שנים לאחר שהצוללות המתנפחות ועליהן הכיתוב "אח"י שחיתות" עשו את הופעת הבכורה שלהן בהפגנות, הניח השבוע שר הביטחון בני גנץ על שולחן הממשלה את הצעת ההחלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר פרשת כלי השיט.
ההחלטה להקים ועדת חקירה ממלכתית בפרשה הזו – קרוב לחמש שנים מאז נחשפה לראשונה על ידי העיתונאי רביב דרוקר, ולאחר שחקירה פלילית שנויה במחלוקת הובילה לכתב אישום נגד חלק מהמעורבים – היא יותר ממתבקשת.
מזה זמן רב ברור שלצד האחריות הפלילית של המעורבים המרכזיים בפרשה, ואולי אף יותר מכך, יש לחקור לעומק את הכשלים המערכתיים שהתגלו בגופים האחראים על רכש ביטחוני אסטרטגי, בנושאים החשובים (והיקרים) ביותר שבהם עוסקת מערכת הביטחון. זוהי לא רק "ליבת הסוד", אלא גם ליבת ביטחון ישראל.
קווי המתאר של עבודתה העתידית של הוועדה סומנו זה מכבר, בפסק דין שניתן בחודש יולי האחרון בבג"ץ, שבו שירטט השופט יצחק עמית את כלל השאלות והתמיהות שלהן נדרשת תשובה, היה ותקום ועדת חקירה ממלכתית.
אלה הנקודות המרכזיות שצריכות להיחקר, לדעתו של עמית:
- כיצד המליץ מל"ל על רכישת צוללות וכלי שיט תוך עקיפת הגורמים הרלוונטיים בצה"ל ובמשרד הביטחון.
- מי ניסח את טיוטת מזכר ההבנות עם גרמניה, ומדוע המסמך נשלח לאלוף עמוס גלעד.
- מי הכניס לטיוטת המזכר דרישה לספינות נגד-צוללות ומדוע, אם היה צורך בספינות אלה, הדרישה הוסרה נוכח התנגדות צה"ל ומערכת הביטחון.
- מדוע הופעלו לחצים לביטול המכרז הבינלאומי לספינות מגן, עוד לפני שתיסנקרופ התחייבה להוזיל משמעותית את מחירן והבהירה מהו הדגם ומהו המפרט הטכני המוצע.
- מדוע הסתיר ראש הממשלה בנימין נתניהו משר הביטחון, הרמטכ"ל, מפקד חיל הים, אגף המודיעין וראש המוסד את העובדה שמסר לגרמניה את הסכמתו למכירת צוללות למצרים.
כל הסוגיות הללו נכללות במנדט של ועדת החקירה הממלכתית, לפי נוסח הצעת ההחלטה שניסח גנץ. זו אמורה לברר את תהליכי הרכש של ספינות המגן "סער 6", הצוללות, ספינות נגד-צוללות, הפרטת המספנות של חיל הים, הסכמה למכירת צוללות לצד ג' (כלומר, מצרים).
הקושי העיקרי שבו תיתקל הוועדה, הוא הצורך שלא לדרוך על אצבעותיו של בית המשפט המחוזי, שבו יתנהל משפטם של הנאשמים בתיק 3000. ההחרגה של בירור הנושאים הנוגעים לנאשמים בהליך המשפטי הזה, מגדר המנדט של הוועדה, היא מחויבת המציאות. לא ניתן לקיים שני הליכים כאלה במקביל, תוך עיסוק בעניינם של אותם אנשים ממש.
ההחרגה של בירור הנושאים הנוגעים לנאשמים בהליך המשפטי הזה, מגדר המנדט של הוועדה, היא מחויבת המציאות. לא ניתן לקיים שני הליכים כאלה במקביל, תוך עיסוק בעניינם של אותם אנשים ממש
ועדת החקירה תעשה טעות גדולה אם עבודתה תפגע בהליך הפלילי שאמור להתנהל במקביל. אם כי, השימוש במונח "במקביל" נעשה כאן בנדיבות. אף שכתב האישום הוגש כבר לפני כחצי שנה, עוד רחוקה מאוד הדרך עד לתחילת שלב ההוכחות נגד נאשמי תיק 3000.
בית המשפט תקוע בשלב הסיווג הביטחוני לסנגוריהם של הנאשמים, ובהמשך צפוי דיון על היקף חומרי החקירה שנמסרו לסנגורים, על השחרת חלק גדול מהמסמכים ועל מידת הפומביות של הדיונים, שפירושה בשפה פשוטה עד כמה הציבור יוכל לעקוב אחר התנהלות המשפט.
כמובן שהצורך למנוע דיון מקביל בבית המשפט ובוועדת החקירה בעניינם של אותם אנשים, איננו רק פונקציה של לוחות זמנים, אלא עניין מהותי.
קביעת ממצאים כאן עלולה להשפיע על שיקול הדעת שם, ועדויות שנשמעות בפורום אחד עשויות לשמש חומר רלוונטי לפורום האחר, וכך הדברים עלולים להימשך במעין לופ אינסופי.
האינטרס שלא לפגוע בזכויות נחקרים ונאשמים הוא, במקרה הזה, גם אינטרס של הציבור, כדי לוודא שהן ועדת החקירה והן בית המשפט ימצו את הכלים שבידיהם ויגיעו לממצאים.
בהקשר הזה, מי שמצפה שוועדת החקירה תביא לתיקון השגיאה ההיסטורית של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שפטר את נתניהו מאימת החקירה הפלילית בפרשה הזו כבר מהרגע הראשון, מוטב לו להתאים את ציפיותיו למציאות. תכליתה של ועדת חקירה ממלכתית אינה לשמש מסלול פלילי עוקף לחקירה פלילית שלא התקיימה.
מי שמצפה שוועדת החקירה תביא לתיקון השגיאה ההיסטורית של היועמ"ש מנדלבליט, שפטר את נתניהו מאימת החקירה הפלילית בפרשה הזו כבר מהרגע הראשון, מוטב לו להתאים את ציפיותיו למציאות
אמנם, קיים סיכוי תאורטי שהדו"ח הסופי של ועדת החקירה הממלכתית יכלול ממצאים ומסקנות שיביאו את היועץ המשפטי לממשלה (הבא) להורות על חקירתו באזהרה של נתניהו בפרשה, ואולי אף לצרפו בסופו של דבר לגלריית הנאשמים. אך זוהי אינה תכליתה של הוועדה.
ועדת החקירה נועדה לבחון את הכשלים המערכתיים שהתגלו ושהובילו לכאורה לקבלת החלטות שגרמו נזק לביטחון המדינה. דווקא העובדה שנתניהו אינו בין החשודים והנאשמים בתיק 3000, תאפשר לוועדה לבחון ביתר חופשיות את חלקו במהלכים.
![ראש הממשלה נתניהו חונך את הצוללת אח"י תנין, ספטמבר 2014 (צילום: AP Photo/Amir Cohen, Pool)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/08/AP_496956445322444444444444-1024x640.jpg "ראש הממשלה נתניהו חונך את הצוללת אח"י תנין, ספטמבר 2014 (צילום: AP Photo/Amir Cohen, Pool)")
למנדלבליט עצמו, כצפוי, שמור תפקיד משמעותי בעבודת הוועדה, בכפוף למועד תחילת פעולתה. הן בגלל שהיועץ המשפטי לממשלה רשאי, מכוח חוק ועדות חקירה, להתייצב בוועדה (באמצעות אנשי הפרקליטות ומשרד המשפטים, כמובן), להשמיע את דברו ולקחת חלק בחקירת העדים; הן בשל הצורך של הוועדה לתאם מולו אילו נושאים ואנשים יוכלו להיחקר, כדי לא להפריע להתנהלות ההליך הפלילי; והן בשל העובדה שמנדלבליט עצמו עשוי להיות בין הגורמים המעידים בפני הוועדה, נוכח תפקידו כמזכיר הממשלה עד לשנת 2016.
אשר לצורך לתאם עם היועץ: בהצעת ההחלטה נקבע כי הוועדה לא תחקור את "התנהלותם של נאשמים בהליכים פליליים ולא תקבע ממצאים, מסקנות או המלצות בעניינם" וכן כי נוכח "השלכות של סדרי העבודה של הוועדה וגדרי הבדיקה שלה על ההליכים הפליליים הנוגעים לחלק מהליכי רכש כלי השיט, לרבות זימונם של עדים בהליכים פליליים, ייערך תיאום עם היועץ המשפטי לממשלה בעניינים אלה".
ליועץ המשפטי שמור כמובן שיקול דעת רחב בעניין זה. הניסיון הכושל של גנץ להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקר פרשת כלי השיט, סבב במידה רבה סביב המגבלות שהטיל מנדלבליט על עבודת הוועדה, מגבלות שהביאו לפרישתם של יו"ר הוועדה, השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, ויתר החברים.
הפעם היועץ המשפטי יצטרך לפעול אחרת. את ההגבלות הנובעות מקיומו של הליך פלילי יהיה צריך לפרש בצמצום. ברור שהוועדה אינה יכולה לקבוע ממצאים ומסקנות בעניינם של הנאשמים עצמם – ובהם אבריאל בר-יוסף, סגן ראש המל"ל – אך יש לקבוע שהיא תהיה רשאית לתשאל אותם לצורך קביעת ממצאים בעניינם של נבדקים אחרים.
ברור שהוועדה אינה יכולה לקבוע ממצאים ומסקנות בעניינם של הנאשמים, אך יש לקבוע שהיא תהיה רשאית לתשאל אותם לצורך קביעת ממצאים בעניינם של נבדקים אחרים
לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לא צפויה להיות כל בעיה לאייש את הוועדה: השופטים בדימוס חנן מלצר, מני מזוז, אליקים רובינשטיין ואפילו דורית ביניש בוודאי לא יסרבו ליטול את שרביט ניהול הוועדה.
אגב, חוק ועדות חקירה מאפשר לנשיאה למנות לוועדת חקירה ממלכתית גם שופטים מכהנים, ולא רק כאלה שפרשו, אך סביר להניח שהיא תימנע מכך, הן בשל העומס הרובץ על בית המשפט העליון, והן כדי למנוע לזות שפתיים סביב הממשק של הוועדה עם אישים פוליטיים והצורך העתידי – לפחות פוטנציאלית – לקבוע מסקנות בעניינם.
לצד קביעת כללים לעבודת הגופים הביטחוניים בתחום הרכש הביטחוני, יש לוועדה תפקיד מרכזי נוסף – אולי החשוב יותר: השבת אמון הציבור במערכות הללו, אמון שספג מהלומה קשה בשל פרשת הצוללות וכלי השיט. בקרב חלקים מהציבור שוררת תחושה שמערכת הביטחון מטילה איפול וסודיות על הנושאים הללו בתואנות ביטחוניות, כשבפועל התכלית היא הסתרת מעשים לא כשרים.
לצד קביעת כללים לעבודת הגופים הביטחוניים בתחום הרכש הביטחוני, יש לוועדה תפקיד מרכזי נוסף – אולי החשוב יותר: השבת אמון הציבור במערכות הללו, אמון שספג מהלומה קשה בשל פרשת הצוללות וכלי השיט
משום כך, ועל אף הקושי שצפוי להתעורר נוכח העיסוק בנושאים ביטחוניים סודיים, הוועדה מחויבת לעשות כל שביכולתה על מנת לאפשר לציבור לעקוב אחר עבודתה, בשקיפות מרבית. לא רק בהמתנה לדו"ח הסופי שיפורסם, באופן חלקי, ביום מן הימים; אלא במעקב רציף אחר העדויות שיישמעו בה, ותוך מתן אפשרות לניהול שיח ציבורי ממשי על יסוד העובדות שיתגלו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם