עד כמה חשוב תואר אקדמי בשוק העבודה המודרני

אילוסטרציה, סטודנטים באוניברסיטה העברית (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)
הדס פרוש / פלאש 90
אילוסטרציה, סטודנטים באוניברסיטה העברית

בתרבות האמריקאית יש חשיבות עליונה ללימודים אקדמיים, ורואים את זה כמעט בכל סדרה וסרט. גם בישראל הייתה לכך חשיבות מרובה, בעיקר בשנות ה-90, כאשר צצו כאן מכללות כפטריות לאחר הגשם. אין ספק שתואר אקדמי היה ונשאר רכיב חשוב גם בימינו, אבל עד כמה בדיוק?

ילדי שנות ה-80 וה-90 ודאי זוכרים את הוריהם, שרובם ככולם קידשו את התואר האקדמי כאמצעי החשוב ביותר בחיים.

אבא שלי ז״ל סיפר לי בזמנו שרק מי שהיה לו תואר ראשון התקבל לעבוד בבנק. ולעבוד בבנק היה כבוד גדול, וכך הוא דחף את כל ילדיו ללמוד לתואר אקדמי ולהצליח בחיים.

אבא שלי ז״ל סיפר לי בזמנו שרק מי שהיה לו תואר ראשון התקבל לעבוד בבנק. ולעבוד בבנק היה כבוד גדול, וכך הוא דחף את כל ילדיו ללמוד לתואר אקדמי ולהצליח בחיים

כיום מוצעים לא מעט קורסים קצרים, והשוק נע יותר לכיוון של הכשרות מקצועיות ממוקדות. תואר אקדמי היה ונשאר חשוב מבחינה מקצועית בעיקר במשרות ניהול ובתפקידי דרג ביניים וגבוה.

לתואר אקדמי בימינו יש שני צדדים עיקריים. ראשית, זה מעיד על יכולת למידה, התמדה ואף סקרנות. אנשים לומדים הם אנשים מתפתחים שתמיד יותר מעניינים אותי, ואני אישית מעולם לא הפסקתי ללמוד. יש לציין שלא בהכרח מדובר אך ורק בלימודים שקשורים ישירות לעבודה שלי. למשל, כיום אני לומדת פסיכו-תורה-פיה – שיטת טיפול המשלבת פסיכולוגיה וקבלה.

מצד שני יש לציין שבעולם העבודה המעשי, פעמים רבות הניסיון הרלוונטי הספציפי בתחום הוא זה שקובע.

למגייס יש "כאב״. לדוגמה – חסר לו איש מכירות לתעשיית הביוטק. ההעדפה הראשונה תהיה למי שמכיר את השוק, את הלקוחות, את התחום ואת השפה המקצועית הזו. לכן במקרה כזה הניסיון הוא מה שחשוב ולעיתים גם הקשרים האישיים שיש למועמד עם הגורמים הרלוונטיים בענף.

בספר ״הסוד טמון באנשים״ מורטון מנדל (פילנטרופ יהודי אמריקאי עם עסקים חובקי עולם), סיפר כי את אנשיו נהג לבחור ע״פי אישיותם. הוא בחן בעיקר את היכולות והתשוקה למקצוע – כי את כל היתר ניתן ללמד.

פגשתי לא מעט אנשים שאין להם תואר, למדו קורס קצר והשתלבו בעולם העבודה ללא ניסיון או תואר.

לחלקם זה הצליח כי היתה להם סביבה תומכת וממי ללמוד. לעומתם, אחרים שהיה חסר להם בסיס רחב יותר של הבנת התחום. בעקבות כך הרגישו לא תורמים, לא מוערכים ועזבו את המקצוע.

אז האם כדאי ללמוד? בוודאי. תמיד.

תואר אקדמי (לפחות תואר ראשון) נחשב היום כדרישת מינימום בשוק העבודה, ובייחוד אם רוצים להגיע לתפקידים בכירים. כמו כן יש תחומים שמחייבים תואר אקדמי, כגון עריכת דין, רפואה, הנדסה לסוגיה, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית, מדעי החיים ופעמים רבות מאוד מדעי המחשב.

בספר ״הסוד טמון באנשים״, מורטון מנדל (פילנטרופ יהודי אמריקאי עם עסקים חובקי עולם), סיפר שנהג לבחור את אנשיו עפ"י אישיותם, ובחן בעיקר את היכולות והתשוקה למקצוע – כי את כל היתר ניתן ללמד

מה כדאי ללמוד? מה שרוצים באמת. צריך לחפש את התשוקה. מומלץ ללמוד תחום שבאמת מעניין אתכם. שווה לדבר אם סטודנטים וגם אנשים שעובדים בחברות במקצוע שבחרתם וממש לתחקר אותם. על הלימודים שלמדו ועל העבודה שהם מבצעים בפועל. יש בפייסבוק קבוצה של ״צריכים משהו״. בקשו לדבר עם מהנדס תעשיה וניהול לפני שהחלטתם או בחרתם ללמוד הנדסת תעשיה וניהול.

חשוב לזכור שיש אנשים שהצליחו יפה מאוד גם ללא שום תואר אקדמי. על בסיס של קורסי הכשרה מקצועיים וצבירת ניסיון מעשי, הם הצליחו להתקדם לתפקידים נחשקים ולעיתים גם למשרות בכירות. לעיתים נדרש להתחיל ממשרה בעלת שכר נמוך, כדי שנוכל לצבור ניסיון מעשי.

דניאלה הירש היא יועצת בכירה ומוסמכת לכלכלת המשפחה. מומחית להגדלת הכנסה באמצעות ניהול ודיוק הקריירה יועצת, מרצה בחברות וארגונים, מחברת רוח לחומר. http://www.danielahirsh.co.il

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 511 מילים
סגירה