת רשת הסוכנים של משמרות המהפכה", אומר ד"ר ינרוג'ק. "הסכם הפסקת האש בסיום העימות בנגורנו קראבך קבע כי יתקיים מסדרון יבשתי בין טורקיה לאזרבייג'ן. האיראנים רואים בציר הזה, שעובר בשטחה של ארמניה, איום אסטרטגי.

"זה נובע מהבנת האתוס האזרי של 'אזרבייג'ן הגדולה', כזו שכוללת גם את האזרים שחיים בצפון מערב איראן. בראייה האיראנית, עכשיו כשאזרבייג'ן כבר לא עסוקה בנגורנו קראבך ואחרי שהשיגה את החיבור הקרקעי לטורקיה, היא יכולה לפנות ליעד הבא, חיבור טבעי מבחינתה עם האזרים באיראן".

בראייה רחבה, המתח בקווקז משרת את המטרות הישראליות. איראן מוצאת את עצמה מאוימת מצפון וממערב, על ידי שתי מדינות חזקות צבאית. זה מסביר גם את התרגיל הצבאי הגדול שערכה איראן בחודש האחרון על הגבול האזרי, לראשונה מאז נפילת ברית המועצות.

מסוק של צבא איראן יורה במסגרת תרגיל צבאי על גבול אזרבייג'ן, 1 באוקטובר 2021 (צילום: Iranian Army via AP)
מסוק של צבא איראן יורה במסגרת תרגיל צבאי על גבול אזרבייג'ן, 1 באוקטובר 2021 (צילום: Iranian Army via AP)

אבל למרות זהות האינטרסים הזו בין ישראל לטורקיה בקווקז מול איראן, היחסים בין שתי המדינות עדיין רחוקים מלהיות תקינים. עניין החסות הטורקית לאל-עארורי נראה בינתיים כבלתי פתיר, לפחות כל עוד ארדואן אוחז במושכות, וזה לא צפוי להשתנות בקרוב.

"מקבלי ההחלטות הישראלים הבהירו לטורקים שהם חייבים לשנות מדיניות כדי לחזור למסלול של נרמול אמיתי של היחסים", אומר הד"ר ינרוג'ק. "אני מדגיש נרמול אמיתי, משום שמה שקרה עד כה בין אנקרה לירושלים לא עונה להגדרה הזו.

"מקבלי ההחלטות הישראלים הבהירו לטורקים שהם חייבים לשנות מדיניות כדי לחזור למסלול של נרמול אמיתי של היחסים. אני מדגיש נרמול אמיתי, משום שמה שקרה עד כה בין אנקרה לירושלים לא עונה להגדרה הזו"

"בעיניי, הכדור הוא בשטח הטורקי. אנקרה לא מפנימה את העובדה שישראל היא כבר מזמן לא המדינה של 1948. היא מדינה חזקה עם בריתות מדיניות וכלכליות עם יוון, קפריסין, מצרים – ועכשיו גם עם המפרציות.

"המצב הגאו-פוליטי במזרח התיכון השתנה מקצה לקצה וטורקיה כנראה לא מפנימה את זה. ישראל בהקשר הזה חזקה יותר ויכולה להרשות לעצמה לא לרוץ לזרועות ארדואן בכל פעם שהוא מבקש".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
הגיע הזמן לחסל כל מנהיג מהחמס ודומים לו כל עוד הם מסיטים ושואפים לבצע פיגועים בארצנו הקדושה. כמו כן לקיים קפמיין שארץ ישראל שייכת לעם היהודי בלבד.אין זה אומר שצריך לגרש את הערבים אולם ה... המשך קריאה

הגיע הזמן לחסל כל מנהיג מהחמס ודומים לו כל עוד הם מסיטים ושואפים לבצע פיגועים בארצנו הקדושה.
כמו כן לקיים קפמיין שארץ ישראל שייכת לעם היהודי בלבד.אין זה אומר שצריך לגרש את הערבים אולם הם צריכים לדעת שאין להם שום קשר הסטורי עם ארץ ישראל.
הם פלשו לארצנו הקדושה הזמן שהוגלנו מארצנו

עוד 915 מילים ו-2 תגובות
סגירה