התפרצות מגפת הקורונה באביב 2020 יצרה קשיים רבים בקרב יהודי אוגנדה. את הקושי הזה חווה במיוחד הרופא היהודי הראשון שנולד במדינה, שאמור לסייע ל־2,500 חברי קהילתו.

ד"ר סמסון וומאני, 41, עבד בתחילת המגפה העולמית בחדר מיון בבית החולים שבבירה קמפלה. זמן קצר לאחר מכן מונה למנהל יחידת הקורונה המאולתרת בבית החולים, בלב הסכנה ממש. "בבית החולים לא היה ציוד הגנה אישי ונתנו לנו שלוש מסכות חד־פעמיות לשבוע, שאותן היינו צריכים לשטוף בעצמנו כדי שנוכל להמשיך להשתמש בהן", נזכר וומאני.

"בבית החולים לא היה ציוד הגנה אישי ונתנו לנו שלוש מסכות חד־פעמיות לשבוע, שאותן היינו צריכים לשטוף בעצמנו כדי שנוכל להמשיך להשתמש בהן"

הסגר בבירה הוביל לכך שוומאני נותק גם מבני משפחתו ומשאר חברי הקהילה היהודית שגרה בכפרים באזור מבאלה, עיר עם כ־100 אלף תושבים במרחק של 250 קילומטר מזרחית לקמפלה. לפני הסגר וומאני היה נוהג לנסוע מהבירה – לשם עבר אחרי שהתחיל לעבוד בבית החולים – למבאלה באופן קבוע כדי להעניק ייעוץ רפואי.

"היה קשה מאוד לתקשר עם הקהילה בדיוק בזמן שהם היו זקוקים נואשות לייעוץ בנושא אמצעי הבטיחות", אומר וומאני. "נוסף על כך, נאלצתי לדחות את התוכנית שלי לייסד מרכז רפואי יהודי במבאלה". רוב היהודים גרים באזורים הכפריים מחוץ למבאלה בלי תשתית רפואית, מסביר וומאני, "בידוד הקהילה קשור לניסיון שלנו לשמר את היהדות שלנו".

צעירים בבית הכנסת של נסניי (צילום: באדיבות קהילת נסניי)

מרכזים רפואיים רבים באוגנדה הוקמו על ידי מיסיונרים נוצרים, מסביר וומאני. יהודי אוגנדה בחרו להפריד את עצמם משאר הקהילה כדי להימנע מהתבוללות. באופן כללי, אומר וומאני, יהודים חיים בהרמוניה עם שכניהם הנוצרים והמוסלמים.

ההיסטוריה של יהדות אוגנדה, הידועה בשם אבאיודאיה ("אבא יהודה" בשפת הלוגנדה), נפתחה בתחילת המאה ה־20 כשקבוצה של אוגנדים, ביניהם סבו של וומאני, החלה לבצע טקסים יהודיים, בין היתר ברית מילה, כדי להכריז על עצמם כיהודים. במהלך שלטונו של הדיקטטור האוגנדי אידי אמין בשנות ה־70, הוצאה היהדות מחוץ לחוק וחברי הקהילה נדרשו לקיים את יהדותם בחשאי.

אחרי נפילת אמין ב־1979, יהודים רבים מצפון אמריקה וישראל יצרו קשר עם בני האבאיודאיה כדי לסייע להם להתגייר בצורה רשמית על ידי הרבנות

אחרי נפילת אמין ב־1979, יהודים רבים מצפון אמריקה וישראל יצרו קשר עם בני האבאיודאיה כדי לסייע להם להתגייר בצורה רשמית על ידי הרבנות. נכון להיום יש לקהילה 12 בתי כנסת – כמעט כמו מספר הזרמים ביהדות – אורתודוקסי, קונסרבטיבי, רקונסטרוקציוניסטי וגם של התנועה להתחדשות יהודית.

ב־1995, כשהיה בן 15, עבר ווסאמי גיור קונסרבטיבי. "אני קורא לזה גיור מחודש", אומר וומאני בחיוך. "יהודי הוא יהודי, ובכל מקרה כבר שמרנו על כשרות, על השבת ועל טהרת המשפחה".

חבר בית הכנסת בנסניי (צילום: באדיבות קהילת נסניי)

הארגונים היהודים הזרים שהגיעו לאוגנדה שינו את חייו של וומאני באופנים נוספים. וומאני היה תלמיד מצטיין בתיכון, אבל אימו האלמנה התקשתה לשלם את שכר הלימוד מההכנסה הזעומה שייצרה מהכנת בירה ביתית – עסק נפוץ בקרב נשים עניות באוגנדה.

כשארגון "כולנו" הניו יורקי הציעה לממן את ההשכלה האקדמית של וומאני, הוא זכה להמשיך את לימודיו ולבחור לעצמו קריירה. "הושפעתי מהמקרה של גיסתי. כשהתחילה ללדת היא דיממה בלי סוף, ועד שאחי לקח אותה למרפאה על האופניים שלו – מרחק של 10 קילומטרים משם – היא מתה

"הושפעתי מהמקרה של גיסתי. כשהתחילה ללדת היא דיממה בלי סוף, ועד שאחי לקח אותה למרפאה על האופניים שלו – מרחק של 10 קילומטרים משם – היא מתה"

"הבנתי שאם היה רופא בסביבה היא הייתה עדיין בחיים", הוא נזכר, ומתייחס בלי משים לפרקי אבות. "יש אמרה אפריקאית, 'במקום שבו אין אדם, היה אתה האדם'".

בזמן שלמד רפואה כירורגית באוניברסיטת בוסיטמה, כשעה נסיעה מלמבאלה, התחיל וומאני לבקר בבתי כנסת שונים באוגנדה כדי לשוחח על בריאות הציבור. החוויה הזאת הובילה אותו ב־2013 להפוך למנהל של RAIN Uganda  – ארגון ללא מטרות רווח הפועל לחנך בנושאים כמו HIV, סקירות לגילוי סרטן צוואר הרחם ועניינים נוספים בתחום הרפואה והקהילה.

ד"ר סמסון וומאני בביתו עם בתו ורעייתו (צילום: ברנרד דיצ'ק)

בתחילת השנה הנוכחית החליט וומאני לוותר על משרתו היוקרתית בבית החולים בקמפאלה ולחזור לקהילה היהודית בעיר הולדתו נסניי. עתה הוא עובד במרפאה ממשלתית באזור ויכול לספק את הסיוע שהיה יכול להציל את גיסתו לפני שנים.

"אני מתמודד עם אתגרי היריון ולידה. יש שבועות בהם אני מבצע כעשרה ניתוחים קיסריים", אומר וומאני, שמעריך שיילד כ־150 תינוקות בחצי השנה האחרונה.

עוד לפני הקורונה, יחס הרופאים לאוכלוסייה הכללית באוגנדה עמד על 1:25,000 (בהשוואה ל־1:300 בישראל). המשבר העולמי רק הוסיף לעומס הקיים. "איבדנו רבים מחברי הקהילה היהודית בימים הראשונים של המגפה, ומצער שמעט מאוד אנשים הספיקו להתחסן. רוב האנשים פה מוכנים להתחסן", אומר וומאני.

"איבדנו רבים מחברי הקהילה היהודית בימים הראשונים של המגפה, ומצער שמעט מאוד אנשים הספיקו להתחסן"

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי כ־125 אלף אוגנדים לפי שעה אובחנו מאומתים לקורונה. וומאני אומר כי בפועל הנתון גבוה בהרבה. "לרוב תושבי אוגנדה אין גישה למתקנים רפואיים. חולים רבים בקורונה כלל לא מדווחים", הוא מסביר.

ד"ר סמסון וומאני מייעץ לאישה הרה במרפאה במבאלה, אוגנדה, 2014 (צילום: ברנרד דיצ'ק)

אף שוומאני התחסן נגד קורונה במהלך תקופתו בקמפאלה, נתוני ארגון הבריאות העולמי מצביעים על כך שפחות מ־1% מ־45 מיליון תושבי אוגנדה חוסנו באופן מלא. "בתי הספר עדיין סגורים, אבל לאט־לאט חוזרים החיים לשגרה", אומר וומאני. עם זאת הוא מציין כי רוב הציבור ממשיך לעטות מסכות ונעזר באמצעי בטיחות נוספים.

השגרה חזרה גם לקהילה היהודית. "בפסח הכנו את המצה שלנו וקיימנו סדר בנסניי בהשתתפות כ־200 איש", אומר וומאני. בינתיים, חלומו של וומאני לפתוח מרפאה יהודית במבאלה ממשיך להתעכב בשל חוסר במשאבים, אבל הוא נשאר אופטימי. "שלושה חברים בקהילה היהודית לומדים כרגע רפואה", הוא אומר. "אני מקווה שעד שהם יסיימו את הלימודים נוכל לגרום לזה לקרות".