דיקטטורה בסודאן – מה יקרה להסכם עם ישראל?

כוחות הביטחון הסודנים נערכים בזמן ההפגנות, יום אחרי ההפיכה הצבאית והשתלטות הצבא בחרטום, 26 באוקטובר, 2021 (צילום: AP Photo/Marwan Ali)
AP Photo/Marwan Ali
כוחות הביטחון הסודנים נערכים בזמן ההפגנות, יום אחרי ההפיכה הצבאית והשתלטות הצבא בחרטום, 26 באוקטובר, 2021

עבד אל-פתאח בורהאן ערך השבוע בסודאן  את מה שהוא מכנה "הפיכת התיקון" במטרה לרכז את השלטון בידיו. בכך חזרה סודאן צעד משמעותי לאחור בסיכוייה להפוך לדמוקרטיה. האם הזעזוע הפוליטי יפגע בנורמליזציה עם ישראל?

עבד אל-פתאח בורהאן, ראש "מועצת ההנהגה" הסודאנית, פירק ביום שני את מועצת השרים ששלטה במדינה והחל בגל מעצרים של פוליטיקאים.

בורהאן הכריז על מצב חירום המעניק לו סמכויות נרחבות. הוא טען בהכרזתו לאחר ההפיכה כי הציל את ארצו ממלחמת אזרחים נוספת וכי "הצבא ימשיך במעבר הדמוקרטי לקראת ממשלה אזרחית נבחרת".

עבד אל-פתאח בורהאן, ראש "מועצת ההנהגה" הסודאנית, פירק ביום שני את מועצת השרים ששלטה במדינה והחל בגל מעצרים של פוליטיקאים. בורהאן הכריז על מצב חירום המעניק לו סמכויות נרחבות

אותה מועצה שפיזר בורהאן הוקמה כממשלת מעבר אחרי מהומות קיץ 2019 כגוף הנהגה משותף צבאי-אזרחי, בו השתתפו חמשת חברי המועצה הצבאית וחמשת נציגי "הקואליציה של כוחות החופש והשינוי" האזרחית.

לדברי בורהאן, יערכו בחירות ביולי 2023 ועד אז תהיה ממשלת טכנוקרטים. רה"מ חמדוק הושם במעצר בית ומשרד התקשורת הספיק להודיע כי מבחינתו מדובר בהפיכה צבאית לכל דבר וקרא לציבור לצאת לרחובות ולחסום כבישים. לפי מספר אמצעי תקשורת ערביים, אזרחים שיצאו למחות נורו ע"י כוחות הצבא.

https://twitter.com/T_FireNews/status/1452562153110650884

עבד אל-פתאח של סודאן רוצה להיות עבד אל-פתאח של מצרים

שליט סודאן, עבד אל-פתאח אל-בורהאן (61), הוא איש צבא ובוגר האקדמיה הצבאית של סודן. הוא עבר הכשרות צבאיות במצרים ובירדן. בורהאן התקדם בסולם הדרגות עד שהתמנה לרמטכ"ל ב-2018 עוד בתקופת אל-בשיר. בורהאן נשוי ואב לשלושה.

רה"מ חמדוק הושם במעצר בית, ומשרד התקשורת הספיק להודיע כי מבחינתו מדובר בהפיכה צבאית וקרא לציבור לצאת לרחובות ולחסום כבישים. לפי אמצעי תקשורת ערביים, אזרחים שיצאו למחות נורו ע"י כוחות הצבא

בורהאן ניצל את המהומות במדינה נגד הדיקטטור עומר אל-בשיר ב-2019 על מנת לתפוס את השלטון. עלייתו לשלטון קירבה את סודאן לציר הסוני המתון של מצרים, סעודיה והאמירויות.

בורהאן אינו מנהיג ליברלי אלא קצין צבא קשוח ואכזרי. בחודשים שלאחר מינויו דיכא בכוח הפגנות מחאה ברחובות סודן. הדוגמה העומדת לנגד עיניו של בורהאן היא זו של שכנו מצפון, הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, שליט מצרים, שזוכה להלוואות ולמענקים נדיבים מסעודיה והאמירויות ומהלוואות מהאיחוד האירופי ומארה"ב.

חוסר היציבות הפנימית ומצבה הכלכלי הקשה של סודן והזדקקותה לסיוע אמריקאי דחוף, הם המניעים העיקריים לצעדיו של בורהאן: מבחינתו הדרך לוושינגטון עוברת בירושלים.

בורהאן נפגש עם רה"מ לשעבר בנימין נתניהו באנטבה בפברואר 2020, כשמונה חודשים לפני הסכם הנורמליזציה של ארצו עם ישראל, מבלי להתייעץ עם הממשלה הזמנית.

https://twitter.com/simonarann/status/1224372636802789376

רשת אל-מיאדין עקבה חודשים ארוכים, לפני הנורמליזציה ואחריה, אחר ההפגנות וההתבטאויות של מנהיגים פוליטיים בסודאן כנגד הנורמליזציה עם ישראל. אולם ההנהגה הצבאית ובורהאן בראשה, בדומה לפיקוד הצבאי במצרים, אינם מתחשבים בדעת הקהל וכאמור רואים בקשרים עם ישראל פוטנציאל לחיזוק הצבא ולקידום הכלכלה.

רשת אל-מיאדין עקבה אחר ההפגנות בסודאן כנגד הנורמליזציה עם ישראל. אולם ההנהגה הצבאית ובורהאן בראשה, בדומה לפיקוד הצבאי במצרים, אינם מתחשבים בדעת הקהל

ייתכן כי בורהאן נטל את הסיכון של ההפיכה כלקח מניסיון עמיתו א-סיסי במצרים. הוא למד ממנו כי הלגיטימציה לא מגיעה מיד עם תפיסת השלטון בכוח, ומצפה כי צעדיו ייתקלו בביקורת ואף בצעדים דיפלומטים עוינים ממדינות המערב, אירופה וארה"ב.

נשיא מצרים הצליח לעצור את ההידרדרות הביטחונית והכלכלית של מצרים וסיים את מצב האנרכיה שפקד את המדינה מאז האביב הערבי. הישגים אלה הביאו לקבלתו של א-סיסי ע"י העולם המערבי כמנהיג לגיטימי בעל השפעה חיובית וממתנת על סביבתו, וגם כמתווך חשוב בסכסוכים באזור (למשל בעזה ובלוב).

בורהאן שמקווה לשחזר הצלחה זו, מודע לעובדה שהכרה זו ניתנה לעמיתו למרות רמיסת זכויות האזרח והמשך הדיכוי האכזרי של האופוזיציה האסלאמית (ולא מעט פעילי זכויות אדם).

מבחן הדיקטטורה ושאלת השלום

"דיקטטורה טובה" היא ללא ספק אוקסימורון. אלא שבמציאות האכזרית של המזרח התיכון, לעיתים האלטרנטיבה לדיקטטורה היא אופציה גרועה יותר. דמוקרטיה או תהליך דמוקרטיזציה במדינות ערב אפשרו בעבר את עלייתן לשלטון של מפלגות אסלאמיסטיות (כמו א-נהדה בתוניסיה 2011 והאחים המוסלמים במצרים 2012) או למצב כמעט אנרכי ולקריסה כלכלית (כגון בתוניסיה, בלבנון ובעיראק).

"דיקטטורה טובה" היא ללא ספק אוקסימורון. אלא שבמציאות האכזרית של המזרח התיכון, לעיתים האלטרנטיבה לדיקטטורה היא אופציה גרועה יותר

למרבה הצער, האופציה של הפיכת סודאן לדמוקרטיה, אינה נראית באופק הקרוב. הדמוקרטיה היחידה באזור, זו של תוניסיה, נתונה כעת בחוסר יציבות ומשברים פוליטיים וכלכליים חמורים. בתוניסיה נסוגה המערכת הדמוקרטית צעד לאחור, כאשר ביולי פיזר הנשיא קייס סועייד את הפרלמנט ופיזר את הממשלה בתירוץ של מצב חירום.

יש שיטענו כי בורהאן פעל בהשראתו של סועייד ולמעשה לא קיים הפיכה ממש כקודמיו במדינה, כי הוא היה שליט המדינה בפועל כבר מ-2019, אלא רק שיפר את אחיזתו בשלטון.

בורהאן כינה את צעדו הקיצוני ביום שני כ"תיקון למהפכה", מושג שאינו מבשר דמוקרטיזציה כלל. האחרון שהשתמש במושג דומה היה חאפז אל-אסד, אביו של נשיא סוריה, שכינה את ההפיכה בה תפס את השלטון ב-1970 בשם "מהפכת התיקונים".

כשליט יחיד ינסה בורהאן לקדם את האינטרסים של המועצה הצבאית מבלי להיתקל באופוזיציה. הוא ידכא את הגוף הפוליטי החשוב ביותר במחאה העממית "קואליציית כוחות החופש והשינוי", הקוראת להפיכתה של סודאן לדמוקרטיה מלאה. הקואליציה טוענת כי הצבא מנסה להשתלט על המהפכה ולהפוך את סודאן שוב לדיקטטורה.

כשליט יחיד בורהאן ידכא את הגוף הפוליטי החשוב ביותר במחאה העממית "קואליציית כוחות החופש והשינוי", הקוראת להפיכת סודאן לדמוקרטיה וטוענת שהצבא מנסה להפוך את סודאן שוב לדיקטטורה

לגבי השאלה האם ההפיכה של בורהאן עלולה לסכן את הסכמי אברהם, הרי שהתשובה היא ככל הנראה שלילית. דווקא מתנגדי ההסכם עם ישראל, בהם רה"מ עבדאללה חמדוק, שהשתייכו למחנה הפוליטי האזרחי, הם אלה שנפגעו בהפיכה הנוכחית.

לא מעט מפלגות פוליטיות פן-ערביות, שמאלניות ואסלאמיות בסודאן התנגדו בפומבי לנורמליזציה (הועידה העממית, מפלגת הבעת', המפלגה הקומוניסטית, מפלגת האומה ועוד). ואילו בורהאן והמועצה הצבאית היו הכוח המניע מאחורי הנורמליזציה. נזכיר שרוב בעלות הברית הקרובות ביותר של בורהאן (מלבד סעודיה) הן מדינות הנמצאות ביחסי שלום עם ישראל: מצרים, ירדן, האמירויות ובחריין.

נציין כי את הסודאנים יותר מדאיגה השאלה האם יישמר הסכם השלום ההיסטורי של ג'ובא בין כל הפלגים היריבים בסודאן מאוגוסט 2020. יום לאחר ההפיכה מיהר בורהאן להרגיע והצהיר כי ישמור על אותו ההסכם שסיים את מאבק הדמים הממושך במדינה מאז סכסוך דרפור (2003).

בעקבות ההפיכה נשמעו מארה"ב איומים להפסיק את הסיוע לסודאן (700 מיליון דולר) בשל החשש לחיסול הדמוקרטיה ולדיכוי העם. אותו איום הגיע מארה"ב גם נגד משטרו של א-סיסי ב-2013, כאשר עלה לשלטון במצרים והדיח את הממשלה של האחים המוסלמים שנבחרה כחוק.

אז נרתמו מדינות הנפט העשירות לסייע למצרים, כאשר ארה"ב הקפיאה זמנית את הסיוע הצבאי למצרים. לא מן הנמנע כי אם ייווצר שוב משבר מסוג זה בסודאן, יעניקו מדינות הנפט גם לחרטום רשת הגנה כלכלית דומה. יתר על כן, נראה כי בורהאן אף יתאמץ לקדם את הסכמי הנורמליזציה עם ישראל יותר מאשר בעבר, על מנת לשקם את קשריו עם ארה"ב ולהשיג את הסיוע כלכלי הנחוץ לסודאן בדחיפות.

נראה כי בורהאן אף יתאמץ לקדם את הסכמי הנורמליזציה עם ישראל יותר מאשר בעבר, על מנת לשקם את קשריו עם ארה"ב ולהשיג את הסיוע כלכלי הנחוץ לסודאן בדחיפות

מבחן ההצלחה של בורהאן יהיה דומה לזה של א-סיסי במצרים לפני 8 שנים, כאשר תפס את השלטון בהפיכה: האם יצליח להביא ליציבות פוליטית ולעצירת ההידרדרות הכלכלית ולהבאת סודאן לצמיחה כלכלית? אם יעמוד בשני היעדים הללו יוכל להשיג לגיטימציה בתוך סודאן וגם במערב.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,085 מילים ו-1 תגובות
סגירה