דיקטטורה בסודאן – מה יקרה להסכם עם ישראל?

כוחות הביטחון הסודנים נערכים בזמן ההפגנות, יום אחרי ההפיכה הצבאית והשתלטות הצבא בחרטום, 26 באוקטובר, 2021 (צילום: AP Photo/Marwan Ali)
AP Photo/Marwan Ali
כוחות הביטחון הסודנים נערכים בזמן ההפגנות, יום אחרי ההפיכה הצבאית והשתלטות הצבא בחרטום, 26 באוקטובר, 2021

עבד אל-פתאח בורהאן ערך השבוע בסודאן  את מה שהוא מכנה "הפיכת התיקון" במטרה לרכז את השלטון בידיו. בכך חזרה סודאן צעד משמעותי לאחור בסיכוייה להפוך לדמוקרטיה. האם הזעזוע הפוליטי יפגע בנורמליזציה עם ישראל?

עבד אל-פתאח בורהאן, ראש "מועצת ההנהגה" הסודאנית, פירק ביום שני את מועצת השרים ששלטה במדינה והחל בגל מעצרים של פוליטיקאים.

בורהאן הכריז על מצב חירום המעניק לו סמכויות נרחבות. הוא טען בהכרזתו לאחר ההפיכה כי הציל את ארצו ממלחמת אזרחים נוספת וכי "הצבא ימשיך במעבר הדמוקרטי לקראת ממשלה אזרחית נבחרת".

עבד אל-פתאח בורהאן, ראש "מועצת ההנהגה" הסודאנית, פירק ביום שני את מועצת השרים ששלטה במדינה והחל בגל מעצרים של פוליטיקאים. בורהאן הכריז על מצב חירום המעניק לו סמכויות נרחבות

אותה מועצה שפיזר בורהאן הוקמה כממשלת מעבר אחרי מהומות קיץ 2019 כגוף הנהגה משותף צבאי-אזרחי, בו השתתפו חמשת חברי המועצה הצבאית וחמשת נציגי "הקואליציה של כוחות החופש והשינוי" האזרחית.

לדברי בורהאן, יערכו בחירות ביולי 2023 ועד אז תהיה ממשלת טכנוקרטים. רה"מ חמדוק הושם במעצר בית ומשרד התקשורת הספיק להודיע כי מבחינתו מדובר בהפיכה צבאית לכל דבר וקרא לציבור לצאת לרחובות ולחסום כבישים. לפי מספר אמצעי תקשורת ערביים, אזרחים שיצאו למחות נורו ע"י כוחות הצבא.

עבד אל-פתאח של סודאן רוצה להיות עבד אל-פתאח של מצרים

שליט סודאן, עבד אל-פתאח אל-בורהאן (61), הוא איש צבא ובוגר האקדמיה הצבאית של סודן. הוא עבר הכשרות צבאיות במצרים ובירדן. בורהאן התקדם בסולם הדרגות עד שהתמנה לרמטכ"ל ב-2018 עוד בתקופת אל-בשיר. בורהאן נשוי ואב לשלושה.

רה"מ חמדוק הושם במעצר בית, ומשרד התקשורת הספיק להודיע כי מבחינתו מדובר בהפיכה צבאית וקרא לציבור לצאת לרחובות ולחסום כבישים. לפי אמצעי תקשורת ערביים, אזרחים שיצאו למחות נורו ע"י כוחות הצבא

בורהאן ניצל את המהומות במדינה נגד הדיקטטור עומר אל-בשיר ב-2019 על מנת לתפוס את השלטון. עלייתו לשלטון קירבה את סודאן לציר הסוני המתון של מצרים, סעודיה והאמירויות.

בורהאן אינו מנהיג ליברלי אלא קצין צבא קשוח ואכזרי. בחודשים שלאחר מינויו דיכא בכוח הפגנות מחאה ברחובות סודן. הדוגמה העומדת לנגד עיניו של בורהאן היא זו של שכנו מצפון, הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, שליט מצרים, שזוכה להלוואות ולמענקים נדיבים מסעודיה והאמירויות ומהלוואות מהאיחוד האירופי ומארה"ב.

חוסר היציבות הפנימית ומצבה הכלכלי הקשה של סודן והזדקקותה לסיוע אמריקאי דחוף, הם המניעים העיקריים לצעדיו של בורהאן: מבחינתו הדרך לוושינגטון עוברת בירושלים.

בורהאן נפגש עם רה"מ לשעבר בנימין נתניהו באנטבה בפברואר 2020, כשמונה חודשים לפני הסכם הנורמליזציה של ארצו עם ישראל, מבלי להתייעץ עם הממשלה הזמנית.

רשת אל-מיאדין עקבה חודשים ארוכים, לפני הנורמליזציה ואחריה, אחר ההפגנות וההתבטאויות של מנהיגים פוליטיים בסודאן כנגד הנורמליזציה עם ישראל. אולם ההנהגה הצבאית ובורהאן בראשה, בדומה לפיקוד הצבאי במצרים, אינם מתחשבים בדעת הקהל וכאמור רואים בקשרים עם ישראל פוטנציאל לחיזוק הצבא ולקידום הכלכלה.

רשת אל-מיאדין עקבה אחר ההפגנות בסודאן כנגד הנורמליזציה עם ישראל. אולם ההנהגה הצבאית ובורהאן בראשה, בדומה לפיקוד הצבאי במצרים, אינם מתחשבים בדעת הקהל

ייתכן כי בורהאן נטל את הסיכון של ההפיכה כלקח מניסיון עמיתו א-סיסי במצרים. הוא למד ממנו כי הלגיטימציה לא מגיעה מיד עם תפיסת השלטון בכוח, ומצפה כי צעדיו ייתקלו בביקורת ואף בצעדים דיפלומטים עוינים ממדינות המערב, אירופה וארה"ב.

נשיא מצרים הצליח לעצור את ההידרדרות הביטחונית והכלכלית של מצרים וסיים את מצב האנרכיה שפקד את המדינה מאז האביב הערבי. הישגים אלה הביאו לקבלתו של א-סיסי ע"י העולם המערבי כמנהיג לגיטימי בעל השפעה חיובית וממתנת על סביבתו, וגם כמתווך חשוב בסכסוכים באזור (למשל בעזה ובלוב).

בורהאן שמקווה לשחזר הצלחה זו, מודע לעובדה שהכרה זו ניתנה לעמיתו למרות רמיסת זכויות האזרח והמשך הדיכוי האכזרי של האופוזיציה האסלאמית (ולא מעט פעילי זכויות אדם).

מבחן הדיקטטורה ושאלת השלום

"דיקטטורה טובה" היא ללא ספק אוקסימורון. אלא שבמציאות האכזרית של המזרח התיכון, לעיתים האלטרנטיבה לדיקטטורה היא אופציה גרועה יותר. דמוקרטיה או תהליך דמוקרטיזציה במדינות ערב אפשרו בעבר את עלייתן לשלטון של מפלגות אסלאמיסטיות (כמו א-נהדה בתוניסיה 2011 והאחים המוסלמים במצרים 2012) או למצב כמעט אנרכי ולקריסה כלכלית (כגון בתוניסיה, בלבנון ובעיראק).

"דיקטטורה טובה" היא ללא ספק אוקסימורון. אלא שבמציאות האכזרית של המזרח התיכון, לעיתים האלטרנטיבה לדיקטטורה היא אופציה גרועה יותר

למרבה הצער, האופציה של הפיכת סודאן לדמוקרטיה, אינה נראית באופק הקרוב. הדמוקרטיה היחידה באזור, זו של תוניסיה, נתונה כעת בחוסר יציבות ומשברים פוליטיים וכלכליים חמורים. בתוניסיה נסוגה המערכת הדמוקרטית צעד לאחור, כאשר ביולי פיזר הנשיא קייס סועייד את הפרלמנט ופיזר את הממשלה בתירוץ של מצב חירום.

יש שיטענו כי בורהאן פעל בהשראתו של סועייד ולמעשה לא קיים הפיכה ממש כקודמיו במדינה, כי הוא היה שליט המדינה בפועל כבר מ-2019, אלא רק שיפר את אחיזתו בשלטון.

בורהאן כינה את צעדו הקיצוני ביום שני כ"תיקון למהפכה", מושג שאינו מבשר דמוקרטיזציה כלל. האחרון שהשתמש במושג דומה היה חאפז אל-אסד, אביו של נשיא סוריה, שכינה את ההפיכה בה תפס את השלטון ב-1970 בשם "מהפכת התיקונים".

כשליט יחיד ינסה בורהאן לקדם את האינטרסים של המועצה הצבאית מבלי להיתקל באופוזיציה. הוא ידכא את הגוף הפוליטי החשוב ביותר במחאה העממית "קואליציית כוחות החופש והשינוי", הקוראת להפיכתה של סודאן לדמוקרטיה מלאה. הקואליציה טוענת כי הצבא מנסה להשתלט על המהפכה ולהפוך את סודאן שוב לדיקטטורה.

כשליט יחיד בורהאן ידכא את הגוף הפוליטי החשוב ביותר במחאה העממית "קואליציית כוחות החופש והשינוי", הקוראת להפיכת סודאן לדמוקרטיה וטוענת שהצבא מנסה להפוך את סודאן שוב לדיקטטורה

לגבי השאלה האם ההפיכה של בורהאן עלולה לסכן את הסכמי אברהם, הרי שהתשובה היא ככל הנראה שלילית. דווקא מתנגדי ההסכם עם ישראל, בהם רה"מ עבדאללה חמדוק, שהשתייכו למחנה הפוליטי האזרחי, הם אלה שנפגעו בהפיכה הנוכחית.

לא מעט מפלגות פוליטיות פן-ערביות, שמאלניות ואסלאמיות בסודאן התנגדו בפומבי לנורמליזציה (הועידה העממית, מפלגת הבעת', המפלגה הקומוניסטית, מפלגת האומה ועוד). ואילו בורהאן והמועצה הצבאית היו הכוח המניע מאחורי הנורמליזציה. נזכיר שרוב בעלות הברית הקרובות ביותר של בורהאן (מלבד סעודיה) הן מדינות הנמצאות ביחסי שלום עם ישראל: מצרים, ירדן, האמירויות ובחריין.

נציין כי את הסודאנים יותר מדאיגה השאלה האם יישמר הסכם השלום ההיסטורי של ג'ובא בין כל הפלגים היריבים בסודאן מאוגוסט 2020. יום לאחר ההפיכה מיהר בורהאן להרגיע והצהיר כי ישמור על אותו ההסכם שסיים את מאבק הדמים הממושך במדינה מאז סכסוך דרפור (2003).

בעקבות ההפיכה נשמעו מארה"ב איומים להפסיק את הסיוע לסודאן (700 מיליון דולר) בשל החשש לחיסול הדמוקרטיה ולדיכוי העם. אותו איום הגיע מארה"ב גם נגד משטרו של א-סיסי ב-2013, כאשר עלה לשלטון במצרים והדיח את הממשלה של האחים המוסלמים שנבחרה כחוק.

אז נרתמו מדינות הנפט העשירות לסייע למצרים, כאשר ארה"ב הקפיאה זמנית את הסיוע הצבאי למצרים. לא מן הנמנע כי אם ייווצר שוב משבר מסוג זה בסודאן, יעניקו מדינות הנפט גם לחרטום רשת הגנה כלכלית דומה. יתר על כן, נראה כי בורהאן אף יתאמץ לקדם את הסכמי הנורמליזציה עם ישראל יותר מאשר בעבר, על מנת לשקם את קשריו עם ארה"ב ולהשיג את הסיוע כלכלי הנחוץ לסודאן בדחיפות.

נראה כי בורהאן אף יתאמץ לקדם את הסכמי הנורמליזציה עם ישראל יותר מאשר בעבר, על מנת לשקם את קשריו עם ארה"ב ולהשיג את הסיוע כלכלי הנחוץ לסודאן בדחיפות

מבחן ההצלחה של בורהאן יהיה דומה לזה של א-סיסי במצרים לפני 8 שנים, כאשר תפס את השלטון בהפיכה: האם יצליח להביא ליציבות פוליטית ולעצירת ההידרדרות הכלכלית ולהבאת סודאן לצמיחה כלכלית? אם יעמוד בשני היעדים הללו יוכל להשיג לגיטימציה בתוך סודאן וגם במערב.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,085 מילים
כל הזמן // שבת, 27 בנובמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: בנט מעוניין בסגירת הכניסה לארץ לזרים - הורוביץ מתנגד

נסיונות למצוא נוסחת פשרה לקראת ישיבת הקבינט במוצאי שבת ● זרקא: "עוד לא רוצים לקרוא לזה 'גל חמישי' ובצדק – כי אפשר לכבות אותו" ● בחמאס מגנים את הדלקת הנרות המתוכננת של הרצוג במערת המכפלה ● עופר כסיף: החלטה מבישה ● דוח בריטי: לאיראן יש מספיק אורניום מועשר להרכיב פצצה תוך חודש ● מרב מיכאלי מתנגדת לפרויקט הרכבל לכותל ● סמוטריץ׳: איוולת תחבורתית

עוד 42 עדכונים

על טוקבקים בגוגל ובפייסבוק - טינופת וחנופה

"לדודה הפרחונית שלומית טנא המתהדרת בשמה המלא", כך הגיב בגוגל טוקבקיסט על טוקבק שלי, החתום בשמי, בו הבעתי דעה בוויכוח על סוגיה כלשהי. אותו טוקבקיסט, שחתם בשם פיקטיבי, חלק בגסות על דעתי. בתגובה על השתלחותו בי ציינתי שמתבקשת פה הבהרה:

"למה הזדהות של טוקבקיסט בשמו המלא נתפסת בעיניך כ'התהדרות'? מדוע אינך מפרש חשיפה של השם האמיתי כהימנעות מהסתתרות מאחורי שם בדוי, פיקטיבי? והלוא אותה הסתתרות המקובלת בטוקבקיאדה בגוגל מאפשרת פיזור רעל, הכפשות, ביזוי וטינוף הזולת. גסות רוח מבעבעת. גם בגללה הרשת מתפקעת מאלימות".

וגם חשבתי (בלי לכתוב זאת) על הקנטרנות של אותו טוקבקיסט. אני מניחה שהוא היה מעדן במקצת את ניסוחיו אלמלא הסתתר מאחורי שם בדוי. אילו חשף (כמוני) את שמו המלא, האמיתי.

וגם חשבתי (בלי לכתוב זאת) על הקנטרנות של אותו טוקבקיסט. אני מניחה שהוא היה מעדן במקצת את ניסוחיו אלמלא הסתתר מאחורי שם בדוי. אילו חשף (כמוני) את שמו המלא

הסתרת שמותיהם של רוב המטקבקים בגוגל מלווה, באופן אבסורדי, דווקא בחשיפה. נראה שהיא חושפת מעין תת-הכרה. וגם קנאה עזה נחשפת. אותה מפלצת ירוקת עין מרימה מדי פעם את ראשה.

די להציץ, למשל, באתר וואלה בראנז'ה. שם מתפרסמים דיווחים על מינוי אנשים וקידומם בענפי "התעשייה": הבידור, התקשורת וכו'. רוב המגיבים מפרגנים ומשבחים את מושא הדיווח, משגרים לו איחולי הצלחה, אפילו מאמינים שהוא יגיע רחוק. אבל תמיד יש נם משביתי שמחה. טוקבקים בנוסח "הוא כלומניק", "הוא אפס ביחסי אנוש", "ההצלחות שלו נבנות רק מפוליטיקה, ממרפקים וליקוקים".

ובקוטב השני – פייסבוק. שם, כידוע, אי אפשר לבדות שמות. המגבלה הזאת מצמיחה, בין השאר, פוסטים וטוקבקים מוצפים זיוף ודברי חלקלקות. אינפלציה של סופרלטיבים נפוצים עד לזרא כמו "מדהים", "מהמם", "מקסים", "אתה אלוף", "את אהובה", "יפה מבחוץ ומבפנים" וכיוצא באלו קלישאות.

רוב התגובות הללו (לא כולן) אינן חפות מחנופה. חנופה דביקה, סנטימנטלית, סכרינית, ולעתים קרובות מביכה.

וכבר נאמר שהפייסבוק הביא עימו צורה חדשה של הצגת ה"אני" אל מול קהל חברים מדומיין שתפקידו להחמיא. התצוגה הזאת תמיד אידילית ולכן כוזבת ומלאכותית.

ובקוטב השני – פייסבוק. שם, כידוע, אי אפשר לבדות שמות. המגבלה הזאת מצמיחה, בין השאר, פוסטים וטוקבקים מוצפים זיוף ודברי חלקלקות. אינפלציה של סופרלטיבים

לפעמים אין ברירה, מוכרחים להתחנף קצת כדי להסתדר בחיים, לצאת איכשהו ממצבים מביכים ולמנוע עלבונות. זה כמעט עניין של הישרדות. החנופה שמציפה את העולם הדיגיטלי (וגם את העולם האמיתי) גורמת, בין השאר, לערעור האמון במחמאות. גם למחמאה אמיתית, משמעותית, שמחממת את הלב, נלווה פקפוק כלשהו. אולי המחמיא אינטרסנט (שואל את עצמו המוחמא), שמא גם הוא מתחנף?

ואולי יש צדק מסוים בדברי טובקיסט שכתב: "ספק אם מדובר בחנופה ולא שקרים לבנים שכולנו עושים בהם שימוש. וזה ממש לא חדש. אבל פייסבוק משמש להם במה מעולה וכל הצדדים נהנים".

*  *  *

אני חוזרת מפייסבוק אל גוגל. עד כה לא נתקלתי במענה כלשהו לשאלה: למה בממלכת הטוקבקים של גוגל ההזדהות בשם המלא כל-כך נדירה? גם טוקבקים תרבותיים, לעתים אף מבריקים, וחפים מטינופים ומגסות רוח – חתומים לעתים רחוקות בלבד בשמות האמיתיים של כותביהם.

אשר לי עצמי: מדי פעם אני "מתהדרת" בשמי המלא, אבל במקרים רבים נמנעת מכך, כי לא נוח לי להיות חריגה. זה קצת מביך להיות יוצאת דופן בין עשרות ולעתים מאות שמות פיקטיביים. ואני גם נמנעת מלהזדהות בשמי המלא כאשר טוקבק שכתבתי חושף טפח או יותר מחיי הפרטיים.

עד כה לא נתקלתי במענה לשאלה: למה בממלכת הטוקבקים של גוגל ההזדהות בשם כה נדירה? גם כשמדובר בטוקבקים תרבותיים, מבריקים, וחפים מטינופים ומגסות רוח

ועוד משהו על ההשוואה בין הארסיות המפעפעת בטוקבקיאדה של גוגל לבין הסכריניות שמציפה את פייסבוק. לא אהיה מופתעת אם מומחי מחשבים יבצעו מעקב ויגלו שבין מרססי הרעל בגוגל יש טוקבקיסטים שמתגלים בפייסבוק כגדולי החנפנים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אנשים הסתתרו מאחורי שמות בדויים עוד משחר האינטרנט, כשהוא היה כמה עשרות מחשבים מפוזרים באוניברסיטה וחצי בארצות הברית. האתוס המוקדם הזה, של ה hacker culture, מקדש את האנונימיות והזכות לומ... המשך קריאה

אנשים הסתתרו מאחורי שמות בדויים עוד משחר האינטרנט, כשהוא היה כמה עשרות מחשבים מפוזרים באוניברסיטה וחצי בארצות הברית. האתוס המוקדם הזה, של ה hacker culture, מקדש את האנונימיות והזכות לומר את מה שעל דעתך בלי מורא ובלי משוא פנים — ואת הרעיון שלא איכפת לנו מי אתה, איכפת לנו עד כמה אתה מבין עניין ומה אתה מסוגל לעשות. היום מרכז המסה של התרבות הזו נמצא ברשת החברתית reddit, ושם זה עובד יותר טוב כי כשמישהו מנצל לרעה את הפלטפורמה כדי להתנהג כמו חרא, בדרך כלל קוברים את התגובה שלו תחת הר של דיסלייקים.

עוד 550 מילים ו-1 תגובות

מה הקשר בין כת יהודית עתיקה למגילות הגנוזות שנמצאו במקרה במערות ליד ים המלח בשנת 1947? ● מסלול חדש וחינמי בפארק הלאומי קומראן מאפשר להציץ לחייהם של כת האיסיים ולרחבה ששימשה אותם לטקסים הקדושים

עוד 924 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

יאכטה לכל פועל

הגלובוס השחור הולך לרשות הספנות, שמבקשת להתקדם עם התוכנית להפקעת שישה חופים מידי הציבור ולהפוך אותם למגרשי חנייה ליאכטות ● הגלובס הירוק מתפצל לשניים: לבי"ח מאיר בכפר סבא, על המרפסת האקולוגית-טיפולית שנחנכה שם השבוע; ולעיריית קריית ביאליק על חוק העזר האוסר להכניס חד"פים לפארקים ציבוריים ● והטיפ: מסע שופינג בעשרות שקלים ב"ביגודית"

עוד 642 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
גִּינּוּי

מומחים מעריכים שאם נחבר את כל הגינויים השונים שנשמעים בישראל במשך שנה, הטקסט המחובר יגיע מנווה אילן ועד גינאה החדשה ובחזרה ● בהינתן שאלה פני הדברים, מפתיע לגלות שרבים עדיין מעיזים להגיע לאולפני הצדקנות והטרחנות בלי אסטרטגיית גינוי הולמת, ולפעמים אפילו בלי להכין מראש טיוטה של הצהרת גינוי בסיסית

עוד 1,444 מילים ו-1 תגובות

חנוכה ופרהסיה

המשנה במסכת בבא קמא מזכירה את נר חנוכה. אך מה למסכת העוסקת בנזקים שאדם גורם לרעהו לנר חנוכה? התשובה היא פשוטה, המשנה קובעת כי סוחר שמניח נר מחוץ לחנותו, אחראי לנזקים שהנר גורם. את הדין הזה מסייג רבי יהודה וקובע כי אם מדובר בנר חנוכה – אין אחריות לנזקים.

מה למסכת העוסקת בנזקים שאדם גורם לרעהו – לנר חנוכה? עפ"י המשנה, סוחר המניח נר מחוץ לחנותו אחראי לנזקים שהנר גורם. רבי יהודה מסייג, שאם מדובר בנר חנוכה אין אחריות לנזקים

בשני המקרים משתמש בעל החנות ברשות הרבים, כאשר בראשון הוא חייב ובשני פטור – מדוע? הרי גם במקרה הראשון אנו יכולים לטעון שעל מי שעובר בדרך לשים לב לנר. ולחלופין גם במקרה השני, אדם יכול לא לשים לב, להיתקל בנר ולהדליק את סביבתו.

נראה לי כי ההבדל טמון בשימושים המותרים בפרהסיה, ברשות הרבים. בניגוד למה שהתרגלנו, רשות הרבים נועדה להיות תמיד פנויה לרבים, ואין ליחיד זכות לשים בה את רכושו או את דבריו.

כך לכאורה היה צריך להיות בנוגע לרכבים, לשולחנות בתי קפה, לפסולת ואפילו לכיסאות נוח להשכרה על חופי הים. כחברה אנחנו בוחרים לאפשר ליחידים להשתמש ברשות הרבים גם לשימושם הפרטי, על אף שאינם משרתים אדם אחר ועל אף שאין זה ייעודה. זאת למרות שהקצאה זו אינה שוויונית, ומקפחת למשל את מי שלא מחזיק ברכב, והיה ראוי שמי שמשתמש ברשות הרבים יפצה את הכלל על שימוש זה.

בניגוד לכך, כאשר מדובר בנר חנוכה, אנו מתירים את השימוש – כי השימוש הזה נועד לרבים. הוא נועד לספר את הסיפור של העם, להביע עמדה על הזיכרון הראוי לרבים ועל הערכים המתאימים להם. נר חנוכה מספר את סיפור זיכרון המקדש, את סיפור המאבק בגזרות דתיות, וגם את ניצחונה של הדיפלומטיה שהובילה להקמת המדינה החשמונאית.

כאשר מדובר בנר חנוכה, אנו מתירים את השימוש – כי השימוש הזה נועד לרבים. הוא נועד לספר את הסיפור של העם, להביע עמדה על הזיכרון הראוי לרבים ועל הערכים המתאימים להם

מסיבה זו אנו יכולים לדרוש מאדם העובר ברשות הרבים לשים לב לנר החנוכה של אדם אחר – כי נר החנוכה הזה מבטא קול, שכחברה וכציבור אנו קובעים כי חשוב שיהיה נוכח ברשות הרבים. באופן דומה לגיטימי להנכיח קולות יהודיים מגוונים ברשות הרבים ולצפות מהם להתקיים אלה לצד אלה.

רשות הרבים היא בעצם מרחב הזהות הקולקטיבי, ולכן מה שקורה בה צריך לבטא את הזהות הזו. השימוש בה אינו זכות הפרט, אבל הוא כן חלק משיח הזהות הקולקטיבית. לכן ראוי לאפשר ברשות הרבים תפילה מעורבת, תפילת נשים ותפילה נפרדת בהובלת גברים – וכך גם בכותל המערבי.

אגב, מאותה סיבה בדיוק לגיטימי, כי מי שמוחה על אחד מסוגי התפילות יוכל למחות עליה – אך ללא פגיעה בצד השני ומתוך חובה לאפשר לו את דרכו "המוטעית" לטעמו. וכנראה עדיף שאת המחאה יעשה במקום אחר, ולא במקום התפילה של בר הפלוגתא שלו. עם זאת, אם הזהות הקולקטיבית תחשוב שהקול הזה פסול מכל וכל – אין מקום לאפשר אותו.

במובן זה הדיון הוא עדין. דוגמה קרובה היא הפרדה באוטובוסים או באירועים ציבוריים – כאן נראה כי הקולקטיב או הרוב סבור כי אין היא לגיטימית, על אף שיש מיעוט התובע זאת. עם זאת למיעוט יש פתרון בהפעלת תחבורת המונים פרטית נפרדת, או בקיום אירועים נפרדים במרחב פרטי.

גם נושא תפילת יהודים בהר הבית הוא עדין, מה גם שבמקרה זה קשה מאד לעמוד על דעתו של הקולקטיב. אבל צריך לזכור שגם הר הבית, גם הכותל וגם אוטובוס ציבורי – הם הפרהסיה, ועיצובה הציבורי חשוב. אגב, בדמוקרטיה הפרהסיה צריכה לתת מקום גם לרוב וגם למיעוט – מה שהופך את הדיון הזה לסבוך אף יותר.

נושא תפילת יהודים בהר הבית הוא עדין, מה גם שבמקרה זה קשה מאד לעמוד על דעתו של הקולקטיב. אבל צריך לזכור שגם הר הבית, גם הכותל וגם אוטובוס ציבורי – הם הפרהסיה, ועיצובה הציבורי חשוב

ההיתר להניח את נר החנוכה ברשות הרבים מזכיר לנו שהפרהסיה שלנו היא המרחב הקולקטיבי של הציבור, בעוד שהאחריות על חפץ פרטי המונח בשטחה מזכירה לנו שאל לה לפרהסיה לשמש לצרכינו האישיים, הפרטיים.

מאמר זה נכתב במסגרת חוברת לחנוכה על המפגש בין רשות הרבים ורשות היחיד

הרב אבי נוביס־דויטש הוא דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר ופעיל חברתי. תחת הנהגתו, בית המדרש הפך לגורם חשוב ובולט בהכשרת פעילים חברתיים העובדים בשדה העשייה היהודית־חברתית בישראל.. צילום: מיכל פתאל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כחבת: "רשות הרבים היא בעצם מרחב הזהות הקולקטיבי, ולכן מה שקורה בה צריך לבטא את הזהות הזו. השימוש בה אינו זכות הפרט, אבל הוא כן חלק משיח הזהות הקולקטיבית." אבל המקרה של תפילה שוויונית לע... המשך קריאה

כחבת: "רשות הרבים היא בעצם מרחב הזהות הקולקטיבי, ולכן מה שקורה בה צריך לבטא את הזהות הזו. השימוש בה אינו זכות הפרט, אבל הוא כן חלק משיח הזהות הקולקטיבית." אבל המקרה של תפילה שוויונית לעומת תפילה אורתודוקסית שונה מדעתו של רבי יהודה בנוגע להעמדת נר חנוכה ברשות הרבים, כי רבי יהודה התייחס לנר חנוכה ויש להניח שהדלקת נר חנוכה היה בקוצנזוס ולא היו חילוקי דעות לגביו, מה שאינו נכון לגבי השתתפות במניינים שוויוניים (כפי שאני משתתף).

עוד 626 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

דרעי חוזר לבית המשפט - אבל ימשיך להנהיג את ש"ס

היועמ"ש צפוי להודיע על הגשת כתב אישום נגד דרעי על עבירות מס - אולי אפילו עוד היום ● דרעי, לפי מקורביו, לא מתכוון ללכת על עסקת טיעון שיש בה קלון ויעדיף להילחם בבית המשפט ● אולם בניגוד לבן בריתו נתניהו, דרעי מתכנן לנהל את המשפט שלו ללא מלחמות ציבוריות ברשויות החוק ● ובכל מקרה, לאיש החזק ביותר בש"ס אין כל כוונה לעזוב את מקומו בראש המפלגה ● פרשנות

עוד 636 מילים

הבנות עושות רשימה מי שווה אונס, הבנים מחקים את מה שראו בפורנו

משבר הקורונה העצים את האלימות בקרב הנוער ● פי-2 מהם דיווחו על אלימות בבית, פי-3 מעורבים בפשיעה, פי-3.5 נחשפים לאלימות ברשת ● גם תופעת החיזור האלים התגברה בקרב הצעירים ● הנוער מבולבל ומערכת החינוך לא נותנת מענה מספק ● תלמידה: "אני מפחדת להיכנס לשירותים בבית ספר, ואם יש חלון אני מפחדת שמישהו יצלם אותי"

עוד 1,659 מילים

סין מחפשת למנף את הסכסוך הישראלי–פלסטיני כדי לנגח את ארה"ב

ברקע המלחמה הקרה החדשה עם ארה"ב, סין מגלה נכונות להפוך לשחקן מרכזי באזור ולכפות על ישראל את פתרון שתי המדינות ● בזמן שבכירים ישראלים מנסים לשכנע את ארה"ב לא לחתום על הסכם גרעין חדש, איראן מבינה שלאמריקאים אין פנאי למלחמות במזרח התיכון ● פרשנות

עוד 946 מילים ו-1 תגובות

על פי הערכות, כ־130 אלף בתים בחברה הערבית מחוברים לרשת החשמל הארצית באופן בלתי חוקי, חלקם ביישובים מוכרים על ידי המדינה ● כולם מסכימים שחייבים לעשות משהו, אבל אין הסכמה בשאלה מה צריך לעשות ● חוק החשמל של רע"ם עשוי לפתור את הבעיה, אבל מתנגדיו בממשלה טוענים שמדובר בפרס לעבריינות

עוד 1,595 מילים

בעקבות גילוי של וריאנט חדש - שבע מדינות באפריקה הוגדרו כאדומות

כל השבים ממדינות אלה - בהן דרום אפריקה, נמיביה ומוזמביק - יידרשו להיכנס לבידוד במלוניות למשך שבעה ימים ● נציב תלונות הציבור על השופטים קורא לבחון את המשך כהונתו של הרב הראשי יצחק יוסף כדיין בבית הדין הרבני הגדול ● המשטרה צפויה לזמן את מפקד כלא גלבוע להעיד בפרשת הסרסור בסוהרות

עוד 45 עדכונים

"אני מתנגד באופן חד-משמעי לפיצול המוצע בין ראש התביעה לבין היועץ המשפטי לממשלה", אמר השר לשעבר דן מרידור בראיון לפני כעשור ● גם אם דעתו התרככה מאז, בחירתו לייצג את הממשלה בוועדת האיתור מסמנת שהיוזמה לפצל את התפקיד נמצאת בדרך לגניזה, חלקית או מלאה ● ובינתיים צצים רעיונות חדשים בתחום ההעמדה לדין של בכירי המערכת הפוליטית ● פרשנות

עוד 1,167 מילים

ראיון מסע הקסם המסתורי של פיטר ג'קסון

הסדרה "הביטלס: Get Back", שתעלה מחר לדיסני, הפכה לארוע התרבות הגדול של השנים האחרונות ● 52 שנה אחרי שהתכנסו במשך שלושה שבועות להקליט את מה שיהפוך לאלבום האחרון שלהם, חברי הביטלס נחשפים בתיעוד חסר תקדים ובאיכות פורצת דרך ● הבמאי זוכה האוסקר פיטר ג'קסון בראיון לזמן ישראל: "משום מקום מגיע האוצר המדהים הזה. זה עדיין מטריף לי את המוח"

עוד 1,236 מילים

מכרזי התחב"צ בישראל מתעדפים מחיר. בהולנד מעדיפים שירות

במכרז על הפעלת קווי אוטובוס בהולנד, 46% מהניקוד ניתן לאיכות השירות; בישראל - 63% מהניקוד ניתן להצעה שתחסוך הכי הרבה כסף לקופת המדינה ● במשרד התחבורה משוכנעים שהשיטה המקומית היא זו שדווקא מבטיחה שהנוסעים יקבלו תחבורה ציבורית איכותית

עוד 883 מילים

גבעת עמל, הפרקים הבאים

בדיקת זמן ישראל עיריית תל אביב והמדינה להוטות למכור קרקעות לבנייה בדרום-מזרח ת"א וביפו ● לשם כך הוגשו בשנים האחרונות מאות תביעות בטענה של פלישה ● התושבים הוותיקים נדרשים להוכיח בעלות ודורשים דירה כנגד דירה ● בעירייה מוכנים לפצות רק ראשי משפחות, פחות מכך את הילדים ● עורך דין: "האנשים האלה לא שונים מבני קיבוצים, מושבים ואחרים שאיתם הגיעו להבנה"

עוד 3,140 מילים

ועדת המינויים מנסה לעצור את מינויו של עמיר פרץ לדירקטוריון התעשייה האווירית

הוועדה, שפסלה את מינוי פרץ לראשות תע"א, הזהירה את הממשלה - שתדון במינוי בשבוע הבא - מחזרה למינויים פוליטיים ● חברי ועדת הפרס עתרו לבג"ץ בעקבות ההחלטה שלא לעניק את פרס ישראל לפרופסור עודד גולדרייך ● ניר חפץ על "וואלה": "היענות האתר הייתה טוטאלית; אנחנו, מטה הליכוד, קבענו מה יהיו האייטמים" ● גנץ חתם על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני עם מרוקו

עוד 56 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה